נוחיק סמל, מנכ''ל סוני סמיקונדקטור ישראל / צילום: מארק נומדר
"רוב הבינה המלאכותית נמצא כיום בענן", אומר נוחיק סמל, מנכ"ל סוני סמיקונדקטור ישראל, הסניף המקומי של פעילות השבבים של ענקית הטכנולוגיה היפנית, בראיון לגלובס. המשמעות של כך היא שהעיבוד של צ'אטבוט למשל, או ביצוע יכולת של כלי כזה או אחר, מתרחש בענן. אולם המצב הזה, מסביר סמל בראיון, לא יכול להימשך עוד זמן רב. "יש מידע שקשה לשלוח בענן, כי אלו קבצים כבדים מדי. זה דורש הרבה משאבי מחשוב, יש בעיות של פרטיות וזה עולה יותר מדי כסף".
● מטא השיקה את הדגם הראשוני של משקפי ה-AR; המניה מזנקת
● עד 15.3 מיליון דולר: מה כוללת חבילת התגמולים של מנכ"ל צ'ק פוינט החדש
לכן, אומר סמל, בעוד כחמש שנים המיקוד יעבור, ויגיע השלב הבא במעבדי הבינה המלאכותית. "הפתרון הוא לשים חלק מהעיבוד במכשירי קצה (כמו סמארטפון למשל, נ"ט), בצורה לוקאלית. בעצם, במקום להעביר את הקובץ עצמו, צריך להעביר רק את המטא־דאטה. בשביל לעשות את זה, צריך כוח עיבוד מאוד גדול בעלות נמוכה - וזה בדיוק מה שאנחנו עושים כבר המון שנים".
סמל מודע לכך שהחברות שמשתמשות בעיבוד בינה מלאכותית לא מצליחות להרוויח מכך כסף, ומסיבה זו, כך נטען, לא מדובר בבשורה אמיתית, עדיין. "הבינה המלאכותית היום מרוכזת בצד של השרתים הגדולים, והבעיה הכי גדולה היא של עלויות", הוא אומר. "אנחנו מאמינים שחלק מהעיבוד יעבור להיות לוקאלי, כי זה פותר כמה בעיות".
אז אתם עושים סוג של דמוקרטיזציה לבינה מלאכותית בקצה.
"יש עוד חברות ובתחומים נוספים, אבל כן, אנחנו עושים דמוקרטיזציה לבינה מלאכותית בתחום הויז'ן סנסינג (עולם הצילום והראייה הממוחשבת, נ"ט). זה קורה הרבה יותר לאט, אבל ללא ספק המטוטלת תטה יותר לשם".
זה השלב הבא של שבבי הבינה המלאכותית?
"זה עדיין בחיתולים, אבל אני חושב שהאיזון בין הקצה לענן בכל התחום של הבינה המלאכותית עומד להשתנות. ייקח לזה זמן, והבינה המלאכותית תעבור למכשירי הקצה - בין אם זה מקרר ובין אם זה עמוד תאורה או מכשירים שונים".
19 שנה באותה החברה בשוק השבבים
סמל (51), גר בכפר סבא, נשוי ואב לשלושה ילדים. זהו הראיון הראשון שהוא עושה מאז שהוא בתפקיד, ואפשר להניח כי את ההחלטה הזאת הוא קיבל מתוך הבנה שהגיע הזמן שיכירו את פעילות השבבים הנחבאת יחסית בסוני בכלל ובישראל בפרט.
"אנשים לא באמת מכירים את חברת סוני", הוא אומר. "בעיקר בראייה של החברה הישראלית - סוני זה טלוויזיות ופלייסטיישן. למעשה, חצי מהחברה עוסקת בתוכן, כמו מוזיקה, סרטים וגיימינג, אבל לסוני יש גם בנקים וחברת ביטוח. ובצד של האלקטרוניקה, לסוני יש ביזנס של טלפונים, אודיו, טלוויזיות, שעונים ועוד - שאלו חלק קטן מהביזנס של החברה. ויש גם ביזנס של צ'יפים - לשם אנחנו שייכים".
חצי מהקריירה שלו עבד סמל בסטארט־אפ, ואת החצי השני העביר בתאגיד גדול (במקרה שלו יפני). לימים הוא הצטרף לקבוצה שהקימה את חברת אלטר, שהתמתחה במודמים סלולריים לתחום של IoT. לפני שמונה שנים חברת סוני היפנית רכשה את הפעילות הזו. שם הוא עובד כבר 19 שנים בתפקידים שונים (מניהול מוצר ועד הנדסה), ובחמש השנים האחרונות הוא המנכ"ל של החברה.
לדבריו, סוני היא אחת מחברות הצ'יפים הגדולות בעולם היום. רוב הביזנס של החברה עוסק בייצור חיישנים למצלמות, וכל השימוש הוא שימוש פנימי. לדוגמה, אם אתם תסתכלו על מערך הצילום של האייפון, תגלו שם את החיישנים שמפתחים בסוני סמיקונדוקטור. אבל לא רק זה - גם בתחום האוטומוטיב (טכנולוגיות לעולם הרכב, נ"ט), גם בתעשייה וגם בתחום הצרכני והמובייל.
המרכז הישראלי יכפיל את עצמו?
אז מה הסניף הישראלי של סוני, שמונה כ־400 עובדים בסך הכל (15 אלף עובדים בכל סוני סמיקונדקטור בעולם), עושה בעצם? מאז הרכישה של אלטר, החברה עוסקת כאמור בצ'יפים לתחום ה־IoT - כלומר תקשורת סלולרית בין מכונות. החברה התפתחה גם לתחומים נוספים. סמל מפרט את שלושת האלמנטים שמפתחים בישראל: חישה (סנסינג), חישוב (קומפיוט) ותקשורת (קומניקציה, להעביר לענן).
"החישה (הפעולה של חיישן, נ"ט) בסוני מבוססת אור", הוא מסביר. "אנחנו מתעסקים בקומפיוט. אנחנו מעבדים את המידע בחלק של הקצה, ואנחנו מתעסקים בתקשורת כדי להעביר את המידע לענן - שם יש מערכות מורכבות יותר". לדבריו, הפיתוח הזה נכנס לכל תחום בחיים שלנו, מהבית החכם, דרך רכבים שמדברים ביניהם. "תחשבו נגיד שהמקרר יידע לדווח לחברה שהמדחס עומד לקרוס וכדאי להזמין את הטכנאי - עוד לפני שזה קרה. יהיה חיישן שיאזין לפעילות ויהיה מד טמפרטורה - אז זה החישה. ואז יש עיבוד, קומפיוט בקצה, ואת זה מעבירים לענן, וככה הכל יפעל", הוא מסביר. וזה בדיוק מה שהם עושים כאן בישראל.
לאורך הראיון, סמל לא חושש להראות שסוני סמיקונדקטור ישראל לא מפחדת מכישלון, ושהיא יכולה לחבר בין נקודות רוחב בחברה הגלובלית. הוא לא יהיה מוכן להודות בזה, אבל מדבריו עולה כמעט כאילו הסניף הישראלי הוא זה שמבצע את החיבורים החשובים ביותר עבור התאגיד היפני הגלובלי.
מה האתגרים שלכם?
"אני חושב שהבעיות שאנחנו מתמודדים איתן הן בעיות של חברות תעשייתיות ל־B2B. לדוגמה, משבר של אספקה מאוד גדול של אחרי הקורונה. אנשים קנו הרבה מאוד רכיבים, נוצר היום עודף של מלאי, ואז הייתה ירידה. אני מעריך שאנחנו בסוף הירידה הזו. 2024 היא שנת התאוששות".
ביחס למלחמה, הוא מבהיר כי בחברה לא בוצעו דחיות ושינויים, ואף לקוח לא נפגע: "עבדנו מאוד קשה, כ־15% מהעובדים היו במילואים. בהתחלה היה שוק. גם היפנים שונים מהחברות המערביות - הם רחוקים מהעולם של מלחמות ומעדיפים להיות ניטרליים. ובכל זאת, לא היו לחצים. הדבר היחיד שמפריע לנו זה שהם לא יכולים לבוא לפה, אבל את זה פתרנו בזה שאנחנו טסים אליהם".
יש מספיק טאלנט לגייס?
"התשובה היא כן. היו תקופות קשות, אבל השוק יחסית במצב טוב היום".
ומה לגבי המעבר למעבדי בינה מלאכותית בקצה? זה אומר שב־5 השנים הקרובות מספר העובדים כאן בישראל יוכפל?
"אני מקווה".