מטעמים בבית הקפה Danul / צילום: באדיבות Danul
בבוקר יום חול הסתובבנו בגרעין הכפר העתיק של כפר כמא. פסענו בין סמטאות האבן, והתבשמנו מריחן של תאנים בשלות. לא בכדי הכתיר אותו ארגון התיירות הבינלאומי של האו"ם בתואר "אחד מכפרי התיירות הטובים בעולם". היישוב הצ'רקסי, השוכן למרגלות התבור, מצטיין בעושר תרבותי-קולינרי, בסמטאות שלוות ובמאור פנים של הקהילה הקטנה, השמחה לכל מבקריה. תושביו מונים אלפים בודדים ושומרים באדיקות על תרבותם. שפתם - האדיגית - נשמעה באוזנינו כמו שום דבר שהכרנו.
● במקום הכי לא צפוי בישראל מצאנו פודטראק מושלם של שף מדופלם
● היקב בו תמצאו פיצות מהטאבון, גבינות שוות ויין בוטיק שלא טעמתם מעולם
● במושב בשפלה מסתתרת פינה קולינארית ייחודית שלא תרצו לפספס
10:00 | משהו לאכול: קינוחים מפונפנים בפעמון זכוכית
לפני שצללנו להיכרות עם התרבות הצ'רקסית, התחלנו בקפה ומאפה שאין בשום מקום אחר מאשר בבית הקפה של שירין ובתה דניה, כזה המשלב בין מסורות אפייה אותנטיות לבין כאלה טרנדיות.
בית הקפה, Danul, צמוד למרכז התרבות הצ'רקסית, ויחד הם מהווים מתחם תיירות מקצועי. מלבד יופיים של המבנה והגינה הפונה אל נופי התבור מציע בית הקפה דברי מאפה משובחים.
דניה, שירשה את היד הטובה מאמה, שכללה את יכולותיה ולמדה קונדיטוריה בבית הספר בישולים. היא שבה לכפר עם ידע וחזון, ויחד גיבשו השתיים תפריט המבוסס על מאפים עם גבינה צ'רקסית, לצד קינוחים מפונפנים המוגשים בתוך פעמון זכוכית, כמו היו תכשיטים בוויטרינה.
טעמנו פאי נהדר של לימון ופיסטוק ומאפה מלוח של גבינה ופלפל קלוי לאיזון הטעמים.
Danul
11:00 | משהו לראות: ריקוד מסורתי ופגיון עשוי גבינה
מנהגים רבים לעדה הצ'רקסית, והמפורסם שבהם הוא "חטיפת הכלה". מנהג שבו "חוטף" החתן את כלתו ומביא אותה רכובה על סוס לכפר. על מנהג זה, כמו גם על אורחות חייהם של העדה, שמענו במשך שעתיים במסגרת סיור הכולל ביקור במרכז המורשת הצ'רקסית.
הרוח החיה מאחורי המרכז הוא אייבק נבסו, תושב הכפר, ויש האומרים מי שהעלה אותו למפת התיירות העולמית. תיירים מחו"ל בימים אלה אינם, אבל אפילו עובדה זו לא מפילה את רוחו של נבסו, שבעיניים בורקות המטיר עלינו סיפורים, הפריך אגדות וגרם לנו להתאהב בעדה.
צפינו בסרט עשוי היטב, המשכנו בסיור מודרך בין מיצגים ופריטים (אחד מהם הוא פגיון עשוי גבינה, צריך להריח כדי להאמין) והבטחנו לשוב ולצפות במופע הריקוד המסורתי המתקיים בסופי שבוע.
מרכז המורשת הצ'רקסי
13:00 | משהו לקנות: כיכרות של גבינה צ'רקסית
"לאכול הרבה נחשב לבושה, לכן המטבח הצ'רקסי דל", מספרת בהומור ניבאל שאבסו, אמנית המתגוררת בריחניה, היישוב הצ'רקסי השני בישראל, אך שורשיה בכפר כמא. נוכח המעדנים שטעמנו והריחות שהתגנבו לאפינו מהמאפייה במרכז הכפר היה קשה להאמין לקביעה. ובכל זאת, בבסיסה אמת, שכן הצ'רקסים, בעברם לוחמים, נדרשו לשמור על גוף חזק. "אם אתה שמן, המוח שלך בבטן", הם אומרים, ועל כן הסתפקו במעט גבינה ובשר.
הזמנים השתנו, ועמם הגיע עידן השפע הקולינרי. ולצד כל זאת ממשיכים בכל בוקר במאפיית מאזאן לטגן הררים של כיסוני חאלוז, נכס צאן ברזל מהמטבח הצ'רקסי, שבכרסם נמתחת גבינה מקומית.
המשכנו את המסע, בליווי שאבסו, והגענו למקור הגבינה הצ'רקסית, שקשה להשיגה מחוץ לכפר. את מחלבת הבוטיק אלברוס הקימו שרה, בנקאית לשעבר שפגשנו במקום, עם בעלה, איש קבע בעברו. היא מייצרת סך הכול שלושה סוגי גבינות על פי מתכון משפחתי. טעמנו ולקחנו הביתה כיכרות של צ'רקסית מסורתית, שטעמה בין צפתית לריקוטה והיא טובה לאכילה וטיגון.
מאפיית מאזאן, מחלבת אלברוס
15:00 | משהו לראות: "בית הוא לא רק מרחב פיזי"
עשר דקות מכפר כמא גלשנו במורדות כבישי הגליל לכיוון המוזיאון הארכיאולוגי בקיבוץ עין דור. התלוותה אלינו ניבאל, שחברה לעוד ארבע אמניות - נסרין זהראלדין, חתאם היבי, עולא זייתון וסתיו רוזנטל. יחד ולחוד הן מציגות את הפרשנות שלהן למושג בית. "בית הוא לא רק מרחב פיזי", מספרת אוצרת התערוכה "לספר בית", גלי קדר, שאצרה לצד עדי ניסנבאום.
הסתובבנו בחלל הקטן, המחולק לחמישה חדרונים, ובהם כל אחת מהאמניות הציגה את פרשנותה. ביקור בתערוכה הוא משל ומסר מחבר על כוחה של אמנות נשית.
התערוכה "לספר בית", מוזיאון עין דור