בוב (רוברט) דוגאן / צילום: צילום מסך מיוטיוב
ישנו מיתוס שלפיו דרוש תואר מתקדם כדי להרוויח כסף במניות ביוטכנולוגיה. אבל בוב דואגן, גולש גלים נלהב שמעולם לא סיים את לימודיו בקולג', הוכיח שהתפיסה הזו מוטעית. פעמיים.
● בלומברג: וויז מנהלת מגעים למכור חלק ממניותיה לפי שווי של 20 מיליארד דולר
● הטעות ההיסטורית ומה מחכה לשוק האמריקאי: ההמלצות של האיש שמנהל 11 מיליארד שקל
ההשקעה האחרונה של דואגן, במניית Summit Therapeutics, הפכה לאחד ההימורים הגדולים בתעשייה בשנים האחרונות. המניה עלתה ביותר מ־1000% במהלך 12 החודשים האחרונים, הודות לתוצאות מוצלחות מניסוי מתקדם שהראה כי התרופה שלה, Ivonescimab, ניצחה את תרופת הסרטן שוברת הקופות של חברת מרק , Keytruda, בחולים עם סוג מסוים של סרטן ריאות. דואגן, שכבר היה מיליארדר לפני ההשקעה ב־Summit, שווה כעת כ־16 מיליארד דולר, לפי נתוני פורבס.
נדרשת עוד עבודה רבה על התרופה, ש־Summit קיבלה רישיון לייצרה מחברת הביוטק הסינית Akeso בשנת 2022. קודם כל לראות כיצד היא מתפקדת בניסויים גלובליים מחוץ לסין. אבל זו כאמור לא ההצלחה הראשונה של דואגן שהניבה לו מיליארדים מביוטכנולוגיה.
לפני כ־20 שנים החל דוגאן, חבר בכנסיית הסיינטולוגיה, לרכוש מניות בחברת ביוטכנולוגיה לא ממש ידועה, בשם Pharmacyclics. הוא התעניין במיוחד בתרופה לסרטן של החברה, Xcytrin, אחרי שאיבד את בנו לסרטן המוח. Pharmacyclics הפסיקה בסופו של דבר את הפיתוח של Xcytrin לאחר כישלונות מרובים, אך המשיכה לפתח את שוברת הקופות לטיפול בלוקמיה - Imbruvica. בשנת 2015, היא נרכשה על ידי חברת AbbVie תמורת 21 מיליארד דולר.
מכיוון שהסיכויים פועלים לרוב נגדכם, "לזכות בכל הקופה" בביוטק אפילו פעם אחת זה קשה ביותר. אבל דואגן, כיום בן 80, עשה זאת פעמיים כאמור. זה כנראה מצריך חשיבה מחודשת על האקסיומות בדבר מה שדרוש כדי להצליח בתעשייה שנדמית כעטופה במעטה בלתי חדיר של מושגים מקצועיים וטכניים, הידועים רק למומחי התחום שאוחזים במספר תארים אקדמיים.
נתן ורדי, מחבר הספר "For Blood and Money", המתאר את התפתחותן של תרופת Imbruvica ושל מולקולה מתחרה, אומר שבמהלך מחקרו שמע מלא מעט אנשים בחוגי הביוטק שלדעתם לדואגן פשוט שיחק המזל. היום אפשר להניח כי מעטים ימשיכו לטעון כך.
אז מה הסוד שלו? דבר אחד ש־ורדי מצביע עליו הוא היכולת לדעת מתי לסגת ומתי ללכת על כל הקופה בהשקעה. "לדואגן יש ניסיון של חיים שלמים בהימורים גדולים עם הכסף שלו, והוא יודע מתי להחזיק או להתקפל", ורדי כתב. "אף אחד מאיתנו לא לגמרי מבין איך הדברים האלה עובדים, אבל נהיה חייבים להודות שהוא מצליח מאוד".
העתיד בעוגיית שוקולד
דואגן, שהקים עסקים מצליחים באפייה וברובוטיקה לפני שקפץ לבריכת הביוטכנולוגיה, חושב שהתמימות שלו כאאוטסיידר, בשילוב עם האינטנסיביות שהוא מביא לכל מה שהוא עושה, אפשרו לו לנסות דברים לא שגרתיים. בראיון הוא נזכר שכאשר Pharmacyclics החליטה לפתח את מה שהפך ל־Imbruvica, היה חשש בנוגע להליך הקישור הביוכימי של רכיבים בתרופה (צורה המכונה קשרים קוולנטיים), אשר ורדי הזכיר בספרו כי באותה עת "תעשיית התרופות התנערה באופן גורף מתרכובות קוולנטיות בדיוק בגלל קביעותן".
אבל כשדואגן חקר את הנושא, הוא הבין לדבריו שגם בתרופות ותיקות כאספירין ופניצילין נוצרים קשרים קוולנטיים. וזה גרם לו להבין כי "זה לא גזר דין מוות לתרופה שלנו!".
את שש שנותיו באוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה, הוא מתאר כך: "הלכתי לכל קורס, כל הרצאה, כל דבר שרציתי ללכת אליו, וחוץ מזה עשיתי את כל שאר הדברים שילדים עושים בקולג'". תואר הוא לא התכוון להוציא. "כשהייתי בן 18, התמקדתי רק בשאלה 'איך אני יוצר עושר?' וזה לא היה עניין של תואר. המשרות היחידות שהחזקתי בהן אי פעם היו כשעבדתי עבור חברות שהקמתי".
הצורך האינטנסיבי ללמוד ולעשות דברים כראוי עזר לו לדבריו להצליח ברבים מהעסקים שניהל. אחד מהמיזמים המוקדמים שלו, Paradise Bakery & Cafe, סיפק עוגיות שוקולד צ'יפס לעסקים ורשתות כמו מקדונלד'ס ודיסני וורלד, בטרם נמכר.
ראש בראש מול המובילה
"אנשים צוחקים על כך שהייתי בעסקי העוגיות, אבל זו הייתה עוגיית השוקולד־צ'יפס הנמכרת ביותר אי פעם", אמר. "אתם יודעים למה? כי הנדסנו אותה. אנחנו הנדסנו את העוגיה במיוחד כך שתהיה רכה, שתתמוסס עם הנגיסה".
ההנדסה ממלאת תפקיד חשוב עוד יותר כשמדובר ב־Ivonescimab, התרופה לסרטן שמתחרה כעת ראש בראש בתרופה הנמכרת ביותר בשוק, קיטרודה. בדומה לה גם Ivonescimab נקשרת לחלבון הנקרא PD-1, המשחרר את המערכת החיסונית לתקוף ולהרוג תאים סרטניים. אבל לתרופה זו יש גם פעולה משנית - היא חוסמת חלבון בשם VEGF, שעוזר לגוף ליצור כלי דם. גידולים צריכים הרבה דם כדי לצמוח. על ידי כך שהיא מרעיבה אותם, ובו בזמן מאפשרת למערכת החיסונית לצאת להתקפה, נראה שהתרופה מנחיתה מהלומה חזקה יותר על הגידולים. במחקר נבדקו חולים שנטלו את התרופה של Summit לחציון של 11.1 חודשים לפני שהסרטן שלהם חזר, לעומת 5.8 חודשים בלבד עבור נוטלי Keytruda.
כמה מומחים הזהירו שהפעולה הכפולה עלולה להוביל לחששות בטיחות בהמשך הדרך. בהתחשב בהיסטוריה של תופעות הלוואי שנצפו בתרופות המכוונות ל־VEGF, אנליסטים להוטים לראות נתונים נוספים כדי לוודא שאין השפעות מזיקות נוספות, ושהתרופה מסייעת לשפר את סטטיסטיקת ההישרדות של החולים.
האתגרים ועתיד המניה
אנליסטים מאמינים כי ל־Summit יש הזדמנות להתחרות בהתוויות ברחבי שוק תרופות ה־PD-1, שמגלגל 50 מיליארד דולר במכירות שנתיות. אבל הניהול של זה הוא קריטי.
"עכשיו, כשבאפשרותך להדיח את אחת התרופות האונקולוגיות החשובות אי פעם, איך מגייסים למשימה את האנשים הנכונים? איך מתכננים נכון את הניסויים הקליניים? מתי מוציאים את התרופה לשוק, ולאיזה היקף היא מגיעה?", מציף בראדלי קנינו, אנליסט מסטיפל, את השאלות הבוערות.
לנוכח גודלם העצום של האתגרים הניצבים בפני Summit, סביר להניח שהמניה תנהג בתנודתית עזה. הנה, לאחר הזינוק בעקבות פרסום הנתונים, ירדה המניה ביותר מ־20% בשבוע האחרון.
יקרה אשר יקרה לתרופה Ivonescimab של Summit, המקרה שלה לימד שיעור את ותיקי שוק הביוטכנולוגיה - הצלחה בתחום היא סיפור גדול בהרבה מתארים אקדמיים מרשימים.