מימין יוסי ושלומי אמיר בעלי השליטה בשופרסל, בני ברון בעל השליטה באינרום וזוהר לוי, בעל השליטה בפז / צילומים: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
בשבוע שעבר זה קרה בחברת מוצרי הבנייה לתעשייה אינרום . איש העסקים וייבואן המלט בני ברון רכש כחמישית ממניות החברה והפך לבעל השליטה בפועל. את ההשראה ייתכן שהוא קיבל מאחת העסקאות המדוברות של השנה: רכישת המניות בשופרסל על ידי האחים יוסי ושלומי אמיר. השניים רכשו במרץ השנה כ־25% ממניות הקמעונאית הגדולה בישראל והפכו לבעלי המניות הגדולים והמנהלים המשותפים של החברה. בכך, שופרסל חדלה מלהיות חברה ללא גרעין שליטה, במהלך שנראה שהכה גלים בשוק ההון כולו.
● "כאוס ניהולי והתנהלותי": חברת הנדל"ן שהשקיעה בסלינה עולה למתקפה
● היועצת הבכירה שטוענת: זו ההזדמנות שרוב המשקיעים מישראל מפספסים
"שיטת האחים אמיר" כפי שהיא מכונה, אמנם הופעה עוד קודם בחברות כמו דנאל ומבנה, אבל נראה שבאופן מתון יותר. והיא לא בהכרח בשורה רעה לבעלי המניות. למעשה, מאז הדיווח על המגעים בין האחים לבעלי המניות המוסדיים בשופרסל, בחודש פברואר, מניית החברה זינקה ב־67%. כעת, נראה שהפרקטיקה הזו הולכת ותופסת תאוצה, לא רק בגלל אנשי עסקים עם שאיפות גדולות, אלא גם עם תמיכה של הגופים המוסדיים, שמוכרים לאותם אנשי עסקים חלק מהנתח שלהם בחברות ציבוריות ובכך מכתירים אותם בפועל לבעלי שליטה בחברה מתוך תקווה שירעננו את השדרה הניהולית ויחתרו להצפת ערך משמעותית. אז האם למוסדיים נמאס מחברות ללא גרעין שליטה?
אינרום: המשקיעים סומכים על יבואן המלט
בחזרה לעסקת אינרום. ביום חמישי דיווחה אינרום כי ברון רוכש 21% ממניותיה מידי המוסדיים תמורת 370 מיליון שקל. בעסקה מכרו סדרה של גופים מוסדיים, בראשם אלטשולר שחם, את המניות לברון. אינרום, המנוהלת על ידי נועם שצ'לקה, מחזיקה בחברות בתחומי התעשייה והבניין, בהן חברת הצבעים נירלט.
החברה הציגה תוצאות כספיות חלשות יחסית ברבעון השני השנה, כשההכנסות עמדו על 258 מיליון שקל ובמחצית השנה הסתכמו ב־445 מיליון שקל, שחיקה של 14% עד 27%. הקיטון מיוחס להשלכות המלחמה והפגיעה בפעילות נירלט, שמפעלה בקיבוץ ניר עוז נפגע במתקפת 7 באוקטובר. הרווח הנקי נשחק ב־31% ברבעון ל־19.2 מיליון שקל ובמחצית נחתך בשליש ל־42.6 מיליון שקל.
המשקיעים, כך נראה, מקווים שברון יצליח לשקם את החברה, והמניה שלה זינקה בכ־7% מאז ההודעה על העסקה. ויש להם סיבה טובה. ברון, מייבא מלט מקפריסין ומטורקיה, בקיא בתחומי חומרי הבנייה לתעשייה, ופועל בתחומי השינוע הימי והיבשתי.
גורמים בקבוצת ברון אמרו לגלובס השבוע שהמהלך שלהם צפוי להיות פחות דרמטי מאשר בשופרסל. "הם לא באים עם הגרזן להעיף מנהלים מקומת ההנהלה ודווקא מאמינים בניסיון של המנהלים הקיימים. עם זאת, הם כן מתכננים להיכנס לדירקטוריון ולקחת חלק מאוד אקטיבי בניהול השוטף של החברה, על ידי הצעות ייעול בעולמות התובלה וההתייעלות שהם מכירים מעסקי המלט והשינוע שלו".
"המוסדיים הבינו שהם צריכים בעל שליטה"
המהלך של האחים אמיר בשופרסל לא רק היכה גלים בשוק ההון בשל אופן ההשלטות על החברה, אלא גם בגלל ההצלחה של השניים. ברבעון הראשון תחת ניהולם, הרווחים של שופרסל זינוק בכ־150% לסכום של 169 מיליון שקל. השניים הובילו שורה של מהלכים, בהם סבב קיצוצים בקומת ההנהלה, פיטורי כ־150 עובדים, הקשחת תנאי הסחר מול חלק מהספקים ומיתוג מחודש של רשת הפארם Be.
