ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב, ואמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילומים: AP, יונתן בלום, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
ערב החלטת הפד להוריד לראשונה את הריבית מאז עלתה בחדות לפני כשנתיים, הפער מול ישראל עומד על אחוז לטובת ארה"ב. אלא שהמצב הזה צפוי להשתנות בחודשים הקרובים: בעוד שהריבית שם בדרך למטה, ועל פי התחזיות תעמוד בסוף הרבעון השני של 2025 סביב 3.5%, בישראל התמונה שונה בתכלית.
● הטיעונים מאחורי ההחלטה המפתיעה ולאן הולכים מכאן? 5 הערות על הורדת הריבית הדרמטית בארה"ב
● ניתוח | האם מלחמה רחבה בצפון תעלה לישראל בסחרור כלכלי?
הריבית אצלנו יציבה סביב 4.5%, וכל עוד המלחמה נמשכת ואי הוודאות גבוהה קשה לראות באופק את המצב משתנה. אם לא די בכך, ישנם אפילו גורמים בשוק שסוברים שלבנק ישראל לא תהיה ברירה אלא לנקוט צעד חריג ולהעלות עוד את הריבית בתרחיש קיצון. זאת, על רקע העלייה המחודשת של האינפלציה שהגיעה רק השבוע לקצב שנתי של 3.6% - מעל יעד בנק ישראל. גם העלייה בגירעון הממשלתי ואי הבהירות סביב תקציב המדינה תורמים את שלהם.
מהשקל, דרך נוטלי המשכנתאות ועד לבורסה ולמשקיעים הזרים: מה יקרה אם הריבית בישראל תהיה גבוהה באחוז אחד מאשר בארה"ב? הפעם האחרונה שזה קרה הייתה אי שם ב־2013.
השקל יתחזק?
באופן כללי ותיאורטי, בסיטואציה נורמלית, צמצום פער הריביות בין ארה"ב לישראל אמור להשפיע באופן חיובי על שוק ההון המקומי. ריבית נמוכה יותר בארה"ב לכאורה אמורה להחליש את הדולר ולחזק את השקל. שקל חזק יותר צפוי להוזיל את עלויות הייבוא ולמתן את לחצי האינפלציה. היבט נוסף הוא תנועת כספי משקיעים זרים לישראל: כשפער הריביות בין ישראל לארה"ב גבוה, הרי עדיף להיחשף למדינה בטוחה יותר שנותנת גם ריבית גבוהה יותר, בהנחה ושאר המשתנים קבועים. ולכן, ככל שפער הריביות מצטמצם, הדבר יכול לתמוך בכניסת הון זר לישראל.
אבל הסיטואציה בישראל כיום היא שונה. המלחמה מתמשכת, האי־ודאות גבוהה וכמעט אף אחד לא יודע להגיד מה יהיה המצב בעוד שנה. מודי שפריר, אסטרטג ראשי, שווקים פיננסים בבנק הפועלים, מסביר כי "אין ספק שהפחתת ריבית הפד וצמצום בפער הריביות היא משמעותית, אך ההשפעה על שוק ההון המקומי בהיבט של שער הדולר-שקל, אינפלציה ותשואות האג"ח תהיה מינורית במקרה שופערי הריביות ימשיכו להצטמצם, וזאת לאור העובדה שהגורם הביטחוני הוא הגורם העיקרי שמזיז את כיוון שער הדולר-שקל".
לדבריו, ראיה לכך באה לידי ביטוי לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן בתחילת השבוע, אז השקל היה אמור לכאורה להתחזק בשל ההפתעה במדד וההערכות כי הריבית לא תרד, אך הוא נחלש. במקביל, גם תשואות האג"ח הממשלתיות מושפעות כיום מאד גם מפרמיית הסיכון של ישראל וגם מסביבת האינפלציה בישראל אשר מאיצה, בניגוד למגמה בעולם.
בעוד שריבית גבוהה תומכת כביכול בשקל, מי שמשלמים את המחיר ישירות הם רבים מנוטלי המשכנתאות. אלו שההחזר החודשי שלהם צמוד לריבית בנק ישראל, וקפץ בשנתיים האחרונות במאות שקלים. מי שציפה שהמצב ישתנה בקרוב ותורגש הקלה צפוי להתאכזב.
המלחמה במוקד
אז מה יקרה אם הריבית בישראל תהיה גבוהה יותר בעוד 12 חודשים בצורה משמעותית? על פניו פער הריביות הצפוי בא לטובת ישראל ואמור לתמוך בהתחזקות המטבע המקומי ולהיטיב עם האינפלציה. אך גם פה שפריר מסייג ומדגיש כי לאור סביבת האינפלציה המאתגרת בישראל, נכון יותר להסתכל על פערי הריביות במונחים ריאלים. נכון להיום הריבית הריאלית בארה"ב לשנתיים עומדת על 2% והריבית הריאלית בישראל עומדת על קצת פחות מ־1.5%, היתרון שמעניקה הריבית הגבוהה לשקל מתפוגגת.
בנוסף לכך, בסקירה שפרסמו בשבוע שעבר בבנק הפועלים, נטען כי פער הריבית לטובת ישראל "יכול להחזיק מים כל עוד המלחמה נמשכת, אך להערכתנו בתרחיש של סיום המלחמה הוא יגרום לייסוף בשער השקל, ולתגובה מהירה יותר של בנק ישראל". כלומר, הריבית הגבוהה איתנו בגלל המלחמה ואי הוודאות, שאלו יחלפו גם היא תחלוף.
האנומליה באג"ח
רינת אשכנזי, כלכלנית ראשית בהפניקס בית השקעות, מצטרפת לדבריו של שפריר מבנק הפועלים ומסבירה כי באופן כללי שוק המט"ח בדרך כלל מושפע משלל גורמים, ובפרט מהפער בין ייבוא לייצוא. אך אין ספק שבתקופה האחרונה ההתפתחויות הביטחוניות מהוות כגורם מרכזי בכיוונו.
אשכנזי מתייחסת במקביל להשפעה הצפויה של צמצום פער הריביות בין ישראל לארה"ב על שוק האג"ח: "על פניו, הפחתת ריבית הפד וצמצום פערי הריבית מול ישראל צפויה ללחוץ כלפי מטה על תשואות האג"ח הממשלתיות ארוכות הטווח. עם זאת, תנאי אי הודאות בכלכלה הישראלית שכוללים בין היתר את המצב הפיסקלי המורכב, והאינפלציה הגבוהה ככל הנראה יקזזו את ההשפעה החיובית על שוק האג"ח המקומי".
בשורה התחתונה, בניכוי ההשפעות הביטחוניות, צמצום פערי הריביות בין ישראל לבין ארה"ב היה מיטיב במידה מסוימת עם כלכלת ישראל. עם זאת, ככל שהתרחיש של הסלמה במלחמה בצפון הופך להיות יותר ויותר מוחשי ואי הוודאות בישראל ממשיכה להיות גדולה ומורכבת - קשה להעריך לאיזה כיוון פערי הריביות בין ישראל וארה"ב הולכים.