עובדי ההייטק משלמים שליש מכלל מס ההכנסה בישראל / אילוסטרציה: Shutterstock
במסגרת דוח משותף שמפורסם על־ידי אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר ורשות החדשנות, הוצגו ממצאים מניתוח מקיף שבדק את תרומת ענף ההייטק להכנסות המדינה, בין היתר, בשנים 2012-2021. הדוח התבסס על נתונים ייחודיים שנאספו לצורך המחקר, הכוללים, בין היתר, ניתוחים של תלושי שכר של עובדי ענף ההייטק. הדוח כלל בחינה מעמיקה של ההכנסות לקופת המדינה הקשורות להייטק, כולל תשלומי מס הכנסה ומס חברות. במקביל לפרסום ממצאי הדוח, מפרסמת רשות החדשנות מסמך תגובות והמלצות אודותיו.
● ניתוח גלובס | שלוש ענקיות טק צפויות לפטר 35 אלף עובדים, גם בישראל. אלה הסיבות
● הפיטורים בהייטק והמלחמה הגיעו גם לשוק הנדל"ן
● ניתוח גלובס | אמנון שעשוע חתם על האקזיט הגדול בישראל. למה המזל לא לצידו?
מהניתוח עלה, בין היתר, כי עובדי ענף ההייטק הישראלי אחראים על מעל שליש מתשלומי מס ההכנסה המשולמים בישראל - ליתר דיוק, בשנת 2021, הם אחראים על כ-36% מהתשלומים. כמו כן, נמצא כי עובדי ההייטק אחראים על כרבע מכלל תשלומי המס הקשורים לחברות ולעבודה במשק. עוד בין הממצאים העיקריים, עולה כי 85% מהכנסות המדינה הנובעות מענף ההייטק קשורות במיסוי על שכרם של עובדי הענף, בעוד שרק 15% נובעות ממס חברות. בנוסף, הדוח מצביע על כך שבין 2016 ל־2021, חלה עלייה של כ-66% בגביית מס הכנסה מעובדי ההייטק, זאת במונחים ריאליים.
עוד נמצא, כי בתקופה שנמדדה, כשש שנים, כמעט מאה מיליארד שקל הגיעו מתשלומי מס הכנסה של עובדי ועובדות הייטק, שכאמור, מהווים שליש מתשלומי מס ההכנסה בתקופה זו. בנוסף, מצא הדוח כי תשלום מס ההכנסה החודשי הממוצע של עובד הייטק בשנת 2021 עמד על כמעט 7,000 שקל, מעל פי שישה מהממוצע בשאר המשק.
לפי מחברי הדוח ועל סמך הגידול במספר המועסקים בהייטק, זאת בין השנים 2021 ל-2023, ובמקביל לעלייה בשכר הממוצע בענף, ניתן להעריך כי תרומתו הישירה של ענף ההייטק להכנסות המדינה, כמו גם חלקו של הענף בעוגת ההכנסות, עלו בשנים אלו. בנוסף, במסגרת הממצאים, עלה כי התרומה של חברות ההייטק הזרות להכנסות המדינה היא משמעותית ועולה על חלקן היחסי: על אף שהעובדים בהן מהווים בין 20 ל-25% בלבד מכלל העובדים בענף, ושמספר החברות הזרות הוא 0.3% בלבד מכלל החברות העסקיות - תרומת חברות ההייטק הזרות מהווה יותר משליש מסך תרומת ההייטק להכנסות המדינה, הן במונחי מסים שקשורים לעבודה והן במונחי מס חברות.
בנוגע לפילוג האוכלוסיה בתוך הענף, עלה כי בגלל הייצוג החסר של אוכלוסיות בהייטק, 57% מתשלומי המס בשנת 2021 נבעו מקבוצת המועסקים הדומיננטית המאפיינת את הענף - גברים יהודים, שאינם חרדים, וכאלו העובדים במרכז הארץ ובתל אביב. בראייה מגדרית, נמצא כי נשים משלמות פחות מ-19% ממס הכנסה בהייטק, מה שמהווה פחות מחלקן היחסי בתחום, העומד על כשליש. עוד מצא הדוח, כי עובדת הייטק משלמת בממוצע 3,508 שקל בחודש - פי שישה מאשר עובדת בענפים אחרים במשק, זאת בשנת 2021. בנוסף, 97.1% מתשלומי מס ההכנסה ב-2021 בחברות ההייטק הגיעו מעובדים ומעובדות יהודים שאינם חרדים - שיעור השקול ליותר מ-21 מיליארד שקל.
ההמלצות: להגביר את ההשקעות הממשלתיות, לחזק אוכלוסיות בתת־ייצוג
לאור הממצאים, אחת ההמלצות שמפרסמת רשות החדשנות, היא שימת דגש על המשך השקעה בתשתיות מחקר ופיתוח ובסטארט־אפים. רשות החדשנות כותבת כי כפי שנעשה בתקציב 2024, יש להגביר את ההשקעות הממשלתיות, גם בשנים הקרובות, בתשתיות מחקר ופיתוח, ובסטארט־אפים הפועלים בתחומי הדיפ־טק - תחומים שבהם זמינות הון השקעות פרטי נמוכה; זאת, בין היתר, כדי לשמר את היתרון הטכנולוגי של ישראל.
במקביל, ממליצה הרשות להרחיב את בסיס התעסוקה בענף; זאת, בין היתר, על־ידי קידום שילוב אוכלוסיות בתת־ייצוג, כגון נשים, החברה הערבית והחברה החרדית, לאורך כל שלבי הלימוד והקריירה. על מנת להחיל את השילוב, רשות החדשנות ממליצה לפעול למתן חינוך איכותי, לרבות לימודי ליבה, לכלל האוכלוסיות בישראל. בנוגע לחשיבות השפעות החברות הרב־לאומיות על הענף המקומי, ברשות החדשנות מציינים כי על אף חשיבותן של החברות הללו להייטק הישראלי, אין צורך לייצר מדיניות להגדלת מספרן באופן יזום. עם זאת, ההמלצה הינה לבחון הסרת חסמים קיימים לפעילותן של חברות רב־לאומיות משמעותיות שטרם פועלות בישראל.
כמו כן, הרשות ממליצה לפעול לשיפור תשתיות הנתונים לקביעת מדיניות. לפי הרשות, יש להרחיב את האיסוף והשימוש בנתונים מנהליים ולשפר את איכותם ועדכניותם. כמו כן, יש ליצור מערך נתונים מנהליים על סקטור ההייטק, בהתאם להמלצות ועדת המומחים שפרסמה את המלצותיה ללמ"ס בשנה שעברה.
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, מסר כי "הפרסום מדגיש את חשיבותו האסטרטגית של ענף ההייטק לכלכלה הישראלית ולהכנסות המדינה. ההייטק מהווה את 'קטר הצמיחה' של הכלכלה הישראלית בעתות שגשוג, ואת 'בולם הזעזועים' של המשק בתקופת משבר. התובנות העולות מניתוח תרומת ההייטק להכנסות המדינה מחזקות את החשיבות של מענה ממשלתי, שיוודא שהענף לא ייפגע וימשיך בצמיחה שלו, גם בעת האטה כלכלית".
בין הוסיף: "הנתונים המפורסמים היום מחדדים את העובדה שמשאב הטבע של ישראל הוא ההון האנושי - שאחראי לרוב הכנסות המדינה מההייטק. לכן, חשוב להמשיך ולהשקיע באופן משמעותי בחינוך איכותי לכל קבוצות האוכלוסייה בישראל. לאור התרומה של ההייטק להכנסות המדינה ולכלכלה הישראלית, יש חשיבות עליונה להשקעה ממשלתית משמעותית בענף, בדגש על השקעה בתשתיות מחקר ופיתוח, ובסטארט־אפים בעלי טכנולוגיות עמוקות (דיפ־טק), בהם קשה יותר לגייס השקעות פרטיות, שהם מנוע הצמיחה העתידי של הענף".
אסף קובו, הכלכלן הראשי של רשות החדשנות, מסר לגלובס כי "צריך להסתכל על ההתמודדות שלנו עם המשבר הנוכחי, כאשר המטרה היא להשקיע בענף הייטק הישראלי על־מנת לעזור לו לצלוח את התקופה הזאת, המאתגרת הן מסיבות גלובליות ובפרט מסיבות פוליטיות, ביטחוניות וכלכליות מקומיות. למרות שהנחת העבודה הינה שהמשבר המקומי יחלוף, עדיין צריך לתכנן לטווח הארוך". עוד אומר קובו, בהתייחס לממצאי הדוח, כי "יש צורך להעלות את הייצוג של האוכלוסיות בתת־ייצוג בענף, בין אם אלו נשים והאוכלוסיה החרדית והערבית. צריך לפעול להחלת לימודי ליבה ולשפר את מערכת החינוך במגוון גופים".