בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג / צילום: Shutterstock
משרד החוץ הודיע כי ישראל הגישה היום התנגדות רשמית לסמכות השיפוט של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), ולחוקיות בקשת התובע להוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט. הטענות הוגשו בשני הליכים נפרדים.
● היועמ"שית אישרה לנתניהו ייצוג נפרד בעתירות להקמת ועדת חקירה
● גם זה קרה פה | המינוי, ועונשו: הלקח שאפשר ללמוד מההסתבכות של משה כחלון
ישראל טוענת כי התובע קארים האן הפר באופן בוטה את חוקת בית הדין ועיקרון המשלימות, בכך שלא פעל כדי לאפשר לישראל, לפני שהוא מבקש להוציא צווי מעצר, לממש את זכותה לחקור בעצמה את הטענות אותן הוא מעלה.
ישראל טוענת כי היא מקבלת יחס מפלה, וכי אין עוד דמוקרטיה בעלת מערכת משפט עצמאית ומוערכת - כפי שמתקיימת במדינת ישראל - שקיבלה יחס כזה מהתובע. בהודעת משרד החוץ, נכתב כי "מדינות מובילות שונות (לרבות מדינות החברות בבית הדין), ארגונים ומומחי משפט מרחבי העולם, שותפים לעמדות שהציגה ישראל בנושאים אלו".
עו"ד נועם גיל-עד, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, כתב ברשת X (טוויטר) כי "באופן עקבי, עמדת ישראל הייתה כי אין לבית הדין הפלילי הבין־לאומי סמכות שיפוט בהתבסס על המהלכים הפלסטיניים, ושהתובע פעל ללא בסיס חוקי. טענותינו המשפטיות הוגשו כעת באופן רשמי".
התובע חאן הודיע במאי השנה כי הגיש לבית הדין בקשה להוצאת צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט, וכן נגד בכירי חמאס. בית הדין לא נתן החלטה, ולפני שבוע, פנה חאן בבקשה לזרז את ההחלטה. בתגובה, הגישה ישראל את ההתנגדות הרשמית.
ישראל: ההליך פגום ומנוגד לחוק
הנימוק של ישראל להיעדר סמכות לבית הדין עליה מתייחס לכך שהרשות הפלסטינית איננה מדינה ריבונית בשטח. לפי גורם רשמי, ישראל טוענת כי כדי שבית הדין יקנה סמכות, על המדינה להיות ריבונית בעלת טריטוריה מוגדרת והרשות הפלסטינית אינה. זוהי עמדתה של ישראל לאורך השנים אך עמדה זו נדחתה בעבר. בשנת 2021 בית הדין צירף את הרשות כצד לאמנה, הכיר בה כמדינה לצורך ההצטרפות, ובשל כך גם קבע כי הוא בעל סמכות שיפוט ביהודה ושומרון, עזה ומזרח ירושלים.
בהליך הנוסף שפתחה, טוענת ישראל כי ההליך פגום ומנוגד לחוקת בית הדין. היה על התובע הפלילי להציג לישראל את הטענות והחשדות, ולאפשר לה לחקור אותן בעצמה בטרם יבצע חקירה. חוקת בית הדין קובעת כי יש לאפשר למדינה נגדה מופנות הטענות חודש ימים להשיב אם תפעל לחקירת החשדות. רק אם המדינה לא פועלת - בית הדין רשאי לפעול נגדה. ישראל טוענת כי חאן לא פעל ולא אפשר לישראל אפילו את ההזדמנות הראשונה הנדרשת לבצע חקירה עצמאית. לדברי גורם רשמי, התובע מפעיל לחצים גדולים לקידום צווי המעצר ומתנהל באופן חסר תקדים, וכי הפעולה הבסיסית המתבקשת היתה להציג לישראל את החשדות נגדה.