גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מעולם לא ביקשתי לעשות משהו שהוא רק עבור חרדים; שום קבוצת ייחוס לא נמצאת אצלי לפני טובת הממלכה"

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, סוגר עוד מעט שנתיים סוערות בתפקיד, ובראיון לגלובס הוא קובע שני יעדים מרכזיים לסוף השנה הקלנדרית: 60 אלף עובדים זרים בענף הבנייה, ועד 70 אלף יחידות דיור בשיווקים מוצלחים

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: יוסי זמיר
יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: יוסי זמיר

"אני תופס את עצמי כמנכ"ל חרדי ממלכתי. אני לא מנהיג של חרדים, אלא חרדי מנהיג. זה שאני חרדי מוסיף גיוון לחדר, אבל אני לא תופס עצמי בשום צורה בדרך אחרת - אלא רק במסגרת התפקיד שבו אני משמש. הטענות להעדפת חרדים מוכרות לי, אבל מעולם לא ביקשתי לעשות משהו שהוא רק עבור חרדים. עשיתי גם עבור חרדים, כאוכלוסייה בישראל, ואני לא מתנצל שאנחנו עושים עבור חרדים - כמו שאני לא מתנצל על עשייה עבור כלל האוכלוסייה. אני כופר בטענות האלה מכל וכול, אבל קשה לנצח את זה, עם איך שאני נראה", אומר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, בראיון לגלובס.

ראיון | ביטול שטר ה-200 שקלים והגזירות שעל השולחן. מנהל רשות המסים מדבר 
ראיון | "יש ערים שדבקות בעמדה שלכל משק בית יש שני רכבים. זה עצוב מאוד"
אהרון פרנקל מסתער על אלוני חץ בהשקעה של 800 מיליון שקל - מדוע נתן חץ לא חושש מהשתלטות?

ברקע מינויו ועבודתו במשרד - נמצא שם תמיד העיסוק סביב היותו חרדי. כך למשל, הטענות האחרונות שנשמעו נגד העדפה של משתתפים חרדים ושל ערים חרדיות בהגרלות תוכנית "דירה בהנחה". על הטענות אומר מורגנשטרן: "לפעמים יכול לקרות מצב, כמו בהגרלה הקרובה (הגרלת סוף החודש, עם כ־4,700 יחידות דיור - י.נ), שאנחנו מגרילים דירות באחוזים גבוהים ביישובים של חרדים. במקרה הספציפי הזה זה נכון, אבל בהגרלה הבאה שאנחנו מתכננים לפני סוף השנה רק 5% מהדירות יהיו ביישובים חרדים, ויחד נגיע לשיעור שווה פחות או יותר לחלק היחסי של החברה החרדית באוכלוסייה".

"בעיני החרדים אני הליברל שלמד בטכניון"

מורגנשטרן אומנם גדל "במיינסטרים החרדי", כפי שהוא מגדיר זאת, אך את המסלול שבו הלך אי אפשר להגדיר כקלאסי: בגיל 25 הוא התחיל ללמוד בטכניון, ומאוחר יותר הקים את חברת "תלם", הקיימת עד היום ומקדמת מוביליות חברתית כלכלית בחברה החרדית. לאחר מכן שימש כסמנכ"ל החברה הכלכלית בבני ברק, ובינואר 2023 החל לשמש בתפקיד מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון.

"אני צריך להחזיק את המורכבות הזאת כל הזמן", הוא מספר. "מצד אחד אני החרדי בעיני החילונים, ומצד שני, בעיני החברה החרדית, אני הליברל שלמד בטכניון וש'החברים' שלו הם פוליטיקאים חילונים. אבל אני שלם ב־100% עם מה שאני עושה. ממלכתיות זה לשים קודם כול את הממלכה לפני האינטרס האישי שלך. אנחנו כן דואגים לחרדים, כמו שאנחנו דואגים לכל האזרחים. שום קבוצת ייחוס לא נמצאת אצלי לפני טובת הממלכה".

 

לאחרונה פורסם כי מנהל רשות מקרקעי ישראל ינקי קוינט מועמד לתפקיד מנהל רשות שדות התעופה, וכי מורגנשטרן הוא אחד המועמדים להחליפו. הוא עצמו מסרב להתייחס לעניין.

