גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בניר עוז מגייסים כספים ממקורות פרטיים, בוחרים אדריכלים ואוספים את השברים

חברי קיבוץ ניר עוז מנסים להתחיל במלאכת השיקום, על אף שכספי הסיוע הממשלתיים טרם הגיעו ● בניר עוז מתוסכלים מהתקציב של מנהלת תקומה לשיקום הקיבוץ, שעומד על 200 מיליון שקל: "זה יספיק אולי לשליש מהתכנון" • גלובס בעקבות הקיבוץ שעבר את זוועת 7 באוקטובר, וכעת מנסה שוב לעמוד על רגליו

ניר עוז - מבט מלמעלה / צילום: המרכז למיפוי ישראל
ניר עוז - מבט מלמעלה / צילום: המרכז למיפוי ישראל

איך מקימים קיבוץ מחדש? כיצד מצליחות משפחות שעברו את האסון הגדול ביותר שניתן לדמיין, לחשוב על הקמת בית חדש, במקום זה שהיה להן וחרב? בקיבוץ ניר עוז, שכרבע מאנשיו נחטפו או נרצחו, חווים ככל הנראה את ההתמודדות הקשה ביותר בנושא השיקום. מדובר עדיין בקיבוץ רפאים שנזקק לשיקום פיזי, אך לא פחות חשוב, תושביו נזקקים לסגירת המעגל מ־7 באוקטובר שנה שעברה, כדי להביט קדימה. בינתיים הגורמים המעורבים מדווחים על התקדמות, אך גם על לא מעט משברים ומחלוקות בינו לבין מִנהלת תקומה.

30 אלף דולר לחודש עבור 110 מ"ר? מדוע מונקו היא המקום שבו שכר הדירה הוא הגבוה בעולם
לא רק נשק: הישראליות שמככבות גם בעולם התעופה והלוויין
הבדל של חצי מיליון שקל לדירה באותה שכונה: האזור שהפך לנבנה ביותר בתל אביב

47 יישובים מונה עוטף עזה, אך 10, שבהם התחוללה לחימה ב־7 באוקטובר 2023, נפגעו במידה רבה ביותר, ובראשם בארי, ניר עוז וכפר עזה, שבכל אחד מהם יש כ־100 בתים להריסה. בנוסף להם גם כיסופים, רעים, נחל עוז, חולית, כרם שלום, עין השלושה ונתיב העשרה נפגעו במידה ניכרת.

כרבע מהחברים נרצחו או נחטפו. תיבות הדואר בקיבוץ / צילום: ארן הרשלג

חוליות אנשי מס רכוש שנשלחו לבדוק את ממדי הנזקים שאירעו ביישובים הללו הגיעו לאומדנים של 253 מיליון שקל. ברור שמדובר בנזקים הקטנים יותר, שכן מס רכוש מודד נזקים קונקרטיים, כמו עלויות שיפוץ דלת שנשרפה, קיר שנפרץ או חלון שנופץ, בעוד שעיקר הנזקים מהשבת השחורה היו כוללים - יישובים שנהרסו, קהילות שנגדעו, וצורך להקים דברים מחדש.

וכך ארע, שבעוד מס רכוש מדד נזק של 253 מיליון שקל בעשרת היישובים הפגועים, מנהלת תקומה שערכה בדיקה מקיפה ליישובים הקדישה לעבודות השיקום 1.1 מיליארד שקל, וכפי שנרחיב בהמשך - יש טענות כי מדובר בסכום שאינו מספיק, לפחות לקיבוץ ניר עוז.

קשה להרוס זיכרונות

ואולם כסף ושיקום פיזי אינם הכל. להפך - הם יכולים להגיע רק אחרי שהתושבים עצמם יביעו רצון לחזור למה שהיה ביתם, ולפחות לחלק מהם הדבר קשה מאוד. "פעם שאלו אותנו, איך זה לחיות בניר עוז. ענינו, שזה 90% גן עדן ו־10% גיהנום. תוך יום אחד הכל השתנה ל־100% גיהנום", מספר יפתח כהן, שבימים אלה עורך סיורים מודרכים בניר עוז ההרוס.

מלבד שישה בתים, המחבלים נכנסו לכל בית בקיבוץ, שרפו, רצחו ובזזו. חלק ממעשי הרצח היו מחרידים, ולקח שבועות לצוותים שעבדו בקיבוץ לזהות חלק מ־57 החברים שנרצחו. 29 מחברי הקיבוץ עדיין חטופים, מתוכם 9 מתים, ו־20 שככל הנראה עדיין בחיים.

מבעד להריסות המבנים הדוממים, ניכרות עוצמות האבל והכאב. יש משפחות שתלו שלטים על הבתים לזכר יקיריהן הנרצחים או החטופים; יש כאלה שהפכו את החורבות למעין גלעד. לא קל יהיה לשכנע אותם להרוס ולשקם את הזיכרונות הטריים.

עודד ליפשיץ, בן 84, חטוף בעזה / צילום: תומר שמאי

כהן סיפר כי בכל שיקום שייעשה בקיבוץ - החברים דורשים לשמר את הירוק. את המדשאה הגדולה שנמצאת במרכז הקיבוץ, את העצים שנִטעו ע"י החברים, ואת הצמחייה המיוחדת, שבה לכל שתיל, לכל שיח קקטוס - יש סיפור שכרוך בהיסטוריה האנושית של המקום.

ניר עוז הוא קיבוץ שיתופי בו היו כ־380 תושבים, כך שהנרצחים והחטופים מהווים כמעט רבע מהם. כ־140 משפחות מתגוררות כיום במגורים עירוניים בכרמי גת שבקרית גת. בשלב הביניים סופק מענק הצטיידות ודמי מחיה לכל נפש, והפתרון הזמני לחברי קהילה שבחרו שלא להצטרף למגורים בקרית גת כולל דמי שכירות חודשיים באמצעות משרד הבינוי והשיכון, מלבד דמי כלכלה חודשיים. בקיבוץ עצמו נותרו לגור שלושה חברים ותיקים בלבד.

הבעייתי ביותר לשיקום

ממדי האסון הופכים את ניר עוז ככל הנראה ליישוב הבעייתי ביותר לשיקום. לא ההרס והשיקום הפיזיים הם הבעיה, אלא אלה הנפשיים. כשמדובר בכל כך הרבה חטופים ואנשים שאפילו לא ניתן להתאבל על קברם התחושות קשות יותר, האבל כבד יותר וגם התרעומת כלפי מוסדות המדינה.

ד"ר מיכל מיטרני, יועצת למנכ"ל מִנהל התכנון, שמטפלת בהיבטי התכנון של יישובי העוטף, מספרת כי "כבר בימי המלחמה הראשונים הבנו שיש יישובים שלמים שיצטרכו להיבנות מחדש. עוד לא ידענו בדיוק מה הנזקים וכמה בתים נהרסו, אבל הבנו שמדובר במקרה מיוחד ושצריך להכין לו חקיקה מיוחדת".

אבל מה עושים? בימים הראשונים של המלחמה הועברו המפונים לבתי מלון ברחבי הארץ. מפוני ניר עוז הועברו למלון ים סוף באילת. כשבועיים לאחר פרוץ המלחמה, הוקמה מִנהלת תקומה לריכוז עבודות השיקום. במקביל, ערך האגף האסטרטגי במנהל התכנון סקירה בינלאומית לאיסוף ידע ותובנות מהליכי שיקום אזורי אסונות במקומות שונים בעולם, כדי להבין כיצד ניתן לגשת לעבודות הללו.

המסקנה הראשונה שיצאה מהעבודה היתה שיש לערוך שותפות אקטיבית של הקהילות שנפגעו בכל השלבים בדרך לשיקום, ובמקרים רבים התברר כי הצלחת השיקום היתה תלויה במידה רבה בשאלה האם התכנון נעשה יחד עם האוכלוסייה ולא "עבורה", והאם רצונותיה וצרכיה הייחודיים נלקחו בחשבון.

