גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"לית e-NRGY: "אגירת חשמל היא המפתח להמשך כניסה של אנרגיות מתחדשות לישראל"

בכנס התנופה הקיבוצית של גלובס בשיתוף בנק דיסקונט נערך פאנל פוטנציאל האנרגיה בקיבוצים ● בפאנל השתתפו אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות; ד"ר נורית גל, מנכ"לית e-NRGY; בני רגיל מהתנועה הקיבוצית; ונעם שוויצר מבנק דיסקונט ● המשתתפים דיברו על חשיבות הקיבוצים במהפכת האנרגיה המתחדשת בישראל ● לביא: "השקענו 14 מיליון שקל בפיילוט הקמת פאנלים סולאריים ב-104 קרקעות חקלאיות"

מנכ"לית e-NERGY, ד''ר נורית גל, בכנס התנופה הקיבוצית / צילום: שלומי יוסף
מנכ"לית e-NERGY, ד''ר נורית גל, בכנס התנופה הקיבוצית / צילום: שלומי יוסף

בפאנל פוטנציאל האנרגיה בקיבוצים בהנחיית כתב גלובס דין שמואל אלמס, השתתפו אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות; ד"ר נורית גל, מנכלית e-NRGY; בני רגיל, רכז תחום אנרגיה באגף כלכלה בתנועה הקיבוצית; ונעם שוויצר, מנהל סקטור אנרגיה וסינדיקציה בבנק דיסקונט.

הפאנל, שנערך במסגרת כנס התנופה הקיבוצית של גלובס בשיתוף בנק דיסקונט נפתח בשאלה לקהל: "האם שקלתם להתקין לוחות סולאריים בגג ביתכם?" התוצאות היו 50-50 בין אלה שענו כן, ואלה שענו לא.

כנס התנופה הקיבוצית | "לא מחירי הקרקעות": מנכ"ל רמ"י טוען - זו הסיבה שמחירי הדירות עולים
כנס התנופה הקיבוצית | מנכ"ל דוראל, יקי נוימן: "מאמינים בישראל, בדרך להשקעה נוספת בקיבוצים בקרוב"
כנס התנופה הקיבוצית | מנכ"ל קבוצת דיסקונט, אבי לוי: "5 הצעדים שיכולים לשפר את הכלכלה הישראלית"

את הפאנל פתחה ד"ר נורית גל מ-e-NRGY וסיפרה על המהפכות בתחום האנרגיה שמתרחשות היום: "המהפכה הראשונה היא בדו-שימוש. אם בעבר הסתכלנו על הקרקע, היום מנסים לכסות הכל: אגרו-וולטאיים, גגות, חניונים… המהפכה השניה היא אספקת החשמל: אם בעבר רק מי שהקים תחנת כוח יכל לספק חשמל, היום יש שלל חברות שמגיעות לצרכנים. והדבר השלישי, מהפכת אגירת האנרגיה. זה יגדל אפילו יותר, ותחנות האגירה ישמשו רבע עד שליש מהספק תחנות הכוח בישראל. האגירה מאפשרת לחבר עוד מתקנים לרשת ולהעביר את החשמל לשעות הערב, ובכך מאפשרת חשמל זול יותר לאזרחים, וגם מכירת אנרגיה החוצה".

ד''ר נורית גל, מנכלית e-NERGY / צילום: שלומי יוסף

על החלק של הקיבוצים במהפכה אמרה גל, כי "הקיבוצים צריכים לחשוב על שיתופי-פעולה ואיך לתכנן מודלים עסקיים. פעם הייתה הרבה ודאות, היום יש שוק וסיכונים, וההכנסות פחות מובטחות".

עם זאת, בני רגיל, רכז תחום אנרגיה באגף כלכלה בתנועה הקיבוצית, הזכיר את קשיי הרגולציה מקיימים בתחום. "ברגולציה הישראלית יש שורה אדירה של חסמים לאנרגיה מתחדשת. בסוף השנה שעברה הכנו רשימה של החסמים והעברנו למנהלת תקומה. אנחנו שמחים לראות שהם לוקחים את זה ברצינות", אמר רגיל. אבל לדבריו, ישנו "היעדר שאפתנות של הרגולטורים בתחום האנרגיה. תוך עשור ישראל עברה מאפס לחצי בייצור החשמל בגז. בעוד האנרגיות המתחדשות מזדחלות. הייתי שמח לשמוע ממשרד החקלאות שאין כוונה לחסום את השדות הסואלרים הקרקעיים (שמחוברים ישירות לקרקע ולא מחפים על שדות, ע"א) בקיבוצים".

