בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock
את הלקח הזה מכיר היטב כל משקיע מנוסה בשוקי המניות: מי שנמצא בשוק לטווח ארוך לא צריך להיבהל מירידה נקודתית ולברוח, כי אז הוא יפספס בדרך-כלל את הריבאונד שמגיע בהמשך.
● הסיבה שמשקיעי טאואר לא התלהבו מהדיווח על עסקת הענק עם אדאני
● המנכ"ל של חברת המכשור הרפואי הבורסאית הגדולה בישראל פורש מתפקידו
המחשה לפספוס כזה יכולה לשמש התנהגות המשקיעים הזרים בשוק המניות של תל אביב. רבים מאותם משקיעים מכרו את החזקותיהם בבורסה המקומית, בהיקף של מיליארדי שקלים, בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל, והם מתחילים לחזור אליה כעת, כפי שעולה מנתוני הבורסה לחודשים יולי-אוגוסט.
אלא שהם עושים זאת לאחר שפספסו עליות של קרוב ל-30% מהשפל שרשמו מדדי הדגל של תל אביב לקראת סוף חודש אוקטובר אשתקד - שלושה שבועות מפתיחת המלחמה, כשהאופק עוד היה קודר מאוד.
בניגוד למה שאולי נהוג לחשוב על הבורסה המקומית, ביצועיה מאז אותו שפל יכולים להתחרות עם אלה של הבורסות המובילות בעולם. כך, מדד ת"א-125 עלה ב-27%, ומדד ת"א-35 עלה ב-28.1%, בדומה לנאסד"ק 100 שרשם עלייה של 28.1%, וה-S&P 500 שעלה ב-29.2%.
מנגד, בורסות מובילות אחרות רשמו תשואות חלשות יותר מהבורסה בתל אביב. הדאקס הגרמני הוסיף לערכו 22.8%, הניקיי היפני 16.4%, הפוטסי הבריטי עלה ב-10.4% ומדד האנג סנג עלה רק ב-2.5% באותו הזמן.
"הבורסה הישראלית נמצאת במקום מדהים בטבלה, אבל מתוך 50-60 מדינות מפותחות, בשיח הציבורי משווים את הבורסה כל הזמן רק לארה"ב. אנחנו במקום ממש טוב ביחס לרוב המדינות, ואף אחד לא מדבר על זה", אומר יניב פגוט, סמנכ''ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה לניירות ערך תל אביב, שמציין גם בורסות נוספות עם ביצועים חלשים משמעותית מישראל, כמו אוסטרליה, קנדה, שווייץ, פולין, יוון וסין.
פאניקה, שנרגעה בהמשך
כאמור, המשקיעים הזרים פספסו את העליות הללו. על פי נתוני הבורסה לניירות ערך, מתחילת המלחמה ועד אוגוסט האחרון המשקיעים הזרים מכרו בתל אביב מניות נטו (רכישות פחות מכירות של כל המשקיעים הזרים) בסכום של 7 מיליארד שקל כמעט, וזאת אחרי שמתחילת שנת 2023 ועד אז - למרות החקיקה המשפטית והמחאה נגדה (גם כאן בניגוד למה שנהוג לחשוב) - הזרים דווקא רכשו מניות נטו בסכום של 2.2 מיליארד שקלים.
מהנתונים עולה כי הפאניקה הגדולה אצל הזרים באוקטובר התבטאה במכירת מניות בהיקף נטו של 2.3 מיליארד שקל. אחר-כך הקצב ירד לממוצע נטו של 1.1 מיליארד שקל עד חודש מרץ, ובשלושת החודשים הבאים נרשמה האטה משמעותית ביציאת הכספים שלהם. בחודש יולי המגמה החלה להתהפך, עם קניות נטו של 400 מיליון שקל, ובחודש אוגוסט הזרים כבר רכשו נטו כמעט 1.8 מיליארד שקל.
אלון סנובסקי, מנהל מניות ישראל, מגדל ביטוח ופיננסים, מוסיף כי ייתכן ש"הזרים הפסיקו להיות רגישים ל'רעשים' ואולי חוזרים להסתכל על התמחור פה בארץ. נפתח פער מאוד משמעותי בין הבורסות, ולפי כל הפרמטרים זה כבר מתחיל להיות אטרקטיבי עבורם".
את הרכישות באוגוסט ביצעו המשקיעים הזרים למרות שהחדשות מישראל ממשיכות להיראות רע מאוד: המלחמה ממשיכה ומתארכת, הגירעון מזנק וכבר חצה את ה-8%, שהם 155 מיליארד שקל, שלוש סוכנויות הדירוג הורידו את הדירוג של ישראל ואף שוקלות להמשיך ולהוריד את הדירוג, עדיין אין תקציב לשנה הבאה ובתחילת החודש הקודם אף התגברו החששות למתקפה איראנית או מצד חיזבאללה.