המלחמה גרמה למחסור מיידי ומתמשך בידיים עובדות בשל עצירה מוחלטת של כניסת פועלים פלסטינים לשטחי ישראל, במשך כמעט שנה עד כה. הענף כבר התמודד עם מחסור כזה בעבר כאשר הוטלו סגרים בשטחי יהודה ושומרון, וגם בקורונה פגש אתגר מתמשך בכל הקשור לכניסת הפועלים לארץ - אך מעולם הענף לא נאלץ להשלים עם העובדה שכ־100 אלף פועלים, לפחות, נגרעו ממצבת כוח־האדם בבת־אחת, ולמשך שנה שלמה וכנראה גם יותר מזה.

"אי אפשר להביא 100 אלף עובדים זרים ברגע"

מורגנשטרן מעיד כי הוא עוסק בנושא באופן יום־יומי, אולם בפועל התוצאות לא משביעות רצון, ובחלוף שנה כמות העובדים הזרים שהגיעה לארץ עדיין רחוקה מאוד מסגירת המחסור שנוצר.

"בשורה התחתונה, מורכב מאוד להביא עובדים זרים לישראל. יש עדיין מחסור, אבל מיינו לאורך השנה 60 אלף עובדים - לעומת 10,000 בשנה רגילה; נכנסו לישראל 25 אלף עובדים זרים, כולל עובדי חברות הביצוע, בעוד שבשנה רגילה נכנסו 3,000 עד 5,000 לכל היותר. בשורה התחתונה, מי שחשב שאפשר להביא לכאן 100 אלף עובדים זרים חדשים ברגע אחד, היה קצת נאיבי".

החשש מירידה משמעותית בהתחלות הבנייה היא אחת הסיבות העיקריות לכך שהמשרד, וגופי ממשלה רבים אחרים, מרכזים מאמץ בהבאת עובדים זרים חדשים במקומם של הפלסטינים שנגרעו מהענף. החודש פורסמו נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבעון השני של 2024, והם מאמתים את החששות האלה, עם ירידה של 13.6% בהתחלות הבנייה, לנתון הנמוך ביותר זה ארבע שנים.

"החשש הוא מה יקרה בהמשך", אומר מורגנשטרן, "ולכן אנחנו חושבים שצריך להמשיך ולהביא עוד ידיים עובדות, לנהל סיכונים באומץ, ובעיקר לייצר תמהיל של עובדים. ההסתמכות על הפלסטינים עד 7 באוקטובר לא הייתה נכונה, וכך גם ההסתמכות על הסינים כמקור להבאת עובדים זרים. היום אנחנו מבינים שצריך לשים דגש על התמהיל".

בינתיים הדברים לא זזים בקצב המצופה.
"אני מנסה לקדם כבר תקופה אפשרות שתאגידי כוח־האדם עצמם ימיינו ויביאו בעצמם כמה אלפי עובדים זרים. זה תקוע בעיקר בגלל התנגדות משפטית, וכנראה נצטרך להגיש את זה כהחלטת ממשלה. זה מורכב ולא פשוט".

נשקלת האפשרות להגדיל את מכסת העובדים של חברות ביצוע זרות?
"קודם כול נראה את תוצאות הקול הקורא שפרסמנו, אחרי החגים (קול קורא שפורסם ביולי, ומזמין חברות ביצוע מהעולם, על עובדיהן, לפעול בענף הישראלי - י.נ). כרגע התמהיל הנכון הוא הבאה של 10,000 עובדים בדרך הזו, ונראה שזה עובד טוב. עשרות חברות מכל העולם השתתפו בשני וובינרים שערכנו בנושא, ואנחנו מאמינים שהרבה מהן יגשו. האפשרות להגדיל את המספר הזה נמצאת על השולחן, בהחלט, אבל מהלך כזה יכול לגרום סיכון לחברות הביצוע הישראליות ולכן אנחנו פועלים כאן בזהירות".

