יו''ר משקי הקיבוצים, יעקב בכר, בכנס התנופה הקיבוצית / צילום: שלומי יוסף
"הסיפור של הקיבוצים זה הסיפור של הפריפריה במדינת ישראל", אמר יעקב בכר, יו"ר משקי הקיבוצים, בכנס "התנופה הקיבוצית" של גלובס בשיתוף בנק דיסקונט, שנערך היום (ד') בשפיים. "הקיבוצים מאז ומתמיד היו בפריפריה, ואם מישהו בטעות פרח מזיכרונו מיקומם של הקיבוצים בגיאוגרפיה הישראלית, לצערי הרב ה-7 באוקטובר הגיע, וכולנו ראינו מי חטף ומי פונה. ביחס לאוכלוסייה הכללית במדינת ישראל, הקיבוצים, שהאוכלוסייה בהם מהווה 2% מהמדינה, חטפו מכת מוות".
● כנס התנופה הקיבוצית | "לא מחירי הקרקעות": מנכ"ל רמ"י טוען - זו הסיבה שמחירי הדירות עולים
● כנס התנופה הקיבוצית | מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה: "קוראים לתושבי תל אביב להתיישב בקיבוצים ולהיות חלק מהסיפור החדש של ישראל"
עוד התייחס בכר להתפלגות הגאוגרפית של קיבוצים בישראל, ואמר כי "אם מסתכלים על מחוז דרום ומחוז צפון, הקיבוצים מהווים 70%, לעומת מחוז דן, שם הם מהווים 0.3%".
בכר התייחס להשקעה בקיבוצים ואמר כי "ההשקעה בסטארט-אפים בקיבוצים בשמונה השנים האחרונות הייתה 900 מיליון שקל, מה שהביא הרבה רעיונות, עוצמה ותעסוקה, וכסף למדינת ישראל. חלק ניכר מהתעשייה הקיבוצית הוא מוטה ייצור". עוד דיבר בכר על ההכנסות מהחקלאות, שעומדות על 35 מיליארד שקל, וכי "התפלגות ההכנסות מענפי החקלאות השונים בשנת 2021 מראה כי שלושת הענפים המובילים הם: מטעים, עופות ובקר, ובתוכם הסקטור הקיבוצי הוא הגורם המוביל. כל אחד פוגש בבוקר את הייצור הקיבוצי, רק לא אומרים את זה. אנחנו חלק בלתי נפרד ויומיומי מהמקרר של כולכם, ממשיכים למכור לכם אלף ואחד סיפורים על זה שאנחנו לא יעילים ולא טובים".
עוד הוסיף בכר כי "אילולא אנחנו, גוש דן היה מוצף בביוב" וכי "ישראל הכי מתקדמת בעולם בתחום הזה, היא יודעת לעשות השבה של מעל 90% מהמים שלה". לדבריו, החקלאות מהווה כיום גורם מרכזי לקליטת מי קולחים בישראל, כאשר 64% מהמים אינם מים שפירים.
"גם כשאתם מדליקים את החשמל תחשבו קיבוץ, ואת כל הדברים הללו אנחנו מנהלים בשותפויות של קיבוצים". לדבריו, "התאגידים הכלכליים המרכזים של הקיבוצים הם בין היתר משקי הגליל העליון, עמק הירדן ועמק בית שאן, ומשקי הדרום, כמו גם משקי המפרץ ועמק יזרעאל. כל ארגון כזה מנוהל על ידי קבוצה של קיבוצים, שהם הבעלים של הארגון האזורי".
"לא אומרים לציבור את האמת"
בכר התייחס למשבר הדיור, ואמר שהוא מתייחס לדבר שאף אחד לא רוצה לדבר עליו: המכרזים על הקרקעות בקיבוצים. "המדינה חייבת לוותר למען הדורות הבאים, אם היא לא תעשה זאת מחירי הדיור ימשיכו לעלות". לדבריו, "מדינה צפופת אוכלוסין לא יכולה יותר לעבוד בשיטת מכרזים, כי הביקוש יגבר על ההיצע. מרכיב הקרקע הוא המרכיב המשמעותי ביותר ביחידית דיור מהסיבה הפשוטה שבקיבוץ לא קונים בית אלא בונים בית. את רוב הכסף על הבית בקיבוץ בכלל משלמים למדינה, על הקרקע על התשתיות, וכשמגיעים לבנות את הבית הוא שווה 40% מהעלות הכוללת, ולכן הבלוף הזה חייב להיגמר". לדבריו, "ממשיכים לבלף את התושבים בכל מיני חלומות ורעיונות במקום מדיניות מתוכננת".
לדבריו, "הסיבה העיקרית למחירי הדיור היא מכרזים מוטרפים. וצריך לעבור לשיטת ההקצאות שהייתה קיימת בישראל בשנות ה-70 וה-80. אלא מה? למדינה קשה להיפרד מהיקף של 25 עד 40 מיליארד שקל בשנה עבור סחר בקרקע. ואיך אני יודע את זה? מתפקידי הפוליטי בקק"ל. קק"ל נהנית מהעסקאות אלה. כל יום קמתי עם עוד מיליארד שקל ולא הבנתי למה כל הטוב הזה מגיע לי, ומי שילם את זה? אתם. ואז התחילה פירמידה של השקעות וריביות והונאת הציבור, רק לא אומרים לציבור את האמת - שהמדינה שלא מסוגלת לוותר על חלק גדול מתקציבה משעבדת דורות שלמים".
בכר התייחס גם לתעסוקה בפריפריה ואמר ש"זה תמיד דבר שנורא מטריד את מדינת ישראל, אבל בלי התעשייה והחקלאות הקיבוצית, בקהילות שלמות לא הייתה עבודה". לדבריו, "ביחס לחלק של הקיבוצים באוכלוסייה, הם שווים לאין ערוך בכלכלה ובחברה הישראלית".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק דיסקונט, קבוצת דוראל, התנועה הקיבוצית, התעשייה הקיבוצית וקרן קמע