הצוללת. הילה ויסברג ואסף גלעד בשיחה עם ד''ר אריאל סובלמן, / צילום: ואלנס סמיקונדוקטור
ד"ר אריאל סובלמן, מה קרה לאינטל בשנתיים האחרונות? שנים היא סובלת מקשיים עסקיים, וכעת התחילה בתוכנית פיטורי הענק שלה. עד כה פוטרו 2,500 עובדים, וכ-7,500 איש נרשמו לתוכנית הפרישה מרצון, והכוונה היא לפטר עוד כ-7,000 עובדים, מתוכם גם מאות בישראל אחרי החגים. נזכיר שמדובר במעסיקה הפרטית הגדולה בישראל.
"אינטל היא חברה ייחודית בשוק השבבים ובתעשייה בכלל, היא גם מפתחת שבבים וגם מייצרת אותם. היא מעסיקה כ-7,000 אנשי פיתוח, שעובדים על תוכניות וארכיטקטורה של השבבים ועוד 4,000 עובדי ייצור. בעבר זה היה מודל רווחי.
● הצוללת | חוקר הדמוקרטיות שמרגיע: "אני לא רואה איך בבלגן הישראלי ניתן להשליט משטר טוטליטרי"
● הצוללת | "הסאבטקסט בהסכם בין גוגל לאפל הוא: אל תתחרי בי, אני משלמת לך על זה"
"אבל בשני העשורים האחרונים, בגלל התפתחות טכנולוגית, נוצר צורך להתמחות בפיתוח וייצור שבבים לתחומים ספציפיים, כמו לתחום הרכב או ל-AI. אי אפשר לעשות הכול. אחת המשמעויות היא הקמת פסי ייצור ומפעלים בעשרות מיליארדי דולרים. אינטל מנסה לעשות את זה עכשיו, אבל מתקשה מאוד.
"היו גם כמה החמצות בדרך. אינטל פספסה את ההזדמנות להיכנס לשוק המובייל (כשהתמקחה על המחיר שאפל הייתה מוכנה לשלם והפסידה לסמסונג - ה"ו וא"ג). גם בתחום ייצור שבבי ה־AI היא נשארה מאחור, תחום שבו אנבידיה מובילה כיום".
בקיצור, אינטל רוצה להתחרות בענקית ייצור השבבים, TSMC הטייוואנית. מה הקשר לטרנד שמובילות ארה"ב ומדינות המערב להחזרת המפעלים הביתה, בעיקר מפעלי ייצור?
"ארה"ב, ולמעשה המערב בכלל, אפשרו לייצור לנדוד מזרחה החל משנות השמונים, כי המחשבה הייתה 'הצווארון הלבן מתכנן, המזרח מייצר'. שם זה הרי זול יותר. אבל לסין נמאס להיות בית החרושת של העולם. זה קרה תוך כדי שהמערב נרדם בשמירה, ולא שם לב שהיא לא רק בונה עבורו דברים, אלא גם רוכשת ומעבירה את הידע הלאה.
"סין שואפת להגמוניה כלל-עולמית שכוללת בתוכה הובלה כלכלית שבתורה תוביל להובלה צבאית על פני המערב. כל הדברים האלה יחד מחייבים אותה להעביר את הידע והטכנולוגיה אליה. הדרמה של אינטל מייצגת בזעיר אנפין את ההתפכחות שעובר העולם מתפיסת הגלובליזציה והכלכלה היעילה של שנות השמונים והתשעים".
למה הכוונה?
"המערב זקוק לחלופה למפעלי הייצור הסיניים ולכן הוא בונה במידה רבה על אינטל שתסייע בכך.
"יש כיום אקסודוס של חברות מסין למוקדי ייצור אחרים. שני מפעלים שאינטל בונה באוהיו היו אמורים במקור להיבנות בסין. אפל הודיעה באחרונה שרבע מכלל האייפונים שלה ייוצרו בהודו בתוך ארבע שנים. מדינות ששייכות לגוש המערבי כמו אילנד והודו אוספות כיום את הפירורים של המפעלים שיוצאים מסין. ישראל לצערי לא במשחק הזה כרגע. סמסונג ו־TSMC מנהלות מגעים מול איחוד האמירויות כדי להקים שם מפעלים. המשמעות היא שמדינות מגבשות מדיניות תעשייתית מסוג אחר, שנותנת סובסידיות כספיות לחברות פרטיות להקמת מפעלים".
מתי המערב התעורר?
"זה קרה בשלבים. משבר הקורונה היה רגע מכונן, כי המשבר בשרשראות האספקה גרם למחסור חמור במוצרים שמיוצרים במזרח, כולל שבבים. עוד רגע של התעוררות התרחש עם פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה, אז אירופה הבינה שאינטרסים כלכליים לא תמיד ינצחו את האינטרס להימנע ממלחמה. רוסיה סיפקה עד אז 40% מתצרוכת הגז הטבעי של אירופה. זו שבירת קונספציה שמתפוצצת בפרצופו של העולם וגם בפרצופה של אינטל".
"להשתחרר מהגרר המסורתי של תכנון שבבים"
מנגד, הסיטואציה שאתה מתאר מקנה לאינטל הזדמנות פז להתרומם מהצרות. היא יכולה להציל את העולם המערבי מהמחסור במפעלי ייצור אם אכן תיתן פייט ל-TSMC הטייוואנית.
"זה מה שמפתיע פה. ארה"ב זיהתה כאמור בשלב מסוים שהיא כבר לא רוצה להיות תלויה במפעלים הסיניים. היא גם הבינה שיש בעיה עם התלות שלה ב-TSMC - מונופול עולמי בתחום ייצור השבבים - כי פלישה של סין לטייוואן עלולה להתרחש בשלב מסוים. לכן ההחלטה בשנים האחרונות היא 'להחזיר את המפעלים הביתה'. ממשל ביידן חוקק את חוק השבבים, שמטרתו לעודד חברות כמו אינטל לבנות מפעלים חדשים, תוך שהן מקבלות תמיכות כספיות אדירות לצורך זה. אינטל תקבל עשרות מיליארדי דולרים.
"תיאורטית אינטל אמורה ליהנות מזה והיא אכן בונה מפעלים - אבל משהו בכל זאת השתבש. נכון לעכשיו היא לא מצליחה להרים את הפרויקט הזה בצורה חלקה כמו שחשבה".
מה הסיבה לכך?
"הבעיה המרכזית היא שיש תרבות ארגונית ותיקה מאוד באינטל, שהיא מ'העולמות ההסתדרותיים'. קשה מאוד להניע את המכונה הזאת. יש שם יותר מ-100 אלף עובדים, ואני לא יודע כמה מהם חיים מהדור הישן של מוצרים שכבר לא כל כך נמכרים.
"עד כה אינטל לא הצליחה לפתח משהו חדש או לעלות על אחד מגלי הטכנולוגיה החדשים, אז היא אמרה 'נעזוב את התכנון ונלך על ייצור. נעתיק את המודל של TSMC'. מה עושה TSMC? היא עובדת כמו בית חרושת שלא אכפת לו מי הלקוח ומה התוכניות שהוא מביא. הוא פשוט מייצר שבב כזה או אחר לפי בקשה.
"אינטל אמרה שהיא תעשה בדיוק את אותו הדבר. אבל מתברר שקשה להיות גמיש כמו סטארט־אפ כשיש גרר של חברה גדולה שצריך לנהל, עם תרבות ארגונית כמו שתיארנו וכאשר השוק לא מאמין בפעילות המסורתית שלה. לבינתיים הוא גם מטיל ספק ביכולתה להצליח במטרות החדשות שסימנה לעצמה".
מה שהופך את אינטל למטרה לרכישה.
"כן, זה מעגל קסמים. ככל שאינטל מתקשה להתקדם בתחום הקמת מפעלי הייצור, כך המניה ושווי השוק שלה יורדים, וכך היא גם הופכת יותר ויותר מטרה לרכישה בידי חברות אחרות. היו באחרונה דיווחים על כך שקוואלקום האמריקאית גיששה לגבי רכישת אינטל. מנגד, אינטל לא ממש יכולה להרשות לעצמה להיכשל".
אם אכן תהיה השתלטות על אינטל, זה עלול להיות בעייתי לישראל. נזכיר, אינטל אחראית לחלק משמעותי מהיצוא הישראלי, עם 8.7 מיליארד דולר ביצוא שבבים ב-2022, 5.5% מיצוא ההייטק של המדינה וכ-1.75% מהתמ"ג.
"בהחלט, השתלטות כזו עלולה להכאיב מאוד לישראל. בתרחיש של פירוק ומכירת המפעלים - אלוהים יודע למי הם יימכרו ומה יקרה לעובדים. המפעלים עלולים להימכר לידי מדינות וחברות שממש לא בטוח שמשרתות את האינטרס הישראלי, או האמריקאי. אני לא מתכוון בהכרח לחברות סיניות, אלא שיותר מדי תהליכי פירוק עלולים לייצר כאוס. גלי ההדף של המצב באינטל מאוד משמעותיים לכלכלה הישראלית".
מהו לדעתך התרחיש הכי ריאלי בעבור אינטל?
"אני חושב שבתרחיש הטוב ביותר בעבור אינטל היא בוחרת להתחרות בענקיות כמו TSMC ומצליחה בכך. כדי לעשות זאת היא משחררת את עצמה מהגרר המסורתי של תכנון השבבים ומשחררת את המשאבים שלה כדי להפוך לשחקן משמעותי בתחום הייצור.
"התקדמות בכיוון הזה יכולה להיות בגדר בשורות טובות גם לישראל וגם לעולם המערבי כולו, בהתחשב בתמונה הגיאו-פוליטית. כאן חשוב לחדד. ישראל לא יכולה להמשיך את התלות בשחקנית אחת בלבד בתחום ייצור השבבים, כפי שהיה עד עכשיו עם אינטל. יש לנו אינטרס מובהק להביא לפה עוד חברות שבבים, מה שיכול לקרות במסגרת תוכנית וחוק שבבים לאומי".
אילו חברות למשל?
"סמסונג, גלובל פאונדריז, TSMC, לא חסרות. אם נתבונן במבט רחב יותר על ההייטק הישראלי, חשוב להבין עוד משהו. עד היום עסקנו בעיקר במקצועות התוכנה והשירותים. זה קניין רוחני שקל מאוד להעביר למדינות אחרות. הייטקיסטים שמתעצבנים היום על המדינה יכולים מחר להעביר את העסק למדינה אחרת. מפעלים יותר קשה להעביר מהיום למחר".
מהו התרחיש הגרוע ביותר עבור אינטל?
"אם אינטל תתפרק לגמרי או שתחווה מפלה גם בשוק התכנון המסורתי שלה וגם בתחום הייצור - זה יהיה גרוע לעולם המערבי כולו, שייאלץ לעבוד רק מול טייוואן, מקום שאינו יציב מבחינה גיאו־פוליטית. כל לקוח בתחום השבבים שואל היום את הספקים שלו, מה הפלאן בי שלהם למקרה שיהיו בעיות אספקה מאסיה. אני מקווה ומאמין שלאינטל לא תהיה ברירה אלא להצליח".