בני רגיל, רכז תחום אנרגיה באגף כלכל התנועה הקיבוצית / צילום: שלומי יוסף

"כשמדכאים חקלאים מלהיות חקלאים, הם קורסים"

מגישת משרד החקלאות, נראה כי הם לא תומכים בכיוון הזה. אורן לביא, מנכ"ל המשרד, טען כי "צריך לזכור שאנחנו קודם כל מדברים על חקלאים. הם נכס אדיר למדינה שלנו, כיצרני מזון. אנחנו כמדינה צריכים לתת להם הרבה יותר ודאות והרבה יותר ביטחון. כשאנחנו מדכאים חקלאים מלהיות חקלאים, הם פשוט קורסים. וכשהם קורסים, הם לא מתרוממים שוב".

לדבריו, השינוי של משרד החקלאות למשרד החקלאות וביטחון המזון "אינו רק שינוי סמנטי. אנחנו מתמקדים בחיזוק הייצור מקומי, בלי להיות תלויים במדינות אחרות. לראיה רואים הפסקת סחר מצד טורקיה וירדן, ואין לנו על מי לסמוך חוץ מהחקלאים שלנו בישראל. הם לא רק מייצרים חקלאות, הם שומרים על הקרקע והגבולות".

אורן לביא, מנכ''ל משרד החקלאות / צילום: שלומי יוסף

זו הסיבה שמשרד החקלאות לא מעוניין בשדות סולאריים המחוברים ישירות לקרקע, אלא "אנחנו רוצים לראות יותר דו-שימוש מאשר לייצר חשמל מהקרקע. אנחנו דוחפים 105 פיילוטים כאלה, זה ייתן יותר ודאות ויותר ביטחון לחקלאים בישראל כדי שיהיו יותר רווחיים". לדבריו "אנחנו רוצים לראות יותר אגרו-וולטאיים מאשר על קרקע חקלאית באופן ישיר". אגרו-וולטאי הוא ייצור חשמל באמצעות פאנלים סולאריים מעל שדות חקלאיים, תוך שימוש כפול בקרקע.

לביא הסביר כי "אנחנו צריכים להשאיר את הקרקעות לחקלאות לדורות הבאים. כבר היום קרקעות חקלאיות נגרעות לטובת בניה, והחקלאות לא מפוצה על זה. לכן האגרו-וולטאי זה בעדיפות עליונה".

אגירת אנרגיה: "גיים צ'יינג'ר"

בכל הנוגע לעתיד פוטנציאל האנרגיה בקיבוצים, אומר נעם שוויצר, מנהל סקטור אנרגיה וסינדיקציה בבנק דיסקונט, כי "הקיבוצים הם בחזית הייזום והם הראשונים שנכנסו לתחום הזה. אני כבר מסתכל על הדבר הבא של הקיבוצים כיזמים. בין אם זה ייצור חשמל מבוזר, כבעלי אגודות חקלאיות, תעשייה, מפעלים וגם כצרכני חשמל. הקמה של מתקני ייצור בסמוך לקיבוצים עוזר לביזור ייצור החשמל. גם בנושא אגירה יש פוטנציאל גדול".

נעם שוויצר, מנהל סקטור אנרגיה וסינדיקציה בנק דיסקונט / צילום: שלומי יוסף

אחת המהפכות שציינה נורית גל היא אגירת חשמל, שמאפשרת להעביר את האנרגיה משיא זמן הייצור בשעות הצהריים, לשיא זמן הצריכה - שעות הערב. בני רגיל מהתנועה הקיבוצית מסכים בנוגע לחשיבות האגירה "זה גיים צ'יינג'ר. זה ממש מפתח להמשך כניסה של אנרגיות מתחדשות לישראל. יש 10 מתקני אגירה גדולים, וקיבוצים במגעים להציב עוד. תוך שנתיים-שלוש במרבית הקיבוצים יהיו מתקני אגירה. הם בגודל של מכולה, ויש עוד קטנים יותר. אנחנו פועלים להכניס מתקני אגירה קטנים לבתי החבר. יחד עם פאנלים סולאריים. וכמובן, גם אגירה במתח גבוה שנותן שירותים לרשת".

