גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בניר עוז מגייסים כספים ממקורות פרטיים, בוחרים אדריכלים ואוספים את השברים

חברי קיבוץ ניר עוז מנסים להתחיל במלאכת השיקום, על אף שכספי הסיוע הממשלתיים טרם הגיעו ● בניר עוז מתוסכלים מהתקציב של מנהלת תקומה לשיקום הקיבוץ, שעומד על 200 מיליון שקל: "זה יספיק אולי לשליש מהתכנון" • גלובס בעקבות הקיבוץ שעבר את זוועת 7 באוקטובר, וכעת מנסה שוב לעמוד על רגליו

ניר עוז - מבט מלמעלה / צילום: המרכז למיפוי ישראל
ניר עוז - מבט מלמעלה / צילום: המרכז למיפוי ישראל

איך מקימים קיבוץ מחדש? כיצד מצליחות משפחות שעברו את האסון הגדול ביותר שניתן לדמיין, לחשוב על הקמת בית חדש, במקום זה שהיה להן וחרב? בקיבוץ ניר עוז, שכרבע מאנשיו נחטפו או נרצחו, חווים ככל הנראה את ההתמודדות הקשה ביותר בנושא השיקום. מדובר עדיין בקיבוץ רפאים שנזקק לשיקום פיזי, אך לא פחות חשוב, תושביו נזקקים לסגירת המעגל מ־7 באוקטובר שנה שעברה, כדי להביט קדימה. בינתיים הגורמים המעורבים מדווחים על התקדמות, אך גם על לא מעט משברים ומחלוקות בינו לבין מִנהלת תקומה. 

30 אלף דולר לחודש עבור 110 מ"ר? מדוע מונקו היא המקום שבו שכר הדירה הוא הגבוה בעולם 
לא רק נשק: הישראליות שמככבות גם בעולם התעופה והלוויין 
הבדל של חצי מיליון שקל לדירה באותה שכונה: האזור שהפך לנבנה ביותר בתל אביב 

47 יישובים מונה עוטף עזה, אך 10, שבהם התחוללה לחימה ב־7 באוקטובר 2023, נפגעו במידה רבה ביותר, ובראשם בארי, ניר עוז וכפר עזה, שבכל אחד מהם יש כ־100 בתים להריסה. בנוסף להם גם כיסופים, רעים, נחל עוז, חולית, כרם שלום, עין השלושה ונתיב העשרה נפגעו במידה ניכרת. 

כרבע מהחברים נרצחו או נחטפו. תיבות הדואר בקיבוץ / צילום: ארן הרשלג

חוליות אנשי מס רכוש שנשלחו לבדוק את ממדי הנזקים שאירעו ביישובים הללו הגיעו לאומדנים של 253 מיליון שקל. ברור שמדובר בנזקים הקטנים יותר, שכן מס רכוש מודד נזקים קונקרטיים, כמו עלויות שיפוץ דלת שנשרפה, קיר שנפרץ או חלון שנופץ, בעוד שעיקר הנזקים מהשבת השחורה היו כוללים - יישובים שנהרסו, קהילות שנגדעו, וצורך להקים דברים מחדש.

וכך ארע, שבעוד מס רכוש מדד נזק של 253 מיליון שקל בעשרת היישובים הפגועים, מנהלת תקומה שערכה בדיקה מקיפה ליישובים הקדישה לעבודות השיקום 1.1 מיליארד שקל, וכפי שנרחיב בהמשך - יש טענות כי מדובר בסכום שאינו מספיק, לפחות לקיבוץ ניר עוז.

קשה להרוס זיכרונות

ואולם כסף ושיקום פיזי אינם הכל. להפך - הם יכולים להגיע רק אחרי שהתושבים עצמם יביעו רצון לחזור למה שהיה ביתם, ולפחות לחלק מהם הדבר קשה מאוד. "פעם שאלו אותנו, איך זה לחיות בניר עוז. ענינו, שזה 90% גן עדן ו־10% גיהנום. תוך יום אחד הכל השתנה ל־100% גיהנום", מספר יפתח כהן, שבימים אלה עורך סיורים מודרכים בניר עוז ההרוס.

