JAECOO J7 4x4 / צילום: יח''צ
באוגוסט התכנסה ועדת הכלכלה כדי לדון בבעיית יוקר המחיה בתחום הרכב. בפני חברי הוועדה הוצגו נתונים שהראו, כי ההוצאות על רכישת רכב חדש, מימונו ותחזוקתו בישראל, נוסקות משנה לשנה ונוגסות חלק הולך וגדל מההכנסה הפנויה של משקי הבית בישראל.
● בלעדי | סכנת התייקרות של 7,000 שקל לעשרות אלפי רכבים שנתקעו בנמל בגלל המלחמה
● מבחן דרכים | המחיר גבוה, אך לרכב הזה יש יכולות שטח מהוללות
● בלעדי | בכמה יתייקרו הרכבים החשמליים בינואר? המתווה החדש שעל הפרק
הדיון, שנערך בנוכחות נציגי האוצר, התמקד בכשלים תחרותיים חיצוניים, שכביכול הם שגורמים למצב זה, אך לא נאמרה בו כמעט מילה על תרומתו של מיסוי הרכב הכבד לבעיה. השבוע כבר התבשרנו על עוד גזירות מס רכב, שיכנסו לתוקף בינואר 2025, ויוסיפו עוד חומר בעירה למדורת יוקר המחיה.
הפעם כבר לא מדובר ב"סיכול ממוקד" נגד כלי רכב היברידיים או חשמליים, כפי שהיה בשנתיים האחרונות, אלא בהעלאה רוחבית של מס הקנייה, שצפויה לייקר גם את כל רכבי הבנזין שנמכרים בישראל, מהקטנים והחסכוניים ועד לדגמי הקרוס-אובר הפופולריים.
כשהצעד הזה ייכנס לתוקף, מחירי הרכב יתרחקו בעוד קפיצה מכיסם של לקוחות המעמד הבינוני, אלא אם אלה יסתכנו בהגדלת המימון לרכישת רכב.
מי שעשוי לאזן את התמונה במידה מסוימת הם קומץ רכבי בנזין מתוצרת סין, שנהנים מתמחור אגרסיבי בסיוע סבסוד של ממשלת סין ליצרנים, לטובת "אג'נדה" של כיבוש שוקי יצוא במערב. אחד מהם הוא הקרוס-אובר החדש J7 של המותג Jaecoo, מבית צ'רי הסינית הממשלתית, שנחת כאן לאחרונה.
צ'רי הפכה בשנים האחרונות לשיאנית העולם בהנפקת מותגים חדשים, שמכסים כל נישה אפשרית. והמותג החדש "ג'אקו", כפי שהוא מכונה בישראל מאותגרת השפות, מיועד לכסות נישה שמוגדרת "קרוס-אובר עירוני".
עיצוב חיצוני
אם עיצובו החיצוני נראה מוכר למישהו זה לא במקרה. הפרופיל הצדדי, הפרופורציות, הממדים, הזנב ואפילו פנסי החזית הרבועים של הרכב נראים כאילו שוכפלו מריינג'רובר "אווק" באמצעות מדפסת תלת-ממד גדולה. רק הגריל הענק בחרטום ופתחי האוויר המחורצים בפגוש הקדמי יוצרים בידול. להגנתה של צ'רי ייאמר, שהיא שותפה עסקית וקבלנית ייצור של קבוצת לנדרובר בסין, כך שההעתקה "בתוך הבית" היא לגיטימית. נגיד.
פנים הרכב
עיצוב הפנים ממזג בין אלמנטים תעשייתיים ו"קשוחים" מעולם רכבי הכביש-שטח (ע"ע לנדרובר) ובין מראה "טכנולוגי" נוסח כלי רכב חשמליים מתוצרת סין. את ניחוח הפרימיום מוסיפים דיפונים רכים ותפורים, מושבים עמוקים עם ריפוד נאה ומערך של מסכים גדולים.
הנדסת האנוש היא בנוסח טסלה ושות', עם מעט מאוד מתגים פיזיים, והעברת רוב פונקציות התפעול למסך המגע שבמרכז. בגרסה הבכירה שבה נסענו זהו מסך עצום בגודלו, 15 אינץ' כמעט, שניצב אנכית במרכז מערך הפיקוד ומוסיף לרושם היוקרתי. המסך הזה, כמו גם לוח המחוונים הדיגיטלי, נשלטים על ידי צ'יפ "ניהול קוקפיט" מתקדם של קוואלקום, והם מגיבים במהירות לפקודות, מציגים מפות וסרטים ברזולוציה טובה ומציגים היטב את סביבת הרכב באמצעות המצלמות ההיקפיות.
איכות הגימור והייצור בסביבת הנהג והנוסעים מרשימה, אך בנקודות נסתרות בתא הנוסעים, כמו למשל תא הכפפות והחלק התחתון של הקונסול, מתגלה פלסטיק מחוספס ודקיק "של פעם", ואולי גם איזה ספוג בידוד מזדמן. בלנדרובר לא תמצאו את זה. בידוד הרעשים מצוין, ומסייע רבות לנטרול צליל המנוע.
