גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"לית e-NRGY: "אגירת חשמל היא המפתח להמשך כניסה של אנרגיות מתחדשות לישראל"

בכנס התנופה הקיבוצית של גלובס בשיתוף בנק דיסקונט נערך פאנל פוטנציאל האנרגיה בקיבוצים ● בפאנל השתתפו אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות; ד"ר נורית גל, מנכ"לית e-NRGY; בני רגיל מהתנועה הקיבוצית; ונעם שוויצר מבנק דיסקונט ● המשתתפים דיברו על חשיבות הקיבוצים במהפכת האנרגיה המתחדשת בישראל ● לביא: "השקענו 14 מיליון שקל בפיילוט הקמת פאנלים סולאריים ב-104 קרקעות חקלאיות"

מנכ"לית e-NERGY, ד''ר נורית גל, בכנס התנופה הקיבוצית / צילום: שלומי יוסף
מנכ"לית e-NERGY, ד''ר נורית גל, בכנס התנופה הקיבוצית / צילום: שלומי יוסף

בפאנל פוטנציאל האנרגיה בקיבוצים בהנחיית כתב גלובס דין שמואל אלמס, השתתפו אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות; ד"ר נורית גל, מנכלית e-NRGY; בני רגיל, רכז תחום אנרגיה באגף כלכלה בתנועה הקיבוצית; ונעם שוויצר, מנהל סקטור אנרגיה וסינדיקציה בבנק דיסקונט.

הפאנל, שנערך במסגרת כנס התנופה הקיבוצית של גלובס בשיתוף בנק דיסקונט נפתח בשאלה לקהל: "האם שקלתם להתקין לוחות סולאריים בגג ביתכם?" התוצאות היו 50-50 בין אלה שענו כן, ואלה שענו לא.

כנס התנופה הקיבוצית | "לא מחירי הקרקעות": מנכ"ל רמ"י טוען - זו הסיבה שמחירי הדירות עולים
כנס התנופה הקיבוצית | מנכ"ל דוראל, יקי נוימן: "מאמינים בישראל, בדרך להשקעה נוספת בקיבוצים בקרוב"
כנס התנופה הקיבוצית | מנכ"ל קבוצת דיסקונט, אבי לוי: "5 הצעדים שיכולים לשפר את הכלכלה הישראלית"

את הפאנל פתחה ד"ר נורית גל מ-e-NRGY וסיפרה על המהפכות בתחום האנרגיה שמתרחשות היום: "המהפכה הראשונה היא בדו-שימוש. אם בעבר הסתכלנו על הקרקע, היום מנסים לכסות הכל: אגרו-וולטאיים, גגות, חניונים… המהפכה השניה היא אספקת החשמל: אם בעבר רק מי שהקים תחנת כוח יכל לספק חשמל, היום יש שלל חברות שמגיעות לצרכנים. והדבר השלישי, מהפכת אגירת האנרגיה. זה יגדל אפילו יותר, ותחנות האגירה ישמשו רבע עד שליש מהספק תחנות הכוח בישראל. האגירה מאפשרת לחבר עוד מתקנים לרשת ולהעביר את החשמל לשעות הערב, ובכך מאפשרת חשמל זול יותר לאזרחים, וגם מכירת אנרגיה החוצה".

ד''ר נורית גל, מנכלית e-NERGY / צילום: שלומי יוסף

על החלק של הקיבוצים במהפכה אמרה גל, כי "הקיבוצים צריכים לחשוב על שיתופי-פעולה ואיך לתכנן מודלים עסקיים. פעם הייתה הרבה ודאות, היום יש שוק וסיכונים, וההכנסות פחות מובטחות".

עם זאת, בני רגיל, רכז תחום אנרגיה באגף כלכלה בתנועה הקיבוצית, הזכיר את קשיי הרגולציה מקיימים בתחום. "ברגולציה הישראלית יש שורה אדירה של חסמים לאנרגיה מתחדשת. בסוף השנה שעברה הכנו רשימה של החסמים והעברנו למנהלת תקומה. אנחנו שמחים לראות שהם לוקחים את זה ברצינות", אמר רגיל. אבל לדבריו, ישנו "היעדר שאפתנות של הרגולטורים בתחום האנרגיה. תוך עשור ישראל עברה מאפס לחצי בייצור החשמל בגז. בעוד האנרגיות המתחדשות מזדחלות. הייתי שמח לשמוע ממשרד החקלאות שאין כוונה לחסום את השדות הסואלרים הקרקעיים (שמחוברים ישירות לקרקע ולא מחפים על שדות, ע"א) בקיבוצים".