מלבד שישה בתים, המחבלים נכנסו לכל בית בקיבוץ, שרפו, רצחו ובזזו. חלק ממעשי הרצח היו מחרידים, ולקח שבועות לצוותים שעבדו בקיבוץ לזהות חלק מ־57 החברים שנרצחו. 29 מחברי הקיבוץ עדיין חטופים, מתוכם 9 מתים, ו־20 שככל הנראה עדיין בחיים.

מבעד להריסות המבנים הדוממים, ניכרות עוצמות האבל והכאב. יש משפחות שתלו שלטים על הבתים לזכר יקיריהן הנרצחים או החטופים; יש כאלה שהפכו את החורבות למעין גלעד. לא קל יהיה לשכנע אותם להרוס ולשקם את הזיכרונות הטריים.

עודד ליפשיץ, בן 84, חטוף בעזה / צילום: תומר שמאי

כהן סיפר כי בכל שיקום שייעשה בקיבוץ - החברים דורשים לשמר את הירוק. את המדשאה הגדולה שנמצאת במרכז הקיבוץ, את העצים שנִטעו ע"י החברים, ואת הצמחייה המיוחדת, שבה לכל שתיל, לכל שיח קקטוס - יש סיפור שכרוך בהיסטוריה האנושית של המקום.

ניר עוז הוא קיבוץ שיתופי בו היו כ־380 תושבים, כך שהנרצחים והחטופים מהווים כמעט רבע מהם. כ־140 משפחות מתגוררות כיום במגורים עירוניים בכרמי גת שבקרית גת. בשלב הביניים סופק מענק הצטיידות ודמי מחיה לכל נפש, והפתרון הזמני לחברי קהילה שבחרו שלא להצטרף למגורים בקרית גת כולל דמי שכירות חודשיים באמצעות משרד הבינוי והשיכון, מלבד דמי כלכלה חודשיים. בקיבוץ עצמו נותרו לגור שלושה חברים ותיקים בלבד.

הבעייתי ביותר לשיקום

ממדי האסון הופכים את ניר עוז ככל הנראה ליישוב הבעייתי ביותר לשיקום. לא ההרס והשיקום הפיזיים הם הבעיה, אלא אלה הנפשיים. כשמדובר בכל כך הרבה חטופים ואנשים שאפילו לא ניתן להתאבל על קברם התחושות קשות יותר, האבל כבד יותר וגם התרעומת כלפי מוסדות המדינה.

ד"ר מיכל מיטרני, יועצת למנכ"ל מִנהל התכנון, שמטפלת בהיבטי התכנון של יישובי העוטף, מספרת כי "כבר בימי המלחמה הראשונים הבנו שיש יישובים שלמים שיצטרכו להיבנות מחדש. עוד לא ידענו בדיוק מה הנזקים וכמה בתים נהרסו, אבל הבנו שמדובר במקרה מיוחד ושצריך להכין לו חקיקה מיוחדת".

אבל מה עושים? בימים הראשונים של המלחמה הועברו המפונים לבתי מלון ברחבי הארץ. מפוני ניר עוז הועברו למלון ים סוף באילת. כשבועיים לאחר פרוץ המלחמה, הוקמה מִנהלת תקומה לריכוז עבודות השיקום. במקביל, ערך האגף האסטרטגי במנהל התכנון סקירה בינלאומית לאיסוף ידע ותובנות מהליכי שיקום אזורי אסונות במקומות שונים בעולם, כדי להבין כיצד ניתן לגשת לעבודות הללו.

המסקנה הראשונה שיצאה מהעבודה היתה שיש לערוך שותפות אקטיבית של הקהילות שנפגעו בכל השלבים בדרך לשיקום, ובמקרים רבים התברר כי הצלחת השיקום היתה תלויה במידה רבה בשאלה האם התכנון נעשה יחד עם האוכלוסייה ולא "עבורה", והאם רצונותיה וצרכיה הייחודיים נלקחו בחשבון.

