גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל החליטה לבדוק כמה היא תלויה באינטל ואז גנזה את הדוח

לפני חמש שנים החלו באוצר לחקור את ההשלכות של סיטואציה שנראתה אז היפותטית למדי, בה אינטל תקפיא את השקעותיה בישראל ● אותו מחקר אמנם נגנז, אך התרחיש קרוב היום מתמיד, כשחברת השבבים מצויה במשבר ועשויה לחזור בה מתוכנית הפיתוח למפעל החדש בקרית גת ● כעת, הבכירים שגיבשו במהלך השנים את מדיניות המענקים וההטבות מודים בצורך בשינוי, ומחשבים את הסיכונים: "השוק הישראלי ייפגע"

בניין אינטל / צילום: Shutterstock
בניין אינטל / צילום: Shutterstock

ב־2019 התחילו לעבוד במשרד האוצר על מחקר פנימי, שלא ראה אור, בנושא שעשוי להיות רלוונטי היום מתמיד: מה יקרה לכלכלת ישראל אם אינטל תיקלע למשבר ותצמצם נוכחותה בארץ?

ניתוח גלובס | אינטל מתפצלת: מה קדם למהלך ההיסטורי, ההשפעה על ישראל והמכשול שבדרך
הסיבה המפתיעה בגללה אפל משכה את התביעה נגד NSO
עדיין כאן: שוק הפייג'רים העולמי עמד ב־2023 על 74 מיליארד דולר

באותם ימים היה מדובר בתסריט היפותטי למדי. אמנם כוחה של ענקית השבבים העולמית החל להישחק בשוק הגלובלי, אבל השלוחה המקומית של אינטל רשמה שנה מוצלחת עם זינוק של 70% ביצוא ותוכנית השקעה בסך כ־17 מיליארדי שקלים לשדרוג המפעל בקרית גת. הקפאת השקעות מצד אינטל, כמו זו שעומדת כיום על הפרק, לא נשקפה באופק. ובכל זאת, התלות שפיתחה המדינה במעסיקה הגדולה במשק לא הפסיקה להטריד את מנוחתם של אנשי האוצר. שם, בין אגפי התקציבים והכלכלנית הראשית, החלו לגלגל את הסיכונים, כפי שנודע לגלובס.

הממצאים הראשוניים הצביעו על הישענות כבדה של המשק הישראלי על אינטל. "היה ברור שיש בעיה", אומר היום לגלובס אחד הגורמים שהיו מעורבים במחקר. "אז נכון, המשק לא יתרסק אם אינטל תקטן, אבל הוא ייפגע. ההערכה שלנו הייתה שגם אם אינטל תיקלע לקשיים, סביר להניח שהיא לא תחסל את הפעילות הקיימת שלה בארץ, אלא בעיקר תעצור את ההתרחבות".

התרחיש המדאיג: אלפי עובדים יפוטרו

חששות אלה של האוצר מלפני חמש שנים עלולות להתגשם כעת. התרחיש המדאיג שעל הפרק הוא שאינטל תחזור בה מתוכנית הפיתוח הענקית למפעל החדש שנמצא בבנייה בקרית גת. בשנה שעברה התפארו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בהסכם: "אני מברך על הישג אדיר לכלכלת ישראל - 90 מיליארד שקל - ההשקעה הכי גדולה של חברה בינלאומית אי־פעם בישראל", אמר אז נתניהו. סמוטריץ' הוסיף: "השקעה בסדרי גודל חסרי תקדים במדינת ישראל תשפיע על הצמיחה של הכלכלה הישראלית בשנים הקרובות ותקדם תעסוקה איכותית".

למעשה, היה מדובר בשדרוג של הסכמות קודמות בין המדינה לאינטל. לפיהן, במקום שתסתפק החברה בבניית מפעל חדש בגודל בינוני ותקבל מענק של כ־3 מיליארד שקל מהמדינה, היא תרחיב אותו לממדי ענק ותזכה ליותר מ־11 מיליארד שקל מהמדינה - תמריצים בסדר גודל שאף חברה אחרת לא התקרבה אליו בישראל.

