חדשות ההייטק / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
החברות המסקרנות בתחום, האירועים שלא כדאי לפספס והפיתוחים שיעצבו את המחר: מדור חדש של גלובס יציג מדי שבוע את החדשות מהשבוע החולף בענף ההייטק.
והשבוע: גוגל הייתה אמורה לארח כנס עם חברות ביטחוניות ישראליות ואז השם שלה נמחק מההזמנה, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ומכון המחקר רייז בדוח חמור על מצב ההייטק הישראלי, מה קרה להשקעות ההייטק של מבטח שמיר, איזה רחפנים ארה"ב רוכשת וחברת השבבים האמריקאית שבדרך לוול סטריט.
● התמריצים להייטקיסטים נחתכו. מחקר חדש מגלה עד כמה
● למרות המלחמה: עלייה של יותר מ-30% בהשקעות בסטארט-אפים ישראליים
● חדשות ההייטק | הוא היה סגן נשיא באינטל. מה הוא מחפש במצלמות אבטחה?
1מדוע נמחק שמה של גוגל מכנס חברות הביטחון הישראליות?
גוגל הייתה אמורה לארח בימים אלה כנס המעלה על נס את חברות טכנולוגיות הביטחון הישראליות. בקומה בה היא נוהגת לארח סטארט-אפים ויזמים במגדל אמפא בתל אביב, היו אמורים לשבת חברות כמו SpearUAV, ספקטרלקס וקרנות דוגמת פיוז'ן, טל ונצ'רס, 10D ומפא"ת. גוגל לא הייתה רק המארחת ונותנת חסות, אלא שרישום לאירוע כלל גם הודעה כי "הנרשם מאשר לשתף את פרטיו עם המארגנים - קרן פיוז'ן (Fusion) וגוגל". בין נותני החסות הנוספים היו גם מאיץ ג'נסיס ומפא"ת.
עם זאת, לאחר פניית אתר החדשות האמריקאי דה אינטרספט, דף האירוע נעלם, לטענתו. כעת נראה שהאירוע מתקיים כסדרו במשרדי פירמת פרל לצר כהן, שותפה של קרן פיוז'ן, ללא השתתפות גוגל. קרן אינטל קפיטל שהייתה רשומה לאירוע בגוגל, משתתפת גם בכנס במשכנו החדש. מגוגל נמסר: "אין לנו קשר לאירוע".
2האם ההייטק הישראלי צומח או מתכווץ במלחמה? תלוי את מי שואלים
עד כמה נפגע ההייטק הישראלי מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל לפני כמעט שנה? תלוי את מי שואלים. הבוקר, פרסם האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) בראשות קרין מאיר רובינשטין - שמייצג גם משקיעים זרים ומרכזי פיתוח אמריקאיים בישראל - יחד עם מכון המחקר רייז (RISE) ישראל של יוג'ין קנדל - מחקר פסימי. על פיו, נרשמה ירידה של כ-6% בהשקעות הון-סיכון בחברות ישראליות וירידה חדה של כ-30% במספר המשקיעים הזרים והישראלים במהלך השנה שחלה מתחילת אוקטובר 2023 ועד סוף ספטמבר 2024.
בנוסף, נצפתה מגמה של ריכוז השקעות במספר קטן של חברות, כאשר ב-2024 עשר ההשקעות הגדולות ביותר היוו כמחצית מסך ההשקעות. מדאיג במיוחד הוא הנתון המצביע על כך ש76% מהחברות שגייסו סכומים משמעותיים, ממקמות את המטה שלהן מחוץ לישראל. אורי גבאי, מנכ"ל RISE Israel, מזהיר במסגרת הדוח מפני הסכנות הטמונות במצב הנוכחי. לדבריו, "המלחמה יצרה סערה מושלמת שמאיימת על עתידו של ההייטק הישראלי. הדוח שפרסמנו מציג מצד אחד את הגמישות שמגלה הענף, אך גם סימני אזהרה מדאיגים במיוחד ומגמות שהשלכותיהן דרמטיות לעתידו".
קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), כתבה במסגרת הדוח כי למרות התנאים הקשים, תעשיית הטק הישראלית "מפגינה לאורך השנה יציבות, יצירתיות, ויכולת מרשימה להתאים עצמה למציאות המשתנה, תוך המשך פעילות גם בהיעדר שיעור משמעותי מכוח האדם".
הדוח החמור עומד כמעט בסתירה לתמונה הוורודה יחסית שפירסמו רשות החדשות, בנק לאומי באמצעות לאומיטק ושותפתה חברת IVC. על פי לאומטק ו-IVC הההשקעות בהייטק צמחו ב-32% בתשעת החודשים הראשונים של השנה. בעוד שהדוח של IVC ולאומיטק ציין ירידה קלה במעורבות משקיעים זרים, הדוח החדש מדווח על ירידה משמעותית של כ-30% במספר המשקיעים הזרים והישראלים. כמו כן, הדוח של רייז מצביע על ריכוז השקעות במספר קטן של חברות, כאשר רוב החברות שגייסו סכומים משמעותיים ממוקמות בחו"ל.
בנוסף, ברייז מציגים ירידה של ישראל בדירוג ה-AI הבינלאומי של Tortoise Media במהלך שנת המלחמה, מהמקום ה-7 למקום ה-9, זאת לאחר שבשנת 2021 הייתה מדורגת במקום ה-5. בנוסף מצא הדוח כי כמחצית מהחברות שגייסו סבבי סיד בשנת 2022, מתקשות לגייס סבבי המשך.
גבאי סיכם את הדוח בהמלצות לפעולה מיידית. "על ממשלת ישראל להציג חזון שייתן תקווה למשקיעים וליזמים, להתוות מדיניות כלכלית אחראית, לשמר ערכים דמוקרטים ולמזער את הבידוד הבינלאומי. ככל שהמגמות הנוכחיות יימשכו - ההייטק הישראלי עלול למצוא עצמו בסכנה ממשית, תוך פגיעה משמעותית בכלכלת המדינה".
רוח הדברים של גבאי מנוגדים כמעט לחלוטין לשפה הנקייה והטקסית שאימצה מנכ"לית לאומיטק, מיה אייזן-צפריר שאמרה רק אתמול כי "ההייטק הישראלי, שממשיך לפעול בצל המלחמה, מפגין חוסן ואף שומר על מגמת צמיחה מעודדת בהשוואה ל-2023. אנחנו שמחים על כך שלצד העסקאות הגדולות, רואים עלייה עקבית בגיוסי ההון ביתר העסקאות, רבעון אחר רבעון, מתחילת השנה. בימים מורכבים אלו, לקראת יום השנה ל-7 באוקטובר, אנו מבינים עד כמה ביצועי ההייטק הישראלי אינם טריוויאליים ומגלמים את הנחישות והגמישות שמאפיינות את היזמים הישראלים".
3מבטח שמיר מציגה: השקעת ההייטק שירדה, וזו שעלתה
השקעות של חברות ציבוריות בסטארט-אפים וקרנות הון סיכון מהוות הצצה למתרחש בענף חברות ההייטק הפרטיות המתנהל ללא שקיפות. כך, דיווחים לבורסה של מבטח שמיר חושפים מדי פעם את שווי האחזקות שלה בקרנות ההון סיכון סטייט אוף מיינד ונצ'רס (SOMV) של ניר אדלר ויובל בהרב, וקרן טרגט גלובל (Target Global) האירופית לה שותפים ישראלים יוצאי קרן גיזה. על פי דוחות מבטח שמיר לרבעון השני, עולה כי שווי האחזקות ההוגן בקרן ירד בכחצית בקרן SOMV הראשונה בין יוני 2023 ליוני 2024, מ-35.1 מיליון שקל ל-16 מיליון שקל. שווי האחזקות בקרן SOMV 2, התכווץ גם הוא באותו שיעור מ-14.2 ל-7.2 מיליון שקל נכון לסוף יוני השנה. שווי האחזקות בטרגט גלובל ירד מ-34.6 מיליון שקל ל-31.3 מיליון שקל.
וישנה גם אחזקה שהשיאה למבטח שמיר רווח על הנייר: חברת ההלוואות הישראלית לקניית רכבים לנדבאז הפעילה בארה"ב (Lendbuzz) ששווי האחזקות של מבטח שמיר בה עלה מ-182.6 ל-185.5 מיליון שקל בין יוני 2023 ל-יוני 2024.