עוד הועלו, בין היתר, הצורך בטיפול בטראומה, זיכרון והנצחה, הצורך בקשב לציבור ואיסוף ידע מתמשך מהשטח, והתגברות על קשיי בירוקרטיה. עניין זה האחרון התגלה כמשמעותי ביותר בעוטף עזה, שם נסיבות האסון גרמו לתושבים לגלות אי אמון בצה"ל ואי אמון בממשלה על זרועותיה השונים.

החקיקה הראשונה הגיעה בצורה של פטור מאישורי תוכניות והיתרי בנייה, שאושרה בכנסת בדצמבר שנה שעברה, לצורך בנייה מהירה של מתחמי דיור זמניים קהילתיים למפוני העוטף, בצמוד לישובים קיימים. במהלך השנה הנוכחית הוקמה ועדה מחוזית מיוחדת לתכנון ולבנייה לאזור עוטף עזה, לצורך אישור מהיר של תוכניות הבנייה ביישובי העוטף.

ואולם הכלל המנחה שנוקטים בזרועות הממשלתיות הוא לתת לאנשי הקיבוצים להכריע ולבנות בעצמם מחדש את היישובים ולהשתדל שלא להתערב.

משפחת קדם־סימן טוב נמחתה ברגע. תמר, ג'וני ושלושת ילדיהם ארבל, שחר ועומר, שנרצחו בביתם / צילום: שירה ספיר

אנשי המנהלה מלווים את הצוותים של הקיבוצים באמצעות ישיבות שבועיות, הסרת חסמים ואישורי תוכניות ותקציבים ומעקב אחרי הביצוע. הקיבוצים עצמם בוחרים את חברת הניהול שבאמצעותה הם מתכוונים לבצע את העבודות ואת משרדי האדריכלים, שבאמצעותם יתכננו מחדש את הקיבוצים. החובה היחידה המוטלת על הקיבוצים היא, שהדברים יתנהלו בצורה של שיתוף ציבור.

"צריך להקים הכל מחדש"

כשרון בהט, האחראי על התכנון והבנייה המחודשים של ניר עוז, נשאל כיצד הגיבו חברי הקיבוץ על רעיון ההקמה מחדש, שהועלה עוד כשהיו במלונות באילת, הוא מספר כי "היה מנעד עצום של תגובות, מקצה אחד של 'השתגעתם?' ו'עכשיו לא מתעסקים בזה' (באותו זמן היו הרבה יותר חטופים, א"מ), דרך כאלה שרצו להקים את ניר עוז, אבל לא פה, ועד מי שרצו לחזור לכאן כמה שיותר מהר. בנוסף, מצבי הרוח השתנו בקיצוניות בהתאם לסיטואציות. כשהחזירו גופות האווירה היתה שפופה ולעומת זאת כשהיתה עסקת חטופים - היתה מעין אופוריה.

"לאט לאט אנשים הבינו שהחלומות להקים את ניר עוז במקומות אחרים אינם ריאליים. הנהלת הקיבוץ העבירה החלטה: 'ניר עוז זה הבית. חוזרים הביתה!', וגם הממשלה נחושה להקים את הקיבוץ באותו מקום".

כמה מהם עדיין מתקשים לחשוב על שיקום? כמה מהם לא רוצים לחזור לקיבוץ?
"אני חושב שהשאלה הזו בזמן הנוכחי אינה הוגנת. אנחנו עוד לא גרים בקיבוץ. אנחנו עדיין עמוק בתוך האירוע עם 29 חטופים, שחייבים לחזור! אני מקווה שתהליך הבנייה יהיה תהליך משקם שיחבר את כל האנשים. יהיו כנראה אנשים שלא יחזרו הנה, כי מה שחוו זה פצע שלעולם לא יגליד וזה מובן, אבל אני חושב ומאמין שהזמן עשוי לרפא וגם כאלה שאומרים שלא יחזרו, ישנו את דעתם בעתיד. עד שאתה אומר שאתה לא איתנו - אתה איתנו".

