גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לקראת פתיחת שנת הלימודים: שלוש סוגיות בוערות במערכת החינוך

שנת הלימודים בפתח, והחינוך בראש סדר היום: שוב מגיעים ל־1 בספטמבר עם סכסוך עבודה ● החינוך הממלכתי־חרדי קיבל בוסט, גם בגלל הרצון למסגרת וגם בגלל אילוצים כספיים ● ומה גורם להישגים הנמוכים של ישראל ביחס לעולם במבחנים ההשוואתיים? ● המשרוקית של גלובס

יואב קיש, הליכוד (הבוקר הזה, כאן ב', 14.8.24) / צילום:  דוברות הכנסת עדינה ולמן
יואב קיש, הליכוד (הבוקר הזה, כאן ב', 14.8.24) / צילום: דוברות הכנסת עדינה ולמן

החופש הגדול תם ובשבוע הבא רוב התלמידים יחזרו לבתי הספר. שנת הלימודים הזו לא נפתחת בתנאים אידאליים: תלמידים רבים ילמדו הרחק מהבית בשל פינויים מיישובי הדרום והצפון. אחרים כנראה לא ילמדו כלל בשל השביתה שהוכרזה. וכמובן שלא פשוט ללמוד כשעננת המלחמה האזורית מרחפת מעל הראש. אבל אלו לא הדברים היחידים בשיח הציבורי. הנה שלוש דוגמאות.

האם היבוא לא מסייע להוריד את מחירי הפירות והירקות? זו לא כל התמונה 
האם מעצר צבאי חייב להתבצע בפנים גלויות של שוטרי מצ"ח? 

שוב שביתה

נפתח בנושא הבוער שעל הפרק: השביתה עליה הכריז ארגון המורים, לאחר שמטעמו נטען שבממשלה טענו שהפערים בין שני הגורמים לא ניתנים לגישור. כבר הראינו בשנה שעברה איך נוצרה הרוטינה של איומי שביתה לקראת פתיחת שנת הלימודים, אבל ברוב המקרים הגיעו להסכמות והאיום לא מומש. הפעם, כך נראה, השביתה תצא לדרך.

אבל יש גם אלמנט נוסף: "מורי התיכון בשביתה כבר שבעה או שישה חודשים", טען ח"כ מיקי לוי, אבל לדבריו "התחילו לדבר איתם רק בשבועות האחרונים". ואכן, כבר בתחילת מרץ ארגון המורים הודיע על סכסוך עבודה ושלא ימסור ציונים. הסיבה לכך הייתה שההסכמות שהושגו על תוספת שכר לא קוימו בפועל בשל סחבת מצד משרד האוצר. נושא הציונים טרם הגיע לפתרון ומשרד החינוך יפרסם את ציוני הבגרויות רק עבור מי שאמורים להירשם ללימודים אקדמיים. כעת, הדבר צפוי להשתלב עם אי־פתיחת שנת הלימודים.

כפי שאמר לנו בעבר נחום בלס, ראש תחום חינוך במרכז טאוב, "פתיחת שנת הלימודים היא מועד רגיש במיוחד, שכן לאחר חופשה בת חודשיים, החזרה של התלמידים לבתי הספר במועד הופכת לעניין חשוב בקרב התלמידים וההורים. בבתי הספר העל־יסודיים, גם תקופת מבחני הבגרות נחשבת לקריטית - ואנחנו אכן רואים שארגון המורים בוחר לנהל מאבקים גם סביב תקופה זו". כעת, כך נראה, אנו חווים לשילוב של שני הגורמים.

מה הפתרון? הנה מה שאמר לנו פעם פרופ' יזהר אופלטקה מביה"ס לחינוך באוניברסיטת ת"א: "אם שוב נעלה את השכר לכולם אנחנו נמצא את עצמנו בעוד כמה שנים שוב מדברים על זה שהשכר נמוך. צריך לצאת מהקופסה של השכר. צריך לבנות למורים סולם קריירה, שירגישו שיש להם אופק בהוראה".

התרחבות הממ"ח

אבל לא הכל שחור. לשר החינוך יואב קיש יש הישג להתגאות בו: "(יש) 50% צמיחה במה שנקרא ממ"ח", הוא סיפר בכאן ב' על התרחבות הזרם הממלכתי־חרדי, "וזה דבר שלא היה מעולם (וקורה) בעקבות דחיפה חזקה של המשרד". אז במה מדובר?

