גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"לית e-NRGY: "אגירת חשמל היא המפתח להמשך כניסה של אנרגיות מתחדשות לישראל"

בכנס התנופה הקיבוצית של גלובס בשיתוף בנק דיסקונט נערך פאנל פוטנציאל האנרגיה בקיבוצים ● בפאנל השתתפו אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות; ד"ר נורית גל, מנכ"לית e-NRGY; בני רגיל מהתנועה הקיבוצית; ונעם שוויצר מבנק דיסקונט ● המשתתפים דיברו על חשיבות הקיבוצים במהפכת האנרגיה המתחדשת בישראל ● לביא: "השקענו 14 מיליון שקל בפיילוט הקמת פאנלים סולאריים ב-104 קרקעות חקלאיות"

מנכ"לית e-NERGY, ד''ר נורית גל, בכנס התנופה הקיבוצית / צילום: שלומי יוסף
מנכ"לית e-NERGY, ד''ר נורית גל, בכנס התנופה הקיבוצית / צילום: שלומי יוסף

בפאנל פוטנציאל האנרגיה בקיבוצים בהנחיית כתב גלובס דין שמואל אלמס, השתתפו אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות; ד"ר נורית גל, מנכלית e-NRGY; בני רגיל, רכז תחום אנרגיה באגף כלכלה בתנועה הקיבוצית; ונעם שוויצר, מנהל סקטור אנרגיה וסינדיקציה בבנק דיסקונט.

הפאנל, שנערך במסגרת כנס התנופה הקיבוצית של גלובס בשיתוף בנק דיסקונט נפתח בשאלה לקהל: "האם שקלתם להתקין לוחות סולאריים בגג ביתכם?" התוצאות היו 50-50 בין אלה שענו כן, ואלה שענו לא.

כנס התנופה הקיבוצית | "לא מחירי הקרקעות": מנכ"ל רמ"י טוען - זו הסיבה שמחירי הדירות עולים
כנס התנופה הקיבוצית | מנכ"ל דוראל, יקי נוימן: "מאמינים בישראל, בדרך להשקעה נוספת בקיבוצים בקרוב"
כנס התנופה הקיבוצית | מנכ"ל קבוצת דיסקונט, אבי לוי: "5 הצעדים שיכולים לשפר את הכלכלה הישראלית"

את הפאנל פתחה ד"ר נורית גל מ-e-NRGY וסיפרה על המהפכות בתחום האנרגיה שמתרחשות היום: "המהפכה הראשונה היא בדו-שימוש. אם בעבר הסתכלנו על הקרקע, היום מנסים לכסות הכל: אגרו-וולטאיים, גגות, חניונים… המהפכה השניה היא אספקת החשמל: אם בעבר רק מי שהקים תחנת כוח יכל לספק חשמל, היום יש שלל חברות שמגיעות לצרכנים. והדבר השלישי, מהפכת אגירת האנרגיה. זה יגדל אפילו יותר, ותחנות האגירה ישמשו רבע עד שליש מהספק תחנות הכוח בישראל. האגירה מאפשרת לחבר עוד מתקנים לרשת ולהעביר את החשמל לשעות הערב, ובכך מאפשרת חשמל זול יותר לאזרחים, וגם מכירת אנרגיה החוצה".

ד''ר נורית גל, מנכלית e-NERGY / צילום: שלומי יוסף

על החלק של הקיבוצים במהפכה אמרה גל, כי "הקיבוצים צריכים לחשוב על שיתופי-פעולה ואיך לתכנן מודלים עסקיים. פעם הייתה הרבה ודאות, היום יש שוק וסיכונים, וההכנסות פחות מובטחות".

עם זאת, בני רגיל, רכז תחום אנרגיה באגף כלכלה בתנועה הקיבוצית, הזכיר את קשיי הרגולציה מקיימים בתחום. "ברגולציה הישראלית יש שורה אדירה של חסמים לאנרגיה מתחדשת. בסוף השנה שעברה הכנו רשימה של החסמים והעברנו למנהלת תקומה. אנחנו שמחים לראות שהם לוקחים את זה ברצינות", אמר רגיל. אבל לדבריו, ישנו "היעדר שאפתנות של הרגולטורים בתחום האנרגיה. תוך עשור ישראל עברה מאפס לחצי בייצור החשמל בגז. בעוד האנרגיות המתחדשות מזדחלות. הייתי שמח לשמוע ממשרד החקלאות שאין כוונה לחסום את השדות הסואלרים הקרקעיים (שמחוברים ישירות לקרקע ולא מחפים על שדות, ע"א) בקיבוצים".