גל הוסיפה נתון חשוב: "הביקוש לחשמל גדל מעל 3% בשנה, וזה המון. יש גם תחנות כוח ישנות ומזהמות שיורדות, וזה מייצר לחץ להקים עוד תחנות כוח בישראל. הקמת תחנות כוח מסובכות מהרבה סיבות: מימון, חיבור לרשת החשמל, וההתנגדות העצומה מצד תושבים. אגירה מאפשרת למתן את הצורך בעוד תחנות כוח, ולתת מענה לביקוש בשעות שבהן הביקוש גבוה. זה טוב לפריפריה, אבל גם למרכז: תל אביב רבתי היא שליש מביקוש החשמל של ישראל. אגירה באזור גוש דן תאפשר להתגבר על המחסום ברשת. עם זאת, יש גבול לכמות האגירה שהמשק יודע לקלוט. צריך גם לטעון את המאגרים, וזה דורש עוד הקמה של תחנות כוח".

לדברי מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא, "אנחנו מדברים על פיילוט הפאנלים הסולאריים ב-104 חלקות חקלאיות בישראל. התחלנו, אנחנו עוד לא שם, אבל השקענו בכך 14 מיליון שקל. גם מנהלת תקומה נמצאים בתמונה, ומהמקום שאני נמצא בו חשוב לי לקדם את האגרו-וולטאי, שיהיה מחובר לגידולים חקלאיים ולא ישירות לקרקע".

נעם שוויצר: "מקדמים יוזמות. לא מחכים שהמלחמה תיגמר"

דין שמואל אלמס, שהנחה את הכנס, פנה לנעם שוויצר מבנק דיסקונט ושאל כיצד הם מתכוננים מבחינת ההשקעות ליום שאחרי המלחמה. לדבריו "אנחנו לא מחכים שהמלחמה תיגמר. אנחנו מקדמים יוזמות פיננסיות ומיזמים באנרגיה מתחדשת ותשתיות אחרות: פסולת, מים, גם בקו העימות וגם בעוטף עזה. יש חברה אחת גדולה וציבורית שמימנו עבורה צבר של פרויקטים שחלקם קרמו עור וגידים. הם יוצקים את התשתית והמימון לפרויקטים הבאים בתור. בתקופה עם הרבה חסמים עם כוח אדם ואספקת ציוד, אנחנו מאפשרים ליזמים מבנה מימוני גמיש. לא מחכים להתממשות התנאים המתאימים בסביבה הפיננסית, אלא נותנים מעטפת מימונית כדי שיוכלו לעבוד על כמה פרויקטים".

מצד שני, הוא אמר, "אני כן רואה דברים מתעכבים. יעזור אם הממשלה ומוסדותיה תיתן רוח גבית בקיצור תהליכים רגולטוריים ובירוקרטיים, ותיתן מענקים כדי לקדם את העשייה כבר עכשיו".

בכל הנוגע לגנרטורים לשעת חירום, בני רגיל מהתנועה הקיבוצית אומר כי "בעוטף לפני ה-7 באוקטובר, המדינה רישתה את העוטף בגנרטורים לשעת חירום במימון המדינה, וזה עבד. אבל בצפון המדינה לא שם, היא לא דואגת ליציבות, לגיבוי שלהם בחירום. הישובים מופקרים ונאלצים לדאוג לעצמם. מי שיכול קונה לעצמו גנרטור. לא נוח לראות את זה, זה גם מזהם. צריך גיבוי בחירום עם סוללות, אבל אין. היינו רוצים כבר עכשיו את השינוי הזה. אנחנו לא קרובים לסוף המלחמה".

מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא, הגיב לכך ואמר: "אני פחות עוסק בגנרטורים, אבל יש הרבה תמיכות כספיות של משרד החקלאות וביטחון המזון לחקלאים, מאות מיליונים. כשהתחילה המלחמה זיהינו פערים במיגון. אנחנו לא אחראים על מיגון, אבל החלטנו להסיט תקציבים ב-50 מיליון שקל, והצלחנו לייצר מיגוניות והצבנו אותם במשקים חקלאיים. בישראל צריכה להיות רציפות תפקודית. אם עובד זר נמצא באזור לחימה, והוא רוצה לעזוב כי הוא גר בקרוואן ואין לו מיגון, זו בעיה שצריך לפתור. צריך רציפות תפקודית כדי שהעובדים הזרים ימשיכו להיות בישראל ולעבד את האדמות. שהחקלאים לא יתייאשו, ושהציבור יקבל את המזון. ללא מיגוניות, אולי היינו קורסים. המדינה עושה הרבה, ואני קורא 'הפקידים לא עושים והמדינה לא עושה'. המדינה זה אנחנו. כולם כאן רתומים למען המדינה".