מחקר של פרופ' לטם פרי־חזן מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה ושי קציר מסביר שהממ"ח הוא תוצאת רפורמה של שר החינוך לשעבר שי פירון, שאיפשר לבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים (מוכש"ר) לקבל מעמד רשמי, ובכך להצטרף לחינוך הממלכתי בזרם נפרד. הרעיון היה לחזק את שליטת משרד החינוך בתכנים הנלמדים בבתי הספר החרדיים ולשלב בהם יותר לימודי ליבה. הרפורמה הזו לא עוגנה בחוק, והמוסדות בממ"ח הם בתי ספר שהחליטו להצטרף לזרם מיוזמתם או כאלו שיוקמו ביוזמת המדינה או הרשות המקומית.

בממ"ח לומדים רק 4% מתלמידי היסודי החרדים, אך יש התרחבות בזרם זה: משרד החינוך שלח לנו את מספרי התלמידים בבתי הספר ובגנים בממ"ח. בין 2017 ל־2024 המספר עלה מ־6,374 ל־19,375, עלייה שנתית ממוצעת של 17.4%. בשנת הלימודים הקרובה יצטרפו עוד כ־7,000 תלמידים, תוספת של 36.1%. אכן בוסט, אבל לא 50%.

לפי משרד החינוך, לממ"ח הצטרפו מוסדות פטור (שמחויבים רק ב־55% ליבה), מוכש"ר (75%) ומוכש"ר המשתייך לרשתות של המפלגות החרדיות (100% ליבה, לפחות על הנייר). עוד נמסר: "קהילות חדשות שלא היו בממ"ח - ספרדים, חסידים ועוד - ביקשו להצטרף עם כל החובות והזכויות למסלול הרשמי".

האם זה קרה בזכות "דחיפה חזקה של המשרד"? שני זוסמן־אפרתי, חוקרת במכון החרדי למחקרי מדיניות, הסבירה מה דחף לתהליך: "בעקבות מצוקתם הכלכלית של מוסדות הפטור נוצר בתקופת ממשלת בנט־לפיד 'מתווה בעלז', במסגרתו הוצע שמוסדות פטור יוכלו לשמור על המעמד שלהם ככאלו תוך הכנסת לימודי חשבון, עברית ואנגלית. המתווה הביא להתנגדות בחלקים מההנהגה החרדית ויצר איום להתפצלות יהדות התורה בבחירות 2022. כדי למנוע סכנה שאחת המפלגות לא תעבור את אחוז החסימה, התחייב נתניהו להעביר תקצוב מלא למוסדות הפטור בלי ליבה, אך זה לא יצא לפועל.

"בנוסף היה ניסיון, שלא צלח, להכניס את הרשתות לתוכנית 'אופק חדש' וכך להגדיל את תקציבן. כל אלו הגבירו את המצוקה התקציבית של מוסדות החינוך החרדיים, והובילו מספר חסידויות להסכמה לפיילוט של מעבר לממ"ח".

עם זאת, כפי שאמרה לנו פרופ' פרי־חזן, היו גם גורמים חיוביים למשיכה של חרדים לזרם זה: "יש לא מעט קהילות שמעוניינות בחינוך חרדי שלומדים בו ליבה באופן מפוקח ומקצועי יותר, עם מעטפת חינוכית־רגשית, עם תוכניות העשרה ותוכניות תוספתיות אחרות שיש בחינוך הציבורי. בממ"ח יש גם הליכי קבלה שוויוניים יותר ויש פחות אפשרות להשתמש בהם לרעה כדי לאיים על משפחות ולחזק את מנגנוני השליטה של הממסד החרדי. לצד זאת, אין פה חשש לאובדן תרבות: מדובר בחינוך חרדי וגם המפקחים הם חרדים.

"עם השנים הממ"ח סיפק עוד ועוד סיפורי הצלחה: בתי ספר שלא היו מפוקחים קודם לכן הגיעו למצב בו לכל המורים יש תואר ראשון ותעודת הוראה, שיש בהם מענה של השירות הפסיכולוגי, תוכניות העשרה ועוד. ההצלחות הללו מוקרנות החוצה ונותנות להורים תמונה אלטרנטיבית לחינוך החרדי הפרטי ברשתות ובעמותות אחרות".

למרות שלפי משרד החינוך יש מוסדות פטור שהצטרפו לזרם, לפי פרי־חזן "כנראה לא נראה מוסדות פטור שיש בהם חרם על לימודי אנגלית שעוברים לממ"ח. אני חושבת שאפשר להביא בערך 50% מהחינוך החרדי לממ"ח". גם היא וגם זוסמן־אפרתי מזהירות שכדי שהזרם יצליח, על הפיקוח להישאר מקצועי.

