איור: גיל ג'יבלי
ניר אורגד, אנליסט מניות חו"ל במערך הייעוץ בבנק לאומי, עונה על שאלת השבוע
עליית הבינה המלאכותית צפויה לשנות חלקים ניכרים מחיינו בשנים הבאות, וחברות הטכנולוגיה פועלות להשיג יתרון תחרותי ולייצר חדשנות בתחום. מניית אנבידיה, שהיא המזוהה ביותר עם תחום ה-AI, היא המניה בעלת התשואה השנייה בגובהה במדד S&P 500, עם עלייה של 135% מתחילת השנה. יחד איתה בצמרת התשואות במדד שתי חברות נוספות: Vistra (ויסטרה) ו־Constellation (קונסטליישן), עם תשואות של 190% ו־120%, בהתאמה - שתי חברות מתחום האנרגיה וייצור החשמל. לכאורה, אין קשר בין עולמות התוכן שלהן לבין זה של אנבידיה, אך למעשה שלושתן צפויות ליהנות מגידול בביקושים על רקע סחרור ה־AI.
● שאלת השבוע | אחת ולתמיד: מהי שיטת ההשקעה המנצחת, מניות או מדדים?
● שאלת השבוע | מה עומד מאחורי התרופפות הקשר בין שוק המניות בארה"ב לשער הדולר?
● שאלת השבוע | מהן קרנות הפנסיה "ברירת מחדל", והאם הן מתאימות לכם?
אבל כדי להניע את מהפכת הבינה המלאכותית צריך חשמל והרבה ממנו. מרכזי נתונים מתקדמים, שמשמשים את טכנולוגיות ה־AI שכולנו מכירים כמו של ChatGPT, או קלוד, צורכים הרבה מאוד אנרגיה. לעתים אף כמות חשמל שנתית שזהה לצריכה של מדינה קטנה. הביקוש הגדל לאנרגיה מביא איתו שורה של חברות שנהנות מעלייה בהכנסות וגוזרות קופון שמן מהמפכה.
לדברי ניר אורגד, אנליסט מניות חו"ל במערך הייעוץ בבנק לאומי, חברות התשתיות הפכו להזדמנות השקעה על רקע מהפכת ה־AI. "מה שמביא את השדרוג ואת תחזיות הצמיחה קדימה זה שרתי מידע מבוססי AI, שצריכת החשמל שלהם גבוהה משמעותית משרתי מידע שהכרנו בעבר", הוא אומר. "אם ב־2023 צריכת חשמל של שרתי מידע הייתה 2.5% מסך צריכת החשמל בארה"ב, התחזית ל־2030 היא לשיעור של סביב 7%".
עליות תלת־ספרתיות מתחילת השנה
להערכת אורגד, הסגמנט המעניין בתוך סקטור התשתיות, הוא חברות שמתמקדות באנרגיה ירוקה, וזאת משום שענקיות הטכנולוגיה צריכות לעמוד ביעדי ESG (השקעה אחראית או ירוקה) של פליטת פחמן. "מקור די טוב לחשמל, שחוזר היום לאופנה, הוא אנרגיה גרעינית", הוא אומר. "היא נחשבת לכמעט לא מזהמת וכזו שאספקת החשמל בה קבועה ולא תלויה בשינויי מזג אוויר. בשנים האחרונות אין כמעט בנייה של כורים גרעיניים חדשים, גם בשל חשש מנזקים סביבתיים וגם בגלל השקעה הונית גדולה שנדרשת ותהליך רגולטורי ארוך מאוד. העולם הלך לכיוון של שמש, רוח וגז טבעי שגם הוא פחות מזהם מפחם, ולפעמים לא היה כלכלי להפעיל אפילו כורים קיימים".
