רכב חשמלי בטעינה. עיוותי מס הופכים אותו לפחות משתלם / צילום: Shutterstock
חוק ההסדרים שיצורף לתקציב 2025 צפוי להיות חוק רזה, עם מעט בשורות ורפורמות. ואולם, שתיים מאלו שמשרד האוצר צפוי לנסות ולהכניס לרפורמה יכולות לשנות מהותית את תחום התחבורה בישראל. נדמה כי במשרד התחבורה מסכימים להן, אך הדרך להכללתן בחוק עוד רצופה מהמורות - מאישור שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להכניסן ולתעדפן, עבור בחוות דעת הייעוץ המשפטי ועד לאישור הממשלה והכנסת.
● ניתוח | בקרוב תתקבל החלטת המיסוי הכי חשובה למשקיעי נדל"ן. אלה האפשרויות
● ניתוח | גנבי הרכב גילו את המכוניות החשמליות, וחברות הביטוח כבר מעלות מחירים
במסגרת חקיקת חוק ההסדרים, במשרד האוצר שאפו למסות נסיעת כלי רכב חשמליים ב-15 אגורות לקילומטר. תעריף זה נמוך ממס הבלו, שמוערך בכ־19 אגורות לקילומטר, שאותו משלמים נהגים על נסיעה ברכב המונע בבעירה פנימית. הדבר עלה בשנת 2023, אך לא עבר את אישור הממשלה, לנוכח התנגדות השרים. בכל שנה יתבצע חישוב של מספר ק"מ נסע הרכב, לחלק למספר החודשים. מועדי התשלום הם דו־חודשיים: ינואר, מרץ, מאי, יולי, ספטמבר ונובמבר.
בשנת 2024, תחת הצורך להגדיל את הכנסות המדינה בעקבות המלחמה, החוק הופיע שוב, אך הופרד בסופו של דבר מההסדרים, ולא עלה לדיון בכנסת. בעבר נטען כי הדבר קשור בהחרמתו של יו"ר ועדת הכספים משה גפני את רפורמות האוצר במסגרת מלחמתו לתקצוב שכר המורים ברשויות החרדיות, אף שמוסדות אלו לא מפוקחים.
לפי גורמים בענף, במשרד האוצר שואפים כעת להכניס את מס הנסועה לתקציב 2025, ויש בידיהם לא מעט מנופי לחץ: בינואר אמור לעלות בחדות מס הקנייה על כלי רכב חשמליים, עם ביטול ההנחה הנהוגה, והמשמעות היא זינוק ממס קנייה של 35% כיום למס של 83%, שילווה בעלייה חדה במחירי הרכב. במסגרת המתווה המדורג, הוצע כי תחול עלייה הדרגתית בשלוש השנים הקרובות, כך שהיא תרוכך ל-45% בינואר. ואולם, המקור למימון העלייה ההדרגתית הזו הוא החלתו של מס הנסועה, שצפוי להכניס לקופת המדינה 1.5 מיליארד שקל בשנת 2026, ולהגיע בשנת 2028 ל-2.4 מיליארד שקל.
בלי המס הרכב יתייקר
שני המהלכים הללו - החלת מס הנסועה והביטול ההדרגתי של ההנחה במס הקנייה כרוכים זה בזה, ומבלי שיעבור מס הנסועה - כלי הרכב החשמליים יתייקרו באופן משמעותי כבר בעוד כמה חודשים.
כריכה נוספת של מס הנסועה נעשתה בסיכום התקציבי לשנת 2024, אז נקבע כי רפורמת שרת התחבורה מירי רגב להורדת המחירים בתחבורה הציבורית, "צדק תחבורתי", תתוקצב באופן חלקי, כשיינתנו הנחות לפריפריה, לחיילים, לצעירים ולאנשים עם מוגבלות. ואולם, השלב השני של הרפורמה, שכולל הנחה ליישובים בדירוג סוציו-אקונומי 1-5, יתוקצב בכפוף להחלת מס הנסועה.
גם פיתוח רשת המטרונית בקריית אתא נכרכה בהשוואת המחיר של אגרות רישוי לרכב חשמלי. ייתכן שאלו הסיבות לשינוי בעמדת השרה ביחס להטלת מסים על כלי רכב חשמליים. במסיבת עיתונאים בחודש מרץ האחרון היא אמרה, "אנחנו כאן כדי לעודד תחבורה ציבורית, לא מכוניות חשמליות".
הנסיעה תישאר זולה יותר
ואכן, לפי נתוני משרד האוצר עלות הנסיעה ברכבי בנזין חסכוניים בדלק עולה כ-24 שקל לנסיעה של 30 ק"מ הלוך-חזור. נסיעה דומה באוטובוס או ברכבת עולה 13 שקל, וברכב חשמלי עומדת העלות על 7 שקלים בלבד. המס, כך לפי האוצר, נועד לתקן את הפערים הללו ולהשוות בין העלויות. יותר מכך, לפי האוצר, גם לאחר הטלת המס על החשמליים, הנסיעה בהם עדיין תהיה זולה ומשתלמת יותר.
בעבודה שערכו ברשות המסים ובמשרד האוצר בשנה האחרונה עלה שהעלות החיצונית כתוצאה מזיהום אוויר, פליטת גזי חממה, רעש, עלות אובדן זמן בפקקים, תאונות דרכים והשטח המוקצה לחנייה - הוא כמעט 62 שקל לכל 100 ק"מ של רכב פרטי המונע באמצעות בנזין. זאת, לעומת 59 שקל לכל 100 ק"מ של כלי הרכב הפרטיים המונעים באמצעות חשמל.
"תועלות אלו מצדיקות גיבוש מדיניות ממשלתית שתכליתה הסרת חסמים תשתיתיים ורגולטוריים להגדלת היקף חדירתו (של הרכב החשמלי, א' ז') לשוק הישראלי. עם זאת, היבטי מדיניות הקשורים למיסוי צריכים לשקף בבירור גם את מרכיבי העלויות החיצוניות, שבהן אין לרכב חשמלי יתרון על פני רכב בנזין, ובפרט שמדובר ברוב הגדול של העלויות", נכתב במסמך שערכו במשרדים.
הדיל בין המשרדים
הסכמות נוספות בין המשרדים נוגעות לרפורמה משמעותית להקמת רשויות מטרופוליניות לתחבורה. מדובר בשינוי מבני של ענף התחבורה הציבורית, אך עדיין לא ברור אם היא תוכנס לחוק ההסדרים או שינסו להעבירה בנפרד בחקיקה בכנסת.
כך, במסגרת הדיל שנרקם בין המשרדים, ושנחשף בשבוע שעבר בגלובס, הצעת החוק תכלול את הקמת הרשויות בירושלים ובגוש דן, וכן תהפוך את הרשות הארצית לתחבורה ציבורית ליחידת סמך עצמאית, לדרישת משרד התחבורה. את שני המהלכים הללו - הקמת הרשויות והפיכת הרשות לתח"צ ליחידת סמך עצמאית - דחף הדרג המקצועי במשך שנים, כמו גם מבקר המדינה ושורה של מסמכים, דוחות והמלצות.
כעת נראה שעל רקע הדיל ישנן הסכמות. בשונה מהחלטות ממשלה שכבר עברו בעבר, הצעת החוק המתגבשת עומדת על כך שאופן הקצאת התקציבים על ידי המדינה יעוגן בחוק, במטרה לנתק בין הפוליטיקה המקומית והארצית לחלוקת העוגה התקציבית.
החוק, בשונה מהחלטות קודמות, יקבע את הקמת הרשויות, אך לא יסמיך את שרת התחבורה להקימן, ובכך תעוגן ההקמה עצמה ולא הסמכות לה. לרשויות המטרופוליניות יינתנו סמכויות שלא ניתנו בהצעות קודמות שנגנזו, דוגמת הקצאת הרישיונות והקמת המכרזים לתפעול תחבורה ציבורית, סמכות שכיום מצויה בידיו של משרד התחבורה. לרשויות המטרופוליניות יינתנו גם תקציבים לביצוע של תשתיות תחבורה.
המהלך נותן כוח רב לרשויות, אך יכול לעורר את התנגדותן, משום שרשויות מקומיות כבר לא יוכלו לגלגל את האחריות למשרד התחבורה, ולנצל את כוחו הפוליטי של ראש הרשות בלשכת השרה. גם הרשויות החרדיות עשויות להתנגד, מחשש לתחבורה ציבורית בשבת, אבל יותר מכך, גם לנוכח תקציבי העתק שהן מקבלות ממשרד התחבורה באמצעות סגן השרה אורי מקלב.