מערכת ''חץ 3 / צילום: Reuters, IMAGO/Ardan Fuessmann
המחסור בהגנה אווירית באירופה כה קריטי, והסיכון לתקיפה באמצעות טילים, רחפנים ומטוסים מצד יריבים כמו רוסיה כה גדול - עד כי על האיחוד האירופי לנקוט צעד חריג ולקחת במשותף חוב בשווי מאות מיליארדי אירו כדי להקים מערכת מקיפה; זו המסקנה של דוח של מכון המחקר האירופי ברויגל שפורסם ביום שלישי. הדוח קורא ללמוד "מהניסיון בישראל שמוכיח כי מערכת כזו היא אפשרית".
● כותרות העיתונים| סינוואר מתכונן ל"מלחמת התשה", והאם נתניהו נופל בפח של איראן
● "מבצע מסתורי בלבנון": יותר מאלף אנשי חיזבאללה נפצעו ממכשירי קשר שהתפוצצו
היוזמה החדשה משתלבת עם יוזמה שהציג נשיא הבנק המרכזי האירופי לשעבר, מריו דראגי, בשבוע שעבר, המציעה לאיחוד האירופי לקחת חוב משותף בהיקף עצום כדי לממן בין היתר את הוצאות ההגנה האירופיות. כמו היוזמה של דראגי, תוצר עבודה של כשנה על הדרכים לשמור על כוחו של האיחוד האירופי בעולם המשתנה מבחינה גאו־פוליטית, גם הדוח של מכון המחקר ברויגל יוצא מנקודת ההנחה שמה שהיה לא יהיה. ההסתמכות של אירופה על ארה"ב לטובת הגנה במסגרת נאט"ו, הצמצום של הצבאות האירופיים אחרי תום המלחמה הקרה וכעת הצורך לבנות אותם מחדש מול אגרסיביות רוסית או של זו של ארגוני טרור, מחייבים שינוי פרדיגמה ביטחונית באירופה.
הגנה - מוצר ציבורי?
יכולת ההגנה האווירית של אירופה יכולה להיות מוגדרת כ"ספורדית" בלבד, נכתב, כאשר לא נרשמה התקדמות בכיסוי ההגנתי בשנים האחרונות, נקבע בדוח. לפי המחברים, יש להתייחס לנושא ההגנה האווירית כ"מוצר ציבורי" (Public Good), כלומר משאב שיש אינטרס כללי להציע אותו בחינם לתושבים. לכן, הדבר מהווה הצדקה חוקית לאיחוד האירופי - ש־27 המדינות החברות בו מנהלות כעת תקציב לאומי נפרד - לחבור ולקחת במשותף חוב שיממן את אותה הגנה אווירית. זאת, בדומה לקרן לשיקום אירופה ממגפת הקורונה שהייתה כרוכה בחוב משותף - לראשונה בהיסטוריה של האיחוד האירופי - בשווי 750 מיליארד אירו.
גרמניה כבר התחילה במיזם פאן־אירופי, תוכנית European Sky Shield - ESSI שאמורה לכסות את מרכז וצפון אירופה ולהכיל שלוש שכבות הגנה מפני איומים אוויריים, בדומה לתפיסה הישראלית לגבי נטרול איומים. אבן הראשה של התוכנית הגרמנית היא מערכת ה"חץ 3" שפותחה בישראל, עם מכ"ם "אורן גדול", נגד איומים בליסטיים, והגרמנים משקיעים כ־3.5 מיליארד אירו לפחות בפרישה הראשונית של המערכת, המתקדמת בחודשים האחרונים לפי התוכניות.
גרמניה היא המדינה הראשונה שרוכשת את המערכת הישראלית־אמריקאית, ובשלבים הבאים מדינות יוכלו להציב מיירטים באופן עצמאי שיסתמכו על המערכת. 20 מדינות כבר הצטרפו ליוזמה.
בנוסף ליוזמה הגרמנית, ישנה יוזמה של מדינות בחזית המזרחית של האיחוד להקים "חומת רחפנים" שתמנע חציית גבול, תאתר איומים ותוכל אולי לנטרל חדירות.