בעיה כבדה שיש לאנשי הקיבוץ היא מידת הסיוע של מנהלת תקומה. בעוד שבתקומה מדברים על הקצאת סיוע של 200 מיליון שקל לקיבוץ, יפתח כהן סיפר כי באחרונה החלו אנשי הקיבוץ לנסות לגייס כספים ממקורות פרטיים, כי הסיוע הממשלתי לא מגיע.

"הם אנשים טובים שרוצים לעזור, והלב שלהם במקום הנכון, אבל בסופו של דבר הם צינור בין הממשלה לביננו", אומר בהט על מנהלת תקומה, "והמתווה שלהם לא מתאים לניר עוז. המתווה אומר שיש נזק ושניתן להחזיר דברים לקדמותם. הסיטואציה כאן שונה לגמרי. כל הבתים למעט שישה הם בתים שנכנסו לתוכם מחבלים. נכון שלא בכולם התרחשו זוועות אבל בהרבה מאוד כן, ואי אפשר להשאיר את הבתים עם כל המשקעים האלו ורק לצבוע ולתקן את החלון והדלת וחורי הירי. מי ירצה לבוא לגור בבית של הנרצח או הנרצחת או החטופים שלא ניזוק? צריך לתכנן ולהקים את הבתים ומבנה הקיבוץ מחדש.

"רק בזמן האחרון העברנו כסף לאדריכלים ולצוות הליבה, כי הם לא יכולים ולא צריכים לעבוד בחינם. זאת בעוד תקומה משלמת רק מהרגע שאתה מתחיל לבנות משהו. יש גם בתים שלא נפגעו קשה, אבל אירעו בהם מעשי זוועות. אז הם אומרים, 'תשפצו ותחזרו לגור בבית'. מעבר לזה, הסכום שלהם גם לא יספיק לשיקום. להערכתנו זה יספיק אולי לשליש ממה שאנחנו רוצים".

ממנהלת תקומה נמסר בתגובה כי "המנהלת עובדת בשיתוף פעולה מלא עם כל קהילות החבל ובכלל זה גם עם קהילת ניר עוז. המנהלת מקיימת קשר שוטף עם הנהגת ניר עוז ומסייעת ככל שניתן בתהליך גיבוש תכנית שיקום יישובית".

ביום שלישי השבוע אמורה היתה להתקיים פגישה משותפת של נציגי המנהלת עם נציגי הקהילה, על מנת לבחון אפשרויות סיוע בהתמודדות עם המאפיינים הייחודיים של הקהילה, בשיתוף נציגים ממשרדי האוצר והמשפטים.

משלימים את שנת האבל

אחד הדברים שתקומה כן עשתה, היה, כאמור, מתן אפשרות לחברי הקיבוץ לבחור לעצמם חברה שתנהל את התכנון והבנייה של הקיבוץ העתידי. חברי ניר עוז בחרו בקבוצת מסד עוז כחברת הניהול, ובמשרדי האדריכלים מייזליץ כסיף רויטמן אדריכלים, סקורקא אדריכלים, ו"ארא" נבחרה לאדריכלות נוף.

"הקמנו צוות ליבה מוכשר, המורכב מחברת הניהול, מהאדריכלים ואדריכלי הנוף שבחרנו, מומחים לשיתוף ציבור, ומומחים למורשת וזיכרון. בחוגי בית התחלנו להפגיש בין האדריכלים לאנשים והמשכנו בפגישות גדולות יותר בנושאים מהותיים כמו זיכרון והנצחה, מבני ציבור. החלטנו שפיזית לא יקרה שום דבר לפני 7 באוקטובר. אנחנו רוצים להשלים את שנת האבל, ואז להציג לקהילה אופציות לבנייה של הקיבוץ, וכחלק אינטגרלי את האופציות לזיכרון ולמורשת", אומר בהט.