דבריו הופרעו בשל קריאות מהקהל ש"אנחנו מסתדרים בלי המדינה". לביא הגיב לכך ואמר: "אני מסתובב בקרב חקלאים ומקשיב לצרכים שלהם. אני דואג כל יום לעזור לחקלאים גם טקטית וגם אסטרטגית. בכל טווחי הזמן. זו המחויבות שלי קודם כל כאזרח ואז כמנכ"ל משרד ממשלתי. אני מסייע לחקלאים בישראל".

*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק דיסקונט, קבוצת דוראל, התנועה הקיבוצית, התעשייה הקיבוצית וקרן קמע

עוד כתבות

רפי מוסרי ודניאל רודוסבסקי, מייסדי סלינה / צילום: ענבל מרמרי

מומחים מנתחים: מה יקרה למלונות שנטשה רשת סלינה ביום שאחרי הקריסה

החזון של סלינה לרשת אירוח עולמית שפונה לקהל הצעיר התרסק יחד איתה, והגורל של אתריה בישראל נותר לא ידוע ● מומחים מעריכים שחלק מהנכסים יהפכו לאכסניות לואו־קוסט לתיירות פנים, ושלמודל התפעולי של חכירה מיזמי נדל"ן אין עוד עתיד

מכשירי אייפון 16 בהשקת אפל / צילום: Associated Press, Juliana Yamada

כמה יעלה אייפון 16 החדש, ומתי הוא יגיע לישראל?

אפל השיקה השבוע את דגמי האייפון החדשים, הכוללים כפתור מצלמה חדש, מסך גדול יותר למוצרי הפרו ועוד ● החברה הראשונה בישראל שמפרסמת את המחירים שלה השנה היא פלאפון, ובדומה לשמועות – המחירים דומים לשנה שעברה

יותר ממחצית האוכלוסייה מדווחת כי התפקוד בעבודה נפגע בעקבות המלחמה / צילום: Shutterstock

כך השפיעה המלחמה על תפקוד הישראלים בעבודה

יותר ממחצית האוכלוסייה מדווחת כי התפקוד בעבודה נפגע בעקבות אירועי השנה החולפת ● כ־5,000 איש צפויים להשתתף במרוץ השנתי של מועדון "חבר", שייצא ביום שישי הבא (27.9) מהספורטק בת"א ● ארגון בני ברית ועמותת האמנים מציגים את התערוכה של הציירת פני בלאושטיין באולם בני ברית ברחובות ● גוגל פותחת מחזור חדש באקסלרטור ה-AI האירופי שלה, שבו יקחו חלק 15 סטארט-אפים, מהם שלושה ישראלים ● אירועים ומינויים

הרגשת התקיעות. ''אנחנו נגיע למישור, ואז נצטרך להשתנות, ניתקע, ואז נצטרך לחלץ את עצמנו'' / אילוסטרציה: Shutterstock

תקועים? החוקר שיעזור לכם לצאת מזה

ד"ר אדם אלטר כמעט הפך לשמאי, ואז לעורך דין. אבל התקיעות שהרגיש בקריירה שלו הובילה אותו לבסוף להתמקד בפסיכולוגיה ובמיוחד במחקר של קבלת החלטות ● בספר שפרסם לאחרונה הוא מונה 100 דרכים לצאת מהתקיעות ● לפעמים צריך בכלל להסתכל אחורה ולא קדימה, הוא אומר בראיון לגלובס

מתוך קמפיין מזרחי טפחות / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

כמעט שנה למלחמה: שתי הפרסומות הזכורות ביותר עוסקות בתמיכה בנפגעיה

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי־טפחות, שקורא לתמוך בבעלי עסקים קטנים, ואחריה בנק דיסקונט עם קרן התמיכה בילדים - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר עלתה כבר לפני חצי שנה, ושייכת לביטוח 9

אילן בן ישי, יו”ר ועידן כץ, מנכ”ל ובעלים בנטו פיננסים / איור: גיל ג'יבלי

זו אחת הקריסות הדרמטיות בשוק ההון, ואלה ההשלכות שלה

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הסדר החוב שמקדמת אחת מסוכנויות הביטוח הגדולות בשוק ההון צפוי לגלח עשרות אחוזים מהתחייבויותיה, עיקרן למשקיעים בקרן הנדל"ן וולת'סטון אותה שיווקה, אשר נחקרת ברשות ני"ע ● נטו פיננסים חייבת לסוכניה 5 מיליון שקל, וחלקם החלו לאחרונה להתקשר מול הגופים המנהלים את כספי הלקוחות - ללא תיווכה

ההקלות ליזמים נגמרו. איך יגיב שוק הדיור / איור: גיל ג'יבלי

בקרוב: היזמים לא יוכלו יותר לבקש דירות נוספות. איך השוק נערך?