כמקובל אצל הסינים, האבזור התקני מרשים. הדגם הבכיר שבו נסענו עולה כ-200 אלף שקל, אבל מצויד בגג פנורמי ענק עם פתיחה חשמלית, דלת אחורית חשמלית, מערכת קול פרימיום, מושבים מקוררים ומחוממים, פנסים ממוחשבים ועוד רשימה ארוכה.
למרות ממדים קומפקטיים יחסית (4.5 מ' לאורך), מרחב הפנים יעיל ומותאם לצרכים של משפחות ממוצעות. סף הכניסה/יציאה ממוקם בגובה נוח לבני כל הגילים, המרחב מלפנים ומאחור סביר בהחלט עבור ארבעה מבוגרים פלוס נספח צעיר, ורק תא המטען מסתפק בנפח צנוע של 424 ליטר. יש בפלח המחיר גדולים יותר משמעותית.
מנוע וצריכת דלק
באגף ההנעה מצויד הרכב במנוע ה-1.6 ליטר טורבו-בנזין המוכר של קבוצת צ'רי, שפגשנו כבר בדגמי ה"טיגו". בגרסתו העדכנית הופחת ההספק ל-147 כ"ס כדי לעמוד בדרישות הפליטה העדכניות של אירופה. זה לא המנוע הכי חלק ומעודן שבו נתקלנו, וכאשר רוצים האצה אגרסיבית, כמו למשל בעת יציאה לעקיפה או בעלייה, הוא לוקה בהשהיה טורדנית ובצליל צורם. גם זינוק מאפס ל-100 ב-12 שניות בדגם כפול ההנעה נחשב נתון פושר בימינו. אבל תחת רגל מתונה המנוע הזה מספק ביצועים סבירים וחלקים בתנועה עירונית מתונה ובשיוט בין-עירוני ארוך טווח, והוא יענה על הציפיות של נהגים ממוצעים.
המנוע משודך לתיבה כפולת-מצמדים של צ'רי ובמבחנים שערכנו בעבר לכלים אחרים של הקבוצה לא התרשמנו מיכולותיה. אבל נראה, שמישהו לקח את הביקורת ברצינות והשקיע בתכנות חדש של התיבה, אם כי היא עדיין עלולה להיות תזזיתית במצב עצור/סע. צריכת הדלק הרשמית עומדת על כ-12.5 ק"מ לליטר בדגם כפול ההנעה, ועל סביבות 10 ק"מ בתנאים ריאליים.
על הכביש
על הכביש ניכר, שהמהנדסים השקיעו כדי להתאים את התנהגות השלדה לטעם המערבי. ההיגוי עדיין מעורפל וקליל, כמקובל אצל הסינים, אבל ניתן לתכנת אותו להוסיף יותר משקל והיזון חוזר. אחיזת הכביש של הדגם כפול ההנעה שבו נסענו סבירה בהחלט, היציבות הכיוונית במהירויות בין-עירוניות גבוהות טובה ונטיית הגוף בפניות די מתונה. הספיגה של מהמורות אספלט עירוניות די יעילה, וצריך מכשולים גדולים במיוחד כדי לגרום לרכב לחבוט בנוסעים.
גרסת ההנעה הכפולה שבה נסענו מתהדרת ביכולות שטח, שאינן טיפוסיות בפלח המחיר הזה. אבל בסופו של דבר מדובר בכלי עירוני די רך, עם מרווח גחון מתון, וספק אם זה הכלי להרפתקאות שטח. למערכת ההנעה הכפולה הזו יהיו מן הסתם יתרונות על כבישים רטובים, ואולי על דרכי עפר מזדמנות. אבל זה לא רכב אקסטרים.
מחיר
המחיר של ג'אקו J7 עם הנעה קדמית נע בין 170 ל-179 אלף שקל לדגמים מאובזרים מאוד, ואילו דגם ההנעה הכפולה עולה 199 אלף שקל, ומגיע עם חבילת אבזור שקשה למצוא גם ברכבי יוקרה שעולים כפול. יש בפלח כלים עם מערכת הנעה ויכולות דינמיות טובות יותר, וגם עם יותר ודאות לגבי ערכי הגרט העתידיים. אבל שם המשחק בפלח הזה בישראל הוא יחס המפרט-מחיר והגב השיווקי של המותג, וכאן מספק ה-J7 חבילה מרשימה.
חלק מהמתחרות
צ'רי טיגו 7
160 אלף שקל עולה בן הדוד של ה-J7, שמגיע מאותו יצרן. המנוע הוא 1.6 ליטר טורבו בנזין עם 183 כ"ס. רמת האבזור נמוכה מזו של ג'אקו ואין אופציה להנעה כפולה
סובארו פורסטר 2024
205 אלף שקל לגרסת הבסיס. זהו קרוס-אובר גדול ומרווח עם תא נוסעים עדכני אך פחות מאובזר. המנוע הוא 2.5 ליטר בהספק 180 כ"ס עם תיבה רציפה