בני רגיל, רכז תחום אנרגיה באגף כלכל התנועה הקיבוצית / צילום: שלומי יוסף

"כשמדכאים חקלאים מלהיות חקלאים, הם קורסים"

מגישת משרד החקלאות, נראה כי הם לא תומכים בכיוון הזה. אורן לביא, מנכ"ל המשרד, טען כי "צריך לזכור שאנחנו קודם כל מדברים על חקלאים. הם נכס אדיר למדינה שלנו, כיצרני מזון. אנחנו כמדינה צריכים לתת להם הרבה יותר ודאות והרבה יותר ביטחון. כשאנחנו מדכאים חקלאים מלהיות חקלאים, הם פשוט קורסים. וכשהם קורסים, הם לא מתרוממים שוב".

לדבריו, השינוי של משרד החקלאות למשרד החקלאות וביטחון המזון "אינו רק שינוי סמנטי. אנחנו מתמקדים בחיזוק הייצור מקומי, בלי להיות תלויים במדינות אחרות. לראיה רואים הפסקת סחר מצד טורקיה וירדן, ואין לנו על מי לסמוך חוץ מהחקלאים שלנו בישראל. הם לא רק מייצרים חקלאות, הם שומרים על הקרקע והגבולות".

אורן לביא, מנכ''ל משרד החקלאות / צילום: שלומי יוסף

זו הסיבה שמשרד החקלאות לא מעוניין בשדות סולאריים המחוברים ישירות לקרקע, אלא "אנחנו רוצים לראות יותר דו-שימוש מאשר לייצר חשמל מהקרקע. אנחנו דוחפים 105 פיילוטים כאלה, זה ייתן יותר ודאות ויותר ביטחון לחקלאים בישראל כדי שיהיו יותר רווחיים". לדבריו "אנחנו רוצים לראות יותר אגרו-וולטאיים מאשר על קרקע חקלאית באופן ישיר". אגרו-וולטאי הוא ייצור חשמל באמצעות פאנלים סולאריים מעל שדות חקלאיים, תוך שימוש כפול בקרקע.

לביא הסביר כי "אנחנו צריכים להשאיר את הקרקעות לחקלאות לדורות הבאים. כבר היום קרקעות חקלאיות נגרעות לטובת בניה, והחקלאות לא מפוצה על זה. לכן האגרו-וולטאי זה בעדיפות עליונה".

אגירת אנרגיה: "גיים צ'יינג'ר"

בכל הנוגע לעתיד פוטנציאל האנרגיה בקיבוצים, אומר נעם שוויצר, מנהל סקטור אנרגיה וסינדיקציה בבנק דיסקונט, כי "הקיבוצים הם בחזית הייזום והם הראשונים שנכנסו לתחום הזה. אני כבר מסתכל על הדבר הבא של הקיבוצים כיזמים. בין אם זה ייצור חשמל מבוזר, כבעלי אגודות חקלאיות, תעשייה, מפעלים וגם כצרכני חשמל. הקמה של מתקני ייצור בסמוך לקיבוצים עוזר לביזור ייצור החשמל. גם בנושא אגירה יש פוטנציאל גדול".

נעם שוויצר, מנהל סקטור אנרגיה וסינדיקציה בנק דיסקונט / צילום: שלומי יוסף

אחת המהפכות שציינה נורית גל היא אגירת חשמל, שמאפשרת להעביר את האנרגיה משיא זמן הייצור בשעות הצהריים, לשיא זמן הצריכה - שעות הערב. בני רגיל מהתנועה הקיבוצית מסכים בנוגע לחשיבות האגירה "זה גיים צ'יינג'ר. זה ממש מפתח להמשך כניסה של אנרגיות מתחדשות לישראל. יש 10 מתקני אגירה גדולים, וקיבוצים במגעים להציב עוד. תוך שנתיים-שלוש במרבית הקיבוצים יהיו מתקני אגירה. הם בגודל של מכולה, ויש עוד קטנים יותר. אנחנו פועלים להכניס מתקני אגירה קטנים לבתי החבר. יחד עם פאנלים סולאריים. וכמובן, גם אגירה במתח גבוה שנותן שירותים לרשת".

גל הוסיפה נתון חשוב: "הביקוש לחשמל גדל מעל 3% בשנה, וזה המון. יש גם תחנות כוח ישנות ומזהמות שיורדות, וזה מייצר לחץ להקים עוד תחנות כוח בישראל. הקמת תחנות כוח מסובכות מהרבה סיבות: מימון, חיבור לרשת החשמל, וההתנגדות העצומה מצד תושבים. אגירה מאפשרת למתן את הצורך בעוד תחנות כוח, ולתת מענה לביקוש בשעות שבהן הביקוש גבוה. זה טוב לפריפריה, אבל גם למרכז: תל אביב רבתי היא שליש מביקוש החשמל של ישראל. אגירה באזור גוש דן תאפשר להתגבר על המחסום ברשת. עם זאת, יש גבול לכמות האגירה שהמשק יודע לקלוט. צריך גם לטעון את המאגרים, וזה דורש עוד הקמה של תחנות כוח".