הקלות שבס אפשרו במשך עשרות שנים ליזמים לקבל זכויות בנייה נוספות ללא צורך בשינוי התב"ע ● אלא שהחל מינואר 2025 ההקלות אמורות להסתיים באופן מוחלט - מה שעלול להכניס את השוק, שגם ככה נמצא במשבר, לסחרור נוסף ● גלובס יצא לבדוק כיצד מתכוננים היזמים לשינוי, מה תהיה ההשפעה הצפויה על מחירי הדיור, ומה השלכות המיסוי של המהלך

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

משבר הדיור מעמיק: התחלות הבנייה ברבעון השני צנחו לשפל של ארבע שנים

ברבעון השני החלה בנייתן של כ־12,900 דירות בלבד • נתוני הלמ"ס מציגים ירידה של כ־24% בהיקפי גמר הבנייה • מספר הדירות בבנייה פעילה נותר גם הוא גבוה, על אף שירד ביחס לפרסום הקודם

מכוניות בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

היערכות הנמלים למלחמה כוללת: רציפים לנמל המפרץ ועיקוף מוזר ליבואני הרכב

חברת נמלי ישראל ממליצה לשרי התחבורה והאוצר על שורת צעדים לנוכח התרחבות הלחימה, ובהם הענקת רציפים לנמל המפרץ ● בנוסף, הומלץ לקדם צו יבוא לנמל אילת באופן שיחייב פריקת רכבים בו, למרות שאוניות יצטרכו להגיע לים התיכון ולעבור במפרץ סואץ פעמיים

Theodor by Brown Hotels / צילום: אסף פינצ'וק

ישראל קנדה תרכוש את רשת מלונות בראון בכ-100 מיליון שקל

חברת הנדל"ן חתמה על מזכר הבנות לרכישת פעילות ובתי המלון של רשת בראון ● בנוסף מנוהל מו"מ למיזוג פעילות זו לשלד בורסאי של רוזן וטוכמאייר שיהפוך לחברה-בת בתחום המלונאות ● ראובן אלקס, שותף ומנכ"ל ישראל קנדה מלונות: "האסטרטגיה העתידית שלנו היא להתרחב מעבר לים"

איור: גיל ג'יבלי

אחת ולתמיד: מהי שיטת ההשקעה המנצחת, מניות או מדדים?

השקעה באחת הכוכבות של השוק כמו אפל או אנבידיה הפכה משקיעים קטנים למולטי־מיליונרים, אבל הסיכוי של משקיעים פרטיים, ואפילו מנהלי השקעות מנוסים להכות את מדד ה־S&P 500 קטן מאוד ● אז האם כדאי לוותר על החלום לתפוס השקעה מנצחת? ● שאלת השבוע

רחפן סיני. האם יש סיכון בשימוש בו? / צילום: ap, Shizuo Kambayashi

"לישראל אין עצמאות ייצור של רכיבים": התלות שעלולה להפוך לסכנה

ארגון חיזבאללה רכש ביפרים מחברה מוכרת, ובפועל קיבל מטעני חבלה ● בקרב מומחים בארץ יש מי שחושש מהשימוש הרחב באמצעים טכנולוגיים לא מאובטחים, בין אם מדובר ברחפנים, אמצעי תקשורת או קורקינטים שמשדרים לסין

בני שטיינמץ / צילום: Reuters, Denis Balibouse

פרשת בני שטיינמץ בשוויץ: מבקש לפסול את העד המרכזי בתביעה

שטיינמץ הורשע בשוויץ בפרשיית שוחד עובדי ציבור זרים בגינאה ונדון לשנה וחצי מאסר, לאחר שעונשו הופחת מחמש שנים ● בעת שהוא ממתין להכרעה בערעור לבית המשפט הפדרלי בז'נבה - הוא טוען כי גילה שעד המדינה הישראלי, ששימש כעד מפתח במשפט, קיבל טובת הנאה מהרשויות בשוויץ - בניגוד לחוק שם. לכן, הוא מבקש לפסול את עדותו

תקיפת צה''ל בלבנון / צילום: ap, HUSSEIN MALLA

האם מלחמה רחבה בצפון תעלה לישראל בסחרור כלכלי?

