גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רגע לפני הנובל: החוקרים שעולם המדע מהמר עליהם

חוקרי המוח שגילו איך אנחנו מאמצים הרגלים, הכלכלנים שהוכיחו בכלים כמותיים את ההשפעה של מדיניות ציבורית על התל"ג, והפיזיקאי הישראלי שהראה איך יוצרים חומר חדש ● אלה החוקרים והמחקרים פורצי הדרך שהוכרו כראויים לנובל ● מה הסיכוי שהם גם יזכו?

קופסת פרס הנובל / צילום: Associated Press, Niklas Halle'n
קופסת פרס הנובל / צילום: Associated Press, Niklas Halle'n

בשבוע שבו נציין שנה לאירועי 7 באוקטובר, האקדמיה השבדית למדעים תכריז על הזוכים בפרס נובל השנה, ובעולם כבר מהמרים מי הם יהיו. יש בפרס הזה כל המרכיבים שמהמרים אוהבים: מצד אחד נדרש ידע ספציפי כדי לסמן את המועמדים המובילים, מה שנותן תחושת שליטה מסוימת, ומצד אחר יכולות להיות הפתעות דרמטיות. כשוועדה מצומצמת בוחרת את הזוכים מתוך מספר עצום של מועמדים, וכמעט תמיד מצליחה לשמור על חיסיון מלא, הסיכונים גבוהים. הריגוש בשיא.

אוהדי ישראל ושלדים בנאסד"ק: חברות הביומד מחפשות אפיקי מימון חדשים
השבוע בביומד | היזם שמפתח תרופה מהתאים מהעור שלו אולי סידר לעצמו חיי נצח
החוקרת שהתעקשה, וצדקה: האם תימצא התרופה לאלצהיימר?

האקדמיה השבדית לוקחת את הזמן

הדבר המעניין הוא שלפעמים המועמדים שסוכנויות ההימורים ואתרי הניבוי מסמנים כפייבוריטים הם קונצנזוס אפילו יותר מהבחירה שמקבלת האקדמיה השבדית.

ב־2011 התראיין לאתר בלומברג אדם שהזדהה בשם מגנוס פיוק (כנראה וריאציה קומית על שם המדען מגנוס פייק, שכיכב בתקשורת הבריטית והיה ידוע בניסיונותיו לנבא את העתיד באמצעות המדע). "פיוק" היה אחראי על גיבוש רשימת ההימורים בתחום פרס הנובל לספרות באתר ההימורים Ladbrokes, וכשנשאל כיצד הוא עושה זאת, הוא הסביר שהוא מראיין משפיענים בעולם הספרות ועוקב אחר הנעשה ברשתות החברתיות. לפי אותה כתבה, נכון ל־2013 כ־50% מהזוכים בפרס זוהו נכונה על ידי האתר, והמסקנה היא שכנראה יש בכל זאת דליפת מידע כלשהי, לפחות בפרס לספרות.

יש גם סטטיסטיקות שעוזרות לניבויים. למשל, לפי מאמר שפורסם בכתב העת המדעי Nature לקראת עונת הימורי הנובל של 2023, הפרס ניתן בדרך כלל כמה עשורים אחרי שנעשה המחקר המשמעותי שהוא חוגג. בתחום הפיזיקה הדיליי הוא הארוך ביותר - כ־30 שנה, ובתחומי הפיזיולוגיה או הרפואה פער הזמנים הוא הקצר ביותר - כ־26 שנה. האקדמיה השבדית, אם כך, אינה נוהה אחרי מחקרי להיט. כך, לדוגמה, על פי מאמר שכותרתו "זוכי נובל אינם לוהטים" שפורסם בכתב העת Scientometrics ב־2019, רק 14% מהזוכים בעשור שקדם לפרסום המאמר היו בין 6,000 החוקרים המובילים במדד "המאמרים החמים", מדד למאמרים שזכו לתהודה רחבה מיד עם פרסומם.

לפי מאמר נוסף מ־Scentometrics, הגיל שבו נובליסטים עורכים את המחקר המשמעותי שלהם הוא בממוצע 44, וחוקרים בפיזיקה בדרך כלל עושים זאת בגיל מוקדם יותר. הפרס בפיזיקה ניתן לרוב עם מעט מאמרים שפורסמו בתוך זמן קצר, בעוד הפרס בכלכלה ניתן עבור מאמרים רבים יותר לאורך זמן, והוא בעצם דומה יותר לפרס מפעל חיים.