אלא ששינוי הכיוון כבר בא לידי ביטוי: קונסטליישן הודיעה בשבוע שעבר על הפעלה מחדש של אחד הכורים שלה. "החברה תשקיע את הסכום הנדרש להפעיל את הכור ותספק את החשמל לדאטה־סנטר של מיקרוסופט ל־20 שנה", מציין אורגד. מדובר בכור שנסגר לפני חמש שנים והחברה תידרש להשקעה של 1.6 מיליארד דולר להשמיש אותו מחדש ולפתוח אותו ב־2028. ההודעה הקפיצה את מניית קונסטליישן ב־22% באותו יום. כאמור, קונסטליישן היא אחת מהמניות עם התשואה הגבוהה ביותר במדד S&P 500, כשהראשונה היא ויסטרה, שבה בחר להשקיע דן לואב מ־Third Point כחלק מהחשיפה שלו לתחום ה־AI. "לואב אמר שהוא לא הולך 'לרדוף' אחרי אנבידיה והשבבים, ותוקף את התחום מהכיוון של ביקוש לחשמל", מציין אורגד. "ויסטרה לא מפוקחת רגולטורית והיא יכולה לחתום על חוזים לפי תעריפי שוק חופשי, כך שיש לה יותר חופש פעולה".
הזכרת שתי מניות שעלו בשיעור תלת־ספרתי מתחילת השנה. יכול להיות שהתרומה של AI לחברות התשתיות כבר מתומחרת במניות הסקטור?
"נקודתית, יכול להיות שבטווח הקצר נראה תיקונים כלשהם. עדיין, כשמסתכלים קדימה ל־2030, הצפי הוא לעלייה בביקוש לחשמל לא רק מכיוון הדאטה סנטר אלא גם ממכוניות חשמליות, ככל שהעולם עובר ממכוניות מבוססות בנזין לחשמליות; והתחממות כדור הארץ מגדילה את הביקוש למזגנים. בסה"כ יש כמה מגמות שמובילות לעלייה בביקושים, ולכן חשיפה לסקטור, בראייה ארוכת טווח - עושה שכל ומעניינת. יש גם מניות בתחום שזינקו פחות, כאלה שמבוססות למשל יותר על גז טבעי ומתומחרות היום ברמות שלא מגלמות ציפיות מאוד גבוהות".
לצד זה, הוא מציין גם חברות שעוסקות בקירור דאטה סנטרים שפולטים המון אנרגיה. לדוגמה, חברת Vertiv. לדבריו, "זה עוד 'לווין' באותם עולמות".
הדיבידנדים גבוהים יותר מב־S&P 500
אורגד מוסיף כי בהשקעה בחברות התשתיות הוא היה מעדיף ללכת על רמת סיכון ממוצעת יחסית. "מי שפחות מעוניין להמר, יכול לרכוש ETF (תעודת סל) על הסקטור ולקבל חשיפה יפה. ב־XLU (תעודת סל - Utilities Select Sector) קונסטליישן מהווה 7%, ו־NextEra Energy שהיא גדולה יותר מהווה 14%. בלי קשר, זה סקטור שתשואות הדיבידנד בו יחסית גבוהות, החברות נוהגות לחלק חלק לא קטן מהתזרים כדיבידנד, ותשואת הדיבידנד של החברות ב־ETF היא 2.8%, גבוה מהממוצע למניה ב־S&P 500".
לדבריו, לרוב מדובר בחברות עם הוצאות הוניות גדולות, והן יחסית ממונפות - כך שירידת הריבית יכולה להיטיב איתן. "בסך הכול זה גם סקטור די דפנסיבי. לא יודעים מה יהיה בבחירות בארה"ב, והסקטור הזה יחסית מבודד מהרעשים, הוא לא במוקד כמו למשל מחירי התרופות".
יש גם סיכונים: התחרות הטכנולוגית
אבל לא הכל וורוד. אורגד אומר כי יש גם גורמי סיכון בתמונה. "גורם סיכון אחד הוא שעלויות החשמל זה נושא כאוב לענקיות הטכנולוגיה, אז כמובן שיש איפשהו מישהו שמתכנן שבבים ומישהו שכותב תוכנה שמנסים למצוא פתרונות לייעל את צריכת החשמל של המעבדים - אז התקדמות טכנולוגית בעיצוב שבבי AI כך שיצרכו פחות חשמל יכולה לגרום לכך שהתחזיות לביקושים בעתיד לא יתגשמו", הוא מסביר. "גורם סיכון אחר הוא שה־AI לא יצמח כפי שחושבים, ובפועל ההשקעות בשרתים חדשים יהיו נמוכות יותר. גורם סיכון שלישי הוא שבאמת בטווח הקצר יותר, יכול להיות שרמת התמחור גבוהה מדי ביחס לממוצע ומגלמת ציפיות גבוהות לצמיחה".
*** גילוי מלא: שאלת השבוע הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול־דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם