האריס בהופעה בבית הלבן. הפיחה רוח חיים בעצמות המתייבשות של מפלגתה / צילום: Reuters, Leah Millis
קמלה האריס היא יעד של התקפות אישיות מרות עוד מקיץ 2020, כאשר ג'ו ביידן העניק לה את מועמדות המפלגה הדמוקרטית לסגנית הנשיא. ההתקפות תמיד נטפו רמזים, דקים ועבים, שהיא מעולם לא הייתה ראויה לקידום, שהיא יצאה נשכרת מאפליה מתקנת, זו המקפיצה אנשים למשבצות חדשות על יסוד צבע עורם.
ההחשדות, הקריצות וצקצוק הלשון לא פסקו, אבל הם התחדשו ביתר שאת הקיץ, כשהתחילה להסתמן האפשרות שהאריס תירש את ביידן.
● פרשנות | טראמפ מזהיר מפני "מלחמת עולם שלישית", האריס וביידן יעשו הכל כדי לעצור אותה
● פרשנות | איך נפלו חומות ההפרדה בין דעות לידיעות
● פרשנות | הדמוקרטים צוהלים אבל שלב הגמר רק מתחיל, והניו זילנדים בורחים
העלבון הכבד ביותר המוטח בה הוא DEI Hire, זאת אומרת שהיא נשכרה לעבודה מכוח DEI, ראשי תיבות אנגליים של גיוון, שוויון והכלה. זו דוקטרינה, שלבשה ופשטה צורה ב-60 השנים האחרונות, מהולדת האפליה המתקנת בשכירת עובדים לשירות המדינה ובקבלת סטודנטים לאוניברסיטאות. היא פתחה דלתות, אם גם לא לרווחה, וסדקה תקרות זכוכית, אם גם לא ניפצה אותן.
הנה כי כן, הדלתות והתקרות מחשבות להתפרץ. בעיני הרבה מאוד גברים לבנים זו תוצאת DEI. כביכול, לא ייתכן שאישה שחורה־חומה תטען ברצינות למעמד המפקדת העליונה של הכוחות המזוינים מבלי שמשהו העניק לה דחיפה פוליטית שמאלנית על חשבון הגברים הראויים ממנה. היא "מטומטמת" (dumb), חוזר דונלד טראמפ ואומר. כבר שמעתם אותה צוחקת? כבר ראיתם אותה רוקדת?
האישה ההיא
אחת הסצנות הבולטות של ועידת המפלגה הרפובליקנית, בחודש יולי, העמידה על הבמה את האלק הוגאן, מתאבק טלוויזיה מפורסם, שקרע את חולצתו באקט של נאמנות לטראמפ. זה היה מסר ברור: טראמפ הוא מועמדם הטבעי של הגברים הלבנים, מה שאמנם ידענו זה כבר, אבל היה קשה להעלות על הדעת תזכורת כה מחוספסת.
האומנם היה לטראמפ צורך מיוחד להבליט את הבוז שהוא רוחש לכל רמז של DEI? הוא משך בכתפיו. באמצע יולי דונלד טראמפ היה בחזקת הנשיא הבא של ארה"ב. אני עצמי הייתי בטוח בזה.
ואז באה האישה ההיא, השחורה החומה או החומה השחורה, צחקה ורקדה, וסחפה מיליונים. הסקרים מחקו את פיגורם של הדמוקרטים כמעט בן לילה. היא אינה דוהרת אל ניצחון, אלא לכל היותר מטפסת במעלה הר תלול, אבל מה גדול ההבדל בין יולי לאוגוסט. היא הפיחה רוח חיים בעצמות המתייבשות של מפלגתה.
מומחי בחירות רפובליקנים ניחמו את מפלגתם, שזינוקה של האריס הוא שווה ערך של עלייה פתאומית ברמת הסוכר בדם. גודל הזינוק הוא כגודל הצניחה. הרפובליקנים עדיין מחכים. אגב, סביר להניח שאמנם תהיה ירידה. אבל ספק אם היא תהיה פתאומית ודרמטית כמו הגלוקוזה.
