כיכר מגן דוד בתל אביב, שבה מתוכננת תחנת מטרו / צילום: Shutterstock
לגלובס נודע כי עלות הפקעות המטרו תעמוד על לא פחות מ־10 מיליארד שקל, מה שיהפוך את מבצע ההפקעות הזה לגדול ביותר שבוצע אי פעם בישראל. במסגרת הקמת שלושת קווי הרכבת התחתית בגוש דן, נדרשות הפקעות של אלפי נכסים כדי ליצור את התחנות, פירי שילוח מכונות החפירה, פירי אוורור ומתחמי הדיפו (מוסכי הרכבת) וכעת סכומי ההפקעות נחשפים.
● המומחים שמעריכים: זה הרגע שבו קצב מכירת הדירות והמחירים יגיעו לשיא
● הסוף לחניה חינם בכחול-לבן? לא כל כך מהר
בחודש פברואר האחרון החלה נת"ע, החברה המבצעת של הפרויקט, בפעימת ההפקעות הראשונה, עת נשלחו 11 אלף הודעות הפקעה לכ־900 נכסים. בפעימה זו מופקעים 2,300 דונם מתוך 11 אלף דונם שיופקעו לטובת הפרויקט. הערים שבהן מבוצעות ההפקעות הן תל אביב, פתח תקווה, חולון, בת ים, אור יהודה, קריית אונו וראשון לציון, שבהן יעברו שתי תכניות המטרו הראשונות שאושרו להקמת קו M3 וחלקו המרכזי של קו M1.
ואולם, מרבית בתי המגורים נמצאים בקו M2 שאושר רק בחודש מאי האחרון, ולכן המאסה הגדולה של ההפקעות הרגישות ביותר עוד לפנינו. בסך הכל צפויים להישלח כ־200 אלף מכתבי הפקעה - נתון שכאמור הופך את מבצע ההפקעה של המטרו לגדול ביותר שבוצע בישראל, והוא צפוי להתרחש באופן מהיר יחסית. לפי חוק המטרו שעבר בכנסת, המדינה יכולה גם להפקיע שטחים לא רק לצרכי ציבור אלא גם לשימושים מסחריים של הפרויקט - אלו מהווים חלק מהמודל הכלכלי למימונו.
איך נקבע הפיצוי
פרויקט המטרו כולל כאמור שלושה קווים שיעברו מתחת ל־24 רשויות מקומיות, שיוקמו בהן 109 תחנות. מועד הפתיחה הרשמי הוא בין השנים 2034-2037 אך ההערכות נוטות לכיוון סוף אותו עשור. אומדן עלויות הפרויקט הוא 150 מיליארד שקל, כאשר מימונו מורכב במחציתו מקופת המדינה (75 מיליארד שקל) ובמחציתו באמצעות מסי מטרו על בעלי נכסים ועל הרשויות המקומיות שייהנו מהשבחה בעקבות מערכת התחבורה, מלכידת ערך, משימושים מסחריים בתחנות ובמוסכי הרכבת וכן מהכנסות אגרות הגודש שאמורות להיכנס לתוקף בגוש דן בשנת 2026.
בנת"ע ובמשרדי הממשלה העדיפו לשמור מתחת לרדאר את אומדן עלות ההפקעות, עלות שתיגזר מתקציב הפרויקט, ואולם גורמים המעורים במטרו סבורים שהעלות תהיה גבוהה מ־10 מיליארד שקל.
בכל אופן, בפעימה הראשונה של ההפקעות לאחר שהושלמה שליחת 11 אלף הודעות ההפקעה לכ־900 הנכסים, החל שלב הביקור בנכסים - שלב שבמהלכו נבדקים המקרקעין ומה הם מכילים, לטובת עריכת שומת הפיצוי בהמשך. שומה זו, שנעשית לכל נכס בנפרד, למעשה תקבע מה היקף הפיצוי שיקבל כל בעל קרקע בגין ההפקעה, על פי שווי השוק של הנכס באותו זמן. לאחר שלב זה, מתבצעת תפיסת השטח באופן רשמי על ידי נת"ע, והכספים מועברים לבעלי הקרקעות.