רק שאלה של כסף
ואולם אפילו גרמניה, הכלכלה הגדולה ביותר באיחוד האירופי, מתקשה לממן את הפרויקט הזה. מומחים אמרו כי המערכת יכולה בשלב הראשון להגן בהצלחה על שטח קטן יחסית, כמו ברלין, למשל, וכדי להגן על גרמניה כולה - שלא לדבר על מרכז אירופה כולה - יש צורך בהגדלה משמעותית של היקף המערכות הפועלות. לפי ברויגל, דבר כזה הוא אפשרי, והוא רק שאלה של כסף. "הגנה אווירית היא מוצר ציבורי אירופי קלאסי. אף מדינה אירופית לא יכולה ליצור אותה באופן מקיף עצמאית, בעוד הגנה קולקטיבית מציעה יתרונות גם למדינות וגם לאירופה כולה", נכתב בדוח.
החוקרים מסבירים כי העלות הראשונית של פריסת מערכת שכזו, שתכלול בנוסף את מערכת ההגנה תוצרת גרמניה IRIS-T, סוללות פטריוט אמריקאיות ועוד כלים שיפותחו בעתיד, "היא כה גדולה עד שלקיחת חוב משותף תאפשר פריסה שלה על פני השנים". מבחינת המסגרת החוקית של האיחוד, הרי שמיזם שכזה יהווה "תגובה של מדינות האיחוד לאיום ביטחוני ואקט של סולידריות", ולכן יהיה מוצדק.
החוקרים מסבירים כי הניסיון מישראל בתקופה האחרונה וגם מאוקראינה, הגדולה בהרבה מבחינת שטח, "מראה כי הגנה אווירית יעילה הינה אפשרית". "גם אוקראינה וגם ישראל מוכיחות עד כמה חשובה הגנה אווירית על תשתית קריטית ולשם הגנה על מטרות צבאיות ועל אזרחים", נכתב. אבל העלויות גבוהות מאוד, והמשמעות של מערכת הגנה כלל־אירופית תחצה בקלות רף של מאות מיליארדי אירו, לפי ההערכות.
בנוסף, היוזמה הגרמנית נתקלת בקשיים פנים־אירופיים, ובמיוחד בהתנגדות צרפתית־איטלקית אליה בשל העובדה כי המערכות הנכללות בה הן בעיקר אמריקאיות וישראליות, ולא מייצור פנים-אירופי. לכן, סבורים החוקרים, תוכנית כלל־אירופית שתשקיע מיליארדים בפיתוחים מקומיים תקבל את ברכת הדרך מכל התעשייה הצבאית באירופה, ותסייע לקונסולידציה הביטחונית הדרושה ליבשת כדי להתמודד בהצלחה עם מירוץ החימוש המתהווה בין סין לארה"ב, ומול רוסיה ואולי אף איראן.
בשל הדחיפות של המשימה, המכון ממליץ "להתקדם במקביל" עם פיתוחים עצמאיים (למשל ליירוט טילים בליסטיים כמו שעושה מערכת ה"חץ") לצד רכישת טכנולוגיה קיימת.
"היסודות מתערערים"
כאמור, גם דראגי קרא לאיחוד האירופי לקחת חוב משותף - בהיקפים גדולים הרבה יותר המגיעים לעד 800 מיליארד אירו בשנה - כדי להתמודד עם השינויים הגלובליים. בין היתר, התקציב המוצע יוקדש להתעצמות צבאית, בנוסף להתעצמות של כל מדינה באופן עצמאי, להשקעה בטכנולוגיה ובתעשייה ירוקה כמו בטריות וכלי רכב חשמליים, ויסייע לאיחוד לשמור על היתרון התחרותי שהיה לו בעבר בתחומים שונים. "בעולם של גאו־פוליטיקה יציבה, לא הייתה לנו שום סיבה להיות מודאגים", כתב דראגי, "אבל היסודות של השגשוג שלנו כעת מתערערים".
באותה מידה, החוקרים ממכון ברויגל סבורים כי יש לנצל את הקונצנזוס הביטחוני הנוכחי, לגבי השינויים במצבה הגאו־פוליטי של אירופה והאיומים עליה, כדי ליזום הקמת מערכת הגנה אווירית מקיפה. "דעת הקהל באירופה בנוגע לבניית כוח צבאי השתנתה בשנים האחרונות ויש בה תמיכה גוברת במדינות רבות", נכתב, "על מקבלי ההחלטות לפעול במהירות כדי לכונן מערכת כזו, להגביר את הביטחון ביבשת ולחזק את רוח הסולידריות בין המדינות האירופיות".