על סמך מה בחרתם את משרדי האדריכלים?
"נפגשנו עם הרבה משרדים, והלכנו לראות עבודות שלהם, דיברנו איתם ועל הלקוחות שלהם. חיפשנו אנשים שיכניסו חשיבה אחרת, כאלה שפחות עסקו בקיבוצים. רצינו אנשים שיכולים להכיל, לקבל ולהתחבר לסיטואציה ויחד עם זה - להביא משהו חדש. את הצד הקיבוצי אנחנו יכולים להביא היטב. הוועדה שלנו כוללת גם אדריכלים. חשבנו להביא חשיבה יצירתית, מחוץ לקופסה. אנחנו רוצים ליצור מקום שכל מי שאוהב את הסוג הזה של ההתיישבות יגיד 'וואו. אני רוצה להיות שותף לזה'".

יש לא מעט שאלות לגבי העתיד התכנוני של הקיבוץ המתחדש. כך, למשל, עתיד המבנים ההרוסים. יש חברים שרוצים להשאיר אותם כאתרי הנצחה וזיכרון. אחרים לא רוצים לראות אפילו בית שרוף אחד.

"ברור לנו שאנחנו לא רוצים להפוך את הקיבוץ לאתר הנצחה לטבח שהיה; המקום צריך להיות חי ושמח, כמו שהיה", אומר בהט. "באופן כללי, קיים הצורך לשמר את הזיכרון, השאלה היא איך עושים את זה. אנחנו עדיין דנים בנושא. מצד אחד, ברור לנו שלא נוכל לחיות באתר הנצחה, ומצד שני יהיו דברים שיהפכו למרכיב משמעותי בנוף הקיבוצי, וישולבו בקיבוץ המחודש כחלק מהמאמץ לשמר את המורשת והזיכרון הקולקטיבי. לצורך זה, אנו נועצים במומחים מתחום ההנצחה, שכלולים בצוות הליבה".

לקיבוץ הייתה תוכנית להרחבה. זו דיברה על הרחבתו לצד מערב, כלומר לכיוון רצועת עזה, ואולם בשל האסון התוכנית תבוטל, וההרחבה תבוצע לכיוון דרום ומזרח. החזון של בהט מכונה "80-800": לבנות מחדש 80% מהמבנים ולהכפיל את הקיבוץ, בעלות של 800 מיליון שקל.

"גם בקיבוצים אחרים שחוו את הטראומה היו תוכניות להרחבה לכיוון מערב וגם בהם היא בוטלה לטובת תוכנית להתרחב מזרחה. זה ברור ומובן לגמרי", אומרת מיטרני. "בדקנו ומצאנו, שכל תוכניות ההרחבה כלולות בשטחי ההרחבה המקוריים של הקיבוצים, כך שניתן לבצע את השינויים הללו בקלות".

"זה יכול לקחת 20 שנה"

השטחים המיועדים הם כיום שטחים חקלאיים של הקיבוץ, שככל הנראה יעברו הסבה למגורים. מיטרני מעירה, כי התכנון החדש ייערך ברוח ההנחיות החדשות של מנהל התכנון (עדיפות להולכי רגל ולרוכבי אופניים על כלי רכב, תכנון בר קיימא וכיו"ב), אך זה האתגר הפשוט מכולם, שכן הקיבוצים ככלל מתוכננים בצורה כזו, והחברים הביעו את רצונם שכך יישאר גם בתכנון החדש.

עכשיו השאלה, מתי ניתן יהיה לראות את הליכי השיקום של יישובי העוטף מתחילים ואף מושלמים. בתקומה עונים בזהירות, כי יש שתי תוכניות על סף אישור, ויש עוד שתי תוכניות שנמצאות בתהליכים מתקדמים. ההערכה שם, שאחרי חגי תשרי, שיהפכו בעוטף עזה לימי זיכרון, יואץ קצב התוכניות היישוביות.

בניר עוז, כאמור, הדברים מתנהלים יותר באיטיות ובהט אומר, כי "החלום שלי זה להתחיל. שתוך שנתיים יחזרו להיות כאן לפחות 100 משפחות".

ואולם מיטרני פסימית יותר. "מהמחקרים למדנו, ששיקום אחרי אסונות יכולים להימשך שנים רבות. אפילו 20 שנים. אני מקווה שבעוטף השיקום יהיה מהיר יותר".