עוד הועלו, בין היתר, הצורך בטיפול בטראומה, זיכרון והנצחה, הצורך בקשב לציבור ואיסוף ידע מתמשך מהשטח, והתגברות על קשיי בירוקרטיה. עניין זה האחרון התגלה כמשמעותי ביותר בעוטף עזה, שם נסיבות האסון גרמו לתושבים לגלות אי אמון בצה"ל ואי אמון בממשלה על זרועותיה השונים.

החקיקה הראשונה הגיעה בצורה של פטור מאישורי תוכניות והיתרי בנייה, שאושרה בכנסת בדצמבר שנה שעברה, לצורך בנייה מהירה של מתחמי דיור זמניים קהילתיים למפוני העוטף, בצמוד לישובים קיימים. במהלך השנה הנוכחית הוקמה ועדה מחוזית מיוחדת לתכנון ולבנייה לאזור עוטף עזה, לצורך אישור מהיר של תוכניות הבנייה ביישובי העוטף.

ואולם הכלל המנחה שנוקטים בזרועות הממשלתיות הוא לתת לאנשי הקיבוצים להכריע ולבנות בעצמם מחדש את היישובים ולהשתדל שלא להתערב.

משפחת קדם־סימן טוב נמחתה ברגע. תמר, ג'וני ושלושת ילדיהם ארבל, שחר ועומר, שנרצחו בביתם / צילום: שירה ספיר

אנשי המנהלה מלווים את הצוותים של הקיבוצים באמצעות ישיבות שבועיות, הסרת חסמים ואישורי תוכניות ותקציבים ומעקב אחרי הביצוע. הקיבוצים עצמם בוחרים את חברת הניהול שבאמצעותה הם מתכוונים לבצע את העבודות ואת משרדי האדריכלים, שבאמצעותם יתכננו מחדש את הקיבוצים. החובה היחידה המוטלת על הקיבוצים היא, שהדברים יתנהלו בצורה של שיתוף ציבור.

"צריך להקים הכל מחדש"

כשרון בהט, האחראי על התכנון והבנייה המחודשים של ניר עוז, נשאל כיצד הגיבו חברי הקיבוץ על רעיון ההקמה מחדש, שהועלה עוד כשהיו במלונות באילת, הוא מספר כי "היה מנעד עצום של תגובות, מקצה אחד של 'השתגעתם?' ו'עכשיו לא מתעסקים בזה' (באותו זמן היו הרבה יותר חטופים, א"מ), דרך כאלה שרצו להקים את ניר עוז, אבל לא פה, ועד מי שרצו לחזור לכאן כמה שיותר מהר. בנוסף, מצבי הרוח השתנו בקיצוניות בהתאם לסיטואציות. כשהחזירו גופות האווירה היתה שפופה ולעומת זאת כשהיתה עסקת חטופים - היתה מעין אופוריה.

"לאט לאט אנשים הבינו שהחלומות להקים את ניר עוז במקומות אחרים אינם ריאליים. הנהלת הקיבוץ העבירה החלטה: 'ניר עוז זה הבית. חוזרים הביתה!', וגם הממשלה נחושה להקים את הקיבוץ באותו מקום".

כמה מהם עדיין מתקשים לחשוב על שיקום? כמה מהם לא רוצים לחזור לקיבוץ?
"אני חושב שהשאלה הזו בזמן הנוכחי אינה הוגנת. אנחנו עוד לא גרים בקיבוץ. אנחנו עדיין עמוק בתוך האירוע עם 29 חטופים, שחייבים לחזור! אני מקווה שתהליך הבנייה יהיה תהליך משקם שיחבר את כל האנשים. יהיו כנראה אנשים שלא יחזרו הנה, כי מה שחוו זה פצע שלעולם לא יגליד וזה מובן, אבל אני חושב ומאמין שהזמן עשוי לרפא וגם כאלה שאומרים שלא יחזרו, ישנו את דעתם בעתיד. עד שאתה אומר שאתה לא איתנו - אתה איתנו".

