שלמה קרעי, הליכוד (המדד,ערוץ כנסת, 17.9.24) / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת
גם כשרוחות המלחמה מתחזקות, יש מדינה לנהל. סוגיה שלאחרונה נתקלה במהמורה היא מינוי מחליף ליו"ר הרשות השנייה עדן בר טל. שר התקשורת שלמה קרעי ביקש למנות באופן זמני את ד"ר אודליה מינס, אך העובדה שהדבר נעשה בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה הביאה לעתירה נגד המינוי, ובג"ץ הקפיא את סמכויותיה של מינס.
"אבסורד", כינה השר קרעי את העניין בערוץ כנסת. "כשממנים ממלא־מקום אין צורך בתנאי כשירות - עשינו את זה כבר ב־2017 - והייעוץ המשפטי אומר לא". עוד הוא הוסיף: "היועצת המשפטית אצלי כתבה חוות־דעת שתומכת במינוי של אודליה מינס. הייעוץ המשפטי לממשלה אמר לה 'לא'". אז מה הסיפור?
● המשרוקית | האם ועדת וינוגרד קבעה שיש יתרונות לשר ביטחון ללא עבר צבאי?
● המשרוקית | האם לנשיא בית המשפט העליון יש תפקיד פרוצדורלי בלבד?
נעשה סדר בחוקים: סעיף 12א לחוק הרשות השנייה קובע כי במקרה של ואקום בתפקיד היו"ר, "ימנה לו השר, באישור הממשלה, ממלא־מקום מבין חברי המועצה לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים". החוק לא דורש באופן מפורש מממלא־המקום את תנאי הכשירות המוצבים ליו"ר הקבוע.
רק שהיועמ"שית גלי בהרב־מיארה התבססה על חוק אחר: סעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות, שמציב תנאי כשירות למבקשים לעמוד בראשות חברות אלה. סעיף זה כולל ניסיון והשכלה אקדמית רלוונטיים. לפי פרשנותה של בהרב־מיארה, סעיף זה חל גם על תאגידים ציבוריים נוסח הרשות השנייה, וכמו כן תנאי הכשירות נדרשים גם מממלאי־מקום כדי למנוע מצב בו מופעלות סמכויות משמעותיות על־ידי מי שלא עומדים בתנאי הסף.
איזה חוק חשוב יותר? ד"ר תהילה שוורץ־אלטשולר, מומחית במשפט תקשורת וטכנולוגיה במכון הישראלי לדמוקרטיה (וממנסחות הקוד האתי של גלובס), הסבירה למשרוקית: "יש כאן שאלה פרשנית. מצד אחד, חוק החברות הממשלתיות שואף לשמירה על טוהר המידות, מקצועיות ורמה גבוהה של מי שעומד בראש רשות בישראל, והוא חל על כלל המינויים. מהצד השני, חוק הרשות השנייה מתעדף רציפות תפקודית. הוא מתייחס לסיטואציה הספציפית של מילוי מקום זמני, ולכן עבורו לא נדרשים תנאי סף".
אבל קרעי טוען גם לתקדימים: ב־2017 אכן מונה ליו"ר זמני של הרשות השנייה שפיק עבד. עמידתו של עבד בתנאי הכשירות לא נבחנה, וככל הנראה היועמ"שית של משרד התקשורת, עו"ד ברוריה מנדלסון, המכהנת בתפקידה גם היום, לא ראתה בכך מניעה.
לפי ד"ר שוורץ־אלטשולר, "בעבר היו מינויים זמניים שבבירור לא עמדו בתנאי של 'חמש שנות ניסיון', כי איתור מועמד בעל כלל הקריטריונים לוקח זמן, וזה סותר את המטרה של מינוי מיידי לשמירה על רציפות תפקודית".
והאם, כפי שטוען קרעי, בהרב־מיארה כופפה את ידה של מנדלסון? אין מספיק ראיות כדי להבין בדיוק כיצד התגלגלו הדברים. עם זאת, לפי תשובת היועמ"שית לבג"ץ ולפי פרסומים בכלי התקשורת, המינוי של מינס נעשה בניגוד לעמדתה של מנדלסון.
עם זאת, מטעם קרעי שלחו לנו התכתבות פנימית במשרד עם מנדלסון, ובה נכתב: "פנינו בעניין למשרד המשפטים והצענו פרשנות אחרת לפיה... מינוי ממלא־מקום אינו נדרש לעמוד בתנאי הכשירות... אנו ממתינים להחלטת משרד המשפטים בעניין".
בשורה התחתונה: האם החוק לא דורש תנאי כשירות מממלאי־מקום? כן, אבל. חוק הרשות השנייה אכן לא מציב תנאי כשירות לממלא־מקום יו"ר הרשות. עם זאת, ישנה פרשנות לפיה חוק החברות הממשלתיות כן דורש זאת.
תחקיר: טל סבג