פט גלסינגר (מימין) ואמנון שעשוע בהנפקת מובילאיי / צילום: Nasdaq, Inc
בחודש האחרון ענקית השבבים אינטל העלתה הילוך בניסיון לאתר דרכים חדשות כדי להגדיל את הנזילות הפיננסית שלה ולעצור את הנפילה החופשית של המניה שלה , שכבר רושמת ירידה של 60% מאז תחילת השנה. החברה, שסופגת ירידה במכירות בשל התחרות הגוברת בתחום שבבי המחשבים האישיים והשרתים, וגם כניסתה לשוק הבינה המלאכותית נכשלה עד כה, הכריזה על מהלך לחיסכון של 10 מיליארד דולר וקיצוצים של מעל ל־17 אלף משרות.
● ניתוח | ירידת השווי הגדולה בהיסטוריה והשאלה: האם האוויר יוצא ממניות השבבים?
● הקרן שלו תקבל מאות מיליוני דולרים מהאקזיט החדש. זה הסיפור שלו
פיצול החברה לחטיבת פיתוח וחטיבת ייצור, מכירה של חטיבות לענקיות טכנולוגיה כמו קוואלקום וברודקום, ומימוש מניות בחברות הבנות מובילאיי ואלטרה: גלובס משרטט את התרחישים השונים שיאפשרו לאינטל, המעסיקה הפרטית הגדולה בישראל עם כ־11 אלף עובדים, לשרוד - או לחלופין להימכר בחלקים ולהציל לבעלי המניות לפחות חלק מההשקעה.
החייאה של מיזוג מהעבר
פיצול לחטיבת פיתוח וחטיבת ייצור לא גבוה בסדר העדיפויות של המנכ"ל פט גלסינגר, אך חלקים נרחבים בשוק, ובהם הלקוחות הפוטנציאליים של אינטל בתחום הייצור, רואים בכך הזדמנות עסקית. לפיכך, אחד התסריטים המדוברים בשוק הוא החייאה של מיזוג שעמד על הפרק בעבר, אך נגנז. לפי ההערכה, יצרנית השבבים השלישית בגדולה בעולם, גלובל פאונדריז האמריקאית, עשויה ליזום מהלך של מיזוג עם אינטל ולהפוך בבת אחת לענקית ייצור עולמית. לפני כשנתיים ביקשה אינטל לרכוש את גלובל פאונדריז בכ־35 מיליארד דולר. כיום שווה החברה 22 מיליארד דולר, ואילו אינטל נסחרת בשווי של 80 מיליארד דולר.
עזיבת בכיר התעשייה ליפ בו־טאן את דירקטוריון אינטל בחודש שעבר מיוחסת בין השאר למהלך המדובר. על פי ההערכה, בו־טאן עשוי לשחק תפקיד מרכזי במיזוג בין שתי החברות, אם וכאשר ייצא לפועל.
המיזוג בין שתי החברות מתבקש מסיבות רבות, העיקרית היא שהן משלימות אחת את השנייה בייצור שבבים בטכנולוגיות שונות. בעוד שאינטל מתמחה בשבבים מתקדמים בטכנולוגיה זעירה של 7 ו־5 ננומטר, וכעת עושה נסיונות לפתח טכנולוגיית ייצור של 1.8 ננומטר, גלובל פאונדריז ממוקדת בשוק המעבדים הפחות מתוחכמים של 30 ננומטר ומעלה. משום כך, החברות גם לא מתחרות והסיכוי שהעסקה לא תאושר על ידי הרגולטור האמריקאי קטן יותר.
מבחינה פיננסית, מיזוג שכזה יכול לפתור את מצוקת המזומנים של אינטל. בעלת השליטה בגלובל פאונדריז היא קרן העושר האמירתית מובאדללה, שמנהלת יותר מ־300 מיליארד דולר. אוראל לוי, מנהל השקעות בקרן טכנולוגיה במור קרנות נאמנות, סבור שגלובל פאונדריז קטנה מדי מכדי לרכוש את אינטל, אך מובאדללה עשויה לשחק תפקיד ברכישת מניות באינטל גם בנפרד מגלובל פאונדריז, ובהמשך למזג בצורה כזו או אחרת בין שתי הפעילויות. בנוסף, העובדה שהמשקיע העיקרי בגלובל פאונדריז הוא אמירתי עשויה להקל על העסקה לעבור גם אצל הרגולטור הסיני, שבעבר עיכב את אישורו של מיזוג אחר - של טאואר ואינטל.
פעילות הייצור של אינטל בישראל כוללת כ־4,000 עובדים המועסקים בייצור שבבי 7 ננומטר, וכעת נערכים לייצור טכנולוגית העתיד של החברה - 1.8 ננומטר. זו פעילות נחשבת, אך פיצול עשוי להוריד את דרישות הייצור של אינטל מחוץ לארה"ב, מה שמעורר סימני שאלה לגבי נפח הפעילות של המפעל הישראלי לאחר הפיצול. עם זאת, כניסה של גלובל פאונדריז לישראל עשויה להיות חדשות טובות לתעשייה.
