יותר ויותר בני 40 משיגים לעצמם ברכיים חלופיות / צילום: Shutterstock, אנימציה: טלי בוגדנובסקי
הגיל הממוצע של מי שעוברים ניתוח החלפת מפרק הירך או הברך הולך ויורד. ככל שתוחלת החיים הממוצעת עולה, אמריקאים רבים כבר לא מוכנים לוותר על עשרות שנים של הנאה מהפעילויות האהובות עליהם, כמו סקי, טיולים רגליים או משחק פיקלבול, בשביל לסבול מהכאבים הכרוכים בהם, אומרים הרופאים. ולהישאר בכושר בשנות ה-50 וה-60 שלך זה טוב לבריאות הפיזית והנפשית.
● חזון הגבולות הפתוחים של אירופה מתערער, ורק במדינה אחת מחככים ידיים בהנאה
● בארגנטינה יש 25 מיליון עניים, אך הנשיא מיליי מתעקש על איזון התקציב
פעילויות כושר אינטנסיביות מסוימות בעצימות גבוהה יכולות להגביר את הסיכוי לפציעה ולדלקת פרקים - מה שמוביל לצורך ביותר הליכים רפואיים.
"בעבר, אנשים פשוט היו אומרים, 'אני לא רץ, יש לי בעיות ברכיים'", אומר ד"ר רן שוורצקופף, מנתח אורטופד ב-NYU Langone. כעת, הוא אומר, "הם לא מוכנים להיכנע למגבלות הכרוכות בדלקת מפרקים".
סיבה נוספת לכך שאנשים צעירים עוברים החלפת מפרקים היא השכיחות ההולכת וגוברת של השמנת־יתר בארה"ב. יותר מ-40% מהמבוגרים בארה"ב סובלים מעודף משקל, אומרים במרכז לבקרת מחלות ומניעתן, לעומת כ-30% ב-1999. משקל עודף מפעיל לחץ מוגבר על המפרקים - בערך ארבע פאונד (כ-1.8 ק"ג) לכל פאונד נוסף של משקל גוף - מה שמוביל יותר חולים להזדקק להחלפות בשלב מוקדם יותר בחיים.
עבור מטופלים בגילאי 45 עד 64, חלה עלייה של 211% בהחלפות מפרק ירך באשפוז ועלייה של 240% בהחלפות ברך באשפוז בין השנים 2000 ל-2017, על־פי נתונים מהסוכנות האמריקאית למחקר ואיכות שירותי הבריאות של משרד הבריאות ושירותי האנוש (הרשומות לאחר 2017 פחות מדויקות, עקב שינויים בקידוד Medicare). חלה גם עלייה בהחלפות מפרקים עבור חולים בגילאי 65 עד 84, אך היא לא הייתה כה דרמטית.
מעקב זה אינו כולל את המספר ההולך וגדל של הליכי החלפה המתבצעים במרפאות חוץ, המאפשרים למטופלים לחזור הביתה ביום בו בוצע ההליך. יותר ממיליון ניתוחים להחלפת מפרק הירך ומפרק הברך מבוצעים בארה"ב מדי שנה.
"את צעירה מדי בשביל זה"
ההליכים כוללים החלפת עצם וסחוס פגומים או שחוקים במפרק הירך או הברך, בשתלים מלאכותיים. הפלסטיקה השתפרה, מה שעזר למפרקים החלופיים להחזיק מעמד זמן רב יותר בממוצע, כך שמנתחים בדרך כלל פחות נזהרים משימוש בהם במטופלים צעירים יותר.
"בימים עברו, נאמר למטופלים שהם צריכים לחכות עד שהם יהיו בני 70 או 80 כדי לעבור את ההליך הזה, כי השתלים לא החזיקו מספיק זמן", אומרת ד"ר אנטוניה צ'ן, מנתחת אורטופדית בבית החולים בריגהם ונשים. "כעת, השתלים מחזיקים מעמד 20, 25 או 30 שנה, ואיכות חיים חשובה הרבה יותר". צ'ן מעריכה שמטופלים מתחת לגיל 65 מהווים כ-50% מהטיפולים שלה כעת, לעומת כ-30% ב-2014.
ההליכים יעילים יותר כעת, בעזרת סיוע רובוטי ותותבות בהתאמה אישית המודפסות בתלת־מימד. כמו כן, התקדמות בפיזיותרפיה, הרדמה ומתן תרופות לכאב הובילו לקיצור זמני החלמה של המטופלים. חולים רבים שהיו מבלים ימים עד שבועות במיטת בית חולים יכולים כעת ללכת באותו היום.
