פרופ' דוד פסיג / צילום: כדיה לוי (צולם במוזיאון תל אביב לאמנות)
התודעה האנושית נחשבת לאחת הסוגיות הבוערות של המדע בימינו, אבל לא הרבה נכתב על לאן השינויים שעוברים על העולם צפויים לקחת אותה. פרופ' דוד פסיג, חוקר עתידים באוניברסיטת בר אילן, הרים את הכפפה ובספרו החדש הוא מנסה להשיב על השאלה באשר לכיוון התפתחות התודעה האנושית במאה ה־21.
● ראיון | בגיל 38 היא כבר מסיימת קדנציה באחת החברות הצומחות בישראל: "זה רעב ולא לאוכל"
● חזית המדע | הפיזיקאי הישראלי וחוקרי המוח: האם האלו יהיו הזוכים הבאים בנובל
"במשך שנים מי שעסק בחקר התודעה היו פסיכולוגים, פילוסופים, אנשי דת ועוד", מסביר פסיג. "היום, בעיקר בגלל מדעי המוח וטכניקות חדשות של סריקות מוח, זה הפך להיות נושא חם גם עבור מדענים מתחומים שונים: ביולוגיה וכימיה, פיזיקה וטכנולוגיה, ובוודאי גם פיזיקה קוונטית. העניין בתחום מתרחב והמדענים מנסים להבין מה זה תודעה, איפה היא נמצאת, מה מקורה. יש כאן סדרת שאלות שנשאלו לאורך אלפי שנים, שמקבלות ריענון בכלים חדשים שהמין האנושי מפתח וגם בדיסציפלינות חדשות".
את הספר "האני העתידי - חוויית התודעה בעתיד והשפעתה על המדע והטכנולוגיה של המאה ה־21" (הוצאת ידיעות ספרים), החליט פסיג לכתוב דווקא עכשיו, "כי אמרתי לעצמי שזה לא מספיק לחקור מה זה תודעה, אני רוצה לדעת אם יש לה כיוון של התפתחות והאם אני יכול לזהות מהו השלב הבא בהתפתחותה. את זה אף אחד לא עשה עדיין".
שינוי בתודעה האורבנית
"כולנו מרגישים שאנחנו בתקופה מיוחדת בהתפתחות המין האנושי", מסביר פסיג. "טכנולוגיות חדשות, מדעים חדשים, הבנה חדשה של המציאות, של הסביבה וכל זה בתוך ציוויליזציה אורבנית מסיבית. שאלתי את עצמי, האם וכיצד זה קשור לשלבי התפתחותה של התודעה? אז בספר ניסיתי קודם כל להבין איך כל דיסציפלינה מגדירה תודעה, ואז שאלתי את עצמי איך אנחנו חווים את חווית התודעה הנגזרת מההגדרות השונות - איך אנחנו מרגישים את זה, שיש לנו תודעה. כל תקופה לאורך קיומו של ההומו ספיינס חוותה אחרת את התודעה. ביהדות למשל, מדברים על נשמה שיוצאת בלילה מהגוף וחוזרת בבוקר, ואתה מתפלל שיבוא היום והיא תחזור לבוראה".
בספרו, פסיג מתאר את התפתחות התודעה ואת ההבנה שלנו אותה מאז הפרה־היסטוריה ועד היום. "ואז, אני שואל איך השינויים המהותיים שאנו צפויים לעבור ישפיעו על התודעה האנושית. ואיך אופיה של חווית התודעה בשלב התפתחותה הבא ישפיע על פיתוח המדעים הבאים. ואחרי זה, אם המדע והטכנולוגיה ישתנו, אני אומר איך זה הולך לשנות את הציוויליזציה".
ההתמקדות של פסיג היא בשינויים שהוא צופה שיתרחשו בתודעה האורבנית, מכיוון ש"המין האנושי עבר נקודת ציון חשובה: כרגע כ־50% מהמין האנושי גר בערים. בעשורים הבאים 75%-80% יגורו בערים גדולות מאוד. זו ציוויליזציה חדשה ששונה ממה שהאנושות ידעה עד לא מזמן. ב־300 השנים האחרונות התחלנו את המהפכה התעשייתית, שהביאה רבים לעבור לגור בערים. והכל השתנה - מבנים משפחתיים, מבנים ארגוניים, תפיסות עולם ניהוליות ועוד".
מה בעצם אתה חוזה?
"בין השאר, מבנים ארגוניים ישתנו מקצה לקצה. אבל אגע במשהו קצת אחר: אחד המאפיינים העיקריים של התודעה שלנו זה שהיא נתנה לנו תחושה שהיא כלואה בתוך הגוף שלנו ואנחנו מנסים כל הזמן להעיר אותה ולהיות מודעים אליה. החידוש הגדול בימינו הוא שהתודעה מצליחה לצאת מה'כלא' שלה. היא עושה את זה בעזרת החפצים שמתחילים להתחבר לרשת ואנו מטביעים בהם בינה מלאכותית כדי להבין טוב יותר את המציאות. דרך הכלים האלה היא בעצם משכפלת את עצמה ויוצרת מעין רפליקות של חלקים ממנה. הרבה אנשים מפחדים מהפיתוחים הטכנולוגיים, אבל אין סיבה".
