יאיר עשהאל, מנכ"ל UPS ישראל
בדמיון הקולקטיבי, משרדים של חברות שילוח עמוסים בשולחנות שכורעים תחת חבילות וערימות נייר עצומות, אבל המטה של חברת המשלוחים, הלוגיסטיקה והבלדרות UPS בישראל הוא ההפך הגמור מזה. שולחנו של המנכ"ל יאיר עשהאל ריק כמעט לגמרי מטפסים, ולמעט דגם ישן של מסופון (שהוא מכנה "טנק"), אין זכר להיסטוריה הלא כל-כך רחוקה.
● לכולם יש כרטיס מועדון, ואף אחד לא משלם מחיר מלא. זה המנגנון הכלכלי מאחורי התופעה
● ריינאייר מבטלת טיסות בחגים בניגוד למגמה בשוק. האם היא מאבדת אמון בישראל?
ב-10 באוקטובר 2023 עשהאל היה אמור להיות הנואם הראשי בוועידה השנתית של UPS של קרואטיה ולהציג את הטכנולוגיות הישראליות שמאפשרות להיפרד מערימות הנייר. אבל המלחמה שינתה את התוכניות, ובמקום זאת הוא מצא עצמו במחסנים ממיין חבילות שנפרקו ממכולות, בזמן שחלק מעובדי החברה גויסו למילואים. "בחודשים הראשונים היו אלפי משלוחים של ציוד לצבא של יוזמות פרטיות", הוא מספר, "וגם ההיקף של האיקומרס גדל כי ישראלים לא טסו לחו"ל".
השפעות המלחמה הורגשו גם בכל הנוגע ליבוא לארץ, בדגש על טורקיה. לדברי עשהאל, לא מעט יבואנים מצאו פתרון: "המשלוחים לא מגיעים ישר מטורקיה אלא למדינה אחרת, ומשם אלינו. אנחנו עובדים בים, אבל גם יודעים לספק פתרונות של אוויר, כמו טיסה יומית מישראל ישירות למרכז המיון בגרמניה ובחזרה שש פעמים בשבוע. עם זאת, יש דברים שבלתי אפשרי לעשות, וחייבים לחכות".
לא כולם יכולים לחכות.
"מה שמטריד אותי זה לא אם חסר למקס סטוק, אלא אם חסר לנו מלט או ירקות, כי התעשייה הישראלית הורדמה לטובת מה שנקרא יוקר המחיה. אומרים 'נעשה את זה יותר זול', ואז החקלאות נפגעת, ולא רק במלחמה אלא כמדיניות. להיות תלוי במלט מטורקיה זה איום אסטרטגי, ואני לא יודע עד לאן ארדואן ייקח את זה".
לחזור לימי הקיבוץ
עשהאל, שנכנס לתפקידו לפני כשבע שנים, מסתכל על שרשרת האספקה מלמעלה, ולדבריו הבעיה העיקרית נמצאת דווקא בחוליה האחרונה. "האתגר הגדול הוא הלאסט מייל. מה זה יעזור שהכול יעבוד טוב, אבל השליח לא יוכל לנסוע באיילון בגלל הפקקים, או שיגיע לאזור מגורים צפוף בלי חניה ולבניינים בלי מעלית?
"אם שרשראות אספקה יוכלו להיכנס לנתיבי תחבורה ציבורית, הרכבים הפרטיים לא יהיו תקועים אחרי משאיות. כשהמדינה תבין שתחבורה ציבורית יכולה לשמש פתרון לשרשראות האספקה, ולא רק שלנו אלא גם של תנובה, אסם ושטראוס, זה יקטין את כמות הרכבים בכביש".
עד שזה יקרה, אם בכלל, "יכול להיות שהמציאות תחזור לימים של פעם, כמו בקיבוץ - מקום מרכזי שבו יש תיבות, והצרכן מגיע לאסוף מהתיבה (הכוונה לתיבות אישיות, ולא כאלה שמוגבלות בזמן איסוף, ש"ס).
"הפתרון שהוכיח את עצמו הוא הפיק-אפ מהחנויות, כשאתה מגיע לאסוף מנקודת חלוקה בלי לחכות לאף אחד. ב-UPS העולמי מסתובבות 24.3 מיליון חבילות ביום. תוסיפי את כל חברות השילוח האחרות, מדובר על מיליארדי חבילות בשנה. ואם רוצים לשלוח ספר לילדה, אפשר להשאיר אותו במכולת בדרך לעבודה, השליח יאסוף משם, והיא תגיע לפיצוציה בטבריה ותאסוף משם. כל החנויות בארץ הופכות לנקודות איסוף וחלוקה, וזה הגיע מכורח הקורונה. היום אנחנו חברה גלובלית עם פעילות לוקאלית".
מחפשים סטארט-אפים
UPS פועלת בישראל כבר 30 שנה באמצעות חברת OPSI שבבעלות קבוצת לבנת, קבוצת אלייד וירון גזית. בקדנציה של עשאהל הדגש הוא על חידושים טכנולוגיים. החברה בוחנת עשרות סטארט-אפים בשנה בתחומי הבלדרות, השילוח והלוגיסטיקה, ומתוכם בוחרת לעבוד עם מספר מצומצם.
לפי עשהאל, כשמשהו עובד טוב בישראל, הדבר מעורר את סקרנותה של UPS העולמית, מה שמוביל להתעניינות בקרב מדינות אחרות - כמו קרואטיה, בולגריה וליטא. "פיתוחים טכנולוגיים הפכו את השירות להרבה יותר נגיש וזמין. אנחנו מצליחים לפנות את העובדים מבעיות יומיומיות פשוטות לטיפול בנושאים המורכבים יותר של עולם ה-B2B, ולא רק לשאלות של איפה החבילה שלי ומתי אקבל אותה".
אחד מהפיתוחים האלה הוא מערכת AI בשם "אדרס פרפקט" שמדייקת כתובות - בעיה שחוזרת על עצמה, כשבארץ יש לא מעט רחובות עם שמות שמסובך להמיר לשפות אחרות. "המערכת מסייעת בהפיכת כתובות לאמיתיות, כדי שהשליח לא יתברבר. תנסו פעם ללכת לרחוב הפרחים, כניסה ב', קומה ג' במבואה. איך יכתבו את הכתובת הזו? הטכנולוגיה שלנו מדויקת באופן כזה שמחר אני יכול להציע אותה לדואר ישראל, ולמעשה לכל מי שמשתמש במשלוחים בארץ".
עשהאל מציג חידושים נוספים בתחום שמשפרים את יעילות החברה, אבל כשהשיחה מגיעה למשלוחי רחפנים, הוא מצנן את ההתלהבות. "אני חושב שלא יהיו רחפנים כאלה בישראל. כדי שיהיה רחפן, נדרשים צורך ויכולת. צורך זה שטחים מאוד גדולים, כמו בנבאדה. בישראל, תחת כל עץ רענן יש קיוסק שאפשר להניח שם חבילה. שנית, יש עניין ביטחוני - אי-אפשר להרים רחפנים לאוויר. איך יבדילו בין רחפן משלוח לרחפן של חיזבאללה?".
התחרות בתחום השילוח הובילה את UPS להיכנס לתחום ה-Health Care, שכולל משלוחי פארם, דגימות מעבדה, תרומות זרע או דם טבורי. "למה שלא ניכנס לתחום הפארמה? בדרך-כלל, כשרף הכניסה גבוה, אתה מרחיק עצמך מהתחרות. אתה נדרש לטכנולוגיה, איכות, רמה גבוהה של כוח-אדם ועמידה בתנאים רגולטוריים, אז יותר קשה להיכנס לזה, אבל כשאתה שם, זה מנוע צמיחה".
מבחינת תימחור אתם לא מהזולים בשוק.
"בכלל לא. אבל יש קורלציה בין רמת שירות למחיר. אם לא מפריע לך שיזרקו לך את החבילה ליד הדלת, על הכיפאק. אם את רוצה לדעת מה קורה בדיוק עם המוצר, תבחרי אחרת".
סופר-פארם? לא מתחרט
הקריירה של עשהאל שזורה בשורה של תפקידים בכירים בחברות גדולות במשק, בהן שטראוס, טויס אר אס ישראל, סופר-פארם ועוד, מה שמעלה את השאלה מדוע בחר להצטרף לעולם שנראה מסעיר פחות, כמו לוגיסטיקה.
"כל דבר מגיע לשלב של מיצוי", הוא אומר. "וכשנכנסים לתחום חדש שלא מכירים, זה מאתגר. לא עזבתי מקומות כי היה לי רע. אבל אחרי 7-9 שנים בכל מקום, לעבור לתחום חדש זה משאיר אותך צעיר. זה כמו שחקן כדורסל שצריך ללמוד לשחק באולינג, וזה מרתק. אמרתי לעצמי 'בוא נראה מה אתה שווה בתחום שאינו תחומך'.
"שום דבר שלמדתי בעולם הישן הצרכני, השיווקי או הפרסומי, לא שירת אותי בעולם הזה. להפך. בשנה וחצי הראשונות התמודדתי בשוק מורכב וקשה, ובאתי מתחום שלא משיק לזה. אתה צריך להבין איפה נמצא הפרונט של המשאית לפני שאתה מדבר".
היית המשנה למנכ"ל סופר-פארם, ועזבת. לא הייתה בך חרטה כשהמנכ"ל פרש?
"ליאור (רייטבלט) עזב הרבה אחרי שאני פרשתי. כשהוא אמר לי בזמנו 'חכה שלוש שנים עד שאזוז', זה לא קרה. זה לקח שש שנים. כשהוא עזב, כבר הייתי רחוק מהעולם ההוא ולא התחרטתי. איחלתי לעצמי תמיד שבכל תפקיד שאעשה, לא ארצה לעזוב כי טוב לי, גם אם יציעו לי לחזור לתפקיד הישן. והציעו. הציעו תפקידים מאוד בכירים גם במקומות אחרים. אבל יש לי מחויבות לבעלי הבית שלי, שאני מעריך".