יו''ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ומשפחות החטופים בעת ההכרזה על השבתת המשק / צילום: כדיה לוי
ההחלטה של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב להורות על סיום השביתה במשק היום (ב') ב-14:30 אומנם מחזירה את הפעילות במשק למסלול, אך משאירה שורה של שאלות פתוחות. מהי משמעות הסיווג של השביתה כ"פוליטית", האם צפויה להיות לכך השפעה כלכלית על העובדים ששבתו, והאם ההסתדרות חשופה כעת לתביעות כי הובילה מהלך בלתי חוקי? גלובס עושה סדר.
● בהוראת בית הדין לעבודה: ההסתדרות הפסיקה את השביתה במשק
● עומסים ועיכובים בנתב"ג: כל מה שכדאי לדעת על השביתה במשק
● שביתה כללית במשק: מי יכול לשבות, והאם עובדים יקבלו שכר?
בית הדין סיווג את השביתה כ"פוליטית" - למה הכוונה?
דיני העבודה מכירים בשלושה סוגים של שביתות: שביתה כלכלית, העוסקת בסכסוך על תנאי העבודה בין המעסיק לבין העובדים; שביתה מעין-פוליטית, הנובעת ממדיניות ציבורית העלולה לפגוע בזכויות העובדים (לדוגמה, שביתת עובדי בזק בתחילת שנות ה-90' נגד החלטת הממשלה לפתוח את שוק התקשורת לתחרות); ושביתה פוליטית, שאינה קשורה כלל לתנאי העבודה ומתבצעת כחלק ממחאה בסוגיות פוליטיות וחברתיות. בשביתה כזו, החוק אינו מקנה הגנות לעובדים השובתים - אלא אם בית הדין מוצא לנכון להתיר להם להביע מחאה, ולו חלקית ומוגבלת בזמן (לרוב מספר שעות בודדות), מכוח חופש הביטוי שלהם.
האם בית הדין יכול היה להגיע לתוצאה אחרת?
בית הדין קבע, כאמור, כי השביתה בנושא החטופים היא פוליטית, והוסיף כי "לא מצאנו איזשהו טיעון כלכלי" מצד ההסתדרות. אלא שהקביעה הזו נתקלת בביקורת מצד מומחים.
"ההחלטה התבססה על הכללים הישנים מבלי לנסות ולהתאימם למציאות של ימינו", אומרת עו"ד טל קרת, שותפה מובילה בתחום דיני העבודה במשרד ארנון, תדמור-לוי. לדבריה, "על-פי הכללים הישנים, שביתה שהעילות לה לא כוללות פגיעה כלכלית בשכר או בתנאי עבודה של עובדים, ושנועדה להשפיע על מדיניות ממשלתית, היא פוליטית ואסורה. בית הדין בחר ליישם את הכללים האלה באופן 'יבש' ובלי התאמות למצב בו שרויה המדינה - כולל מצב שבו ישנם עובדים המושפעים כלכלית מהמצב בחיי היומיום שלהם".
מנגד, עו"ד דפנה שמואלביץ', העומדת בראש משרד המייצג מעסיקים גדולים במשק, סבורה כי "בית הדין קבע בצדק כי מדובר בפעולת מחאה ולא בשביתה, ולכן היא אמורה להיות מוגבלת בזמן. השביתה תוכננה להסתיים ב-18:00, ולפי הצו עליה להסתיים בשעה 14:30, אלא שמעשית עובדי ציבור רבים שאמורים לסיים את עבודתם בשעה 16:00 או סמוך לכך - לא יספיקו להתייצב לעבודה היום. מי שמשובץ למשמרות אחר-הצהריים או בלילה ממילא היה מתוכנן לעבוד".
עו"ד שמואלביץ' מוסיפה כי בית הדין עמד בהחלטתו על כך שבמגזר העסקי כללי המשחק רחבים יותר ופתוחים להחלטות משותפות של מעסיקים וארגוני עובדים, כך שלדבריה עדיין לא נאמרה המילה האחרונה. "למחאה הציבורית יש משמעות מוסרית וחברתית, וחשוב היה לקיים אותה", היא אומרת.
האם ההסתדרות שגתה כשהכריזה על שביתה?
לדברי עו"ד קרת, ההסתדרות יכולה הייתה להיערך טוב יותר להכרזה. "בגלל שעובדים כמעט בכל הארץ מושפעים מהמצב, ההסתדרות הייתה יכולה להכריז על סכסוך עבודה לפני זמן רב, להשאיר את ההכרזה על הסכסוך פתוחה, ולהפעיל את נשק השביתה במועד הנכון. במקרה כזה לא ניתן היה לטעון נגד ההסתדרות שהיא לא נתנה הודעה מספקת לקראת השביתה", היא מסבירה.
כיצד תשפיע ההחלטה על הזכאות לשכר בקרב העובדים ששבתו?
עובדים במגזר הציבורי לא יקבלו שכר על השעות שבהן נעדרו בגין השביתה. "סיווג השביתה כלא חוקית ופוליטית לא משנה את היעדר זכאותם של עובדים ששבתו לשכר", אומרת עו"ד קרת. לעומת זאת, עובדים מהמגזר הפרטי, שאינם מאוגדים בהסתדרות, עשויים להיות זכאים לשכר, במקרה שהמעסיק אישר את היעדרותם או בחר בעצמו להשתתף בשביתה.
האם ההסתדרות חשופה עכשיו לתביעות כי הכריזה על שביתה בלתי חוקית?
ההכרזה על השביתה כלא חוקית חושפת את ההסתדרות ואת השובתים לתביעות כספיות על נזקים שנגרמו כתוצאה מהשביתה. אך לדברי עו"ד קרת, הסיכון הנשקף עבורם הוא נמוך. "ככל שהשביתה תיפסק בשעה שקבע בית הדין, והצדדים יפעלו על-פי ההחלטה שלו, יהיה קשה לתבוע על מה שאירע בשעות שלפני 14:30, כלומר לפני השעה שבית הדין קבע לסיום השביתה", היא אומרת.