רשימה עם 18% הצלחה

הניבויים אינם מנת חלקם של אתרי הימורים בלבד. לאורך השנים ניסו גורמים שונים לנבא את הזוכים דווקא בתחומי המדע, שבקרב הציבור הרחב ההימור עליהם אינו פופולרי כמו ההימור על הנובל לספרות ולשלום. פרס וולף הישראלי, לדוגמה, נחשב מנבא מוצלח. כרבע מחתני ומכלות פרס וולף זכו לאחר מכן גם בנובל, אם כי ועדת הפרס אינה מבטיחה כמובן באיזו שנה הם יזכו, מה שמפחית את הסיכוי להשתמש בנתונים הללו בהצלחה בהימורים.

גורם נוסף שמציע רשימה משלו הוא חברת המידע Clarivate, ספין אוף של חברת תומסון רויטרס. מאז 2002 החברה משתמשת בכלים כמותיים כדי לנתח את מספר הציטוטים ממאמרים כדי לנסות לנבא את הזוכים בנובל. לאורך 20 שנה, בין 2002 ל־2022, 71 מתוך 396 המועמדים שהציע האתר אכן זכו בפרס, כלומר הצלחה של בערך 18%. בין שהמועמדים של Clarivate לשנת 2024 יזכו בפרס ובין שלא, הם עונים לקריטריונים של הנובל: חוקרים שביצעו מחקרים פורצי דרך שזכו להכרה בדיסציפלינה המדעית שלהם. לכן עוד לפני האירוע האמיתי, בחרנו להביא את הסיפור של כמה מהם. ויש גם ישראלי, והוא לא הפיזיקאי יקיר אהרונוב שאולי חשבתם עליו.

 

פיזיקה | דור חדש של חומרים יניעו את המהפכה הטכנולוגית הבאה

החוקרים: פרופ' רפי ביסטריצר, אוניברסיטת תל אביב | פרפ' אלן ה. מקדונלד, אוניברסיטת טקסס, אוסטין | פרופ' פבלו חרייו־הררו, MIT
המחקר: גילוי חומר חדש שנוצר מהגרפן

הדמיה של מבנה החומר גרפן / צילום: Shutterstock

ביוני 2021 הקדשנו מדור לחומר המרתק גרפן, שכבה של פחמן בעובי אטום אחד בלבד, שהפך בסיס לדור חדש של חומרים וטכנולוגיות שלא נראו לפניו ("הכי חזק, הכי מהיר, הכי גמיש: זה החומר שאולי יום אחד ייקח אותנו במעלית לירח"). 11 שנה קודם לכן, ב־2010, ממש במקביל למתן פרס נובל לפיזיקה לחוקרים שגילו את הגרפן, פורסם מאמר פורץ דרך של פרופ' רפי ביסטריצר, אז פוסט־דוקטורנט, ואלן ה. מקדונלד, שבמעבדה שלו עבד ביסטריצר. השניים הראו באופן מתמטי שאם מניחים שתי שכבות של גרפן זו מול זו בזווית של בדיוק 1.1 מעלות, המכונה "זווית הקסם", מתקבל חומר נוסף עם תכונות חדשות לגמרי.

נדרשו עוד שמונה שנים עד שפרופ' פבלו חרייו־הררו וצוותו מאוניברסיטה MIT הצליחו להראות שהמתמטיקה של ביסטריצר ומקדונלד ניתנת לביצוע באופן מעשי. מאז מתגלות כל הזמן תכונות חדשות של החומר הזה, ומתגלים גם מקרים נוספים של חומרים דקיקים שניתן להעניק להם תכונות חדשות ויוצאות דופן על ידי חיבור שתי שכבות בזווית מסוימת, תחום חדש בפיזיקה.

"הטבע נתן לנו יקום אחד אבל במעבדה אנחנו יכולים לייצר יקומים נוספים רבים", אומר ביסטריצר בשיחה עם גלובס. הוא מספר שכאשר סיים את הפוסט־דוקטורט והמאמר התפרסם, העניין בו עדיין היה מועט, בין היתר משום שניבוי תיאורטי תמיד מלווה בחשדנות ועד 2018 לא היה ברור שניתן באמת ליישם אותו. ביסטריצר חזר לישראל, נטש את חקר הגרפן והמחקר בפיזיקה בכלל, והתמחה בתחום האלגוריתמיקה בתעשייה, מחוץ לאקדמיה. ב־2020 זכה בפרס וולף.

פרופ' רפי ביסטריצר. כשהמאמר התפרסם העניין בו היה מועט / צילום: תמונה פרטית

בעקבות הזכייה הציעה לו אוניברסיטת תל אביב להצטרף כחוקר. "בהתחלה זה נראה לי רעיון מטורף", הוא אומר. "הרי הייתי כבר לגמרי מחוץ לתחום, אבל אז הבנתי שזה עכשיו או לעולם לא. תמיד אהבתי את המחקר". כך, בגיל 49, החל בקריירה נוספת.

"תכונות החומר מוכתבות על ידי תנועת האלקטרונים והאינטראקציה ביניהם", הוא מסביר את הגילוי. "כאשר אנחנו מניחים שתי שכבות גרפן זו מול זו בזווית מסוימת, תנועת האלקטרונים ביניהן נעצרת כמעט לחלוטין, ובהיעדר תנועה, תכונות החומר הזה מוכתבות כמעט אך ורק על ידי האינטראקציה בין האלקטרונים". כתוצאה מכך, החומר מראה תופעות ייחודיות בטמפרטורות גבוהות יחסית (בדגש על "יחסית", מאחר שמדובר במינוס 140 מעלות צלזיוס).

"כתוצאה מכך, החומר מראה תופעות ייחודיות כמו מוליכות על ופאזות מגנטיות מעניינות. מחקר חומרים עומד בבסיס המהפכה הטכנולוגית, ואנחנו מקווים שההבנה של התופעות הקוונטיות הרבות שנצפות בחומרים רב־שכבתיים והשליטה הניסיונית הטובה יחסית בחומרים דו־ממדיים יעזרו לנו להבין טוב יותר את ההתנהגות הקוונטית של חומרים ולהניע את המהפכה הטכנולוגית הבאה".

 

עוד כתבות

מחלף ההלכה בנתיבי איילון / צילום: שלומי יוסף

למשך 3 לילות: איילון ייחסם לתנועה השבוע. כך זה יעבוד

החסימות מתבצעת במסגרת העבודות על פרויקט "נתיבים מהירים" אותו מקדמת חברת נתיבי איילון ● הפרויקט כולל סלילת נתיבי אגרה, שאטלים ותחבורה ציבורית מחניוני ענק שיוקמו בפאתי המטרופולין בין שפיים לראשון לציון

אילוסטרציה: shutterstock / צילום: Shutterstock, Kovalova Olena

תקלה השביתה הבוקר את מערכות המסחר של מיטב ואי.בי.אי טרייד

מערכות המסחר של מיטב טרייד (ספארק) ושל אי.בי.אי טרייד לא עבדו בשל תקלה אצל חברת FMR שמספקת את השירות ● כעת בחברות עדכנו את הלקוחות כי הן חזרו לעבוד

מוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: עידן גרוס

2 מיליון שקל לחודש: זה שיאן השכר החדש בבורסה בת"א

מוטי גוטמן, המנכ"ל הוותיק של מטריקס, קיבל בשנה האחרונה תגמולים בעלות כוללת של כ-23.7 מיליון שקל, עלייה לעומת 21.4 מיליון שקל בשנת 2023 ● החברה בניהולו סיימה את שנת 2024 עם צמיחה של 10% והכנסות של כ-5.6 מיליארד שקל

סוחר בקומת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: Associated Press, Richard Drew

מה אפשר ללמוד מההיסטוריה על הפאניקה בשווקים, ולמה מוקדם עדיין לדאוג

הירידות החדות אמש בוול סטריט אומנם מילאו את השווקים בחששות, אך המצב עוד עשוי להתהפך ● מדד ה-S&P 500 חווה בשנה שעברה ארבעה ימי מסחר דומים לזה של אתמול, ועדיין סיים את 2024 בעליות חדות ● ומה חושב משקיע העל פיטר לינץ'? משקיעים עלולים להפסיד יותר כסף בניסיון לנצח את התיקונים מאשר בירידות עצמן

שאול נאוי / צילום: יונתן בלום

הרווח הנקי קפץ - אז למה שאול נאוי וויתר על בונוס נאה?

בעל השליטה בחברת האשראי החוץ-בנקאי יעקב פיננסים מוטרד מהשלכות המלחמה על הלווים, ומעדיף לא לחלק דיבידנד ומענקים: "ההכנסה הפנויה של המשפחה הממוצעת הולכת ומצטמצמת, האינפלציה זינקה, והמחירים בסופרמרקט עלו"

תומאס הוגאן, המנכ''ל הזמני של סלברייט / צילום: אתר החברה

מניית סלברייט איבדה 1.8 מיליארד דולר מהשווי בחודש: האם מדובר בהזדמנות?