לדברי מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא, "אנחנו מדברים על פיילוט הפאנלים הסולאריים ב-104 חלקות חקלאיות בישראל. התחלנו, אנחנו עוד לא שם, אבל השקענו בכך 14 מיליון שקל. גם מנהלת תקומה נמצאים בתמונה, ומהמקום שאני נמצא בו חשוב לי לקדם את האגרו-וולטאי, שיהיה מחובר לגידולים חקלאיים ולא ישירות לקרקע".

נעם שוויצר: "מקדמים יוזמות. לא מחכים שהמלחמה תיגמר"

דין שמואל אלמס, שהנחה את הכנס, פנה לנעם שוויצר מבנק דיסקונט ושאל כיצד הם מתכוננים מבחינת ההשקעות ליום שאחרי המלחמה. לדבריו "אנחנו לא מחכים שהמלחמה תיגמר. אנחנו מקדמים יוזמות פיננסיות ומיזמים באנרגיה מתחדשת ותשתיות אחרות: פסולת, מים, גם בקו העימות וגם בעוטף עזה. יש חברה אחת גדולה וציבורית שמימנו עבורה צבר של פרויקטים שחלקם קרמו עור וגידים. הם יוצקים את התשתית והמימון לפרויקטים הבאים בתור. בתקופה עם הרבה חסמים עם כוח אדם ואספקת ציוד, אנחנו מאפשרים ליזמים מבנה מימוני גמיש. לא מחכים להתממשות התנאים המתאימים בסביבה הפיננסית, אלא נותנים מעטפת מימונית כדי שיוכלו לעבוד על כמה פרויקטים".

מצד שני, הוא אמר, "אני כן רואה דברים מתעכבים. יעזור אם הממשלה ומוסדותיה תיתן רוח גבית בקיצור תהליכים רגולטוריים ובירוקרטיים, ותיתן מענקים כדי לקדם את העשייה כבר עכשיו".

בכל הנוגע לגנרטורים לשעת חירום, בני רגיל מהתנועה הקיבוצית אומר כי "בעוטף לפני ה-7 באוקטובר, המדינה רישתה את העוטף בגנרטורים לשעת חירום במימון המדינה, וזה עבד. אבל בצפון המדינה לא שם, היא לא דואגת ליציבות, לגיבוי שלהם בחירום. הישובים מופקרים ונאלצים לדאוג לעצמם. מי שיכול קונה לעצמו גנרטור. לא נוח לראות את זה, זה גם מזהם. צריך גיבוי בחירום עם סוללות, אבל אין. היינו רוצים כבר עכשיו את השינוי הזה. אנחנו לא קרובים לסוף המלחמה".

מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא, הגיב לכך ואמר: "אני פחות עוסק בגנרטורים, אבל יש הרבה תמיכות כספיות של משרד החקלאות וביטחון המזון לחקלאים, מאות מיליונים. כשהתחילה המלחמה זיהינו פערים במיגון. אנחנו לא אחראים על מיגון, אבל החלטנו להסיט תקציבים ב-50 מיליון שקל, והצלחנו לייצר מיגוניות והצבנו אותם במשקים חקלאיים. בישראל צריכה להיות רציפות תפקודית. אם עובד זר נמצא באזור לחימה, והוא רוצה לעזוב כי הוא גר בקרוואן ואין לו מיגון, זו בעיה שצריך לפתור. צריך רציפות תפקודית כדי שהעובדים הזרים ימשיכו להיות בישראל ולעבד את האדמות. שהחקלאים לא יתייאשו, ושהציבור יקבל את המזון. ללא מיגוניות, אולי היינו קורסים. המדינה עושה הרבה, ואני קורא 'הפקידים לא עושים והמדינה לא עושה'. המדינה זה אנחנו. כולם כאן רתומים למען המדינה".

דבריו הופרעו בשל קריאות מהקהל ש"אנחנו מסתדרים בלי המדינה". לביא הגיב לכך ואמר: "אני מסתובב בקרב חקלאים ומקשיב לצרכים שלהם. אני דואג כל יום לעזור לחקלאים גם טקטית וגם אסטרטגית. בכל טווחי הזמן. זו המחויבות שלי קודם כל כאזרח ואז כמנכ"ל משרד ממשלתי. אני מסייע לחקלאים בישראל".

*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק דיסקונט, קבוצת דוראל, התנועה הקיבוצית, התעשייה הקיבוצית וקרן קמע

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקנים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ●  דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● עדכונים שוטפים