עוד כתבות

נשיא צרפת, עמנואל מקרון / צילום: ap, Stephanie Scarbroug

אמברגו נשק צרפתי על ישראל: מקרון הוא לא שארל דה גול

שבוע לאחר תחילת התמרון בלבנון, נשיא צרפת עמנואל מקרון קורא לאמברגו נשק על ישראל "שישמש למלחמה בעזה" ● מהן הסיבות לקריאה של מקרון?

שמאלץ, מבית סבא וסבתא / צילום: אנטולי מיכאלו

אינטימיות עם 10 מקומות: חמ”ל האוכל שהפך למסעדה הכי מסקרנת ביפו

את "אאוט אוף דה בוקס" אפשר להגדיר כאופציה כיפית לימים לא שפויים או מטבח יהודי-תל אביבי עם טוויסט: לא מחייב, לא מעוצב, לא יקר

המאצ'י צרוב עם אגס מוחמץ / צילום: אסף קרלה

המשבר ניכר בצלחת: השנה שעברה על המסעדנות הישראלית

הקבוצה הכי תל אביבית שהוציאה תעודת כשרות למען המטרה, הפרידה מחלום מישלן כשהוא עוד בטווח נגיעה, ושורה של סגירות כואבות ● אחרי המכה של אוקטובר המסעדות חזרו, אבל אחרת: מצומצמות, ענוות ונגישות

רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: ap, Khalil Hamra

ידע מפקיסטן, אורניום מניז'ר וניסויים בסומליה: האם טורקיה בדרך לנשק גרעיני?

כחלק מהמדיניות של טורקיה שתופסת עצמה כמעצמה עולמית, נושא הגרעין אף הוא בא לידי ביטוי ● "באנקרה מאמינים כי הטכנולוגיה תסייע להם בקבלת כיסא קבוע במועצת הביטחון", מציינים בעיתון הטורקי הימני "טורקייה" ● "זה רק עניין של זמן עד שנשמע על התקדמות בתוכנית הגרעין של טורקיה", אומרים בעיתון 

מבקשי מקלט בפולין. קל יחסית להיכנס לאירופה וקשה להיות מגורש ממנה / צילום: Associated Press, Agnieszka Sadowska

חזון הגבולות הפתוחים של אירופה מתערער, ורק במדינה אחת מחככים ידיים בהנאה

ההגירה הלא חוקית, פיגועי הטרור והמלחמה באוקראינה החלו לסדוק את התנועה החופשית שהונהגה באירופה לפני עשורים ● גרמניה הכריזה על ביקורת מדגמית במעברי הגבול היבשתיים, אוסטריה הצהירה כי לא תקבל מגורשים ממנה והולנד שוקלת להודיע על מצב חירום ● האם המגמה תערער את עקרונות היסוד של האיחוד?

חץ דורבן, מערכת ההגנה של אלביט / צילום: אלביט

לא רק נשק: הישראליות שמככבות גם בעולם התעופה והלוויין

מערכות של אלביט במאות מיליוני דולרים יותקנו בנגמ"שים אמריקאיים חדשים, אורביט טכנולוג'יס קיבלה הזמנה מאינטגרטור מוביל באירופה וחברת מנועי בית שמש פורחת בעולם התעופה וההתייחסות של שר הביטחון לשעבר ויו"ר התעשייה האווירית עמיר פרץ לאירועי 7 באוקטובר ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

התחדשות עירונית. קשיים להשיג מימון עקב מצב השוק / צילום: טלי בוגדנובסקי

היזמית לא הצליחה להשיג ליווי בנקאי לפרויקט וביטלה את הסכם המכירה: מה פסק בית המשפט?