בעיה כבדה שיש לאנשי הקיבוץ היא מידת הסיוע של מנהלת תקומה. בעוד שבתקומה מדברים על הקצאת סיוע של 200 מיליון שקל לקיבוץ, יפתח כהן סיפר כי באחרונה החלו אנשי הקיבוץ לנסות לגייס כספים ממקורות פרטיים, כי הסיוע הממשלתי לא מגיע.

"הם אנשים טובים שרוצים לעזור, והלב שלהם במקום הנכון, אבל בסופו של דבר הם צינור בין הממשלה לביננו", אומר בהט על מנהלת תקומה, "והמתווה שלהם לא מתאים לניר עוז. המתווה אומר שיש נזק ושניתן להחזיר דברים לקדמותם. הסיטואציה כאן שונה לגמרי. כל הבתים למעט שישה הם בתים שנכנסו לתוכם מחבלים. נכון שלא בכולם התרחשו זוועות אבל בהרבה מאוד כן, ואי אפשר להשאיר את הבתים עם כל המשקעים האלו ורק לצבוע ולתקן את החלון והדלת וחורי הירי. מי ירצה לבוא לגור בבית של הנרצח או הנרצחת או החטופים שלא ניזוק? צריך לתכנן ולהקים את הבתים ומבנה הקיבוץ מחדש.

"רק בזמן האחרון העברנו כסף לאדריכלים ולצוות הליבה, כי הם לא יכולים ולא צריכים לעבוד בחינם. זאת בעוד תקומה משלמת רק מהרגע שאתה מתחיל לבנות משהו. יש גם בתים שלא נפגעו קשה, אבל אירעו בהם מעשי זוועות. אז הם אומרים, 'תשפצו ותחזרו לגור בבית'. מעבר לזה, הסכום שלהם גם לא יספיק לשיקום. להערכתנו זה יספיק אולי לשליש ממה שאנחנו רוצים".

ממנהלת תקומה נמסר בתגובה כי "המנהלת עובדת בשיתוף פעולה מלא עם כל קהילות החבל ובכלל זה גם עם קהילת ניר עוז. המנהלת מקיימת קשר שוטף עם הנהגת ניר עוז ומסייעת ככל שניתן בתהליך גיבוש תכנית שיקום יישובית".

ביום שלישי השבוע אמורה היתה להתקיים פגישה משותפת של נציגי המנהלת עם נציגי הקהילה, על מנת לבחון אפשרויות סיוע בהתמודדות עם המאפיינים הייחודיים של הקהילה, בשיתוף נציגים ממשרדי האוצר והמשפטים.

משלימים את שנת האבל

אחד הדברים שתקומה כן עשתה, היה, כאמור, מתן אפשרות לחברי הקיבוץ לבחור לעצמם חברה שתנהל את התכנון והבנייה של הקיבוץ העתידי. חברי ניר עוז בחרו בקבוצת מסד עוז כחברת הניהול, ובמשרדי האדריכלים מייזליץ כסיף רויטמן אדריכלים, סקורקא אדריכלים, ו"ארא" נבחרה לאדריכלות נוף.

"הקמנו צוות ליבה מוכשר, המורכב מחברת הניהול, מהאדריכלים ואדריכלי הנוף שבחרנו, מומחים לשיתוף ציבור, ומומחים למורשת וזיכרון. בחוגי בית התחלנו להפגיש בין האדריכלים לאנשים והמשכנו בפגישות גדולות יותר בנושאים מהותיים כמו זיכרון והנצחה, מבני ציבור. החלטנו שפיזית לא יקרה שום דבר לפני 7 באוקטובר. אנחנו רוצים להשלים את שנת האבל, ואז להציג לקהילה אופציות לבנייה של הקיבוץ, וכחלק אינטגרלי את האופציות לזיכרון ולמורשת", אומר בהט.

על סמך מה בחרתם את משרדי האדריכלים?
"נפגשנו עם הרבה משרדים, והלכנו לראות עבודות שלהם, דיברנו איתם ועל הלקוחות שלהם. חיפשנו אנשים שיכניסו חשיבה אחרת, כאלה שפחות עסקו בקיבוצים. רצינו אנשים שיכולים להכיל, לקבל ולהתחבר לסיטואציה ויחד עם זה - להביא משהו חדש. את הצד הקיבוצי אנחנו יכולים להביא היטב. הוועדה שלנו כוללת גם אדריכלים. חשבנו להביא חשיבה יצירתית, מחוץ לקופסה. אנחנו רוצים ליצור מקום שכל מי שאוהב את הסוג הזה של ההתיישבות יגיד 'וואו. אני רוצה להיות שותף לזה'".