כעת, ההרחבה הזו נמצאת תחת חוסר ודאות, בעוד שבניית המפעל לפי התכנון המקורי תימשך. בחודש יוני האחרון נחשף בגלובס כי תריסר חברות קבלניות בתחום הבניין, הבידוד, המיזוג והאינסטלציה קיבלו הודעה כי הרחבת מפעל הייצור החדש בקרית גת נדחית עד הודעה חדשה. גם כיום, שלושה חודשים לאחר מכן, לא חל שינוי. אם יימשך המצב כמות שהוא, אלפי העובדים המועסקים בבניית השלב הראשון של מפעל אינטל, שהיו אמורים לעסוק גם בהרחבתו, ייפלטו לשוק העבודה כבר בסוף השנה הזו.

את השורה התחתונה של תחזיות האוצר לנפילת אינטל לא נדע. משבר הקורונה שפרץ ב־2020 שינה את תוכניות העבודה של האוצר והמחקר נגנז. המלצות על איך להיערך לתרחיש שמאיים על המשק לא פורסמו, ותוכניות מגירה ליום שבו יתממש התרחיש, לא הוכנו גם כן. עכשיו זה כבר עלול להיות מאוחר מדי.

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: Reuters, Jonathan Ernst

השנה הלא־שמחה של אינטל, ותרומתה לישראל

לפי התוכניות המקוריות של אינטל ישראל, שנת 2024 הייתה אמורה להיות שנה שמחה. 7,000 עובדי הפיתוח בחיפה ופתח תקווה ו־4,000 העובדים בקרית גת היו אמורים לחגוג בתקופה זו 50 שנה בדיוק להקמת החברה בישראל. הכל התחיל כאשר בתחילת שנות ה־70 ביקש דב פרוהמן, מהנדס חשמל גאון שהתגורר בעמק הסיליקון ועבד בפיתוח השבבים הראשונים של אינטל, לעזוב את החברה בשל רצונו לחזור לישראל. המנכ"ל והמייסד רוברט נויס הציע לו בתגובה הצעה שלא יוכל לסרב לה: להקים מרכז פיתוח בסמוך לביתו בחיפה.

בחלוף יובל מאז ייסד פרוהמן את מרכז הפיתוח הראשון בישראל ב־1974, הוחלט באינטל להשהות את החגיגות. המדינה קרועה ממלחמה ממושכת ואינטל נמצאת כעת במאבק הישרדותי - כשהיא מנווטת בין תחרות הולכת וגוברת, משבר טכנולוגי ועסקי ומחויבות להשקיע עשרות מיליארדי דולרים במפעלים חדשים בכל העולם ובפיתוח טכנולוגיית ייצור חדשה שתאפשר לה לכל הפחות להשתוות למתחרות. בתוך זה, אינטל כעת מנהלת קרב מאסף להפחתה משמעותית בהוצאות, ומקצצת בכ־17 אלף משרות, או 15% מכלל העובדים בה - מהלך שעשוי להביא לעזיבה של מאות עובדים בישראל.

למרות המשבר המימוני והטכנולוגי אליו נקלעה אינטל, אחיזתה בכלכלה הישראלית רק הולך וגדל. סך היצוא של אינטל מישראל הגיע ב־2022 לשיא של כל הזמנים, עם 8.7 מיליארד דולר ביצוא שבבים מהמפעלים בקרית גת - מספר הכפול מזה שנרשם ב־2015. שיעור היצוא של אינטל מהתמ"ג עמד בשנתיים האחרונות שבהם פורסמו נתונים - 2021 ו־2022 - על היקף של 1.75%, נתון הגבוה מרוב שנות העשור האחרון - ושיעור משמעותי כשלעצמו. את הנתונים לשנת 2023 אינטל טרם פרסמה וזאת באופן חריג מההרגל שסיגלה לעצמה כחברה המקבלת מימון ממשלתי: לדווח בכל שנה על תפקידה בכלכלה הישראלית.

גם בהיקף העובדים, אינטל היא עדיין המעסיקה הפרטית הגדולה ביותר במשק, עם כ־11 אלף עובדים - וזאת למרות הקיצוצים וירידה של אלף עובדים ביחס לשיא ב־2021. לשם השוואה, אנבידיה מעסיקה כ־4,000 עובדים, רובם בהתבסס על רכישת מלאנוקס הישראלית; מיקרוסופט מעסיקה כ־2,700 עובדים וגוגל 2,000 עובדים.

ולא רק עובדים, אלא גם עסקים רבים - החל מקבלני בניין, מומחי מערכות ייצור, חשמל ומיזוג ועד עובדי קייטרינג ונהגים - תלויים בענקית השבבים מסנטה־קלרה. בשנת 2022 הגיע רכש הגומלין של אינטל ישראל לשיא של כל הזמנים עם 3.5 מיליארד דולר - או כ־12.2 מיליארד שקל שהוזרמו לכספי עסקים ישראלים בגדלים שונים. אין לנתון הזה אח ורע במגזר העסקי: עבור המשק הישראלי, אינטל היא אירוע כלכלי ענק שיש לו השלכות בענפים רבים במשק.

התלות באינטל בולטת במיוחד על רקע בחירתן של מספר חברות ענק שלא להקים מפעלים בישראל לאחר גישוש מצידן - בהן סמסונג, נוברטיס וג'ונסון אנד ג'ונסון - ועל רקע העובדה שטאואר, יצרנית שבבים ישראלית מובילה, בחרה להקים את המפעל הגדול הבא שלה בהודו.

למה ישראל לא הוזכרה במכתב הקיצוצים?

בהתאם לכל זאת, גם להתרסקות של אינטל בשנים האחרונות יש השלכה ישירה על השוק הישראלי. בשנה האחרונה עדכנה החברה מחדש את תחזית ההכנסות והרווחים שלה כלפי מטה, מנייתה צנחה בכ־56% והיא שוקלת כעת להתפצל ואולי אף למכור כמה מנכסיה. מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, אמנם לא הזכיר את ישראל ב"מכתב הקיצוצים" ששלח השבוע למשקיעים, אך העיכוב המתמשך בבניית ההרחבה של המפעל החדש מעורר דאגה בתעשייה ובדרגים הממשלתיים.

יש כמה סיבות לכך שגלסינגר השאיר את ישראל בחוץ באותו מכתב: ראשית, החלק הראשון של מפעל הייצור החדש שנבנה בקרית גת, "פאב 38" ( Fab38) עומד לקראת סיום בנייתו בסוף השנה - כך שהקיצוצים נעשו קודם כל במפעלים שבנייתם טרם החלה או נמצאת בשלבים מוקדמים; הסיבה השנייה היא אהדתו של גלסינגר לישראל - הוא נחשב לנוצרי אדוק ומאמין, ומחזיק בסנטימנט חיובי למרכזים בישראל כעובד אינטל ותיק; ולבסוף, אתרי הייצור בישראל כבר הוכיחו את עצמם באינטל העולמית, כך שאין צורך להשקיע הון על מנת לבנות מחדש - המכונה המשומנת, במובן הזה, עושה את העבודה ואין צורך לפגוע במה שעובד.

לפי גורמים במשרד האוצר, לא מתקיימים כיום כל מגעים מול אינטל לפתיחת ההסכם ושינמוכו מחדש. לעמדת האוצר, ההסכם הוא בגדר "הכל או כלום". כלומר, באם תחליט אינטל לסגת מהמתווה שסוכם ותחזור לרעיון המקורי של הקמת מפעל בינוני בקרית גת - יטענו באוצר שהיא אינה עומדת בתנאי הזכאות לקבל מענק מהמדינה. אמנם, המענקים משולמים לפי אבני דרך לאורך הפרויקט, אבל באוצר עשויים לראות בבנייה חלקית אי־עמידה בהתחייבויות במסגרת הפרמטרים שנקבעו.

במשרד האוצר מגלים אופטימיות זהירה באשר לתוכניות החברה. הם מעודדים מההודעה שפירסמה אינטל העולמית השבוע, בה לא הוזכרה ישראל ברשימת עיכובי המפעלים.

"את ההטבות יש לשקול היום הרבה יותר בזהירות"

ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, מכיר לעומק את היסטוריה של אינטל בישראל. בתחילת דרכו באוצר, בשנות ה־80 וה־90, בילה שעות עבודה ארוכות עם פרופ' פרוהמן, שהביא את אינטל לארץ, ודן עמו בנושא העידוד הממשלתי לחברה. "כשאינטל הגיעה, עוד לא היו אז חברות כאלה בארץ", הוא אומר. "אינטל זכתה לעידוד תעשיות ינוקא בארץ, למרות שכבר הייתה חברה די גדולה. אני חושב שהמדיניות הייתה נכונה: קשה היה לעמוד בפיתוי של היקף ההשקעה של אינטל בהיקף הייצור בארץ".