4צה"ל הצטייד ברחפנים סיניים. במה הצטיידו בארה"ב?
צה"ל הצטייד לאחרונה באלפי רחפנים סיניים מסוג DJI ואוטל - שתי חברות המוגדרות על ידי צבא ארה"ב כסכנה לביטחון הלאומי של ארה"ב - כדי לפצות על המחסור החמור בכלי טיס מסוג זה מתחילת מלחמת חרבות ברזל, כפי שנחשף בעבר בגלובס.
במקביל, יוצא הצבא האמריקאי במסע הצטיידות משלו ברחפנים מתוצרת מקומית לדרגי השטח בצבא היבשה. בארה"ב מעוניינים להכפיל את מספרם של רחפני הסיור קצר הטווח ובחרו להמשיך את ההתקשרות עם חברת סקיידיו האמריקאית (Skydio) ל-459 כלים. עוד בחר צבא ארה"ב בשבוע שעבר ברחפנים מתוצרת החברות האמריקאיות אנדוריל, חברת ציוד ביטחוני ו-PDW, חברת הרחפנים הצבאית שבהנהלתה יושבים ראש ה-CIA לשעבר ג'ון ברנן וטוני תומס, לשעבר מפקד הכוחות המיוחדים. רחפנים אלה מאפשרים מגוון משימות לדרג הפלוגה. עם זאת, טוענים אנליסטים במכון הביטחון האדסון - כושר הייצור של רחפנים אמריקאים אינו גבוה מספיק עבור צרכי הצבא.
5מאתגרת את אנבידיה: חברת השבבים האמריקאית שהגישה תשקיף
חברת שבבי הבינה המלאכותית סריבראס (Cerebras) - המפורסמת בכך שפיתחה את השבב המסחרי הגדול בעולם המורכב מפרוסת סיליקון שלמה - יוצאת להנפקה. החברה, שבין בעלי המניות שלה גם מייסדי OpenAI סם אלטמן ואיליה סוצקבר וגם הישראלי דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא באינטל, טוענת כי המעבד שפיתחה (WSE-3) עולה על שבב ה-H100 של אנבידיה במונחים של מספר ליבות וקיבולת זיכרון.
כמו אנבידיה, מציעה סריבראס את השבבים שלה באמצעות מכירת ארונות שרתים מרובי ליבות ובין לקוחותיה גם איחוד האמירויות שחתומה על עסקה רב שנתית לקניית שרתים ב- 1.43 מיליארד דולר באמצעות קרן G42 שבשליטתה עד מרץ 2025. על פי התשקיף הקרן היא גם הלקוחה הגדולה והמרכזית של סריבראס עם 83% מההכנסות המיוחסות לה, דבר שמעיד על תלות גדולה של חברת השבבים בקרן אחת ובמדינה העומדת מאחוריה.
על פי התשקיף, החברה מדווחת על הפסד של 66.6 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2024 ועל מכירות של 136.4 מיליון דולר. מדובר בשיפור משמעותי ביחס לתקופה המקבילה בשנה שעברה אז רשמה החברה הפסד של 77.8 מיליון דולר ומכירות של 8.7 מיליון דולר בלבד. בכל 2023 רשמה סריבראס הפסד של 127.2 מיליון דולר והכנסות של 78.7 מיליון דולר. ההפסד ההולך והגדל של החברה מיוחס לטענתה לעלייה בהוצאות בשל גידול בעלויות כח האדם.
לא נמסר כמה מעוניינת החברה לגייס ובאיזה שווי - בגיוס ההון האחרון שלה ב-2021 הוערכה החברה בשווי של 4 מיליארד דולר. קרן G42 היא גם בעלת מניות בסריבראס, נוסף על קרנות הון סיכון אחרות דוגמת פאונדיישן קפיטל, בנצ'מרק, אלטימטר, קוטו, אלפא ווייב וקרן אקליפס ונצ'רס של הישראלי ליאור סוסן, אחיו של יזם ההייטק הסדרתי עידו סוסן.