במקביל, התנאים פעלו לטובתם - כמו גם לטובת שאר השחקנים בענף המזון. המלחמה השאירה בארץ לא מעט צרכנים בשל מיעוט והתייקרות הטיסות לחו"ל, ולצד זאת נרשמו מספר "פיקים" של פאניקה מפני מתקפה איראנית, שהובילה את הצרכנים לרוץ לסופרמרקטים ולהצטייד במזון, מים ומוצרי צריכה.
מאז פברואר האחרון, כשהחלו המגעים לרכישת רבע ממניות החברה שהוחזקו בידי המוסדיים, זינקה מניית שופרסל בלא פחות מ־67%, שווי השוק הנוכחי שלה עומד על 8.3 מיליארד שקל. שני האחים רכשו אותה לפי שווי של 6 מיליארד שקל, וכבר מורווחים ביותר מ־400 מיליון שקל על הנייר. בשוק מעריכים כי ההצלחה של האחים אמיר בשופרסל "פתחה את התיאבון של המוסדיים" לחזרה למודל של בעלי שליטה.
"המוסדיים הבינו שנכון להיום, חברות ללא גרעין שליטה מתנהלות פחות טוב מחברות עם גרעין שליטה", אומר גורם בשוק שהיה מעורה בפרטי אחת העסקאות. "פעם הייתה מחשבה שבעל השליטה הוא פחות חשוב להצלחת החברה. המוסדיים חשבו שיסתדרו בלעדיו. היום הם מבינים שצריך מישהו דומיננטי שיראה שהחברה פועלת במסלול הנכון.
"כנראה שבחברות שבהם צריך לריב על כל שקל מול הספקים, כמו בשופרסל, אז צריך גם מנהלים אקטיביים יותר, כאלה שלחוצים על ההוצאות. ואכן בזמן קצר יחסית שופרסל בתקופת האחים אמיר כבר מתייעלת. אני מניח שהמוסדיים חשבו ככה גם לגבי אינרום, כשמכרו לברון חלק מהמניות שלהם. אינרום היא גם עסק שבו חשובה 'כל אגורה' ויש רצפת מכירה. המוסדיים רוצים מנהל שייעל את מרווחי הרווחיות". אותו גורם מעריך שאנחנו מתקרבים למיצוי המהלכים האלה ואולי יהיו עוד חברות בודדות שיחוו מהלכים דומים.
במקרה אחר הפכה חברת הנדל"ן סאמיט שבשליטת זוהר לוי, לבעלת המניות הגדולה ברשת תחנות הדלק והסופרמרקטים - פז. במאי רכשה סאמיט בעסקה מחוץ לבורסה 6.3% מהמניות תמורת 247 מיליון שקל וכיום היא מחזיקה ב־16% ממניות פז. מניית פז עלתה ב־18% מאז העסקה במאי, וזהו סימן למוסדיים שהנוסחה של האחים אמיר כנראה עובדת.
"יש פה אנשים פרטיים ששמים מכספם סכומים משמעותיים", מסביר גורם בשוק. "האחים אמיר שילמו 1.5 מיליארד שקל עבור רבע ממניות שופרסל, ולפז שילמו 100 מיליון שקל לקיצור תקופת אי־התחרות ביניהם. אין הרבה גורמים שיכולים להביא 1.6 מיליארד שקל מהבית, וזה גם מייצר מחויבות. בני ברון הביא בעסקה סכום של 370 מיליון שקל, זו הקרבה מאוד משמעותית לאנשים פרטיים, והמוסדיים מעריכים את זה. הם רוצים מישהו מחויב שינהל את החברות האלה".
העסקה הבאה תהיה ישראכרט?
חברה גדולה נוספת שנראה כי היא בדרך להיפרדות ממודל הניהול ללא גרעין שליטה היא ישראכרט. כבר שנים שחברות ביטוח מתחרות בניהן על רכישת השליטה בחברת כרטיסי האשראי. בשנה שעברה הייתה זו הראל, שנבלמה על ידי רשות התחרות. בסוף אוגוסט מנורה מבטחים הציעה להשקיע בדרך של הקצאת מניות פרטית של כשליש (32%) ממניות ישראכרט. שווי ההשקעה יהיה מעל לשווי השוק הנוכחי של ישראכרט (2.58 מיליארד שקל, לפי המכתב) "בפרמיה שתוסכם". והשבוע הצטרפה חברת ווישור גלובלטק, אשר מחזיקה בחברת הביטוח איילון, למירוץ. "אנו מציעים לדירקטוריון ישראכרט, לטובת בעלי המניות של ישראכרט, לבחון במשותף גם אפשרות לקדם מהלך של יצירת גרעין שליטה בישראכרט", כתבו בווישור.
בניגוד לשופרסל ואינרום, חברות עם פעילות כלכלית ריאלית, ישראכרט היא חברה פיננסית, ולכן הדרך לעסקה דרושה באישור הרגולטור. ייתכן שזו הסיבה שהמשקיעים מתקשים להתרגש ומניית ישראכרט עלתה רק ב־3% מאז המכתב האחרון של מנורה.