בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג / צילום: Shutterstock
משרד החוץ הודיע כי ישראל הגישה היום (ו') התנגדות רשמית לסמכות השיפוט של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) ולחוקיות בקשת התובע להוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט. הטענות הוגשו בשני הליכים נפרדים.
● היועמ"שית אישרה לנתניהו ייצוג נפרד בעתירות להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר
● התובע בבית הדין בהאג ביקש להאיץ את ההחלטה להוצאת צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט
● צווי מעצר בינלאומיים לראש הממשלה והרמטכ"ל: האם התרחיש אפשרי ומה המשמעויות?
● הצווים מהאג: מאיפה מגיעה הסמכות לתת אותם, ומה אפשר לעשות?
ישראל טוענת כי התובע כרים חאן הפר באופן בוטה את חוקת בית הדין ואת עיקרון המשלימות, בכך שלא פעל כדי לאפשר לישראל, לפני שהוא מבקש להוציא צווי מעצר, לממש את זכותה לחקור בעצמה את הטענות אותן הוא מעלה.
ישראל טוענת כי היא מקבלת יחס מפלה, וכי אין עוד דמוקרטיה בעלת מערכת משפט עצמאית ומוערכת - כפי שמתקיימת במדינת ישראל - שקיבלה יחס כזה מהתובע. בהודעת משרד החוץ נכתב כי "מדינות מובילות שונות (לרבות מדינות החברות בבית הדין), ארגונים ומומחי משפט מרחבי העולם, שותפים לעמדות שהציגה ישראל בנושאים אלה".
עו"ד נועם גיל-עד, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, כתב ברשת X (טוויטר) כי "באופן עקבי, עמדת ישראל הייתה שאין לבית הדין הפלילי הבינלאומי סמכות שיפוט בהתבסס על המהלכים הפלסטיניים, ושהתובע פעל ללא בסיס חוקי. טענותינו המשפטיות הוגשו כעת באופן רשמי".
התובע חאן הודיע במאי השנה כי הגיש לבית הדין בקשה להוצאת צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט, וכן נגד בכירי חמאס. בית הדין לא נתן החלטה, ולפני כשבוע וחצי פנה חאן בבקשה לזרז את ההחלטה. בתגובה הגישה ישראל את ההתנגדות הרשמית.
ישראל: ההליך פגום ומנוגד לחוק
הנימוק של ישראל להיעדר סמכות לבית הדין עליה מתייחס לכך שהרשות הפלסטינית איננה מדינה ריבונית בשטחים. לפי גורם רשמי, ישראל טוענת כי כדי שבית הדין יקנה סמכות, על המדינה להיות ריבונית בעלת טריטוריה מוגדרת, והרשות הפלסטינית אינה כזו. זוהי עמדתה של ישראל לאורך השנים, אך עמדה זו נדחתה בעבר. בשנת 2021 בית הדין צירף את הרשות הפלסטינית כצד לאמנה, הכיר בה כמדינה לצורך ההצטרפות, ובשל כך גם קבע כי הוא בעל סמכות שיפוט ביהודה ושומרון, בעזה ובמזרח ירושלים.
בהליך הנוסף שפתחה, ישראל טוענת כי ההליך פגום ומנוגד לחוקת בית הדין. לפי משרד החוץ, היה על התובע הפלילי בהאג להציג לישראל את הטענות ואת החשדות, ולאפשר לה לחקור אותן בעצמה בטרם יבצע חקירה. חוקת בית הדין קובעת כי יש לאפשר למדינה נגדה מופנות הטענות חודש ימים להשיב אם תפעל לחקירת החשדות. רק אם המדינה לא פועלת - בית הדין רשאי לפעול נגדה.
ישראל טוענת כי התובע חאן לא פעל ולא איפשר לישראל אפילו את ההזדמנות הראשונה הנדרשת לבצע חקירה עצמאית. גורם רשמי אומר כי חאן מפעיל לחצים גדולים לקידום צווי המעצר ומתנהל באופן חסר תקדים, וכי הפעולה הבסיסית המתבקשת הייתה להציג לישראל את החשדות נגדה.