משרד החינוך - הודעה לעיתונות, 10.9.24
העיצומים של ארגון המורים טרם תמו, ארגוני ההורים והתלמידים הכריזו על עיצומים משלהם וכמדיי שנה נראה שמצב מערכת החינוך הישראלית בכי רע. אבל יש גם חדשות טובות בתחום החינוך: לכבוד פרסום הדוח השנתי של ה־OECD על החינוך במדינות השונות (Education at a Glance) ל־2024, דוברות משרד החינוך הוציאה הודעה לעיתונות עם עיקרי הדוח, בתוספת הקשר אקטואלי לשכר המורים. הממצא הראשון שהוזכר בהודעה, ושהודהד בתקשורת הישראלית, היה ש"מדינת ישראל מדורגת במקום הראשון בשיעור ההוצאה לחינוך כאחוז מהתמ"ג". האומנם?
● המשרוקית | האם "המחנה הליברלי" מנצח בכל הסקרים מאז ה־7 באוקטובר?
● המשרוקית | האם הממשלה הקודמת הייתה הראשונה שהכניסה לישראל אלפי פועלים מעזה?
אם נכלול רק את בתי הספר היסודיים והעל־יסודיים, ההשקעה הציבורית בחינוך בישראל עומדת על 4.8% מהתמ"ג (2.6% על החינוך היסודי ו־2.2% על החינוך העל־יסודי), שלפי הדוח של ה־OECD אכן מציבה אותה במקום הראשון מבין מדינות הארגון. נסייג ונאמר שאם נכלול גם השכלה שלישונית (השכלה אקדמית והשכלה מעשית לאחר התיכון), ישראל תרד למקום הרביעי, אך במשרד החינוך אישרו בפנינו שההודעה לא התייחסה לסוג זה של השכלה.
רק שכדאי לשים לב לניואנסים: בהודעה לעיתונות, בחלק שלא תמיד הודגש בתקשורת (אבל שבגינו החלטנו לא לתת ציון "מטעה"), נכתב: "במדינת ישראל ההוצאה לחינוך גבוהה לצד מספר תלמידים גבוה". גם במאמר של פרופ' דן בן־דוד ופרופ' איל קמחי, שהתפרסם ברבעון הישראלי לכלכלה, נכתב שההוצאה לחינוך משקפת מעל הכל "את פריון הילודה הגבוה בישראל ואת העובדה כי שיעורם של תלמידי בתי הספר היסודיים והעל־יסודיים מתוך האוכלוסייה הוא השלישי בגודלו ב־OECD".
בדיקה עדיפה, אם כן, היא השקעה פר תלמיד. ה־OECD מחשב את הנתונים האלו במונחי דולר של כוח קנייה (PPP), כלומר שההוצאה לא מחושבת רק ביחס לתלמיד אלא גם ביחס ליוקר המחיה בכל מדינה. כשבוחנים את הנתונים באופן הזה, התמונה משתנה. נציין שהנתונים הכלליים כוללים בתוכם גם את ההשכלה השלישונית, ואז ישראל לא נמצאת במקום הראשון או אפילו הרביעי, אלא במקום ה־19 מתוך 37. על פניו בול באמצע, אבל המצב עגום יותר: בעוד ההוצאה הממוצעת לתלמיד ב־OECD עומדת על מעט יותר מ־14 אלף דולר, בישראל היא עומדת על מעט יותר מ־11 אלף. נציין שגם בחינוך היסודי והעל־יסודי ישראל משקיעה בכל תלמיד מתחת לממוצע ב־OECD.
ונסיים עם עוד שני חידודים לנתונים האלו. הראשון הוא שבעוד שברוב מדינות ה־OECD ההוצאה לתלמיד גדלה ככל שרמת החינוך עולה, בישראל זה אינו המצב וההוצאה לתלמיד בחינוך העל־יסודי נמוכה מההוצאה לתלמיד בחינוך היסודי. השני, כפי שמציינים פרופ' בן־דוד ופרופ' קמחי, בשקלול רמת החיים בישראל "ההוצאה הלאומית לחינוך לתלמיד אינה שונה בהרבה מהממוצע של מדינות ה־OECD". לדבריהם, "נראה כי הבעיה העיקרית היא מערכת חינוך שופעת ביורוקרטיה ובלתי יעילה באופן יוצא דופן".
לסיכום: ישראל אכן נמצאת במקום הראשון ב־OECD בהוצאה לחינוך ביחס לתמ"ג, אך הדבר נובע מניכוי החינוך השלישוני ומבלי להתחשב במספר התלמידים הגבוה בישראל. בבחינת ההוצאה לתלמיד בכל רמות החינוך, ישראל יורדת למקום ה־19 ומוציאה מתחת לממוצע.
תחקיר: יובל אינהורן