בני רגיל, רכז תחום אנרגיה באגף כלכל התנועה הקיבוצית / צילום: שלומי יוסף

"כשמדכאים חקלאים מלהיות חקלאים, הם קורסים"

מגישת משרד החקלאות, נראה כי הם לא תומכים בכיוון הזה. אורן לביא, מנכ"ל המשרד, טען כי "צריך לזכור שאנחנו קודם כל מדברים על חקלאים. הם נכס אדיר למדינה שלנו, כיצרני מזון. אנחנו כמדינה צריכים לתת להם הרבה יותר ודאות והרבה יותר ביטחון. כשאנחנו מדכאים חקלאים מלהיות חקלאים, הם פשוט קורסים. וכשהם קורסים, הם לא מתרוממים שוב".

לדבריו, השינוי של משרד החקלאות למשרד החקלאות וביטחון המזון "אינו רק שינוי סמנטי. אנחנו מתמקדים בחיזוק הייצור מקומי, בלי להיות תלויים במדינות אחרות. לראיה רואים הפסקת סחר מצד טורקיה וירדן, ואין לנו על מי לסמוך חוץ מהחקלאים שלנו בישראל. הם לא רק מייצרים חקלאות, הם שומרים על הקרקע והגבולות".

אורן לביא, מנכ''ל משרד החקלאות / צילום: שלומי יוסף

זו הסיבה שמשרד החקלאות לא מעוניין בשדות סולאריים המחוברים ישירות לקרקע, אלא "אנחנו רוצים לראות יותר דו-שימוש מאשר לייצר חשמל מהקרקע. אנחנו דוחפים 105 פיילוטים כאלה, זה ייתן יותר ודאות ויותר ביטחון לחקלאים בישראל כדי שיהיו יותר רווחיים". לדבריו "אנחנו רוצים לראות יותר אגרו-וולטאיים מאשר על קרקע חקלאית באופן ישיר". אגרו-וולטאי הוא ייצור חשמל באמצעות פאנלים סולאריים מעל שדות חקלאיים, תוך שימוש כפול בקרקע.

לביא הסביר כי "אנחנו צריכים להשאיר את הקרקעות לחקלאות לדורות הבאים. כבר היום קרקעות חקלאיות נגרעות לטובת בניה, והחקלאות לא מפוצה על זה. לכן האגרו-וולטאי זה בעדיפות עליונה".

אגירת אנרגיה: "גיים צ'יינג'ר"

בכל הנוגע לעתיד פוטנציאל האנרגיה בקיבוצים, אומר נעם שוויצר, מנהל סקטור אנרגיה וסינדיקציה בבנק דיסקונט, כי "הקיבוצים הם בחזית הייזום והם הראשונים שנכנסו לתחום הזה. אני כבר מסתכל על הדבר הבא של הקיבוצים כיזמים. בין אם זה ייצור חשמל מבוזר, כבעלי אגודות חקלאיות, תעשייה, מפעלים וגם כצרכני חשמל. הקמה של מתקני ייצור בסמוך לקיבוצים עוזר לביזור ייצור החשמל. גם בנושא אגירה יש פוטנציאל גדול".

נעם שוויצר, מנהל סקטור אנרגיה וסינדיקציה בנק דיסקונט / צילום: שלומי יוסף

אחת המהפכות שציינה נורית גל היא אגירת חשמל, שמאפשרת להעביר את האנרגיה משיא זמן הייצור בשעות הצהריים, לשיא זמן הצריכה - שעות הערב. בני רגיל מהתנועה הקיבוצית מסכים בנוגע לחשיבות האגירה "זה גיים צ'יינג'ר. זה ממש מפתח להמשך כניסה של אנרגיות מתחדשות לישראל. יש 10 מתקני אגירה גדולים, וקיבוצים במגעים להציב עוד. תוך שנתיים-שלוש במרבית הקיבוצים יהיו מתקני אגירה. הם בגודל של מכולה, ויש עוד קטנים יותר. אנחנו פועלים להכניס מתקני אגירה קטנים לבתי החבר. יחד עם פאנלים סולאריים. וכמובן, גם אגירה במתח גבוה שנותן שירותים לרשת".

גל הוסיפה נתון חשוב: "הביקוש לחשמל גדל מעל 3% בשנה, וזה המון. יש גם תחנות כוח ישנות ומזהמות שיורדות, וזה מייצר לחץ להקים עוד תחנות כוח בישראל. הקמת תחנות כוח מסובכות מהרבה סיבות: מימון, חיבור לרשת החשמל, וההתנגדות העצומה מצד תושבים. אגירה מאפשרת למתן את הצורך בעוד תחנות כוח, ולתת מענה לביקוש בשעות שבהן הביקוש גבוה. זה טוב לפריפריה, אבל גם למרכז: תל אביב רבתי היא שליש מביקוש החשמל של ישראל. אגירה באזור גוש דן תאפשר להתגבר על המחסום ברשת. עם זאת, יש גבול לכמות האגירה שהמשק יודע לקלוט. צריך גם לטעון את המאגרים, וזה דורש עוד הקמה של תחנות כוח".

