קבוצת NSO / צילום: Shutterstock
חברת אפל ניסתה להציג את עצמה כמי שנלחמת בתופעת הפריצה למכשירי האייפון בשם מדינות וארגוני ביטחון, והגישה לפני כשלוש שנים תביעה נגד חברת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO. באותה התקופה הייתה החברה הישראלית מושא לתחקירים עיתונאיים חובקי-עולם וסמל למאבק של ממשל ביידן בתוכנות הפריצה והמעקב לטלפונים סלולריים.
● "לישראל אין עצמאות ייצור של רכיבים": התלות שעלולה להפוך לסכנה
● "קורבן של האירוע": החברה הקטנה שעומדת מאחורי הביפרים שהתפוצצו
חברת NSO מהרצליה הייתה עד שנת 2021 לספקית התוכנה הגדולה בעולם של מערכות פריצה לטלפונים ומעקב אחר חשודים, ושירתה עשרות מדינות כמו איחוד האמירויות, מקסיקו, הודו, צרפת וגרמניה. אך מאז איבדה החברה נתחי שוק רבים, והממשל האמריקאי הטיל על חברות ישראליות בתחום המודיעין מגבלות רבות, שאת חלקן הביאה לידי סגירה.
תוכנות מעקב כמו אלה המפותחות על-ידי חברות כגון NSO מאפשרות לגופי ביטחון לחדור לטלפונים של חשודים ולבצע באמצעותן מעקב מלא אחריהם באמצעות הפעלת המצלמה, המיקרופון ושירותי האיכון, וכן לפשפש בתכתובות הדוא"ל והצ'ט. אמצעי זה הפך ליעיל במיוחד באיתור פעילי טרור, אך נטען כי ממשלים אוטוריטריים עשו בו גם שימוש לא מורשה למעקב אחר מתנגדי משטר ופוליטיקאים אחרים. התעשייה נחלקת לחברות המצייתות לאגף פיקוח יצוא במשרד הביטחון, כמו NSO ופאראגון - לבין אלה שהוקמו על-ידי ישראלים מעבר לים ואינן מצייתות לחוקי מדינת ישראל, בהן אינטלקסה.
עניין של ביטחון לאומי
מוקדם יותר השבוע החליטה אפל למשוך את התביעה נגד NSO וסיפקה לכך שתי טענות מסמרות שיער: הראשונה קשורה דווקא לתיק שממשיך להתנהל בבית המשפט, והוא התביעה של וואטסאפ נגד NSO. לטענת אפל, כדי להוכיח את טענותיה נגד NSO היא נדרשת למסמכים מידיה של החברה, אלא שבמקרה של תביעת וואטסאפ נודע כי גורמי ממשל ישראליים החרימו מסמכים שכאלה מידיה של NSO ואף ביקשו שהמידע הרגיש לא יגיע לידיים אמריקאיות - כך לפי פרסום ב"גרדיאן" שצוטט בבקשה של אפל.
מה עמד מאחורי המסמכים הגנוזים? ההסכמים בין המדינה - או מדינות אחרות - עם NSO, ככל הנראה. מידע הכולל את הסכמי הסחר, מאפייני ההזמנה והמגבלות המוטלות על כל אחת מהן - מידע מסחרי וביטחוני ששמור בדרך כלל לידיעתם של הצדדים ושל אגף פיקוח יצוא במשרד הביטחון, ושעניינו כרוך בסופו של דבר בביטחון הלאומי.
"בעוד שאפל איננה נוקטת עמדה לגבי אמיתות הסיפור, הרי שעצם קיומו מהווה סיבה לדאגה עבור אפל בבואה להשיג את המידע הנדרש לתביעה", כתבו פרקליטיה של אפל, כפי שצוטטו ב"וושינגטון פוסט".
ביטחון מידע
סיבה נוספת ומפתיעה לא פחות לנסיגתה של אפל מהמאבק המשפטי מול NSO היא העובדה שההוכחות שתיאלץ לספק במהלך המשפט על האופן שבו היא מזהה את הפריצות לטלפונים, עלולות להפוך לחרב פיפיות ולחשוף בפני העולם את הדרך שבה היא מגוננת על משתמשיה מפני פריצות אלה. חמור מכך, חשבונותיהם של עורכי הדין שהיו מעורבים במשפט היו עלולים להיפרץ על-ידי גורמים בעלי עניין על-מנת להשיג מידע זה - כך נרמז מטעם החברה.
ככלל, אפל עושה שימוש מושכל במשיכת התביעה לצורך האדרה עצמית ופרסום יכולותיה בתחום הסייבר. היא מציירת את החשיבות של יכולות ההגנה שלה לא רק מפני רוגלות אלא גם מפני פריצות סייבר כאלה ואחרות, וטוענת כי כל מידע שיוסגר במהלך המשפט עלול לעניין קבוצה גדולה של האקרים פוטנציאליים.
אפל טרחה להזכיר עד כמה האזהרות הייחודיות ששלחה עבור משתמשי אייפון על כך שמכשיריהם נפרץ סייעו לתחקירים מצד עמותות וכלי תקשורת והביאו אותם לנתח את קוד התוכנה וללמוד עוד על שיטות חברות הרוגלה. היא הזכירה גם את "מצב הנעילה" - אפשרות חדשה שמגדילה חלק מיכולות הטלפון, ואגב כך גם את הדרכים בהם ניתן לתקוף אותו.
לסיכום, ציינה אפל, היא מעדיפה להשקיע את הונה במקום במאבק משפטי נגד NSO, ב"פיתוח דרכי הגנה חדשות על המשתמשים".