למה לא?
"כי אחד הדברים המאפיינים את התודעה זה שהיא אף פעם לא קיבלה את תנאי הקיום שלה כדבר נתון וסופי".
זקוקים לאויב מבחוץ
אז כמו שלמדנו עם טכנולוגיות בעבר להתפתח ולשנות את המהות שלנו, שזו בעצם התודעה, גם הפעם נשתנה. לכן החשש לא נכון? כי בעצם אנחנו מתייחסים לחשש בתודעה הנוכחית ולא בתודעה שתהיה?
"בדיוק. ואנחנו חושבים שזה גרוע כי אנחנו בשיא האבולוציה שלנו, אבל אנחנו רק בהתחלה שלה. כשלא קיבלנו את תנאי הגוף שלנו, פיתחנו גלגל שהניע אותנו מהר יותר מהרגליים שלנו. אחר כך פיתחנו כלים שיכולים להזיז הרים טוב יותר משרירינו, ובמאה ה־20 העצמנו את היכולות הקוגניטיביות שלנו בעזרת כלים שזוכרים טוב יותר ומנתחים כמויות אדירות של נתונים. לאחרונה הצלחנו לייצר רפליקה של התבונה שלנו, שנובעת מכמויות הנתונים שהולכים ומצטברים בזמן אמת".
הדרך עוד ארוכה כדי לייצר רפליקה טובה של תבונת האדם, אומר פסיג, אך מדגיש כי זה לא מה שמאפיין את ההומו ספיינס: "לכל הידוע לנו, רק לו יש תכונה שכשהוא יודע משהו הוא יודע שהוא יודע. זו התכונה הבסיסית של תודעה. עדיין לא התחלנו להגדירה, להבין את מקורה ואת מהותה. עתה נשאיר הרבה כלים שפיתחנו לעשות עבודה פיזית וקוגניטיבית טובה יותר מהאדם עבור האדם, ונתפנה להבין ובבוא העת גם לעשות רפליקות של התודעה בכלים העתידיים שנפתח. בתמורה, נמשיך להתפתח והתודעה תעלה שלב אחר שלב בדרך החתחתים של האבולוציה".
ראיינו את פרופ' פסיג קצת אחרי 7 באוקטובר, אז הוא אמר שהאחדות שראינו לא תחזיק מעמד.
צדקת. האם החברה זקוקה לאויב מבחוץ כדי לשרוד?
"זה לא רק אנחנו. זה כולם, כל האנושות כזו".
נצליח לצאת מהמלחמה מחוזקים?
"המאבקים והסתירות בין חלקי החברה הישראלית הם תהליך של בירור מאוד כואב בדבר מי אנחנו. תהליך הבירור הזה עבר על הרבה מאוד תרבויות שחוו את השלב שאנחנו נמצאים בו. בדרך כלל פורצת מלחמת אזרחים כחלק מתהליך בו צריך לברר משהו קשה, ואנחנו עוברים את זה דווקא די טוב, לא באלימות גדולה. אמנם אלימות מילולית בוטה ואכזרית, אבל לא פיזית. זה חלק מתהליך הבירור שאנחנו צריכים לעשות. והוא טבעי, כי כלאום וכקבוצה אתנית ודתית התחלנו שלב חדש בהיסטוריה ששונה לחלוטין ממה שהיה. המערכת הלאומית במשבר משום שהיא צריכה לברר משהו שלא ברור לה, ובדרך כלל הפתרון הוא לא אחד הצדדים של המחלוקת אלא משהו אחר שפתאום קופץ".
נגיע לזה בקרוב?
"התהליכים האלה לוקחים עשרות שנים עם עליות ומורדות. אנחנו כבר התחלנו את המחלוקות הללו מזמן, בקרוב אנחנו צפויים להגיע לפתרונות. אני חלק מכמה מאמצים מאוד חשובים, גם אצל נשיא המדינה".
נשאר אופטימי
אתה אופטימי יותר מאשר אחרי 7 באוקטובר?
"כן. כשיש מחלוקת שהיא לא לשם שמיים אז האיום מבחוץ נותן לך 'סטירה' כדי לאזן את המערכת וזה מה שקרה לנו. אנחנו עדיין עובדים על הליך הבירור שלנו, אבל הפעם ביתר רצינות כי מבינים שזה קריטי. אם לא 7 באוקטובר, אני אומר את זה בצער רב, יכול להיות שהיינו כבר עכשיו במלחמה, ממש פיזית, בין חלקי העם בישראל".