סרטון מותאם אישית של חברת כלל / צילום: צילום מסך מיוטיוב
בשנים האחרונות גבר השימוש בסרטוני וידאו ברשתות החברתיות והפך לאחת מצורות התוכן הפופולריות ביותר. אלא שמה שהתחיל כתוכן גולשים ועבר לתקשורת של מותגים עם צרכנים, "נתקע" בשלב ההמשך - וידאו מותאם אישית. זאת למרות שבשוק גוברת מגמת ההיפר־פרסונליזציה, שנועדה לייצר אינטימיות עם הלקוח.
● לא רק התינוק של במבה: כך מתעצם המרדף סביב טרנדים בזמן המלחמה
● ערוץ הקניות, הגרסה הדיגיטלית: כך זינק שוק המכירות באינטרנט ישירות לצרכן
● "סרטונים של 10 שניות בטיקטוק הם האפקטיביים ביותר ליצירת זכירות"
מסקר חדש שערכה חברת Idomoo הישראלית עולה כי כ־95% מבני דור ה־Z מעוניינים שמותגים יתקשרו איתם יותר באמצעות וידאו מותאם אישית, אינטראקטיבי ומבוסס AI - לעומת 81% מכלל הצרכנים. עם זאת, קיים פער משמעותי בין הביקוש להיצע, כאשר רק 19% מהמשיבים מעידים כי הם מקבלים סרטוני וידאו כאלה ממותגים.
מהסקר, שנערך בקרב כ־2,000 נשאלים בוגרים בארה"ב ובבריטניה, עולה גם כי 82% מהצרכנים שכן קיבלו וידאו ממותג, אמרו שהם אוהבים את התוכן - ולמעשה זה גרם להם להרגיש שהמותג מעריך אותם יותר. לכן, גדל גם הסיכוי שהם ימליצו עליו לחברים ולבני משפחה.
לפי אידומו, שהפלטפורמה שלה מאפשרת יצירה והפצה בזמן אמת של פורמטי וידאו חדשניים, האורך של סרטון הווידאו האישי תלוי במורכבות המסר. מסרים פשוטים מומלץ להעביר עד 30 שניות, ואם המסרים מורכבים יותר, אורך הסרטון צריך להיות בין 60 ל־90 שניות. למותג שבוחר בכל זאת להעביר את המסר בסרטים ארוכים יותר, מומלץ להוסיף אינטראקטיביות ולאפשר לצופה לבחור את הקטעים שמעניינים אותו.
הסרטון יכול להגיע במגוון ערוצים: אימייל, בתוך האתר (לאחר הכניסה), באפליקציה (כשמדובר במשחק), במהלך צ'ט עם בוט שנותן מענה ותמיכה או בהודעת וואטסאפ.
לפי אידומו, התדירות הנכונה למשלוח סרטון היא בהתאם לסוג השימוש. כך, למשל, המלצות לרכישה של קולקציה חדשה כדאי לשלוח פעם בחודש או פחות. ניתן גם לשלוח דוח רבעוני או שנתי בווידאו, או לנצל את ההזדמנות כשקורה משהו שדורש תשומת־לב - כמו עדכון על סטטוס הטיסה.
שאלת הפרטיות
"יש פער בין הרצון של הצרכנים לבין העובדה שמותגים לא מספקים אותו, והאבסורד גדל כשמבינים שזה דבר שיכול להביא פי 3 או 4 בכל המדדים ולהגדיל את שורת הרווח - אפקט דרמטי", אומר דני קליש, מייסד משותף וסמנכ"ל טכנולוגיות באידומו.
אז למה לא כולם עושים את זה? קליש מודה כי קיים קושי בייצור וידאו ושליחתו מדי יום, למרות שכלי הבינה המלאכותית מסוגלים לייצר בקלות קבצי וידאו המבוססים על העדפות הלקוח. "עד כה היה צריך סטודיו וקריאייטיב, והתהליך דרש זמן ומשאבים לא קטנים. היום, עם עולמות ה־AI, ניתן לייצר הרבה תכני וידאו ולהעביר אותם בקרה אנושית, בהסתמך על מועדוני הצרכנות שמפעילים המותגים.
"אם הממשק יידמה לסטוריז שיש בטיקטוק או באינסטגרם, והנגשת המידע תיעשה בצורה נוחה ופשוטה, ייווצר שיח עמוק יותר בין המותג לצרכן. בעולמות הפיננסים והבנקאות בארה"ב החלו לעבוד עם הטכנולוגיה, וגם בעולמות הגיימינג זה נכנס. בישראל יש מעט חברות שהבינו איך עושים את זה. אם צורת התקשורת תשתנה, גם התוצאות ישתנו, וככל שמסתכלים על הדור הצעיר, זה הופך לקריטי יותר".
אידומו פיתחה כמה טכנולוגיות של ייצור וידאו אישי, כמו לוקאס - מחולל וידאו מבוסס AI שמאפשר להפיק סרטוני וידאו וקמפיינים שיווקיים מטקסט במהירות. טכנולוגיה נוספת היא אנטרפרייז AI, שיודעת להתחבר לבסיס הידע של הארגון, ללמוד את אופי המותג ולהפיק סרטוני וידאו שיתכתבו עם ערכיו והנראות שלו.
"בשורה התחתונה, המטרה היא לעזור ללקוח לקבל את ההחלטה הנכונה באמצעות הנתון הנכון, בזמן הנכון ובצורה שהוא יכול לעכל אותה", אומר קליש. "המגמות בישראל דומות מאוד לארה"ב, בעיקר בקרב השחקנים הגדולים, אבל בתוך שלוש שנים זה יהיה נפוץ הרבה יותר.
"לקוחות רוצים לצרוך תכני וידאו, ומוכנים לספק את הנתונים האישיים שלהם, אם כתוצאה מכך הם יקבלו את התוכן המותאם להם. הם לא מפחדים בנושא הפרטיות כמו הדור הקודם, ואנחנו רואים את זה בנתונים: 74% מהמשיבים אמרו שהם סומכים על מותגים שישמרו על אבטחת המידע שלהם, לעומת 68% ב־2023, ובקרב דור ה־Z הנתונים גבוהים עוד יותר".