קרול פופ יודעת שבגיל 37, היא לא האדם הטיפוסי שאנשים מדמיינים כשהם חושבים על הליך כמו החלפת ירך. "שני הדברים ששמעתי הכי הרבה הם 'וואו, את צעירה בשביל זה' ו'ניתוח הירך של סבתא שלי עבר מצוין!'", היא אומרת.
פופ, יועצת פיננסית וחובבת ריצה נלהבת שבסיסה בלייקלנד, פלורידה, חשה לראשונה צביטה של כאב לאורך הגב והרגליים בקו הזינוק של מרוץ חצי מרתון בינואר. היא סיימה את המרוץ ללא תקלות, אבל הכאב חזר והתפשט. רופא איבחן כי היא סובלת מדלקת מפרקים ניוונית ואמר לה שהיא תצטרך להפסיק לרוץ.
לאבד את התחביב האהוב עליה היה כמו להתאבל על מישהו קרוב שמת, היא אומרת. תקוותה התחדשה כאשר מנתח אורטופד הסכים לקבוע לה החלפת מפרק ירך לספטמבר. "אני מצפה בקוצר לעשות את זה כדי שאוכל לקבל את חיי בחזרה", אומרת פופ.
לא טיפול מונע
ד"ר קווין סטון, מנתח אורטופדי במרפאת סטון בסן פרנסיסקו, מעודד מטופלים להתאמן לאחר החלמה מהניתוח. בתור מי שחיבר ספר בשם "שחק לנצח", העוסק באופן שבו אנשים עם פציעות ודלקת פרקים יכולים להמשיך לנוע - הוא אומר שככל שתהיה יותר פעילות, כך ייטב.
"המטרה שלנו היא שאנשים ימותו בגיל 100 שעה שהם משחקים את הספורט האהוב עליהם", אומר סטון.
רבים עדיין ממליצים למזער או להימנע לחלוטין מריצה ותרגילים בעלי עצימות גבוהה לאחר הניתוח, כי זה יכול להפעיל לחץ נוסף על התותבות. המפרקים שלנו הם כמו צמיגים, אומרים המנתחים. ככל שהצמיג נושא יותר משקל, כך הוא נשחק מהר יותר.
הליכים אלה הם ברובם לא הכרחיים, והמנתחים מזהירים שהם עדיין לא צריכים להיחשב כמניעתיים. הם נושאים סיכונים כולל זיהום, נקע או חוסר יציבות במפרקים. רופאים מסכימים בדרך כלל שניתוח הוא ההליך ההגיוני כאשר הכאב הוא כרוני ומגביל, ומשפיע על החלטות יומיומיות. לדוגמה, אם אתה משתמש במעלית במקום לעלות ברגל גרם מדרגות אחד, או שאתה מוותר על תוכנית נופש מחשש לכאבים, יכול להיות שהגיע הזמן.
לפני שמנתחים יכולים להמליץ על הניתוח - שלרוב דורש כיסוי ביטוחי - המטופלים צריכים להראות שהם ניסו פתרונות אפשריים אחרים, כגון פיזיותרפיה, ירידה במשקל וזריקות קורטיזון.
מטופלים צעירים יותר מניחים לעתים קרובות שתהיה להם החלמה מהירה וחלקה יותר. עם זאת, המנתחים אומרים שאנשים פעילים יכולים להיות בעלי סיכוי גבוה יותר לדחוף את עצמם רחוק מדי במהלך ההתאוששות. בנוסף, הם יכולים לאמץ יותר את המפרק החדש לאורך זמן ויש להם יותר שנים לשחוק אותו. מחקרים מסוימים מצביעים על כך שמטופלים הצעירים נוטים יותר להזדקק לניתוח חוזר בשלבים מאוחרים יותר.
דייב אריקסון, בעל חדר כושר בספרטה, וויסקונסין, קיווה שהחלפות הירך שעשה בגיל 46 יאפשרו לו לחזור לשגרת האימונים הרגילה שלו ויחזיקו מעמד עשרות שנים. אולם חמש שנים בלבד לאחר הניתוח שלו, תאונת אופניים הביאה אותו בחזרה לחדר הניתוח, והתותבת הימנית שלו הזדקקה לתיקון.
הוא איבד טווח תנועה משמעותי ברגלו הימנית, ולמרות שהוא עדיין מתאמן, הוא נמנע מתרגילים מסוימים, כמו סקוואטים וכפיפות ברכיים.
"כשאתה מבוגר ואתה בקושי יכול ללכת, ופתאום אתה יכול ללכת, זה שיפור", אומר אריקסון, כיום בן 54. "כשאתה עושה סקוואטים בחדר הכושר ורץ ואז עובר החלפת מפרק ירך ולא יכול לעשות את כל אלה יותר, זה לא כל כך טוב".