יש לא מעט שאלות לגבי העתיד התכנוני של הקיבוץ המתחדש. כך, למשל, עתיד המבנים ההרוסים. יש חברים שרוצים להשאיר אותם כאתרי הנצחה וזיכרון. אחרים לא רוצים לראות אפילו בית שרוף אחד.

"ברור לנו שאנחנו לא רוצים להפוך את הקיבוץ לאתר הנצחה לטבח שהיה; המקום צריך להיות חי ושמח, כמו שהיה", אומר בהט. "באופן כללי, קיים הצורך לשמר את הזיכרון, השאלה היא איך עושים את זה. אנחנו עדיין דנים בנושא. מצד אחד, ברור לנו שלא נוכל לחיות באתר הנצחה, ומצד שני יהיו דברים שיהפכו למרכיב משמעותי בנוף הקיבוצי, וישולבו בקיבוץ המחודש כחלק מהמאמץ לשמר את המורשת והזיכרון הקולקטיבי. לצורך זה, אנו נועצים במומחים מתחום ההנצחה, שכלולים בצוות הליבה".

לקיבוץ הייתה תוכנית להרחבה. זו דיברה על הרחבתו לצד מערב, כלומר לכיוון רצועת עזה, ואולם בשל האסון התוכנית תבוטל, וההרחבה תבוצע לכיוון דרום ומזרח. החזון של בהט מכונה "80-800": לבנות מחדש 80% מהמבנים ולהכפיל את הקיבוץ, בעלות של 800 מיליון שקל.

"גם בקיבוצים אחרים שחוו את הטראומה היו תוכניות להרחבה לכיוון מערב וגם בהם היא בוטלה לטובת תוכנית להתרחב מזרחה. זה ברור ומובן לגמרי", אומרת מיטרני. "בדקנו ומצאנו, שכל תוכניות ההרחבה כלולות בשטחי ההרחבה המקוריים של הקיבוצים, כך שניתן לבצע את השינויים הללו בקלות".

"זה יכול לקחת 20 שנה"

השטחים המיועדים הם כיום שטחים חקלאיים של הקיבוץ, שככל הנראה יעברו הסבה למגורים. מיטרני מעירה, כי התכנון החדש ייערך ברוח ההנחיות החדשות של מנהל התכנון (עדיפות להולכי רגל ולרוכבי אופניים על כלי רכב, תכנון בר קיימא וכיו"ב), אך זה האתגר הפשוט מכולם, שכן הקיבוצים ככלל מתוכננים בצורה כזו, והחברים הביעו את רצונם שכך יישאר גם בתכנון החדש.

עכשיו השאלה, מתי ניתן יהיה לראות את הליכי השיקום של יישובי העוטף מתחילים ואף מושלמים. בתקומה עונים בזהירות, כי יש שתי תוכניות על סף אישור, ויש עוד שתי תוכניות שנמצאות בתהליכים מתקדמים. ההערכה שם, שאחרי חגי תשרי, שיהפכו בעוטף עזה לימי זיכרון, יואץ קצב התוכניות היישוביות.

בניר עוז, כאמור, הדברים מתנהלים יותר באיטיות ובהט אומר, כי "החלום שלי זה להתחיל. שתוך שנתיים יחזרו להיות כאן לפחות 100 משפחות".

ואולם מיטרני פסימית יותר. "מהמחקרים למדנו, ששיקום אחרי אסונות יכולים להימשך שנים רבות. אפילו 20 שנים. אני מקווה שבעוטף השיקום יהיה מהיר יותר".

עוד כתבות

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הביטקוין מטפס ב-7% והישראליות שצונחות

עליות באירופה ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צונחת בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● הביטקוין עולה ל-67 אלף דולר למטבע

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר