ינקי קוינט, מנכ''ל רמ"י, בשיחה עם בר לביא, גלובס, בכנס התנופה הקיבוצית / צילום: שלומי יוסף
מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ינקי קוינט, התייחס היום (ד') למכרז הקרקעות בקיבוץ האון בכנס התנופה הקיבוצית של גלובס בשיתוף בנק דיסקונט. הקיבוץ נמצא בהליכי פירוק והפיכה ליישוב קהילתי לאחר שנכנס לחדלות פירעון, והביקורת על רמ"י טוענות כי הקרקעות ששווקו לבניית 248 מגרשים מקרקעות האון יירכשו על-ידי עשירים בלבד, וכי לא ניתנה העדפה מספקת לחיילים משוחררים וחיילי מילואים. ראש מערכת גלובס, בר לביא, השתתף בשיחה עם קוינט.
● כנס התנופה הקיבוצית | מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה: "קוראים לתושבי תל אביב להתיישב בקיבוצים"
● כנס התנופה הקיבוצית | מנכ"ל דוראל, יקי נוימן: "מאמינים בישראל, בדרך להשקעה נוספת בקיבוצים בקרוב"
● כנס התנופה הקיבוצית | מנכ"ל קבוצת דיסקונט, אבי לוי: "5 הצעדים שיכולים לשפר את הכלכלה הישראלית"
● כנס התנופה הקיבוצית | מו"ל גלובס, אלונה בר און: "אנחנו מסקרים את התעשייה הישראלית ורואים בעצמנו חלק ממנה"
כועסים עליך בנוגע למכרז רמ"י בקיבוץ האון. נטען שביום בהיר אחד הוצאת את שיווק הקרקעות ושינית את הכללים.
קוינט: "לא היה כתוב בתיאור התפקיד שלי שאני צריך להיות נחמד, אז אני פחות מייחס לזה חשיבות. אנחנו עובדים בצורה מקצועית ועניינית. יש מקרים מקבילים לקיבוץ האון, כמו קיבוץ משמר דוד שהתפרק בעבר. קיבוץ האון נכנס לחדלות פירעון, והמדינה הגיעה להסדר עם חבריו. המדינה מימנה להם פנסיה, את פיתוח תשתיות והעברת הקרקע החקלאית לאגודת משקי הירדן. כך נקבע בהסדר שהמגרשים של קיבוץ האון ישווקו. אנחנו מכבדים הסכמים. אנחנו גם עושים הסדרים בדומה להאון כדי ליצר עתודה של קרקעות, עם גופים ציבוריים אחרים: ממשרד הביטחון, דרך אוניברסיטאות וגם גורמים פרטיים כמו קיבוצים או אגודות אחרות.
"המשאב של קרקע על הכנרת (קיבוץ האון סמוך לאגם) - אם הייתי צריך לתכנן אותו, הייתי מתכנן אותו כחוף ציבורי. כיום בכנרת אני צריך לחכות חצי שעה כדי להגיע אל החוף. מאחר שנקבע שיש שם יישוב, אנחנו בעד כל פתרון שוויוני.
"המכרז יצא תוך מתן עדיפות לחיילי מילואים, עוד לפני ה-7 באוקטובר. נתנו הנחות וקדימות במכרזים, ו-63% מהמגרשים יוצאים לחיילי מילואים ונכי צה"ל, וזה מספר חסר תקדים. אין שם טייקונים, אוליגרכים ולא שייחים סעודים וגם לא הילדים שלהם. הגיעו משפחות מכל הארץ, וההצעות (על מחירי הקרקע) שם היו מאוד סבירות".
"רואים ירידה במחירי הקרקעות"
הביקורת עליכם היא שאתם מסתכלים על האקסלים ובעיקר רוצים להפוך את הקרקעות לבנייה למגורים.
קוינט: "ההערכות כאן בקהל מקודם הן שמחירי הדיור יעלו משמעותית. התפקיד שלנו הוא לספק קרקעות לכל הצרכים במשק. כמובן גם לספק קרקעות לבנייה למגורים - בראש ובראשונה. לא קל לעשות את זה. אנחנו צריכים לקחת שטחים חקלאיים, בטח עם הקיבוצים שהם שחקנים ראשונים בקרקע החקלאית. יש רוח חדשה בתנועה הקיבוצית, ומוכנים שם לחשוב על הסדרים חדשים לגבי מרכז הארץ".
ועדיין מחירי הדיור רק עולים.
"אנחנו רואים ירידה במחירי הקרקעות שאנחנו משווקים. ב-4 שנים האחרונות שיווקנו קרקעות למאות אלפי יחידות דיור, ואנחנו רואים ירידה של 20% במחירי הקרקע. עם זאת, תהליכי הבנייה מתארכים, ויחד עם הריבית הגבוהה שמייקרת את עלויות המימון, ומחירי התשומות הגבוהים, מחירי הדיור עולים. הקבלנים גם מוכרים כיום בשיטת 10/90 (תשלום 10% בחתימת החוזה והיתרה בעת קבלת הדירה). יש לכך עלויות מימון גדולות שהקבלנים נוטלים על עצמם. זו הטבה של 8% ואולי יותר ממחיר הדירה".
איך בולמים את המגמה של עליית מחירי הדיור?
"צריך להמשיך להגדיל את ההיצע, לרבות להרחיב את תוכנית 'מחיר מטרה'. צריך לתת הנחה גדולה יותר בפריפריה, כדי לייצר לה עדיפות. יש לנו קושי עם זה מול משרד האוצר. נכון שמחירי הדיור יהיו הרבה יותר נמוכים בפריפריה. חשבנו לסבסד שיווק קרקעות בפריפריה יחד עם קרקעות במרכז, קראנו לזה דימונה/שרונה. צריך לתת מחירים נמוכים יותר בפריפריה ולייצר להם אטרקטיביות".
"לא יהיה מנוס מהנפקת התעשייה האווירית בקרוב"
עוד אמר קוינט כי בשל האילוצים התקציביים וגם מתוך הרצון לייעל את פעילותה של התעשייה האווירית, לא יהיה מנוס, והנפקתה תצא לדרך בקרוב.
קוינט אמר כי הצורך בהנפקת התעשייה האווירית, שאותה קיווה שיצליח להשלים בעת כהונתו ברשות החברות הממשלתיות, הוא משמעותי, והוא ילך ויגבר. המדינה עשויה להערכתו לקבל ממכירת מניות התעשייה האווירית סכום של 10 עד 15 מיליארד שקל, כאשר ההנפקה להערכתו תקרה בקדנציה של המחליף שנבחר לעמוד בראש רשות החברות הממשלתיות, רועי כחלון. הכסף שיגויס בהנפקה יכול לשמש לרכש ביטחוני חשוב, אומר קוינט.
"רציתי לקדם את הנפקת התעשייה האווירית (תע"א)", אמר קוינט, "משום שכשמסתכלים על הצורך בתעשיות הביטחוניות, הוא רק ילך ויגבר. תע"א צריכה להסתכל על ייצור המל"טים בצורה מיטבית. המודלים (של חברות ביטחוניות ציבוריות) מתאפשרים בעולם למרות השיקולים הביטחוניים, תוך שהם שומרים על הדגשים הנדרשים.
"אם אנחנו רוצים שתע"א תתנהל כך, ושהמהנדסים יגיעו לשם, צריך לתת להם מניות ואופציות. ככה לכל מנהל תהיה יכולת לקבל רפרנס של מחיר המניה ולהשוות אותה למחיר מניה של תעשיות דומות בעולם ובארץ".
עם זאת, הנפקת תע"א נדונה כבר מספר עשורים. קוינט אמר כי "יש לי התכתבות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו עוד כשכיהן כשר האוצר בתחילת שנות האלפיים, אז ביקש לקדם את ההנפקה שלה".
עם זאת, הוא הוסיף כי "אנחנו קרובים לזה, בשל הצורך הכלכלי ואתגרי מדינת ישראל, בפן הכלכלי ובטח לגבי תקציב הביטחון. לא יהיה מנוס מלעשות את התהליך הזה בתקופה הקרובה".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק דיסקונט, קבוצת דוראל, התנועה הקיבוצית, התעשייה הקיבוצית וקרן קמע