מרוץ החימוש בבינה מלאכותית / איור: גיל ג'יבלי
ענקיות הטכנולוגיה נמצאות במרוץ יקר של חימוש בבינה מלאכותית. אחת מהאסטרטגיות שלהן היא רכישת חברות המתמחות באלמנטים שונים של פיתוח ואימון מודלים מבוססי בינה מלאכותית יוצרת, רכישות שלעיתים מגיעות לסכומי עתק. דוגמה טרייה מהשבועות האחרונים כוללת את הסכום המטאורי (2.5 מיליארד דולר) ששילמה ענקית החיפוש גוגל למשקיעי חברת Character.ai כדי לצרף לשורותיה 30 מעובדי החברה, ובראשם נעם שזיר - מהמוחות הבכירים בתעשייה כיום.
מרדף החימוש מפנה את הזרקור גם לאקוסיסטם המקומי ומעלה את השאלה אילו חברות ישראליות עשויות להיות הבאות להירכש? גלובס אסף רשימה של 5 חברות שליבת פעולתן מבוססת בינה מלאכותית.
מומחים בתחום מסבירים לגלובס כי חשוב לזכור שלמרות פעילותן הערה של חברות אלו, נכון להיום אף אחת מהן לא מובילת שוק, מה שמגדיל את הסיכויים לכך שהן אכן יסכימו להירכש, פעולה שתהווה פתרון נוח הן לצד הרוכש והן לצד הנרכש. לעיתים הנרכשות לא בהכרח בעלות מסוגלות להמשיך ולפעול באופן עצמאי לאורך זמן, והרוכשות רוצות להטמיע אצלן פתרונות מוכנים בתחום.
AI21 מאבדת מומנטום יקר
הדוגמה המפורסמת ביותר היא גם החברה הישראלית היחידה כיום שמפתחת מודלי שפה גדולים (LLMs), והיא AI21 Labs. החברה, שנוסדה ב־2017 ע"י על ידי פרופסור יואב שוהם והיזם אורי גושן, אליהם הצטרף כשותף ומשקיע אמנון שעשוע, התפרסמה בזכות מודל השפה Jurassic, שהתבסס על טכנולוגיה דומה לזו שבה פותחו מודלים מובילים כמו GPT. בנוסף, לאחרונה השיקה מודל חדש המבוסס על טכנולוגיית Jamba, שאמורה להפחית את שיעור הטעויות במודלי שפה.
למרות החדשנות, החברה מתמודדת עם אתגרים משמעותיים. כפי שפורסם בגלובס, המודל החדש טרם זכה לדירוג גבוה בטבלאות ההשוואה, מה שגורם לחברה לאבד מומנטום יקר בשוק תחרותי. בנוסף, AI21 מתקשה להתחרות בענקיות כמו OpenAI, גוגל ומטא, שמשקיעות סכומי עתק בפיתוח ושיווק. החברה גייסה בסבב האחרון 200 מיליון דולר, נמוך משמעותית בהשוואה למתחרותיה. אנתרופיק למשל גייסה 1.3 מיליארד דולר.
מצב זה מעמיד את AI21 בפני דילמה קריטית: כדי להמשיך בפיתוח ובצמיחה עליה לגייס מאות מיליוני דולרים בטווח הקרוב, בין היתר כדי להדביק את הפער הטכנולוגי והשיווקי. ללא היכולת לגייס הון משמעותי או להשיג פריצת דרך טכנולוגית מהירה, ייתכן שהאופציה להירכש תהיה הריאלית והיעילה ביותר בעבורה.
BRIA הערך הייחודי יישחק?
"בריאה" (BRIA AI), שנוסדה ב־2020 ע"י ד"ר יאיר עדתו, גל יעקובי ואסא אלדר, מפתחת פלטפורמה המאפשרת יצירת תמונות וסרטונים בעזרת בינה מלאכותית. מה שמבדיל אותה משחקנים אחרים הוא מנגנון שמאפשר תגמול כספי ליוצרים שעבודותיהם שימשו לאימון המודל. עד היום גייסה 34.5 מיליון דולר ממשקיעים כמו TLV, J-Venture ואינטל קפיטל.
הטכנולוגיה של בריאה נועדה להתמודד עם אחת הסוגיות המשפטיות והאתיות הבוערות ביותר בתחום - הפרת זכויות יוצרים. בעוד חברות כמו OpenAI ואנתרופיק מתמודדות עם תביעות מצד יוצרים ועיתונים גדולים על השימוש בתכנים שלהם לאימון המודלים, בריאה מנסה לייצר מודל "נקי" משפטית מלכתחילה. יש מי שכבר החלו להטמיע מנגנוני הגנה משפטית בכליהן, למשל מיקרוסופט שמציעה הגנה ללקוחותיה מפני תביעות הפרת קניין רוחני הנובעות משימוש בתוצרים שמפיקים כליה.