מול כל העולם

ונסיים עם נתונים שאי־אפשר בלעדיהם כשעוסקים בחינוך: מצב ישראל מול העולם. בנובמבר האחרון פרופ' דן בן־דוד ופרופ' איל קמחי, הנשיא וסגן הנשיא בהתאמה של מכון שורש למחקר כלכלי־חברתי, פרסמו מאמר בנושא. במאמר ניתן למצוא השוואה של 51 המדינות שהשתתפו בלפחות 14 מתוך 15 מבחני הפיז"ה שהתקיימו בין 2006 ל־2018.

לפי הנתונים, מצב ישראל בכי רע: ישראל נמצאת במקום ה־36 מתוך 50 המדינות שנדגמו, ומתחת לכל המדינות המפותחות. כאשר בוחנים את זרמי החינוך השונים, ניתן לזהות מי זקוקים לחיזוק: בחינוך הממלכתי הציונים היו גבוהים לעומת מעט יותר ממחצית המדינות המפותחות. החינוך הממלכתי־דתי היה מתחת ל־80% מהמדינות המפותחות. המצב של החינוך הערבי היה הקשה ביותר, כולל משל מדינות עולם שלישי. ומה לגבי החרדים? רובם לא משתתפים במבחני פיז"ה, ויש מקום להניח שלו היו משתתפים הם לא היו תורמים לממוצע הארצי. לפי המאמר, "כמחצית מהילדים בישראל זוכים כיום לחינוך ברמה של עולם שלישי".

מה גורם לכך? לא מדובר בשעות הלימוד: ברוב המדינות המפותחות לומדים פחות שעות מאשר בישראל. רק בשש מדינות מלמדים יותר מאשר כאן. הסיבות שהמאמר מציע הן איכות ההוראה ומערכת חינוך בירוקרטית ולא יעילה.

לקריאה נוספת

עוד כתבות

אילון מאסק / צילום: ap, Susan Walsh

מאסק שוקל לרכוש את טיקטוק. אבל נתבע על רכישת רשת חברתית אחרת

רשות ני"ע האמריקאית טוענת כי איש העשיר בעולם הפר את החוק בקשר עם מניות הרשת החברתית שרכש ב-2022 ● מבקשת להטיל עליו קנס וכן לחייבו בתשלום  הסכומים שלכאורה חסך לעצמו

מטה הבנק המרכזי של האיחוד האירופי / צילום: ap, BERND KAMMERER

משבר מעבר לפינה: עליית תשואות האג"ח הממשלתיות בעולם מהדהדת את 2008

שנת 2025 נפתחה בעליות חריגות בתשואות האג"ח של כמה מהממשלות המובילות בעולם ● בחלק ממדינות אירופה זה עלול להוביל להתפרצות משבר חוב חריף, שיחלחל לבנקים ולכלכלה ● מהם התרחישים האפשריים, מהקל אל המדאיג, והמשמעויות לביצועי השווקים

מפגינים לטובת טיקטוק ליד הקפיטול בוושינגטון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

המרוץ להצלת טיקטוק מתחמם: ההצעה המפתיעה של הסינים, ומה חושב עליה מאסק

ימים ספורים לפני שהאיסור על פעילות טיקטוק בארה"ב ייכנס לתוקף, הסינים בוחנים אפשרות מפתיעה: מכירת הפעילות האמריקאית לאילון מאסק, בעל ברית של הנשיא הנבחר ● מהם האינטרסים סביב העסקה ומה עושה אותה כל כך מורכבת? ● גלובס עושה סדר

שירותי בריאות כללית. 2.6 מיליון מבוטחים בביטוח סיעודי / צילום: תמר מצפי

"לא מבינים את מי זה משרת": ברשות שוק ההון הופתעו מהשינוי בביטוח הסיעודי

משרד הבריאות מוביל בצורה מודעת לחזרתו לשולחן של משבר הביטוח הסיעודי ● ברשות שוק ההון מתקשים להבין: "אין בהוראה של משרד הבריאות פתרון, הם יודעים שיש דד-ליין של שנתיים כדי לפתור את המצב. אם היה להם פתרון בזמן הקצר שהיינו צריכים למצוא פתרון זמני, למה הם לא פעלו כבר אז?"