אריאב נזכר בדילמה שהעסיקה אותו ואת חבריו לאגף התקציבים דאז: "אין ספק שיש לאינטל תרומה ענקית למשק ובפרט לפריפריה. מצד שני, השאלה שנשאלה בזמנו הייתה אם מענקי הענק שניתנו מוצדקים. הייתה התלבטות לא קטנה בעניין הזה, כי תפרו חבילה של מענקים והקלות מס כדי להעתיק את מפעלי הייצור לארץ ולהרחיבם". כעת, סבור אריאב שהגיעה העת לשנות את מדיניות ההטבות של המדינה לאינטל, לקראת הסכמים עתידיים שייחתמו. "המשק כיום הרבה יותר מגוון מכפי שהיה באותן שנים, ולכן צריך גם את נושא התמריצים וההטבות לשקול עכשיו הרבה יותר בזהירות".

ואכן, אותו מחקר פנימי של האוצר, שבדק את חשיפת הסיכונים של המדינה למשבר באינטל העולמית, הציע לשנות את מבנה התמריצים והיקפם. "ראינו שחוק עידוד השקעות לא עובד נכון, בסוגיה של אינטל במיוחד. הבנו שצריך לצמצם את הסיטואציה שבה יש גוף עסקי שתלוי בסובסידיה ממשלתית", אומר גורם אוצרי שהיה מעורב בעבודת המטה.

חזי צאיג, שהיה מנהל מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה במשך כעשור עד 2013, והיה אמון על כמה מהמענקים הגדולים שאושרו לאינטל, מספר כי המדינה ראתה בחברה כמעין כרטיס ביקור. "ראינו בזה כדוגמה לסיפור הצלחה שמוכיח לחברות אחרות שכדאי להשקיע בישראל", הוא אומר. "אינטל גם הכשירה דורות של עובדים איכותיים שבאמצעותם היה אפשר למשוך חברות נוספות. ידענו שמדובר ב'חתונה קתולית', וכאשר אינטל נכנסת בהשקעה אדירה, גם יהיה לה קשה לצאת, וזה היה שיקול חשוב. אבל האם העדפנו להסתפק באינטל כיצרנית הזרה הגדולה בישראל? ודאי שלא. רצינו להביא לכאן חברות נוספות, אבל בסופו של דבר לא הגיעו לכאן כאלה שהיו מוכנות להשקיע כאן מיליארדים כמו שאינטל משקיעה. גם כאשר אינטל מקבלת מענקי מדינה, כ־90% מההוצאה על המפעלים יוצאים מכיסה ומדובר במיליארדים רבים".

"היום אנחנו משלמים על כך את המחיר", מוסיף צאיג. "אינטל ומובילאיי שנרכשה על ידה במצב לא טוב, וזה עלול להשפיע עלינו". על ההקפאה של הרחבת המפעל בקרית גת אומר צאיג: "ניתן לתת להן דחייה של שנה או שנתיים ולא להזרים את המענקים מרשות ההשקעות - אבל אי אפשר לוותר לגמרי. לאינטל יש מצבורים שמהם היא יכולה לשלם מיליארדים גם היום ואפשר לחייב אותה לעשות זאת אם מעוניינים בכך - למשל באמצעות דרישה לשלם מרווחים כלואים או התייחסות אל ההשקעה כאל דיבידנד שאפשר לגזור ממנו מס".

צאיג חזי / צילום: איל יצהר

קשה להביא מפעלים לישראל, גם בלי המלחמה

גם אינטל לא תמיד הקלה על בכירי האוצר ומשרד הכלכלה, וההשקעות מצדה לא היו אוטומטיות. ישראל פספסה לפחות פעמיים הקמה של מפעלים נוספים על ידי הענקית: אינטל העדיפה להקים מפעל באירלנד ב־2006 על חשבון מפעל בישראל בגלל הקלות במס ומענקים גבוהים יותר, לאחר שממשלת ישראל עשתה שריר. בפעם נוספת, בשנת 2011, ויתרה אינטל על יוזמה שקידם צאיג להקים מפעל אריזת שבבים בבית שאן. מפעלי אריזת שבבים מאפשרים לחברה להעסיק עובדים בשכר נמוך, לכן העדיפה אינטל להקים מפעלים שכאלה במדינות כמו מלזיה, קוסטה ריקה ופולין.

