ברק רבינוביץ' / צילום: איל רגב
אישי: נשוי + 3, גר בתל אביב
מקצועי: שותף-מנהל בקרן ההון סיכון F2
ילדות: נולדתי בעיר ינגסטאון שבאוהיו לאבא רופא עיניים ואמא עיתונאית, שניהם היגרו מהארץ לארה"ב. הייתה לי ילדות אמריקאית קלאסית, ומנגד כל מה שקרה בעולם הצטמצם בבית שלנו לשאלה - האם זה טוב או רע לישראל?
● פורטפוליו | הוא התחיל כברוקר. היום הוא עומד בראש אחת מחברות הנדל"ן הגדולות בישראל
● פורטפוליו | בגיל 36 בלבד הוא מנכ"ל של חברה שמייצרת רכיבים למטוסי קרב וטנקים
● פורטפוליו | היא קפצה כיתה פעמיים, והיום מנהלת את מנוע חיפוש הטיסות הגדול בישראל
התמחות בבית הלבן: למדתי לתואר ראשון במנהל עסקים באוניברסיטת ג'ורג'טאון, ובמקביל הגשתי בקשה להיות מתמחה בבית הלבן, והתקבלתי. עשיתי את זה במשך שנה, תחת הנשיא ביל קלינטון.
אסון התאומים: אחרי סיום התואר הראשון התקבלתי לעבודה כאנליסט במורגן סטנלי, שהחזיק שני משרדים במנהטן, אחד במרכז הסחר העולמי ואחד בטיימס סקוור, שם שובצתי. שנה לאחר שהתחלתי התרחש אסון התאומים, מנהטן כולה התמלאה עשן, כשהייתי בדרכי לטיימס סקוור.
סטארט-אפ לאלמנות: לאחר האסון מורגן סטנלי וגולדמן זקס הקימו בשיתוף פעולה נדיר מיזם סיוע לקרובי משפחות הקורבנות. הופקדתי להוביל את המשימה והקמתי סטארט־אפ שעוזר לאלמנות שבני הזוג שלהם נהרגו בקריסת המגדלים. הן קיבלו מהממשלה מיליון דולר בממוצע, אבל לא ידעו מה לעשות עם זה כי מעולם לא עסקו באספקטים הפיננסיים. הן היו טרף מושלם לכל מיני כרישים, אבל הצלחנו להבטיח שיישאר להן כסף שנים קדימה.
מעבר לישראל: אחרי המיזם הזה לא יכולתי לחזור לשעמום של בית ההשקעות. למזלי, מורגן סטנלי פתח באותם ימים שלוחה בישראל והחלטתי לעבור ב-2002. הייתי אנליסט בכיר וסייעתי לחברות הייטק ישראליות להימכר. התחלתי להכיר את תעשיית ההון סיכון המקומית ופגשתי לראשונה את יונתן סאקס, מי שיקים איתי לימים את F2.
יתמות מוקדמת: כמה חודשים לאחר המעבר, אמא שלי מתה בתאונה. הבשורה הזאת גרמה לי להבין שאני חייב לעשות משהו גדול ממני. אז בגיל 24 החלטתי להתגייס לצבא. שירתי שנתיים כלוחם בנח"ל, כולל בחברון ובעזה.
בנקאות היא תחום מלאכותי, כל הזמן לובשים חליפות ואוכלים במסעדות. פתאום להיות במדים, שווה לכל מי שסביבך, הרגיש לי נפלא וכמעט סוציאליסטי.
המפגש עם אשתי: אחרי השירות הצבאי טסתי לארה"ב ללימודי MBA בהרווארד. שם גם הכרתי את אשתי, אנוק, יהודייה בלגית. היא חזרה ללונדון כך שמיד לאחר סיום התואר השני טסתי לשם והקמתי את הסטארט-אפ הראשון שלי, בתחום הסושיאל גיימינג, AMUSO. המרנו משחקים כמו "החוליה החלשה" ו"מי רוצה להיות מיליונר" למובייל. זה היה ניסיון חשוב, אבל אני לא יכול להגיד שזה הצליח. בסוף מכרנו את החברה.
העלייה והאקזיט: ב-2011 עלינו יחד לישראל, לאחר שמוניתי למנכ"ל חברת Mytopia, שהפעילה סטודיו לסושיאל גיימינג. יומיים לאחר שנחתנו הוצגתי בפני עובדי החברה. במשך שנה ניקינו פעילויות לא רווחיות, עד שמכרנו את החברה בכ-18 מיליון דולר ל-888.
אנג'ל נולד: במקביל לעבודתי ב-Mytopia עשיתי צעדים ראשונים כמשקיע אנג'ל בחברות שידעתי שהפתרונות שלהן עובדים. היה לי מזל של מתחילים: השקעתי 20 אלף דולר בחברה ראשונה, היא נמכרה יחסית מהר והכניסה לי 250 אלף דולר. משם כבר התגלגלתי עם ההשקעות.
ג'נסיס: יהונתן סאקס גייס אותי לקרן ג'נסיס כשהייתי בן 35. הוא היה אז בן 45 והיינו הצעירים שם. המשרדים היו בהרצליה פיתוח, ומייסדי ג'נסיס ישבו שם וחיכו בסבלנות שהחברות הטובות יבואו אליהם. בשלב מסוים אמרתי ליהונתן שאנחנו יכולים לעשות את זה יותר טוב, וב-2016 אכן נפרדנו יפה מג'נסיס והקמנו את F2.
F2: הקרן, שמנהלת כיום כחצי מיליארד דולר, מתמחה בהשקעות בשלבים מוקדמים בחברות דיפ-טק המתמקדות ב-AI ופועלות בסקטורים מגוונים. השותפים בקרן הם יהונתן, אני, מאור פרידמן, המופקד על הצד הטכנולוגי, ונורית בנימיני, ה-CFO.
לא שבר ולא משבר: יש לנו משקיעים מכל פינה בעולם, כולל אוסטרליה, צ'ילה, איסטנבול ואפילו מדינות המפרץ. הכסף החכם נמצא בישראל, והוא לא הולך לשום מקום. אם כבר, פיצוץ הביפרים בלבנון הוא קמפיין פרסומי אדיר לטכנולוגיה כאן.
מבט לעתיד: ארצה לראות את מדינות המפרץ משקיעות בסטארט-אפים ישראליים ולראות יזמים ישראלים שמרחיבים את פעילותם במפרץ.