אלון לסט, אנליסט הטכנולוגיה של מיטב, מסביר שלא בטוח שאינטל תצליח למכור את כל מפעלי הייצור שלה אם יהיה פיצול, ובחלקם עשויה להיות מכירת נכסים. תסריט כזה יכול להחזיר את טאואר לאינטל בישראל. "טאואר יכולה להפיק ערך רב מרכישה של נכסים, מכונות ושטחי ייצור מאינטל בישראל", אומר לסט. "הם יכולים לתת לה נגישות לפעילות ייצור במחירים נמוכים".
לא רק תסריטי פיצול
גם חטיבת הפיתוח של אינטל עשויה להיות יעד לרכישות על ידי חברות שבבים. במקרה שיהיה פיצול, חטיבת שבבי המחשבים האישיים של אינטל, המייצרת את חלק הארי של ההכנסות, תוכל להירכש על ידי קוואלקום - שכבר הביעה בעבר התעניינות ברכישה. החטיבה, שהכניסה 7.4 מיליארד דולר ברבעון האחרון, עשויה להתאים לאסטרטגיה של קוואלקום לפתח שבב למחשבים אישיים המתחרה לזה של אינטל. בישראל יש לחטיבה הזו פעילות נמרצת והיא מעסיקה חלק ניכר מ־7,000 עובדי הפיתוח באינטל. רכישה ע"י קוואלקום עשויה להיות בשורה טובה לעובדים, מכיוון שהיא מחזיקה במרכז פיתוח גדול בסמוך למשרדי אינטל בחיפה, שבו מועסקים כ־700 עובדים.
את חטיבת שבבי השרתים, שהכניסה ברבעון האחרון 3 מיליארד דולר אחרי שלא הצליחה לצמוח, עשויה לרכוש מארוול שמתמחה בשבבי תקשורת לשרתים ומעסיקה בישראל כ־550 עובדים. גם ברודקום, שמעסיקה פה 450 עובדים, עלולה להיות רוכשת טבעית לחטיבת זו. "היא אולי המועמדת הטבעית ביותר לרכישת החטיבה", אומר לסט. "האסטרטגיה שלה לפתח שבב כולל לתחום השרתים ומרכזי הנתונים מביא אותה להתעניין ברכישת הדבר היחיד שחסר לה כיום והוא מעבדי ליבה מרכזיים - המוצרים בהם אינטל התמחתה".
עם זאת, תסריט של פיצול אינו היחיד. "כבר כיום אינטל יכולה לשרוד פיננסית באופן עצמאי על ידי חיסכון של 40 מיליארד דולר, זאת באמצעות מהלך הקיצוצים שלה, שכולל הקטנת מצבת עובדים, התעיילות, עצירה אפשרית של תשלום דיבידנדים, האטת השקעות בציוד ומפעלים וקבלת סובסידיות ממשלתיות" אומר לוי. "רק עצירת מפעל הייצור בגרמניה עשויה לחסוך לה 20 מיליארד דולר".
אחת הפעולות שאינטל שוקלת כעת כדי להגדיל את כמות המזומנים בידיה היא מכירת מניות בחברות הבנות, כמו אלטרה ומובילאיי. המניה של האחרונה נפלה ב־8.5% ביום שישי עקב פרסום שאינטל, שמחזיקה ב־88% מהחברה, רוצה למכור חלק משמעותי מאחזקותיה. מובילאיי יצאה להנפקה ב־17 מיליארד דולר, ומתחילת השנה ירדה ב־72% לשווי של 9.4 מיליארד דולר, זאת על רקע הורדת תחזיות, קשיים בשוק הסיני ומכירת מניות החברה על־ידי הבנק הנורבגי בחודשים האחרונים.
"מצוקת המזומנים דוחפת את אינטל למכור פעילויות שלא קרובות לליבתה", אומר לסט. "מובילאיי היא לא נכס שחשוב לפעילות העסקים ולכן אני מניח שאינטל היתה שמחה למכור את המניות בה, אבל לא בטוח שזה יתאפשר לה. החולשה במובילאיי נמשכת זמן רב עם החששות מהשוק הסיני והתחרות הגיאופוליטית שמייצרת שינויים לא צפויים".
"אם זה יקרה זו תהיה מכירת חיסול", אומר לוי. "והשוק לא ממש יאהב את זה. המניה עשויה שלא להשתחרר מעלה עד שהמהלך לא יושלם. ולמרות שאין למהלך קשר למצבה הפיננסי והעסקי של מובילאיי, תהיה לו השפעה על המניה עד שהוא יבוא לכדי מיצוי".