"היה מיקוח ער בין אינטל לממשלה, ובנקודה מסוימת אינטל לא היססה לבחור את אירלנד על פני ישראל", אומר דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל. "כשמנכ"ל אינטל מגיע לדירקטוריון הוא מציג טבלה עם מספרים - שבה עליו להצדיק מדוע הוא מוותר על מיליארדי דולרים בתמריצים שמגיעים ממדינה אחרת, כמו אירלנד, כדי להעדיף את ישראל - כך שתמיד היה ויכוח, ועובדה שפעם אחת ישראל עמדה על הרגליים האחוריות ואינטל הלכה לאירלנד".

דדי פרלמוטר / צילום: איל יצהר

האם היה מקום מצדה של ממשלת ישראל לפעול אקטיבית להבאה של מפעלי ייצור אחרים וחברות ענק - כך שלא תיווצר תלות גדולה מדי באינטל? פרלמוטר סבור שהתשובה לכך חיובית, אם כי הוא לא בטוח שהאווירה הציבורית היתה תורמת לכך. "המענקים לאינטל זכו לביקורת בציבוריות הישראלית - קמה למשל זעקה, מדוע לא להשקיע את אותו הסכום בעסקים קטנים. באווירה שכזו, ספק אם היה למשרד הכלכלה או האוצר מרחב תמרון כדי להעניק מיליארדי שקלים לחברה גדולה נוספת, כמו טייוואן סמיקונדקטור או מיקרון. ולמרות זאת, אני טוען שגם היום יש מקום להביא אותן לישראל. ישנם מנהלים ישראלים בחברות זרות שעובדים עם הדרגים הכי בכירים בחברות שכאלה ויכולים להיות השגרירים שלנו בהן".

דני בירן, עמית מחקר במכון רייז (RISE) ישראל, סבור שטייוואן סמיקונדקטור, כיום יצרנית השבבים הגדולה בעולם, תתקשה להגיע לישראל בשלב זה. "הבעיה של החברה היא מיקומה הנוכחי בטייוואן - אי שסין עלולה לפלוש אליה", הוא אומר לגלובס. "אם היא תקים מפעל זה לא יקרה במדינה אחרת שפלשו לשטחה בשנים האחרונות. גם מפעלי אריזת שבבים לא יגיעו לכאן בגלל הדרישה לעלוּת כוח אדם זולה. מפעלים כמו טאואר מקבלים סובסידיות נדיבות מממשלות זרות, כמו בהודו - שם תשקיע החברה יחד עם קבוצת אדאני 10 מיליארד דולר בהקמת מפעל חדש. הזירה הופכת ליותר ויותר תחרותית עם סובסידיות של מיליארדי דולרים - כך שלישראל יהיה קשה יותר להתחרות על הבאת מפעלים, גם ללא קשר למלחמה.

"אבל האם הגענו למצב שבו ישראל תלויה באינטל כמו שכלכלת פינלנד היתה תלויה בהצלחתה של נוקיה? אני חושב שהמצב רחוק מכך: נוקיה עמדה על 4% מהתמ"ג בעוד שאינטל תופסת כ־1%־2%. נוקיה תפסה בשיאה 70% מנפח המסחר בבורסה של פינלנד, ולאינטל אין השפעה על שוק ההון בישראל. ייתכן ופיצול באינטל כפי שמדברים עליו כעת - הפרדה בין חטיבת הפיתוח והייצור לשתי חברות נפרדות - יעשה לה ולישראל רק טוב. עצמאות פעילות הייצור תאפשר לה לגשת למפתחות שבבים אחרות שנמצאות בישראל כמו אנבידיה או קוואלקום, וכל זמן שאינטל משאירה את מרכז הפיתוח בבעלותה היא לא תפגע מהותית בפעילות הישראלית בחברה.

"השאלה היא מה יקרה אם אינטל תחליט למכור חלק מפעולות התכנון לחברות אחרות - וזו שאלה כבדה כי לא בטוח שיהיו לכך הרבה קונים. אנבידיה מגייסת כבר היום עובדים רבים מאינטל ואין לה סיבה לשלם על רכישת חטיבה שלמה ממנה".

עוד כתבות

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עלייה של 2% במחירי הדירות במחוז ת"א? הגרף שמטיל ספק במגמה

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

"לא מחפש הרפתקאות וסיכונים": מי הוא צביקה לביא מחקירת מידע הפנים בארית

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר על ידי רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"