רוכשת דירה בפרויקט התחדשות עירונית הגישה בקשה למתן צו מניעה זמני, לאחר שהחברה היזמית ביטלה את החוזה עימה בטענה כי לא מצאה ליווי פיננסי לפרויקט ● לטענתה, הסיבה לביטול ההסכם היא עליית מחירי הדיור, אך החברה טענה כי פעלה בהתאם לחוזה

מיקי לוי, יש עתיד / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

בין יוזמה לתגובה: כך התעצבה תפיסת הביטחון של מדינת ישראל

התנהלות המלחמה מעלה שאלות לגבי האופן בו ישראל מסתדרת בשכונה ● חזרנו להיסטוריה ובדקנו כיצד התגבשה האסטרטגיה הביטחונית של ישראל ● מ"קיר הברזל" של ז'בוטינסקי, דרך התאמת הגישה מלוחמה במדינות ללוחמה בארגוני טרור ועד להשפעות 7 באוקטובר

סובארו פורסטר 2024 / צילום: יח''צ

הדיל של סובארו: תביאו 200 אלף שקל, תקבלו סוס עבודה יפני

העדכון התקופתי שעבר הקרוס־אובר הוותיק של סובארו העניק לו מראה רענן, תא נוסעים מתוחכם ונוחות נסיעה משודרגת ● אך התמחור מציב אותו בפלח צפוף מול מתחרים ראויים

אדם ברודי וקריסטן בל ב''רק לא זה''. ידוע מראש / צילום: באדיבות נטפליקס

נוצרייה מגיעה לארוחת ערב ומתאהבת ברב: "רק לא זה" לא עושה שירות טוב ליהדות

סדרה שעלתה לנטפליקס מציגה התאהבות מקרית בין בחורה ברוטלית, לבין בן למשפחה יהודית המתנגדת להתבוללות ● הסדרה אמנם מציגה שלל ביטויים של היהדות, אבל לא מותירה משהו שראוי לקהל הישראלי להתגאות בו

מלון American Trade בפנמה סיטי. סוויטה מטורפת בפחות מ–300 דולר, בלי להזמין מראש / צילום: Shutterstock

איך לחזור להיות תרמילאים חסרי פחד הרבה אחרי גיל 20

כשהיידי מיטשל מצאה את עצמה עם יממה פנויה בבנגקוק, היא החליטה למלא אותה בצורה בלתי צפויה ● זה הפך את החופשה שלה למושלמת אבל בעיקר הזכיר לה את ההרפתקנית שהיא הייתה פעם ● היא זנחה את האקסל ואת הרשימות, ונלחמת בצורך לסמן וי ● המדריך לנסיעה לא מתוכננת

הגבולות החדשים

שנה למלחמה: אלה הגבולות החדשים של ישראל בכלכלה, בחברה ובביטחון

השנה האחרונה שרטטה מחדש את מפת ישראל, הציפה שאלות ביטחוניות וכלכליות רבות ועוררה תהיות על חשיבותם של גבולות, לא רק בממד הפיזי ● איך תיראה המדינה ביום שאחרי, איזה מחיר נצטרך לשלם כדי להמשיך לחיות כאן ומה ההיסטוריה הגלובלית יכולה ללמד אותנו?

מונקו / צילום: Shutterstock

בגודל של הסנטרל פארק: המדינה הקטנטנה שהפכה לשיאנית מחירי נדל"ן

שוכרים ממדינות שונות מוכנים להיפרד ממיליוני דולרים תמורת דירות יוקרה, הודות למדיניות המס הנוחה של הנסיכוּת והגישה לחיים הטובים ● מחירי השכירות מגיעים עד ל־280 אלף דולר בחודש עבור חלק מן הפנטהאוזים ב־One Monte Carlo, קומפלקס מגורים הממוקם במרחק של כמה דקות הליכה מהקזינו

ארוחת בוקר בקפה עברי / צילום: חגית אברון

פעם היה כאן טוב יותר? ארבעה מקומות שיחזירו אתכם בזמן

קפה שמגיש דייסת סולת ובפלות לימון, אוסף נדיר מהשנים הראשונות למדינה, תערוכה על סודות חיי הקיבוץ ומכונות דפוס שמפיקות שלושה עמודים בחצי יממה ● לאחר שנה מתוחה, יצאנו לחפש הפסקה מההווה במקומות שמתרפקים על העבר ● חגית אברון תופרת יום

תאים במוח הפגוע באלצהיימר. בצנרת הפיתוח יש 164 תרופות / צילום: Associated Press

החוקרת שהתעקשה, וצדקה: האם תימצא התרופה לאלצהיימר?