מורגנשטרן מציב יעד ברור: "את כל 10,000 העובדים של חברות הביצוע הזרות אנחנו רוצים לראות כאן עוד השנה. אם כך יקרה, אני מאמין שנסיים את השנה עם 60 אלף עובדים זרים בישראל - כ־25 אלף שהיו כאן לפני המלחמה, 25 אלף חדשים ועוד עשרת אלפים העובדים של חברות הביצוע. בידיעה שהעובדים הזרים עובדים 30% יותר שעות לעומת הפלסטינים, מדובר במספר שהוא שווה ערך לכ־90 אלף עובדים מבחינת שעות עבודה. זה כבר כוח משמעותי".

אתר בנייה בתל אביב / צילום: Shutterstock

"לעבור מבירוקרטיה לרגולציה מאפשרת"

נדמה שאפילו מורגנשטרן עצמו, גם אם לא יודה בכך רשמית, עדיין מופתע לעתים עד כמה הבירוקרטיה בישראל מעכבת תהליכים.

"כשעברתי מהשוק הפרטי לשלטון המקומי, הייתי בטוח שעברתי מסיירת קומנדו מהירה לנושאת מטוסים גדולה וכבדה", מספר מורגנשטרן בחיוך. "לאחר מכן, כשעברתי מהשלטון המקומי לשלטון המרכזי - הבנתי שרק עכשיו הגעתי לנושאת המטוסים האמיתית: יש תסכול שהדברים עובדים בקצב איטי, אבל חשוב שיש כאן תהליך מוקפד, ושיהיו שומרי סף. בכל המהלכים הללו מדובר בכסף של כולנו, זה לא עסק פרטי".

בדבר אחד מורגנשטרן בטוח: נדרש שינוי בתפיסה בכל הנוגע למעורבות המדינה והממשלה בתהליכים השונים. "אנחנו צריכים לעבור מבירוקרטיה לרגולציה מאפשרת", הוא אומר. "לתת יותר אמון, לצאת מתוך התהליך ולהסתפק בפיקוח ובבקרה, מבחוץ. ניקח למשל את תהליכי מיון העובדים: אם יש תאגיד כוח־אדם ישראלי, שהמדינה מחזיקה אצלה מיליונים ששילם באגרות ובערבויות, והוא חובר לתאגיד מורשה בחו"ל כדי למיין ולהביא עובדים לארץ - צריך לאפשר את זה.

"מדובר בשני גופים עסקיים שירצו להביא לכאן את העובדים הכי טובים כדי לתת את השירות הכי טוב ללקוחות שלהם, הקבלנים. צריך לראות איך אנחנו פחות מעורבים בתהליך, והופכים יותר לגורם מאפשר. חלק מזה יקרה דרך רפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל': יש יותר מ־100 פריטים באחריות המשרד.

"הבירוקרטיה קיימת - בעיקר בעולם של היתרי הבנייה. שם אנחנו אפילו ברגרסיה. כולנו מבינים שזה עקב אכילס עבור הענף, ואנחנו מטפלים בזה. גם משך הבנייה הוא משהו שצריך לטפל בו, כי הוא עלה משמעותית בעשור האחרון, גם כשבודקים את משך ההקמה של יחידת דיור בודדת.

"בעיני, הדרך לקיצור התהליך עוברת בחדשנות בבנייה. בקרוב נפרסם מכרז לבנייה של מאות דירות, אולי אפילו אלפים, בטכנולוגיות בנייה חדשניות, שיכולות לקצר את משך הבנייה ב־30% לפחות. נוציא את המכרז ללא מחיר מינימום, כדי להגביר את התחרות, והפרסום מתוכנן לקרות עוד השנה. יכול להיות שנצטרך להשקיע כסף כדי לבנות את השוק הזה בהתחלה, אבל העתיד שלנו נמצא שם. אולי זו בנייה שלא מתאימה לכל מקום, אבל בפרויקטים שבהם התכנון אחיד יחסית - למשל בדיור להשכרה - שם זה צריך להיות".

המחסור בעובדים הוא כמובן לא האתגר היחיד שיצרה המלחמה, וכנראה גם לא הגדול ביותר: המשימה המרכזית, הנובעת ישירות מהמלחמה, היא שיקום שני חבלי הארץ הפגועים - הנגב המערבי שמלקק את פצעיו, והצפון הנטוש והחבול.

"מה שעשינו בנגב המערבי צריך לעשות בצפון"

לאחרונה פרסם משרד הבינוי והשיכון כי החל בגיבוש תוכנית לשיקום הצפון, במסגרת תוכנית הממשלה הכוללת לאזור, ונראה כי היא קיבלה השראה ממה שנעשה בנגב המערבי עוד לפני המלחמה.

"ערב המלחמה, אפשר לראות שאנשים יצאו מאזורי הביקוש המרכזיים, במידה רבה לדעתי בזכות תוכנית 'דירה בהנחה'", אומר מורגנשטרן. "האזור שבו ראינו את זה בצורה הבולטת ביותר הוא הנגב המערבי, שייצרנו בו עשרות אלפי יחידות דיור חדשות - באשקלון, בשדרות, בנתיבות, באופקים. זה התחיל שינוי מטורף באזור, שממשיך גם עכשיו. אלפי דירות באזור הזה עוד ממתינות לשיווק.

"מה שאפשר את זה הוא קיומן של תשתיות מתאימות לצד התפתחות הערים: מרכזים רפואיים, מרכזים כלכליים, אמצעי תחבורה ועוד. את אותו דבר צריך לעשות בצפון: מנהריה, עכו ושלומי דרך צפת, כרמיאל, קריית שמונה ועד קצרין וטבריה. הכנו תוכנית להכפלת כמות התכנון בערים הללו, בעוד 150 אלף יחידות דיור בעשור הקרוב, ואנחנו לא מסתכלים רק על אזור קו העימות אלא כל 'הצפון הגדול', שיגיע גם עד לבית שאן. יצירת 'אקו סיסטם' בכל הצפון, שיתרום גם ליישובים שליד הגבול. בדיוק כמו שאשקלון חזקה מסייעת ליצירת עוטף עזה חזק, כך קריית שמונה חזקה תסייע לכפר גלעדי להיות חזק".

מדוע הצפון נשאר מאחור עד היום?
"בדרום נעשתה עבודה נרחבת כבר לפני חמש שנים, בדגש על נפת אשקלון. הוכנו 'כתמי פיתוח' בצורה מפורטת, מופו עורקי התחבורה העתידיים. התחלנו משהו כזה גם בצפון לפני 7 באוקטובר, ו המלחמה עצרה את העבודה הזו, אבל אנחנו עכשיו מניעים אותה מחדש. אני מעריך שבשבועות הקרובים נציג רשמית את החזון לאזור הזה".

בתוכנית: שיווק עוד אלפי יחידות דיור עד סוף השנה

שנת 2023 הייתה שנה לא טובה מבחינת קצב השיווקים של קרקעות מדינה למגורים: כ־55 אלף יחידות דיור בלבד שווקו בהצלחה, לעומת יעד של 61 אלף יחידות דיור שהציבה הממשלה. שיעור השיווקים המוצלחים עמד על 20.5% מכלל המכרזים שנסגרו במהלכה.

נראה ששנת 2024 תסתיים אחרת: אומנם המכרזים שנסגרים השנה מבטאים מחירי קרקעות נמוכים, ודאי ביחס לשנים 2021 ו־2022 שהציגו קפיצה אדירה, אך רובם המכריע נסגר בהצלחה - בעיקר מאז החליטה הממשלה על סבסוד הוצאות הפיתוח בפריפריה ועל הורדת מחיר המינימום במכרזים.

"השנה נגיע לכ־80־100 אלף יחידות דיור במכרזים שיפורסמו לשיווק, ול־60־70 אלף יחידות דיור בשיווקים מוצלחים. בוודאות נגיע למספרים טובים יותר ממספרי השנה שעברה", אומר מורגנשטרן.

"בחודשים האחרונים ישבנו עם כל רשות שיכולה לייצר כמה אלפי יחידות דיור עד סוף השנה", מספר מורגנשטרן, "ותפרנו לה חליפה ייעודית. סייענו במציאת פתרונות גם בדברים שלא קשורים ישירות אלינו, כמו מימון הקמת מרכז רפואי בנתיבות, פתרון לפלונטר שקשור לחניון ממשלתי בנוף הגליל, פתרון להקמת מתנ"ס בבאר שבע. זו חבילה של מאות מיליוני שקלים, לצד המיליארדים שהקצינו לסבסוד, וזה ייצר את ההיצע. מדובר על כעשר ערים שיכולות, כל אחת, לשווק 3,000 עד 4,000 יחידות דיור.

"נמשיך עם זה גם ב־2025, עם רשויות כמו טבריה, קריית גת, בית שמש. לכל אחת נייצר פתרון משלה, גם בכסף לתקציב השוטף וגם ביצירת מבנה לקליטת התושבים. רק מהערים הללו נוכל לייצר 50 או 60 אלף יחידות דיור, ועוד אלפי יחידות דיור מהאינפילים (שטחים לא מפותחים במרכזי ערים - י.נ) ומשטחים אחרים".

מורגנשטרן רומז כי בתקציב לשנה הבאה לא ייכללו צעדים שיפגעו בשוק - על אף הצורך הדחוף בצמצום הוצאות הממשלה: "יהיו קיצוצים כואבים בתקציב, והאוצר מדבר על זה, אבל כל מה שמעודד היצע וצמיחה, שם לא נראה קיצוץ אלא להפך: נראה תוספות תקציביות, כאמצעי לארגון בתקופה של כאוס".

עוד כתבות

קופסת פרס הנובל / צילום: Associated Press, Niklas Halle'n

רגע לפני הנובל: החוקרים שעולם המדע מהמר עליהם

חוקרי המוח שגילו איך אנחנו מאמצים הרגלים, הכלכלנים שהוכיחו בכלים כמותיים את ההשפעה של מדיניות ציבורית על התל"ג, והפיזיקאי הישראלי שהראה איך יוצרים חומר חדש ● אלה החוקרים והמחקרים פורצי הדרך שהוכרו כראויים לנובל ● מה הסיכוי שהם גם יזכו?

שגית דותן / צילום: אורן דאי

שגית דותן נבחרה למנכ"לית מקס במקום רון פאינרו

דותן תחליף את רון פאינרו שכיהן כמנכ"ל מקס בשמונה השנים האחרונות ● בתפקידה האחרון, דותן כיהנה כמשנה למנכ"ל וכסמנכ"לית לקוחות פרטיים בחברה ● המינוי מותנה באישור המפקח על הבנקים בבנק ישראל, ומועד הכניסה לתפקיד ייקבע בהמשך

בתי זיקוק באספהאן, איראן / צילום: Reuters, Fatemeh Bahrami

דיווח באיראן: כל הטיסות במדינה הלילה בוטלו

סמ"ש שירה חיה סוסליק ז"ל נרצחה בפיגוע בבאר שבע; עשרה נפצעו • המחבל שביצע את הפיגוע וחוסל בזירה - אזרח ישראלי בן 29 תושב הפזורה הבדואית • הותר לפרסום: ניר חדד ז"ל, לוחם במיל' בחטיבה 8, מת בביה"ח לאחר שנפצע בקרב בעזה בחודש יוני • פגיעה ישירה במעלות במטח מלבנון • לוחמי צה"ל איתרו רכבים חמושים של כוח רדואן - כשהם מוכנים לביצוע פיגועים • עדכונים שוטפים

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

האם זהות יוצר הביטקוין תיחשף? כך נטען בסדרה תיעודית חדשה של HBO

הסדרה שתשודר ביום רביעי הבא מתיימרת לחשוף את אחת התעלומות הגדולות של השנים האחרונות - זהותו של סאטושי נקמוטו, יוצר הביטקוין, שירד למחתרת לפני 14 שנה ● לטענת היוצרים, החשיפה תטלטל את העולם הפיננסי

צילום: סיון פרג', אלביט, איל יצהר, Shutterstock / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

ההימור שעומד להשתלם והבנק שעשוי להפתיע: מנהלי השקעות בכירים ממליצים על מניה לשנה הנכנסת

ביקשנו ממנהלי השקעות בכירים לסמן את המניות שהפתיעו אותם לטובה השנה, ואת אלו שצפויות לככב בשנה הבאה ● על הכוונת: נדל"ן מניב, תעשיות ביטחוניות ותשתיות

השכר הממוצע ביולי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השכר הממוצע קפץ ל-13,591 שקל. ומה קורה בהייטק?

לפי נתוני הלמ"ס, השכר הממוצע ביולי עלה של 6% לעומת השנה שעברה ● השכר בהייטק עלה ב-7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ● הגידול בשכר עולה בקנה אחד עם רמת האבטלה הנמוכה בישראל, שיעור המובטלים במשק הישראלי נמצא ברמות נמוכות במיוחד, 2.7% בלבד בחודש אוגוסט

בוב (רוברט) דוגאן / צילום: צילום מסך מיוטיוב

הוא גולש גלים בלי תואר, ושווה 16 מיליארד דולר בזכות השקעות ביוטק

בוב דוגאן רושם כבר הצלחה שנייה בענף הביוטכנולוגיה, עם השקעה בחברת Summit שמתחרה בתרופה המובילה בשוק לסרטן ● הסיפור האופטימי שלו מלמד שאין צורך בתואר דוקטור, או אפילו תואר ראשון, כדי להרוויח כסף בעולם המורכב של הביוטכנולוגיה

ארז דהבני, מנכ''ל ויו''ר בלדי, ועובדי המפעל / צילום: דן פרץ

לאחר עיכובים ושיפור בריבית למשקיעים: בלדי צפויה להשלים הנפקת האג"ח

חברת המזון של ארז דהבני הבטיחה גיוס של כ-300 מיליון שקל במכרז המוסדי ● עיקר תמורת הגיוס תשמש למחזור חובות יקרים ולצמצום הערבויות שהעמיד בעל השליטה

מבקשי מקלט בפולין. קל יחסית להיכנס לאירופה וקשה להיות מגורש ממנה / צילום: Associated Press, Agnieszka Sadowska

חזון הגבולות הפתוחים של אירופה מתערער, ורק במדינה אחת מחככים ידיים בהנאה

ההגירה הלא חוקית, פיגועי הטרור והמלחמה באוקראינה החלו לסדוק את התנועה החופשית שהונהגה באירופה לפני עשורים ● גרמניה הכריזה על ביקורת מדגמית במעברי הגבול היבשתיים, אוסטריה הצהירה כי לא תקבל מגורשים ממנה והולנד שוקלת להודיע על מצב חירום ● האם המגמה תערער את עקרונות היסוד של האיחוד?

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

הבנקים: האוצר מתנער מההסכמות שלא יוטל מס מיוחד על רווחינו

לאחר שפורסם כי באוצר מתכננים להמשיך את מס היתר על הבנקים גם לפי חוק ההסדרים לתקציב לשנה הבאה, מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון, שיגר לשר האוצר מכתב חריף ● מדמון מאשים את כוונת האוצר להטיל מס מיוחד על רווחי הבנקים גם בשנת 2026, ומדגיש כי מדובר בהפרה ש"מערערת את יציבות המסחר והכלכלה"

נשיא צרפת, עמנואל מקרון / צילום: ap, Stephanie Scarbroug

אמברגו נשק צרפתי על ישראל: מקרון הוא לא שארל דה גול

שבוע לאחר תחילת התמרון בלבנון, נשיא צרפת קורא להפסיק לספק נשק "שישמש למלחמה בעזה" ● מקרון מנסה מצד אחד לשמר את ההשפעה בלבנון, ומצד שני שואף להוביל למהלך משמעותי נגד ישראל ● אבל לא רק שהתרומה של צרפת ליבוא הביטחוני של ישראל אפסית, מקרון גם לא יצליח לרתום למהלך את המדינה המשמעותית ביותר

יותר ויותר בני 40 משיגים לעצמם ברכיים חלופיות / צילום: Shutterstock, אנימציה: טלי בוגדנובסקי

קהל היעד החדש של ניתוחי החלפת מפרקים: בני ה-40

אוכלוסיית המטופלים מתחת לגיל 65 שעברו החלפות מפרקים גדלה בכ-200% במהלך שני העשורים האחרונים ● "כעת, שתלים מחזיקים מעמד 20, 25 או 30 שנה, ואיכות החיים חשובה הרבה יותר", אמרה ד"ר אנטוניה צ'ן, מנתחת אורטופדית

איזו חברה מציעה הנחה ב־18 שעות מדי יום לאורך כל השבוע? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

100 אלף לקוחות כבר ניידו את חשבון החשמל שלהם. זה מה שכדאי לדעת

רף 100 אלף הלקוחות של הרפורמה לניוד חשבונות החשמל נחצה בתוך שלושה חודשים, וכעת הוחלט להגדיל את היעד ל-200 אלף עד סוף השנה ● איזו חברה מציעה הנחה ב־18 שעות מדי יום לאורך כל השבוע, מה ההבדלים במסלולי הלילה של החברות השונות, ואיזו חברה מציעה קאשבק? ● גלובס עושה סדר

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

רכשו דירה בבאר שבע ב-745 אלף שקל, ואז קיבלו פיצוי של עוד מחצית מהסכום

בני זוג רכשו דירה בבאר שבע, וזמן קצר לאחר מכן התגלו כשלים במבנה ● אדם קנה שישיית מים וחטיפים בחנות נוחות בתחנת דלק, והגיש תביעה על כך שחויב במחיר גבוה מזה שהיה נקוב על המוצר ● בית משפט השלום דחה תביעת דיירת נגד שכנתה המגדלת שלושה חתולים בדירה ברמת גן בטענה למטרד ● 3 פסקי דין בשבוע

רחוב התחייה, תל אביב / צילום: כדיה לוי

ההחלטה החריגה שהכריעה סכסוך על נדל"ן ביפו בשווי 100 מיליון שקל

בית המשפט הורה השבוע באופן חריג לאכוף הסכם למכירת קרקע ביפו בהיקף של כ-100 מיליון שקל על סמך זיכרון דברים וטיוטה שלא נחתמה ● השופט גלעד הס: "מדובר בעסקה בין מומחים, אנשי עסקים, אשר מבינים היטב את התחום ונעזרו באנשי מקצוע מהשורה הראשונה"

מרוץ החימוש בבינה מלאכותית / איור: גיל ג'יבלי

מרוץ החימוש בבינה מלאכותית: 5 חברות ישראליות שעשויות למצוא עצמן על המדף

חברות רבות מתקדמות במרוץ ה־AI באמצעות רכישת חברה אחרת המתמחה בתחום ● הפתרון נוח גם לנרכשת, שלא תצטרך להתחרות עוד בשוק הרווי ● האם אלה החברות שיהפכו למטרות אטרקטיביות לרכישה? ● המוחות היהודיים שבחזית ה-AI, פרויקט מיוחד

תאים במוח הפגוע באלצהיימר. בצנרת הפיתוח יש 164 תרופות / צילום: Associated Press

החוקרת שהתעקשה, וצדקה: האם תימצא התרופה לאלצהיימר?

לאחר שנים של טלטלות, תקוות שווא וכישלונות - המרוץ לטיפול באלצהיימר חזר להיות הסיפור החם של התעשייה ● אישורן של שתי תרופות המאטות את התקדמות המחלה ופריצת דרך באבחון מעניקים זריקת עידוד לחולים וגם לחברות בענף ● האם נראה בקרוב פיתוחים יעילים נוספים או אפילו חיסון?

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מי היה היורש של נסראללה שישראל ניסתה לחסל

איזה מבין שלושת מגדלי עזריאלי בתל אביב הוא הגבוה ביותר, מה מייצרים משיח הקמליה הסינית, ומה היה השם הקודם של שדרות בן גוריון בתל אביב? ● הטריוויה השבועית

מלון American Trade בפנמה סיטי. סוויטה מטורפת בפחות מ–300 דולר, בלי להזמין מראש / צילום: Shutterstock

איך לחזור להיות תרמילאים חסרי פחד הרבה אחרי גיל 20

כשהיידי מיטשל מצאה את עצמה עם יממה פנויה בבנגקוק, היא החליטה למלא אותה בצורה בלתי צפויה ● זה הפך את החופשה שלה למושלמת אבל בעיקר הזכיר לה את ההרפתקנית שהיא הייתה פעם ● היא זנחה את האקסל ואת הרשימות, ונלחמת בצורך לסמן וי ● המדריך לנסיעה לא מתוכננת

שמאלץ, מבית סבא וסבתא / צילום: אנטולי מיכאלו

אינטימיות עם 10 מקומות: חמ”ל האוכל שהפך למסעדה הכי מסקרנת ביפו

את "אאוט אוף דה בוקס" אפשר להגדיר כאופציה כיפית לימים לא שפויים או מטבח יהודי-תל אביבי עם טוויסט: לא מחייב, לא מעוצב, לא יקר