חיילי צבא לבנון מאבטחים אתר שהותקף על ידי צה''ל בדרום ביירות, השבוע / צילום: ap, Bilal Hussein
כחצי מיליון לבנונים עזבו את בתיהם וכפריהם מאז 8 באוקטובר, כך לפי ערוץ "אל־ערבייה" הסעודי. בשבוע האחרון סימני הלחימה והחרדה ניכרים ביתר שאת בכל עבר בדרום המדינה. המוני תושבים גדשו את הכבישים צפונה בניסיון למצוא מקלט רחוק מהפצצות צה"ל, עד כדי כך שאלו נחסמו. בביירות ובפרבריה, כולל ברובע הדאחיה של חיזבאללה, תושבים חזרו וזעקו בראיונות לכלי תקשורת - אנחנו לבד, אין מי שידאג לנו. את חוסר האונים הזה מול המלחמה המתחוללת הפגינו גם השלטונות הרשמיים. שר הפנים בממשלה הזמנית ייעץ לציבור לדבוק במנטרה "אללה ישמור על לבנון", ואמר כי אין דבר שיכול להבטיח את ביטחונם. בראיון אחר אמר כי הם פועלים למצוא פתרונות לעקורים.
● פרשנות | ישראל שינתה גישה ובמזרח התיכון מבינים ש"בעל הבית השתגע"
● כותרות העיתונים בעולם | "עורמה ישראלית": חיזבאללה ברגע המכריע ביותר מאז היווסדו
למעשה, בשנים האחרונות 'מדינת לבנון' קיימת רק על הנייר. מוסדותיה לא מתפקדים גם לא למראית העין, אין נשיא, הכלכלה מרוסקת - ואת השברים חיזבאללה לקח וניצל לאינטרסים שלו.
הדוגמה הכי טובה לכך היא התחרות שמקיים ארגון הטרור על כוח אדם עם צבא לבנון החלש, סמל ממלכתי הנשען בעיקר על תמיכה מהמערב. מ־2006 עד השנה שעברה סיפקה ארה"ב 2 מיליארד דולר לצבא לבנון עבור משכורות, ואילו קטאר העבירה 60 מיליון דולר ב־2022 ו־20 מיליון דולר נוספים ביולי האחרון לאותה מטרה. הכספים הללו לא מבטיחים אופק תעסוקתי מרשים לחיילים ששכרם ההתחלתי עומד על פחות מ־100 דולר בחודש, וחלקם נדרשים לקחת עבודות נוספות כמו נהג מונית או שליחויות.
אותם חיילים מביטים אל חיזבאללה ורואים כי הם יכולים לקבל בארגון הטרור השיעי משכורות בסך כ־1,300 דולר בחודש, פי 13 (לפי דיווח של ערוץ איראן אינטרנשיונל האופוזיציוני). זהו שכר מרשים גם בהשוואה למקבילות של חיזבאללה בציר ההתנגדות של איראן. המורדים החות'ים, לדוגמה, מקבלים שכר דומה לזה של חייל בצבא לבנון.
"בעוד בטרם כניסתה לפוליטיקה, איראן בנתה את חיזבאללה בשני שלבים מוקדמים יותר: בניית כוח צבאי ויצירת מדינה חלופית", מסביר ד"ר ז'ק נריה, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מומחה ללבנון ולשעבר יועצו המדיני של ראש הממשלה יצחק רבין. "לחיזבאללה יש 100 אלף לוחמים, כ־200 אלף איומים רקטיים, כוחות ימיים ואוויריים. זאת, לצד קבלת אמל"ח מתקדם מאיראן ויצירתו וייצורו במעבדות בסוריה ובלבנון. זהו כוח צבאי מאורגן שמחולק לאזורים, ובעל שיטה מסודרת".
"לחיזבאללה יש תוכנית שנהגתה ב־1985, להפוך את לבנון לפרובינציה ה־32 של מדינת איראן", אומר ד"ר נריה. "חיזבאללה לא נרשמו כמפלגה על ההתחלה, אלא רק בשנות ה־2000 - אז איראן נתנה אישור". ההצלחה הייתה מהירה, בזכות קהל תומכים גדול בעדה השיעית.
שיתוק פוליטי
לבנון מקיימת את המערכת הפוליטית המפוצלת שלה באמצעות חלוקת כוח בין שלוש העדות העיקריות, השיעים, הסונים והנוצרים. לפיה, התפקיד הבכיר ביותר של הקהילה השיעית הוא יו"ר הפרלמנט, תפקיד שממלא מנהיג אמל - נביה ברי. ראש הממשלה הוא סוני, נג'יב מיקאתי, והנשיא מרוני. מאז שמישל עאון סיים את הקדנציה שלו כנשיא באוקטובר 2022 לא נבחר לו מחליף, וראש הממשלה נג'יב מיקאתי מנהל ממשלת מעבר.
ואולם החלוקה הזו נגזרה ממפקד אוכלוסין מיושן ולא תקף מהמאה הקודמת. לפי ה־CIA, אוכלוסיית לבנון כללה ב־2020 67.8% מוסלמים (31.9% סונים, 31.2% שיעים וקבוצות אחרות), 32.4% נוצרים (רובם מרונים), 4.5% דרוזים, והיתר מקבוצות נוספות.
המרונים הצעירים המוכשרים והמשכילים ברובם עזבו את המדינה, המדינה נשטפה באינספור סונים שלא נספרים באוכלוסיית לבנון - חלקם פלסטינים וחלקם פליטים סורים. ולבסוף, נמנים אותם שיעים, חלקם הבלתי מבוטל עני ופחות משכיל, הבסיס של חיזבאללה שמנצל את כל הקדירה המסובכת לשליטה בפועל בנעשה במדינה.
"בשלוש מערכות הבחירות האחרונות נוצר מצב שחיזבאללה הפך לגוף שמונע ומנטרל כל החלטה בפרלמנט, אם הוא לא מעוניין בה. הם שילבו זרועות עם אמל, שתי תנועות שיעיות שמשלימות את גוש 28 חברי פרלמנט. המצב כיום הוא כזה שאם לא ייבחר הנשיא שחיזבאללה מעוניינים בו אז לא יהיה נשיא, ולא יהיה ראש ממשלה חוקי".
בכל הנוגע למדינה החלופית של חיזבאללה, מציין המומחה יליד ביירות, כי חיזבאללה הקימו מערכות חינוך, רווחה, בריאות וסופרמרקטים משלהם. "זו מערכת עצמאית שמספקת את עצמה. בתקופות של היעדר חשמל, חיזבאללה מסוגל לספק את כל הדברים. בימים האחרונים ראינו שצה"ל הפציץ יעדים בהר הלבנון, המעוז הנוצרי. אם חיזבאללה הצליחו לחדור לשם, אז השירותים שנתן הם גם לעדות האחרות. מעבר לכך, בחיסולו של אברהים עקיל, מרבית ההרוגים של חיזבאללה היו ילידי שנות ה־80 ומטה, מה שמעיד כי חיזבאללה הצליחו ליצור דור צעיר".
1.5 מיליון פליטים
הציבור בלבנון מתמודד עם משבר כלכלי חמור מאז 2019 שבמסגרתו, בין השאר, שער הלירה המקומית צנח מכ־1,500 לדולר, לכ־90 אלף כיום. מעבר לכך, התוצר לנפש במדינה כיום (כ־6,300 דולר) נמוך מזה שהיה במלחמת לבנון השנייה (כ־6,700 דולר). קצב האינפלציה השנתי בלבנון עמד בחודש אוגוסט על 35% "בלבד", לאחר שהגיע ל־215% באוקטובר אשתקד.
בין השנים 2022־2012, שיעור האזרחים שחיים מתחת לקו העוני במדינה זינק מ־12% ל־44%. לכך, מתווספים מיליוני פליטים שמכבידים על הכלכלה הרעועה. לבנון מאכלסת את מספר הפליטים הגבוה ביותר לנפש, כ־1.5 מיליון סורים, כאשר אוכלוסיית לבנון עומדת על כ־5.8 מיליון אזרחים.