לאחר שנים של טלטלות, תקוות שווא וכישלונות - המרוץ לטיפול באלצהיימר חזר להיות הסיפור החם של התעשייה ● אישורן של שתי תרופות המאטות את התקדמות המחלה ופריצת דרך באבחון מעניקים זריקת עידוד לחולים וגם לחברות בענף ● האם נראה בקרוב פיתוחים יעילים נוספים או אפילו חיסון?

ד''ר זאק דבי־אהרון / איור: גיל ג'יבלי

יותר מ־3,000 צוותים ברחבי העולם ניסו למצוא פתרון לבעיה. יזם ישראלי אחד הצליח

ד"ר זאק דבי־אהרון הקים עם שותפו דני מרגלית את חברת AEYE Health שפיתחה מוצר לאבחון ללא רופא של פגיעה בראייה ● בראיון לגלובס הוא מדבר על העתיד שהוא צופה לבינה מלאכותית ברפואה, על תחרותיות, ואיך הצורך להשפיע קשור לגינה שמול בניין ההסתדרות בתל אביב ● המוחות היהודיים שבחזית ה-AI, פרויקט מיוחד

דניאל גרוס / איור: גיל ג'יבלי

הוא סולק ממכינה אחרי ארבעה חודשים, היום בגיל 33 הוא עומד בחזית התחום הלוהט בעולם

בלי תואר אקדמי, דניאל גרוס היה המועמד הצעיר ביותר בתוכנית היזמים היוקרתית בארה"ב, והיום הוא ממובילי החברה החמה בתחום הבינה המלאכותית ● "חשבתי שאגדל להיות גבר דתי ונשוי עם 8 ילדים", סיפר גרוס בראיון שבו תיאר את הרגע שהפך את מסלול חייו ● המוחות היהודיים שבחזית ה-AI, פרויקט מיוחד

מאור מלול, עומר אדם ונסים שריאל־גאון / צילום: עידן כהן, אירופה-ישראל

ללא ערבות אישית ומבלי שהבטיח לקוח: כך גייסה הקבוצה של עומר אדם 410 מיליון שקל מבנק מזרחי טפחות

לגלובס נודע כי קבוצת הענן שמאחוריה עומדים השלושה, מגייסת הלוואת ענק מבנק מזרחי טפחות לבניית חוות שרתים בצרעה ● ההערכה היא כי על העסקה התחרו מספר שחקנים, בהם בנק לאומי ● בשוק צופים כי לאחר השלמת העסקה, הקבוצה עשויה לחלוש על כ־14% מסך פעילות חוות השרתים בישראל עד סוף העשור

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כלכלני דויטשה בנק מעריכים - זה מה שיעשה הנגיד ירון אם המערכה מול איראן תתרחב

לאחר ששתי חברות הדירוג מודי׳ס ו-S&P הפחיתו את דירוג האשראי של ישראל, הוציא דויטשה בנק סקירה על הכלכלה המקומית ● להערכתם, הריבית תישאר ללא שינוי בהחלטה השבוע, אך בתרחיש קיצון עשויה לעלות ● בנוסף, הם מעריכים כי ההתאוששות בכלכלה המקומית צפויה להימשך זמן רב מהצפוי

מנהיגי מדינות ההסכמה לקראת החתימה בוורסאי. ההסכם יצר את הסדר החדש, שהאו''ם הוא הביטוי העליון שלו / צילום: Associated Press

גבולות לאומיים: מי המציאו אותם, מי ניסו להתנגד להם, ואיך הם הפכו לנורמה של התנהגות בינלאומית

לפני המהפכה הצרפתית לא היו גבולות לאומיים. היו גבולות אימפריאליים גמישים וארצות התפשטו לכל עבר וגנבו טריטוריות מכל הבא ליד ● זה התחיל להשתנות לפני קצת יותר ממאה שנה ● מספר קטן של ארצות בעולם מסרבות להכיר חד–משמעית בגבולותיהן. ישראל היא אחת מהן. יש מחיר ● טור מורחב