לדברי מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא, "אנחנו מדברים על פיילוט הפאנלים הסולאריים ב-104 חלקות חקלאיות בישראל. התחלנו, אנחנו עוד לא שם, אבל השקענו בכך 14 מיליון שקל. גם מנהלת תקומה נמצאים בתמונה, ומהמקום שאני נמצא בו חשוב לי לקדם את האגרו-וולטאי, שיהיה מחובר לגידולים חקלאיים ולא ישירות לקרקע".

נעם שוויצר: "מקדמים יוזמות. לא מחכים שהמלחמה תיגמר"

דין שמואל אלמס, שהנחה את הכנס, פנה לנעם שוויצר מבנק דיסקונט ושאל כיצד הם מתכוננים מבחינת ההשקעות ליום שאחרי המלחמה. לדבריו "אנחנו לא מחכים שהמלחמה תיגמר. אנחנו מקדמים יוזמות פיננסיות ומיזמים באנרגיה מתחדשת ותשתיות אחרות: פסולת, מים, גם בקו העימות וגם בעוטף עזה. יש חברה אחת גדולה וציבורית שמימנו עבורה צבר של פרויקטים שחלקם קרמו עור וגידים. הם יוצקים את התשתית והמימון לפרויקטים הבאים בתור. בתקופה עם הרבה חסמים עם כוח אדם ואספקת ציוד, אנחנו מאפשרים ליזמים מבנה מימוני גמיש. לא מחכים להתממשות התנאים המתאימים בסביבה הפיננסית, אלא נותנים מעטפת מימונית כדי שיוכלו לעבוד על כמה פרויקטים".

מצד שני, הוא אמר, "אני כן רואה דברים מתעכבים. יעזור אם הממשלה ומוסדותיה תיתן רוח גבית בקיצור תהליכים רגולטוריים ובירוקרטיים, ותיתן מענקים כדי לקדם את העשייה כבר עכשיו".

בכל הנוגע לגנרטורים לשעת חירום, בני רגיל מהתנועה הקיבוצית אומר כי "בעוטף לפני ה-7 באוקטובר, המדינה רישתה את העוטף בגנרטורים לשעת חירום במימון המדינה, וזה עבד. אבל בצפון המדינה לא שם, היא לא דואגת ליציבות, לגיבוי שלהם בחירום. הישובים מופקרים ונאלצים לדאוג לעצמם. מי שיכול קונה לעצמו גנרטור. לא נוח לראות את זה, זה גם מזהם. צריך גיבוי בחירום עם סוללות, אבל אין. היינו רוצים כבר עכשיו את השינוי הזה. אנחנו לא קרובים לסוף המלחמה".

מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא, הגיב לכך ואמר: "אני פחות עוסק בגנרטורים, אבל יש הרבה תמיכות כספיות של משרד החקלאות וביטחון המזון לחקלאים, מאות מיליונים. כשהתחילה המלחמה זיהינו פערים במיגון. אנחנו לא אחראים על מיגון, אבל החלטנו להסיט תקציבים ב-50 מיליון שקל, והצלחנו לייצר מיגוניות והצבנו אותם במשקים חקלאיים. בישראל צריכה להיות רציפות תפקודית. אם עובד זר נמצא באזור לחימה, והוא רוצה לעזוב כי הוא גר בקרוואן ואין לו מיגון, זו בעיה שצריך לפתור. צריך רציפות תפקודית כדי שהעובדים הזרים ימשיכו להיות בישראל ולעבד את האדמות. שהחקלאים לא יתייאשו, ושהציבור יקבל את המזון. ללא מיגוניות, אולי היינו קורסים. המדינה עושה הרבה, ואני קורא 'הפקידים לא עושים והמדינה לא עושה'. המדינה זה אנחנו. כולם כאן רתומים למען המדינה".

דבריו הופרעו בשל קריאות מהקהל ש"אנחנו מסתדרים בלי המדינה". לביא הגיב לכך ואמר: "אני מסתובב בקרב חקלאים ומקשיב לצרכים שלהם. אני דואג כל יום לעזור לחקלאים גם טקטית וגם אסטרטגית. בכל טווחי הזמן. זו המחויבות שלי קודם כל כאזרח ואז כמנכ"ל משרד ממשלתי. אני מסייע לחקלאים בישראל".

*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק דיסקונט, קבוצת דוראל, התנועה הקיבוצית, התעשייה הקיבוצית וקרן קמע

עוד כתבות

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים