עיבוד: טלי בוגדנובסקי; צילומים: דוברות הכנסת, shutterstock
החלטה חריפה במיוחד נגד ישראל: סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס הודיעה הלילה (ו') באופן חריג על הורדת דירוג כפולה לישראל, מציון של A2 לציון של Baa1, ועם תחזית שלילית. הציון החדש מציב את ישראל לצד כלכלות כמו קזחסטן.
● לקריאת החלטת הדירוג המלאה של מוד'יס
"המניע המרכזי להורדת הדירוג הוא השקפת החברה כי הסיכון הגאו-פוליטי התגבר באופן משמעותי, לרמה גבוהה מאוד, עם השלכות שליליות מהותיות על כושר החזר האשראי של מדינת ישראל, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך", נכתב בהודעת מודי'ס. "החברה צופה שכלכלת ישראל תיחלש כתוצאה מהסכסוך הצבאי באופן מתמשך, מעבר לציפיות שהיו קודם לכן". בנוסף, הוסיפו במודי'ס כי "ההסלמה המשמעותית בסיכון הגאו-פוליטי מצביעה גם על ירידה באיכות המוסדות והממשל של ישראל, אשר לא היו אפקטיביים בצורה מלאה במניעת פעולות הפוגעות במדדי האשראי של המדינה".
"הסלמה מהותית של העימות מול ארגון החיזבאללה יכולה להיות עקבית עם דירוג נמוך באופן משמעותי. עם סיכונים ביטחוניים מוגברים, החברה כבר לא צופה התאוששות כלכלית מהירה וחזקה כפי שהיה לאחר סכסוכים קודמים", נכתב.
"החברה צופה שצמיחת התוצר הריאלי תעמוד בשנת 2024 על 0.5% בלבד, והורידה באופן מהותי את תחזית הצמיחה בשנה הבאה ל-1.5% בלבד, לעומת 4% קודם לכן", הוסיפו במודי'יס. "כעת, החברה צופה שיחס החוב לתוצר יעלה לרמה של 70% וזאת בהשוואה לתחזית שניתנה טרם ה-7 לאוקטובר, לירידה לרמה של 50%".
עוצמת הפגיעה בדירוג נחשבת לחמורה מכפי שניבאו מרבית התחזיות בשווקים. עצם הורדת הדירוג אינה מפתיעה, אבל מרבית התחזיות ניבאו הורדת דירוג של דרגה אחת, ולא לנפילה של שתי דרגות בבת אחת. בצעד זה משלימה מודי'ס הפחתה בשלוש דרגות של הדירוג הישראלי בתוך חודשים, לאחר שבפברואר האחרון הודיעה על הורדת הדירוג הראשונה בהיסטוריה של ישראל.
הורדת הדירוג מיוחסת בעיקר להסלמת המצב הביטחוני בצפון. בתקופה האחרונה קיימו נציגי מודי'ס שיחות מול גורמים בכירים בכלכלת ישראל. לצד ההתפתחויות בזירה הצבאית, הם עקבו מקרוב כיצד הממשלה אישרה את פריצת מסגרת תקציב 2024 והתעכבה בקידום תקציב 2025 - חרף אזהרות בכירי משרד האוצר ובנק ישראל.
החשב הכללי: "החלטה מוגזמת ובלתי מוצדקת"
החשב הכללי, יהלי רוטנברג מסר הערב כי "החלטת חברת דירוג האשראי מוד'יס היא מוגזמת ובלתי מוצדקת. עוצמת פעולת הדירוג שננקטה לא מתיישבת עם הנתונים הפיסקליים והמאקרו-כלכליים של המשק הישראלי. ברור כי המלחמה בחזיתות השונות גובה מחירים מהמשק הישראלי, אך אין הצדקה להחלטת חברת הדירוג.
במקביל, יש לנקוט בצעדים נחושים ומהירים לאישור תקציב מדינה לשנת 2025. התקציב חייב להוביל לבנייה מחדש של הרזרבות הפיסקליות, באמצעות שמירה על גירעון מרבי בשיעור של עד 4% מהתוצר וחזרה לתוואי ירידה ביחס החוב לתוצר. תקציב המדינה חייב לעודד מנועי צמיחה, השקעה בתשתיות, התייחסות לצרכים חברתיים ומענה לדרישות הביטחון של ישראל".
שלוש חברות דירוג עם שלושה דירוגים שונים
עם קבלת ההחלטה, נוצר מצב חריג שבו כל אחת משלוש חברות הדירוג הגדולות מדרגת את ישראל ברמה אחרת לגמרי. הדירוג הנמוך ביותר כעת הוא בסולם מודי'ס, עם Baa1 שמקביל ל-BBB פלוס במונחי החברות האחרות.
הסוכנות המתחרה פיץ' מדרגת את ישראל בדרגה אחת מעל מודי'ס, עם ציון A, לאחר שהפחיתה אותו מ-A פלוס באוגוסט האחרון. הסוכנות השלישית S&P מציבה לישראל דירוג A פלוס, מרחק שתי דרגות מעל מודי'ס. הפער הרחב הזה עלול ללחוץ על S&P להוריד את הדירוג של ישראל בעקבות מודי'ס, כפי שכבר קרה בחודשים הראשונים למלחמה.
ב-2008 הייתה מודי'ס הראשונה שהעניקה לישראל את הדירוג הגבוה יחסית A1. דירוג זה נשמר לאורך 16 שנים, ואף זכה לתחזית חיובית בחלק מהתקופה, שכיוונה להעלאת דירוג ל-AA3. אולם, עוד לפני המלחמה, הורידה מודי'ס את תחזית הדירוג של ישראל מחיובית ליציבה, על רקע המהפכה המשפטית שקידמה הממשלה.