הפיצוי מורכב משני חלקים: גובה ירידת הערך של הקרקע כתוצאה מההפקעה ומשינוי הייעוד (למשל: אם היה בייעוד מגורים, ושונה לייעוד תחנת מטרו), ושווי הקרקע עצמה והמבנים שנמצאים עליה. אגב, על פי החלטת נת"ע, מי שיגיע להסכמה מולה ויימנע מהגשת תביעה בגין ההפקעה, יזכה לפיצוי גדול ב־25% מהפיצוי שהוא זכאי לו, עד לתקרה של מיליון שקל - במטרה לזרז את ההליך ולהימנע עד כמה שניתן מהתנהלות משפטית ממושכת. סגנית מנהל חטיבת מקרקעין בנת"ע עו"ד ענבל קנקה, אמרה בכנס בנושא המטרו שנערך בתחילת חודש אוגוסט האחרון, כי כבר בחודשים הקרובים יישלחו הודעות התשלום למי שהקרקע שלו הופקעה, וכי בקרוב אמורות להתפרסם הודעות הפקעה חדשות.
על רקע זה נציין כי נת"ע פועלת ליישם הסכם מול חברת דירה להשכיר ובשיתוף הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, לקידום תכנון של תוכניות בסביבת תחנות המטרו, במתחמים שבהם עלויות ההפקעה צפויות להיות גבוהות מאוד. הרעיון הוא לאפשר פיתוח והעצמת זכויות באותם מתחמים, כהליך התחדשות עירונית, ובניית תחנת המטרו כחלק ממנו - כך שבעלי הזכויות יקבלו את ה"פיצוי" בדמות יחידות דיור חדשות, ונת"ע תימנע מהפקעה ומתשלום פיצויים לבעלים.
ההסכם הוא עבור 21 מתחמים, נכון להיום, וחברת דירה להשכיר תקבל מנת"ע עבור עבודות התכנון כ־30.5 מיליון שקל. בין המתחמים הכלולים בהסכם: שלוש תחנות בחולון, ובהן בגין ורמת אליהו, ותחנת בן גוריון בהרצליה. בממשלה מקווים שבאמצעות המודל הזה יוכלו לצמצם את עלויות ההפקעה.
עו"ד קנקה ציינה באותו כנס כי באותם מתחמים טרם אושרו צווי הפקעה, בדיוק מסיבה זו. "לא רק שהמתחמים הללו לא יינזקו", ציינה, "אנו מקווים שהם יוכלו לקבל זכויות נוספות ושהדיירים הקיימים יוכלו ליהנות מנכס מושבח עם זכויות רבות יותר, לצד מערכת הסעת המונים. כך כולם ירוויחו".
התכנון ממשיך להתקדם
בינתיים, העבודה על הקמת המטרו נמשכת: עד כה אושרו סטטוטורית ארבע מתוך חמש התכניות להקמת שלושת הקווים, וכעת עובדים בנת"ע ובמוסדות התכנון על התכנון המפורט של הקווים. בשנה שעברה נבחרו החברות שישמשו מנהלות העבודה על הקווים בעלות של 8 מיליארד שקל. החברות הזוכות כוללות חברות ישראליות ובינלאומיות והן אמורות להוסיף לטובת תכנון ובניית המטרו מאות עובדים, אלא שכעת אלו מתקשים להגיע לישראל בעקבות המלחמה.
ואולם, הפרויקט רק החל וכבר נמצא בעיכובים, כשלפי לוחות הזמנים המקוריים עבודות לקידום זמינות הקרקע בחלק מהמקטעים כבר אמורות היו להתבצע והן עדיין לא בוצעו. גם ההפקעות החלו באיחור וזאת לאחר ששרת התחבורה מירי רגב לא הסכימה לחתום על צווי ההפקעה עד שהממשלה לא תאשר תכנית לקידום מסילות רכבת לקרית שמונה ולאילת. בסופו של דבר מסילות אלו תוקצבו לתכנון בעלות של 2.4 מיליארד שקל מתוך תקציב משרדה (וביחס לעלות של עשרות מיליארדי שקלים להקמת מסילות אלו) ואז היא נאותה לחתום על הצווים.