היו”ר אילן בן ישי ועידן כץ, מנכ”ל ובעלים בנטו פיננסים / איור: גיל ג'יבלי

הממונה על התחרות אישרה את המיזוג בין נטו פיננסים לארבע עונות

אחרי שהנושים של נטו, אשר נקלעה לחובות של כ-110 מיליון שקל, אישרו את הסדר החוב שבמסגרתו תימכר הסוכנות לארבע עונות של IBI, אישרה רשות התחרות את העסקה ● ארבע עונות צפויה לשלם כ-51 מיליון שקל עבור נטו ● הסתבכותה של נטו הגיעה, בין היתר, על רקע מעורבותה בקרן וולת'סטון והתחייבותה לחלץ לקוחות שגויסו להשקיע בקרן דרך סוכני נטו

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

העורך החדש של וואלה: אור צלקובניק

צלקובניק צפוי להיכנס לתפקיד כבר החודש במקום ערן טיפנברון, שמסיים את תפקידו לאחר ארבע שנים ● בימים הקרובים תושק האפליקציה החדשה של וואלה, וברבעון הרביעי של 2025 יושק האתר המחודש

הדיון בוועדת החוקה, היום / צילום: דוברות הכנסת

האופוזיציה החרימה: ועדת חוקה אישרה לדון במתווה לוין-סער

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ רוטמן, כינס ישיבה בנושא - ומיד, ללא דיון, העלה להצבעה את ההצעה להשיב את הצעת החוק מהנחתה בכנסת לדיון בוועדה, זאת לצורך תיקון החוק למתווה שהציעו השרים לוין וסער לשינוי הוועדה לבחירת שופטים ● האופוזיציה החרימה את הדיון; ח"כ סגלוביץ: "זו דרך נכלולית להחזיר את המהפכה המשטרית כאילו בהסכמות"

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; הבנקים הגדולים בארה"ב פרסמו תוצאות רבעוניות חזקות

הדאקס עולה ב-0.4% ● הניקיי עלה ב-0.1% ● בשוק ממתינים לנתוני האינפלציה בארה"ב שיתפרסמו היום ● עונת הדוחות בארה"ב נפתחת היום באופן רשמי, כאשר הבנקים הגדולים צפויים לפרסם את תוצאותיהם ● הכלכלה האמריקאית עדיין לא מאותתת על הפחתת ריבית ● ובמיטב מדגישים כי תחום ה-AI מתחיל להשפיע על שוק העבודה האמריקאי

יו''ר ועדת הכלכלה, ח''כ דוד ביטן, בדיון בוועדת הכלכלה על הצעות החוק בעניין תאגיד השידור, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן חוסם את ההצעה לסגירת התאגיד: "צריך שידור ציבורי"

לאחר שח"כ ביטן קבע כי הצעת החוק של של ח"כ גוטליב להפרטת תאגיד השידור הציבורי לא תקודם בוועדת הכלכלה - גוטליב ושר התקשורת קרעי הודיעו כי יעבירו את הדיון בהצעה לוועדה אחרת ● במקביל הודיע ביטן כי יעסוק בהצעת החוק של ח"כ בוארון, העוסקת בהכפפת תקציב התאגיד לתקציב המדינה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בת"א ננעלה בעליות; דלתא מותגים זינקה ב-6.5%, נובה ב-5.5%

מדד ת"א 35 עלה ב-1.3% ● השקל התחזק מול המטבעות הזרים על רקע ההתקדמות בעסקת החטופים ● תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו ● בשוק מנסים להבין האם האנומליה בשוק האג"ח נובעת מטראמפ או מהכלכלה ● ובאופנהיימר רואים את המימושים האחרונים בשבע המופלאות בתור הזדמנות השקעה

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Reuters, Kyodo

מניית אנבידיה חטפה בשורות קשות, אז למה היא מתאוששת?

ממשל ביידן הידק את הפיקוח על יצוא טכנולוגיות מתקדמות, מהלך שעורר חששות לגבי השפעתו על עסקיה הבינלאומיים של אנבידיה ● נראה כי המשקיעים מעריכים מחדש את הנושא: החוק צפוי להיכנס לתוקף אחרי 120 יום, וייתכן שממשל טראמפ יבחר לבטל אותו

בניית דירות חדשות / צילום: Shutterstock

כל שיאי ההלוואות בנדל"ן נשברו בדצמבר. אלה המספרים

בחודש שעבר נלקחו משכנתאות בהיקף של 13.8 מיליארד שקל, שגבוה אף מחודשי השיא של 2021-2 ● ההערכה היא שהפעם רוכשי דירות רצו להקדים את המשכנתאות להעלאת המע"מ, כך שיוכלו לשלם ליזמים כמה שיותר על הדירה לפני העלאת המס