התנועות של הזרים אגב היו משמעותיות מתחילת המלחמה, כך שהן היוו כ-36% מכלל התנועות בבורסה, שהסתכמו במונחי ברוטו - קנייה ומכירה של מניות - בסכום כולל של 408.5 מיליארד שקל. כך, מאז תחילת אוקטובר משקיעים זרים מכרו מניות בהיקף של 77.6 מיליון שקל, כשמנגד גם היו זרים שקנו ב-70.6 מיליארד שקל.
המקומיים קלטו סחורה
מי ש"קלטו" חלק משמעותי מהסחורה שמכרו הזרים היו גופים מוסדיים מקומיים, מנהלי חסכונות הציבור, שרכשו עבור קרנות הפנסיה וקופות הגמל מניות ב-9.2 מיליארד שקל נטו. מי שעוד "קלטו" את הכסף הם מנהלי תיקים, שקונים מניות עבור חברות ומשקיעים פרטיים, ורכשו מניות נטו בסכום של 4.4 מיליארד שקל. מאידך גיסא, קרנות הסל המקומיות ביצעו מתחילת המלחמה מכירות של 7.8 מיליארד שקל וקרנות הנאמנות מכרו ב-600 מיליון שקל (שוב, במונחי נטו).
"אנשים חשבו שהשוק המקומי צריך להיות נמוך ב-30% מרמתו בפועל, אבל זה לא מגובה לא בדוחות הכספיים ולא במגמה בעולם. בפועל אוגוסט היה מפתיע בהחלט והרגשנו פעילות ערה וקיץ פעיל בהשוואה לעבר", אומר פגוט. בד-בבד עם העליות שהציג השוק המקומי בחודש שעבר, גם מחזורי המסחר היומי במניות זינקו תוך שנה ב-23% כמעט, ועמדו על 1.9 מיליארד שקל. מתחילת השנה עלה המחזור היומי הממוצע בבורסה בתל אביב בכ-4%, והוא עומד על 1.83 מיליארד שקל.
בקשר לשאלה האם הקניות של הזרים באוגוסט הן אירוע חד-פעמי או שינוי מגמה, פגוט נזהר ומציין כי "זו אכן תופעה מעניינת, ונצטרך לעקוב ולגלות. מדובר עדיין בסנונית ראשונה, שעוד לא מבשרת את בוא האביב, אך זה בהחלט משהו שלא ראינו בחודשים האחרונים, וזה קורה בתקופה הכי קשה".
"הידיים החלשות" יצאו
מדוע בעצם השוק המקומי אינו "מתרגש", ואף מפגין עוצמה? מנהלי השקעות בשוק מעריכים ש"הידיים החלשות" בשוק יצאו בשנה שעברה. כך, רו"ח אמיר איל, יו"ר ואסטרטג השקעות ראשי של קבוצת אינפיניטי: "מי שרצה לצאת כבר יצא. מי שמנהל כאן את הכסף אלה שחקנים מקומיים, בהם הגופים המוסדיים, שגם הם ברובם מושקעים בעיקר בחו"ל ממילא. מהצד השני יש את הציבור שמשקיע דרך קרנות הנאמנות. בקרנות האקטיביות שמשקיעות במניות בתל אביב לא רואים גיוסים, ככה שזה שוק עומד".
גם אבישי קרואני, מנכ"ל פעילים, מציין כי לדעתו התשואה של תל אביב היא הפתעה. "לאחר כמעט שנה של מלחמה, השוק המקומי כולל בעיקר משקיעים בעלי 'ידיים חזקות' שלא ממהרים למכור בעקבות כל ידיעה חדשותית, וחושבים שהתמחור בשוק מגלם כבר את המצב הנוכחי.
פגוט מהבורסה סבור אחרת: "זה לא שאין מי שימכור, משקיעים מסתכלים על השוק הזה ואומרים שהוא בסך-הכול מתנהג יפה. צריך לזכור שהזרים גם ככה פועלים רק ב-8-10 מניות גדולות בסך-הכול - בנקים ועוד קצת דואליות. מי שקובע את המחירים זה בעיקר המוסדיים". לצד זאת הוא מודה שעיקר הפעילות בבורסה המקומית מרוכזת במניות מדד ת"א-125.
לדברי סנובסקי ממגדל, "בחברות הגדולות ראינו דוחות כספיים טובים, בהובלת הבנקים, ולא ראינו בהם אפקט שלילי של המלחמה. הבנקים הם גופים עם פעילות מאוד מקומית ומהווים סוג של ברומטר לכלכלה הישראלית".