רפובליקנים מקצוענים היו מעדיפים שטראמפ יתקוף את האריס לגופו של עניין. הוא בוודאי יעשה כן, אבל מהיותו טראמפ הוא יתקשה להימנע מעלבונות אישיים עם רמזים גזעניים ומיזוגיניים.
'ציפורה' אינה יכולה
אני נזכר ברגע דומה בפוליטיקה הישראלית, מערכת הבחירות לכנסת ה-18, ב-2009. ציפי לבני עמדה אז בראש המפלגה הגדולה ביותר, קדימה. שני הגברים האמיתיים קשרו נגדה, שני רבי האופורטוניסטים, בנימין נתניהו ואהוד ברק. כתבתי אז: "מה טוב לראות את המונופול של הבנים נשבר - הבנים מן הכיתה, הבנים מן הפלוגה, הבנים מן התנועה.
"מה נפסד היה אהוד ברק בהזמינו את פקודו לשעבר בנימין נתניהו אל לשכתו, כדי להמתיק סוד גברים קנאים. מה נפסד היה ברק ברמיזותיו ש'ציפורה' אינה יכולה לתת לו פקודות. מה נפסדת, ונוטפת סקסיזם, הייתה הודעת הליכוד שהסורים רוצים בלבני מפני שהיא 'חלשה'. לא סתם חלשה, אלא נטולת טסטוסטרון".
ארי שביט, אז עדיין ב"הארץ", חתה את הגחלים בשביל הבנים שבחבורה: "בניגוד לנתניהו ולברק - המסוגלים לרדת לשורשיו של עניין ולדון במורכבותו - לבני נוטה להיות סכמטית ופשטנית. אחד האישים המוערכים במדינה מגדיר אותה כדעתנית ושטחית", הוא כתב אז. אנשי טראמפ ממתינים לתרגום אנגלי.
אנחנו הרי יודעים משהו על הגברים שבחבורה. אחד סלל את הדרך להשתלטות חיזבאללה על דרום לבנון. שני סלל את הדרך לשבעה באוקטובר. מיזוגיניה לא הייתה המלט היחיד שכונן את שותפותם ב-2009, זו שברק מנסה להשכיח מלב, אבל היא הייתה אחד מחומרי הבנייה; והיא הייתה מטבע עובר לבוחר.
אין זאת אומרת שעצם ההתנגדות למועמדותה של אישה היא ביטוי של מיזוגיניה. אבל התנגדות כזאת מחייבת בדיקה מדוקדקת. ב-2009 היא ביטאה מיזוגיניה, ועכשיו היא מבטאת מיזוגיניה.
סדר גברי, תוהו ובוהו נשי
לפני קצת יותר מחודש מפקדי משטרת בריטניה הזהירו בדוח פומבי כי משפיעני רשת דוחפים המוני נערים אל מיזוגניה קיצונית. הם השוו את התהליך הזה עם רדיקליזציה לטרור, קראו להכריז "מצב חירום לאומי", והעריכו כי שני מיליון נשים ייפלו השנה קורבן לאלימות. אלימות כזאת גאתה ב-37% מאז 2018.
אחד ממעצבי מצב הרוח המיזוגני הפראי הוא פרופסור קנדי, ג'ורדן פיטרסון, מחברם של רבי-מכר. הוא קורא להשליט "סדר" גברי, כדי להתנגד ל"תוהו ובוהו" נשי.
בבחירות 2016 נדהמנו לגלות את התפקיד שמילאה איבתה של 'אמריקה האמצעית' כלפי 'האליטות' בניצחון טראמפ. ייתכן שהפעם נופתע לגלות את השפעת התפשטותה של שנאת נשים, בעיקר בין צעירים. זו עלולה להיות נסיגה אל חשכה גלובלית כבדה.
רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני . ציוצים (באנגלית) בטוויטר