דווקא לאחר שפרסמה דוחות שעקפו את התחזיות, איבדה מניית חברת החקירות הדיגיטליות הישראלית כשליש משווייה ● ייתכן שמדובר במימוש רווחים לאחר הזינוק לשיא, בחששות מפני מדיניות בארה"ב או באי–ודאות לגבי זהות המנכ"ל ● וגם: מה צופים האנליסטים למניה?

איראן מנסה להסית את צבא לבנון נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: באיראן טוענים שישראל מעוניינת להשתלט על דרום לבנון וקוראים לצבא במדינה להתנגד, ויקיפדיה הפכה לשדה הקרב החדש של מלחמת ישראל-חמאס, והדרוזים בסוריה מנסים להבין את מקומם במערכה החדשה ● כותרות העיתונים בעולם 

החניון המתוכנן במחלף מורשה. בעיגול: רון חולדאי / הדמיה: ארקאפקט עדי בואנו, באדיבות נתיבי איילון, צילום: שלומי יוסף

מחלוקת בתוך הממשלה: מאחורי הקלעים של מאבק חולדאי בחניוני הענק

בחודשים האחרונים מוביל ראש עיריית ת"א מאבק ציבורי ומקצועי נגד הקמת חניוני חנה וסע בפאתי העיר, שאף הצליח לסדוק את הקונצנזוס שהיה סביבם במשרדי הממשלה ● על מה המחלוקת, מה נימוקי התומכים בפרויקט, ומה האינטרסים של השחקנים השונים? ● גלובס עושה סדר

בעלי טסלה אילון מאסק / צילום: Associated Press, Julia Demaree Nikhinson

היום השחור של אילון מאסק: כמה כסף איבד המיליארדר ביום אחד?

מניית טסלה צנחה ב-15%, הנפילה החדה ביותר מאז ספטמבר 2020, ומחקה 130 מיליארד דולר משווי השוק של החברה, ומאסק עצמו מחק כ-29 מיליארד דולר ● בתגובה לצניחה הדרמטית, הנשיא טראמפ צייץ כי יקנה "טסלה חדשה לגמרי כבר מחר בבוקר", כמחווה של תמיכה באילון מאסק

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מדד הבנייה צנח בכ-2%, פריון נטוורק קפצה ב-4%

מדד הבנקים ירד ב-0.3% ● ירידות חדות בוול סטריט ● הרווח הנקי של מליסרון זינק ל-1.6 מיליארד שקל ● בנק הפועלים: "השווקים מגלמים ריבית מקומית גבוהה מזו שבארה"ב, מצב שלא היינו בו עשר שנים" ● בניגוד לציפיות, הדולר האמריקאי חווה את פתיחת השנה הגרועה ביותר מאז 2008. הסיבה בפנים ● מניות הדיבידנד חזרו לאופנה, ואנליסטים בכירים בוול סטריט ממליצים על שלוש כאלה

''תיפטרו מאלביט''. ההתקפה על משרדי אליאנץ בלונדון, השבוע / צילום: Reuters, PA Images

המאבק האלים נגד ישראל בבריטניה מסלים, והחברות הביטחוניות על הכוונת

המאבק הפרו־פלסטיני בבריטניה הופך בהדרגה לאחד מהאלימים ביותר ביבשת, כאשר לא רק החברות הישראליות במוקד - אלא גם גופים מקומיים כמו תאגידים, בנקים, אוניברסיטאות ואף משרדי ממשל עם קשרים לישראל ● תחקיר ה"סנדיי טיימס" מעריך: "נזק של מיליוני ליש"ט"

משרדי חברת סייבריזן / צילום: מיכה לובטון

המנכ"ל איים שהחברה תפשוט רגל. אחרי שעזב - היא גייסה 120 מיליון דולר

בשבוע שעבר עזב את תפקידו מנכ"ל חברת הסייבר הישראלית-אמריקאית סייבריזן, ואתמול הכריזה החברה על גיוס של 120 מיליון דולר בהובלת המשקיעים שהואשמו על ידו בהבאת החברה לפשיטת רגל ● החברה סבלה מהפחתת שווי חדה בשנים האחרונות מ-2.7 מיליארד דולר לכ-500 מיליון בלבד, אך שווי לפיו בוצע הגיוס הנוכחי לא פורסם

