פליטים סורים בלבנון / צילום: Reuters, Mohamed Azakir
כספי סיוע שהעניק האיחוד האירופי ללבנון לטובת חיזוק כוחות הביטחון המקרטעים, מופנים לטובת גירוש פליטים סורים בחזרה לארצם. כך עולה מדוח חדש של ארגון HRW (Human Rights Watch).
● כותרות העיתונים בעולם | הצהרת הבכיר האיראני שרומזת על תגובת טהרן
● החות'ים הצליחו להפיל מל"ט ששווה 30 מיליון דולר. איך הם עשו את זה?
● ביותר ממיליארד דולר: דובאי בונה את המגדל השני בגודלו בעולם
תחילת רצף האירועים בחודש מאי, עת נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין הודיעה על חבילת סיוע בסך מיליארד אירו ללבנון, שכוללת מימון לכוחות הביטחון הלבנוניים. סביר להניח שבבריסל ציפו שהכסף יופנה לחיזוק כוחות לטובת משימות כמו אכיפת ההחלטה שהייתה אמורה להרחיק את חיזבאללה מעבר לנהר הליטני. עם זאת, שבוע בלבד לאחר הודעת פון דר ליין, כך לפי HRW, "הביטחון הכללי", הסוכנות החזקה ביותר במדינה, הציגה תקנות חדשות להגבלת יכולתם של סורים לקבל מעמד חוקי.
ארגון זכויות האדם מתאר עדות של 15 פליטים סורים, שמספרים שלא קיבלו אפשרות להגיש בקשת מעמד לא בקפריסין ולא בלבנון. לטענתם, הקפריסאים מנעו מהם בקשות מעמד ולעתים העבירו אותם בכוח בספינות לביירות. לאחר מכן, הלבנונים נקטו מדיניות דומה. הרשויות בניקוסיה ובביירות מכחישים זאת.
ב"נשיונל" האמירותי דווח, כי אף שהנציבות האירופית מודעת להפרות זכויות אדם אפשריות מצד כוחות הביטחון הלבנוניים, היא הגדילה את המימון שלה למכון מחקר בשם "המרכז הבינלאומי לפיתוח מדיניות הגירה" (ICMPD), שעובד עם אותם כוחות. "המחדל מדאיג במיוחד מאחר שהתעללויות רבות שביצעו כוחות הביטחון הלבנוניים נגד פליטים ומבקשי מקלט סורים נמשכו בין יוני לספטמבר 2023, לאחר הדרכה שהעבירו ICMPD במאי של אותה שנה", האשימו ב־HRW.
פי שלושה עניים
לבנון מאכלסת את מספר הפליטים הגבוה ביותר לנפש, כ־1.5 מיליון סורים, כאשר אוכלוסיית לבנון עומדת על כ־5.8 מיליון אזרחים. זאת על אף שלבנון עצרה את יכולת הפליטים לקבל מעמד כבר ב־2015 - ארבע שנים לאחר פרוץ מלחמת האזרחים. לצורך ההשוואה, בטורקיה יש כ־3.2 מיליון פליטים סורים רשומים, אבל אוכלוסייתה עומדת על כ־85.3 מיליון אזרחים. בקפריסין, מתגוררים כ־30 אלף סורים, כשאוכלוסייתה עומדת על 900 אלף איש.
"המצב של הסורים בלבנון די גרוע. אם צריך לדרג את איכות חייהם, אז המצב בטורקיה הוא החמור ביותר ולבנון במקום השני", אומרת ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) וראש תוכנית הזירה הצפונית במכון. "ראש ממשלת לבנון נג'יב מיקאתי החליט בשנה שעברה, בתיאום עם המשטר הסורי, לגרש 15 אלף סורים מדי חודש - אף שרוב הסורים לא מעוניינים לעזוב".
עם יחס פליט רשום לאזרח כה גבוה נוצרת מעמסה כבדה על הכלכלה הלבנונית המקרטעת במילא. לפי הבנק העולמי, בין השנים 2022־2012 שיעור האזרחים שחיים מתחת לקו העוני במדינה זינק פי יותר משלושה: מ־12% ל־44%. אל סוגיות כמו שחיקת הלירה הלבנונית בשיעור הכי גבוה בעולם ב־2023, כך לפי ניתוח בלומברג, מתווספת גם מלחמת חרבות ברזל שהביאה להימלטות של כ־100 אלף אזרחים מדרום לבנון צפונה. אלו מנסים למצוא לעצמם מחסות, למשל במוסדות חינוך בצור.
צבר האתגרים מוביל לכך שהלבנונים בוחרים להתמודד עם מה שמבחינתם הם יכולים לטפל בו, לכאורה, הפליטים. האיחוד האירופי ומדינות אירופיות מבינים כי זהו אתגר נדרש לשיקום לבנון, ובין השנים 2023־2020 תרמו ללבנון 16.7 מיליון אירו עבור ניהול גבולות, תוך שימת דגש על מניעת הגירה בלתי חוקית. יתרה מכך, באוגוסט האחרון, האיחוד האירופי העביר 32 מיליון אירו נוספים כדי להמשיך בפרויקט עד 2025. על כן, יש כזו תרעומת שבביירות בחרו, ככל הנראה, להשתמש בכספים שמיועדים לחיזוק כוחות הביטחון עבור טיפול בפליטים.
לבנון מרשה לעצמה לעשות זאת, בין השאר, משום שהיא אינה חתומה על אמנות הפליטים ואין חקיקה מסודרת במדינה בנושא. במצב שכזה, גם הסורים שנמצאים בלבנון חיים בתנאים קשים במיוחד. ד"ר ולנסי מציינת כי הלבנונים לא עמדו באמנות הבינלאומיות באף שלב. "שיקול דמוגרפי ולא רק כלכלי מנע מהרשויות בלבנון ובמיוחד מחיזבאללה לאפשר לסורים להיטמע בחברה. הפליטים הם סונים ומתנגדי משטר אסד, לכן בחיזבאללה חוששים כי שינוי דמוגרפי יתורגם להשפעה על המבנה הפוליטי בלבנון".
אלפי פליטים כבר עוזבים
דוח הערכת הפגיעות של פליטים סורים (VaSyR) לשנת 2023, שהכינו נציבות האו"ם לפליטים, יוניסף ותוכנית המזון העולמית מצא, כי 84% ממשפחות הפליטים הסורים חיות בעוני מרוד ולא מסוגלות לרכוש לעצמן סל מזון בסיסי. 5.3% בלבד ממשפחות הפליטים נהנות מביטחון תזונתי. תנאי מגורי הפליטים אף הם קשים, כאשר 52% מהם מתגוררים במקלטים מסוכנים, לא תקינים או צפופים.
התוצאה היא שאלו מנסים למצוא את מבטחם במקומות אחרים. נציבות האו"ם לפליטים ניטרה בשנה שעברה 65 סירות שנשאו כ־4,000 סורים במטרה לשוט מלבנון למדינה אחרת, במקרים רבים לקפריסין. מבין אותם 4,000, כרבע היו נשים וילדים. בה בעת, 10 אלף סורים בחרו לעזוב את לבנון לסוריה מרצונם. בצל המתרחש בלבנון, רק ברבעון הראשון של 2024, 35 סירות יצאו מהמדינה לקפריסין.
הסורים, כאמור, הם נדבך אחד מתוך הבעיה הנרחבת בלבנון. לפי הנציבות האירופית, יותר מ־10% מ־1.2 מיליון ילדי לבנון שבגילאי בית ספר לא מגיעים למוסדות לימוד, בשל אתגרים כלכליים. נוסף על כך, 54% מ־715 אלף ילדים סורים לא נמצאים במוסדות פורמליים, מתוכם רק 47 אלף נהנים מחינוך בלתי פורמלי.
"מאז פרוץ המשבר הכלכלי הנוכחי בלבנון, הסורים נתפסים בתור 'גונבי מקומות עבודה' ונחשבים למחוללי פשיעה", מסכמת ד"ר ולנסי. "ראש הממשלה מיקאתי ממש מגדיר אותם כ'נטל כלכלי' שעולה ללבנון 3 מיליארד דולר בשנה. הוא בא ואומר 'אנחנו לא מסוגלים לטפל, ושהמערב יעזור', ובדרך זו הוא יוכל להיפטר מהפליטים הסורים".