מלחמה כוללת מול חיזבאללה תביא לטלטלה בכלכלה הישראלית, והיקפה תלוי במשך ובעוצמת הלחימה ● השקל צפוי לאבד גובה עד לרמה שתדרוש התערבות של בנק ישראל, אך כלכלנים מעריכים כי הכלכלה הישראלית ערוכה לעמוד באתגר חרף המחירים הכבדים ● ואיך נראה תרחיש האימים?

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

אינטל אישרה שלא תמכור את השליטה, ומניית מובילאיי מזנקת במסחר

מניית מובילאיי מטפסת לאחר שאינטל הבהירה סופית כי אין בכוונתה למכור את השליטה בה ● הדיווח שפורסם לפני יותר משבוע לפיו אינטל תמכור "נתח משמעותי" ממניותיה במובילאיי הוביל לירידות חזקות במניית חברת מוצרי הרכב הישראלית, שהשילה מתחילת החודש כ-15% משוויה

נתב''ג, השבוע / צילום: טלי בוגדנובסקי

ביטולי הטיסות מטלטלים את ענף התעופה, אבל המכה הגדולה לנוסעים היא האי-ודאות

החברות הבינלאומיות ממשיכות להתנדנד, וחוסר היציבות הפך לנורמה בענף התעופה הישראלי ● את הוואקום ממלאות השחקניות המקומיות, ובראשן אל על, שנותרו כאלטרנטיבה מרכזית עבור לקוחות שדורשים ודאות ● התוצאה: הישראלים משלמים ביוקר על ההיצע הנמוך

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: רויטרס – Walid Berrazeg, Ann Wang Johnson Lai, ussein Malla, Bassam Masri, AP

חומרי הנפץ, המעורבות הטייוואנית וערוץ התקשורת הסודי של חיזבאללה: 5 הערות על מבצע הביפרים בלבנון

עשרות גרם חומרי נפץ בכל ביפר, גישה לשרשרת האספקה, מעורבות טייוואנית וחסימת ערוץ התקשורת הבטוח של חיזבאללה ● מאחורי המתקפה המסתורית שהרעידה את אדמת לבנון

קבוצת NSO / צילום: Shutterstock

הסיבה המפתיעה בגללה אפל משכה את התביעה נגד NSO

אפל הגישה לפני כשלוש שנים תביעה בסן פרנסיסקו נגד חברת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO, שהפכה לסמל למאבק בתוכנות הפריצה והמעקב לטלפונים סלולריים ● השבוע החליטה ענקית הטכנולוגיה למשוך את התביעה ● למה? בין היתר, כי גורמי ממשל ישראליים החרימו מסמכים מ-NSO וביקשו שהמידע הרגיש לא יגיע לידיים אמריקאיות

מחסן אמל''ח של חיזבאללה עולה באש לאחר תקיפות צה''ל בלבנון, לפני מספר ימים / צילום: Reuters, Aziz Taher

המומחית שסבורה: "כל התנאים בשלים להרחבת המלחמה בצפון"

המהלומה התודעתית שספג החיזבאללה בימים האחרונים עלולה ליצור בחיזבאללה רצון חזק להגיב כדי להציג תדמית של ארגון שלא נפגע, אומרת ד"ר פנינה שוקר, חברת פורום דבורה ומרצה במרכז האקדמי שלם ובמכללות הצבאיות ● לדבריה, על ישראל לנצל את המומנטום ולהביא לשינוי המצב בגבול הצפוני

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילומים: AP, Shutterstock עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטיעונים מאחורי ההחלטה המפתיעה ולאן הולכים מכאן? 5 הערות על הורדת הריבית הדרמטית בארה"ב

הבנק המרכזי האמריקאי בחר להוריד את הריבית בחדות לרמה של 5% ושלח מסר ברור: הדאגה עוברת מהאינפלציה לשוק התעסוקה ● היו"ר פאוול הסביר מדוע נקט בצעד החריג וניסה להפיג את החששות מההאטה ● האם המאבק בהעלאת המחירים מאחורינו, ומה צפוי בשתי הפגישות שנותרו לפד עד סוף השנה?