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות חדות בבורסת ת"א: מדד ת"א 35 מאבד כ-1.4%, מדד הבנקים צונח בכ-2%

מדד ת"א 90 יורד בכ-1.3% ● מג'יק קופצת בכ-12%, לאחר שנודע כי תימכר למטריקס ● דיסקונט יורדת בכ-5%, לאחר שפרסמה תוצאות כספיות ● השקל נחלש קלות מול המטבעות הזרים ● וול סטריט ננעלה אמש בירידות צורמות, לאחר שטראמפ לא הכחיש כי ארה"ב עלולה להיכנס למיתון ● החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בעליות קלות ● לאחר שצלל אמש, מחיר הביטקוין נע סביב 80 אלף דולר

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

על רקע הירידות החדות בוול סטריט: מגמה מעורבת באירופה

מדד הדאקס עולה בכ-0.4% ● מדד הניקיי ירד בכ-0.3% ● החוזים העתידיים על וול סטריט נסחרים בעליות קלות ● הדולר נחלש מול המטבעות הזרים ● לאחר שצנחו אמש, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב יורדות גם הבוקר ● מחירי הנפט רושמים עליות ● הביטקוין יורד, ומחירו נע סביב 81 אלף דולר

המניות הדפנסיביות בוול סטריט רושמות עליות / צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

לא הכול אדום: המניות שדווקא טיפסו בוול סטריט

בעוד שהצבע האדום צבע את מרבית הסקטורים בוול סטריט, בעקבות החששות ממיתון בארה"ב, מלחמת הסחר ושורה של נתוני מאקרו מאכזבים, ישנן מניות דפנסיביות שדווקא רשמו עליות ● אלו המניות שטיפסו בזמן הסערה בוול סטריט

חדשות הביומד / צילומים: AP-Invision, Shutterstock, סופווייב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כמה שווה המלצה מקים קרדשיאן למניה ישראלית?

האחיות קרדשיאן סיפרו שהן "מאוהבות" במוצרי המיצוק של סופווייב, והמניה זינקה; היוניקורן ImmunAI ממנה דירקטור חדש יוצא פייזר; וארגון פילנתרופי מבית גוגל יטמיע טכנולוגיות בתחום בריאות הנפש בישראל ● השבוע בביומד

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

עסקת ענק בשוק ה-IT הישראלי: מטריקס תרכוש את מג'יק

במסגרת ההסכם בין החברות, מטריקס תרכוש את מלוא הון המניות של מג'יק בדרך של מיזוג משולש הופכי, ומג'יק תהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס ● שווי השוק המצרפי של החברה המאוחדת צפוי לעמוד על 7.7 מיליארד שקל

רה''מ יפן עם מנכ''ל סוכנות האנרגיה הבינ''ל (IEA) בפברואר / צילום: Reuters, Kyodo

14 שנה אחרי פוקושימה: היפנים חוזרים לאנרגיה גרעינית

אנרגיה גרעינית, שהושבתה לחלוטין בעקבות אסון פוקושימה, צפויה לחזור להיות מקור אנרגיה מרכזי עבור יפן ● עפ"י התוכנית, הייצור מאנרגיה גרעינית יעלה מ־8.5% ל־20% עד 2040, בהאצה דרמטית ביעד האנרגיות המתחדשות של יפן ביחס לתוכנית הקודמת

נתן חץ, שמעון אבודרהם וחברי להקת משינה / צילום:  יואב אלון

אמות ציינה 60 שנות פעילות. מי הגיע לאירוע?

כ-1,000 אורחים הגיעו לאירוע שערכה אמות בהיכל התרבות בתל אביב, בהובלת היו"ר נתן חץ והמנכ"ל שמעון אבודרהם ● אמישראגז עוברת תהליך מיתוג מחדש ועולה בקמפיין בהשקעה של 4 מיליון שקל, וכפיר רמז מונה למנהל אגף ניהול הסניפים של בנק הפועלים ● אירועים ומינויים

מנכ''ל קנביט תיקון עולם, רונן אלעד / צילום: יח''צ

חלוצת הקנאביס סגרה מפעל, וטבע טוענת ל"הפרת הסכם"

תיקון עולם קנביט, שהייתה הראשונה לגדל קנאביס רפואי, נותרה ללא ייצור ● היו"ר: "חבל להחזיק מפעל עם כל העלויות, כשקבלן משנה יכול לייצר לפי דרישה"