דיווח: מטא יוצאת בגל פיטורים גלובלי נוסף - 5% מהעובדים יועזבו

לפי דיווח בבלומברג, מטא צפויה לפטר את העובדים שיקבלו את הערכות המקצועיות הנמוכות ביותר ● נכון לרבעון השלישי של 2024, מספר העובדים הגלובלי של מטא עמד על 72,400 עובדים, מתוכם כ-1,000 בישראל

קדאפי לוחץ את ידו של סרקוזי בביקור בצרפת ב־2007 / צילום: Reuters, Abd Rabbo-Mousse/ABACA

מזוודות מזומנים מקדאפי ועדים שנעלמו: משפט העשור בפוליטיקה הצרפתית התחיל

משפטו של נשיא צרפת לשעבר נפתח בפריז עם האשמות חסרות תקדים נגדו ● לפי כתב האישום, 50 מיליון אירו הועברו ממועמר קדאפי לקמפיין הנשיאותי של סרקוזי בתמורה לשיקום תדמית לוב בזירה הבינלאומית ● סרקוזי טוען לקנוניה נגדו ומתעקש על חפותו

קרן כספית או פיקדון בבנק? בדקו מהו החיסכון המתאים לכם

תום עידן הריבית האפסית, לצד עליית האינפלציה, החזיר את האטרקטיביות של האפיק הסולידי עבור אלו שמחפשים מקלט בטוח לכספם ● פיקדון בבנק מעניק ודאות גבוהה יותר, ובקרן כספית תזכו בהטבת מס ● איזה משני המכשירים מתאים לכם יותר? ● המחשבון, מדור חדש

בית המשפט המחוזי בתל אביב / צילום: Shutterstock, Vered Barequet

תביעת רשלנות על סך 5 מיליון שקל נגד אחד ממשרדי עורכי הדין המובילים

משרד בלטר, גוט, אלוני והשותף לשעבר במשרד, עו"ד גיא נאמן, נתבעים ב-5 מיליון שקל על שלא הגישו במועד תביעה על סך 20 מיליון שקל מטעם לקוח שהיה מצוי בסכסוך עסקי ● הלקוח טוען כי חלון הזמנים לתביעה נסגר, והיא התיישנה ● מהמשרד ומעו"ד נאמן לא נמסרה תגובה

ח''כ דוד ביטן ושר התקשורת ד''ר שלמה קרעי במליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

התאגיד במוקד: שש הצעות חוק ידונו בסגירתו ובשיטת הרייטינג. ח"כ אחד יכריע

בפעם השלישית תוך פחות מחודש, ועדת הכלכלה תעסוק השבוע בהצעות החוק סביב עתידו של התאגיד ● המנכ"ל גולן יוכפז כינס את העובדים לקראת הדיון, והתריע: "מדובר בניסיון השתלטות על השידור הציבורי" ● גם מדידת הרייטינג תהיה במוקד ● גלובס עושה סדר

קניון רמת אביב / צילום: גלית חתן

כישלון הפעילות של חברת מליסרון באונליין

10 חודשים אחרי השקת "רמת אביב Online Mall" - פעילות האונליין של קניון רמת אביב, חברת מליסרון סוגרת את הפעילות ● המרכז הרפואי איכילוב השיק את קרן "מומנטום" להחזרת רופאים מצטיינים מחו"ל, ליאור סושרד נכנס לקרן הון סיכון, והשף מושיק רוט משתף פעולה עם נספרסו ● אירועים ומינויים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מסחר תנודתי בת"א; מספנות ישראל עולה בכ-4%, אלוט צוללת ב-12%

מדד ת"א 35 נעולה ב-0.2% ● השקל נחלש קלות מול המטבעות הזרים ● בשוק ממתינים לנתוני האינפלציה בישראל ובארה"ב שיתפרסמו היום ● בפועלים מעדיפים את האפיק הצמוד על פני השקלי בשוק האג"ח הישראלי ● הכלכלה האמריקאית עדיין לא מאותתת על הפחתת ריבית ● ובמיטב מדגישים כי תחום ה-AI מתחיל להשפיע על שוק העבודה האמריקאי

עו''ד רואי כחלון / צילום: שלי פדן

בג"ץ מציע: רואי כחלון ישמש כמ"מ נציב שירות המדינה לשלושה חודשים בלבד

ההחלטה התקבלה במסגרת עתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון בדרישה לבטל את המינוי ● ראש הממשלה בנימין נתניהו צריך להשיב אם ההצעה מקובלת עליו