הפליטים הללו חיים כבר עשור ואף יותר מכך בתנאים נוראיים, דוח הערכת הפגיעות של פליטים סורים (VaSyR) לשנת 2023, שהכינו נציבות האו"ם לפליטים, יוניסף ותוכנית המזון העולמית מצא, כי כ־52% מהם מתגוררים במקלטים מסוכנים, לא תקינים או צפופים. הצפיפות הזו יצרה מצב שבו אותם שיעים רבים שמתפנים מגיעים, בין השאר, לאזורים סונים או מרונים - ומוצאים דלתות סגורות. התוצאה היא ערי אוהלים שמוקמים בערים, עיירות וכפרים ברחבי לבנון.
שעות חשמל בודדות
אזרחי לבנון חשו חוסר ביטחון עוד טרם ההסלמה הנוכחית, או בכלל המלחמה. המדינה סובלת ממחסור כרוני בחשמל, כשבאוגוסט הודיעה חברת החשמל המקומית על הפסקת פעילות תחנת הכוח האחרונה במדינה שפעילה, בגין מחסור בדלק. מאז אלג'יריה שלחה דלק כפתרון זמני, אבל הבעיה לא נעלמה.
התוצאה היא החרפת הפערים החברתיים, משום שמי שיכול להרשות לעצמו גנרטורים שמעבר להיותם מזהמים - הם יקרים, הוא חיזבאללה, שמאיר מבנים, מוסדות ואפילו מנהרות ללא בעיות מיוחדות, בעזרת המימון האיראני.
סוגיה פחות מוכרת בישראל לגבי ארץ הארזים, היא שלבנון סוגרת כבר עשור של משבר אשפה חמור. הקטליזטור של המשבר הייתה סגירת מזבלת נעמה שהוקמה ב־1997 ובמקום לפעול במשך שנים ספורות, התבצעו הארכות פעילות שהחמירו את התלות. כאשר היא נסגרה ב־2015, רחובות ביירות והר הלבנון החלו להתמלא באשפה.
זו בעיה כלל ארצית, והמדינה לא מצליחה לעמוד בקצב איסוף הזבל הנדרש, שיעור פסולת זניח ממוחזר - אף שניתן היה למחזר כ־90% ממנו, ובסוף האזרחים עטופים באשפה. לפי הערכות, פרוסים ברחבי המדינה מאות אתרי פסולת בלתי חוקיים וכמחצית מהפסולת לא מטופלת כלל.
מי שמנסים לשפר את המצב הם ארגוני חברה אזרחית. אחת מהן היא "זירו ווייסט" שמנסה לעודד את האזרחים לכלכלה מעגלית. "ההשראה הגיעה מאיחוד האמירויות, שם טיפול בפסולת מחולק לסוגי חומרים - מערכת שחסרה במדינה שלנו", סיפרה מייסדת הארגון, ניבאל דאוק, בכתבה שעשו עליה בארגון ה־ILO.
חיבור כלל הבעיות הללו הביא לכך שבשבוע שעבר, בעת מתקפת פיצוצי הביפרים לדוגמה, נראו פצועים מקועקעים או בעלי זקנים מעוצבים מפונים לבתי החולים. נראות שלא מאפיינת שיעים דתיים. "במדינות נחשלות, ארגוני טרור עם משאבים עצמאיים נהנים מאיתנות", מסביר ד"ר עידו זלקוביץ', ראש התכנית ללימודי מזרח התיכון באקדמית עמק יזרעאל וחוקר בקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה. "במקרה של חיזבאללה, הם נהנים מהכנסות מכיוונים שונים: משאבים קהילתיים של הארגון, כספים איראניים וגם כסף מהמדינה, בתור חברה בממשלה".
היכולות הכלכליות של חיזבאללה, מציין ד"ר זלקוביץ', מאפשרות לו להעניק הטבות משמעותיות ברמה הסוציאלית. "כך, נוצרת תלות בין חיזבאללה לבין תומכיו, והיכולת לשלוט במשאבים ולפזר אותם בין תומכיו - מקלה עליו בהרחבת מעגלי ההשפעה לשכבות יותר מודרניות בחברה".