מצב זה מעמיד את בריאה בפני דילמה. הגישה הייחודית שלה לנושא הזכויות עשויה להפוך אותה למטרה אטרקטיבית לרכישה על ידי חברות גדולות המעוניינות להטמיע מודל "נקי" שכזה. עם זאת, ככל שיותר חברות מאמצות גישות דומות, הערך הייחודי שלה עלול להישחק.
Hour One ו־D-ID מתחרות בענקיות הטק
שתיים מהחברות הבולטות בתחום פועלות בשוק האוואטרים הדיגיטליים: Hour One, שנוסדה ב־2019 ע"י אורן אהרון וליאור חכים, פיתחה פלטפורמה להמרת אנשים לדמויות וירטואליות מונפשות. החברה גייסה עד היום 25 מיליון דולר ממשקיעים כמו אינסייט פרטנרס וקינדרד ונצ'רס. השנייה היא D-ID, שנוסדה ב־2017 ע"י סלע בלונדהיים, גיל פרי ואלירן קוטה, ומפתחת פלטפורמה ליצירת תוכן ואינטראקציות מבוססות בינה מלאכותית. החברה גייסה 48 מיליון דולר ממשקיעים כמו קרן ההון סיכון פיטנגו ובנק הפועלים.
שוק האוואטרים צפוי לצמוח מ־21 מיליארד דולר אשתקד ליותר מ־454 מיליארד דולר בשנת 2031, כך לפי חברת המחקר קינג'ס. גם כאן אחד האתגרים המרכזיים הוא התחרות מול שחקניות גדולות ומבוססות, בהן מטא, מיקרוסופט ואנבידיה, שמשקיעות משאבים רבים בפיתוח טכנולוגיות אוואטר מתקדמות. מלבד פער המשאבים העצום לטובת הענקיות, יש להן בסיס משתמשים קיים של מיליארדי אנשים, מה שמקנה להן יתרון משמעותי בהטמעת הכלים שלהן.
נוכח אתגרים אלו, יש סיכוי גבוה ש־Hour One ו־D-ID יסומנו כמטרות אטרקטיביות לרכישה. הטכנולוגיה המתקדמת שלהן יכולה להיות נכס אסטרטגי עבור חברות המעוניינות להרחיב את יכולותיהן בתחום. ומצד החברות הישראליות, רכישה יכולה לספק להן את המשאבים הדרושים כדי להתחרות ברמה גלובלית.
Qodo אם הנישה תספיק
חברת Qodo, לשעבר CodiumAI, הוקמה ב־2022 ע"י איתמר פרידמן ודדי קרדו, ומפתחת פלטפורמה לבדיקת נכונות קוד תוך התמקדות במיפוי התנהגויות קוד, זיהוי מקרי קצה ואיתור התנהגויות חשודות במערכות תוכנה.
השוק הצומח של כלי פיתוח תוכנה מבוססי AI מאופיין במגוון שחקנים המגובים על ידי חברות ענק. לדוגמה GitHub Copilot, מיזם משותף של GitHub ו־OpenAI, פועל בתחום ייצור הקוד ויש לו כ־1.8 מיליון משתמשים משלמים. גם חברת Snyk, שרכשה את DeepCode ב־2020 ומוערכת במיליארדי דולרים, מציעה פתרונות לאבטחת קוד. הסטארט־אפ האמריקאי Codeium, המתמחה בפיתוח עוזר קוד, הגיע לאחרונה למעמד של חד קרן עם שווי של 1.25 מיליארד דולר. בזירת ענקיות הטכנולוגיה, ישנו אמזון CodeGuru, המנצל את עוצמת הענן של AWS לניתוח קוד.
נציין שרבות מהמתחרות שהוזכרו מתמקדות בייצור קוד או באבטחה כללית של קוד, ומציעות במסגרת השירותים הללו גם בדיקת קוד, בעוד Qodo מנסה למצב את עצמה בנישה הספציפית של בדיקת איכות ואיתור התנהגויות חריגות בקוד.
ועדיין, על Qodo להוכיח את יעילות הפתרון שלה אל מול כלים מבוססים יותר, וללהתחרות בחברות בעלות בסיס משתמשים גדול ומשאבים נרחבים. החברה הודיעה ביום ב' על שינוי שמה ועל גיוס 40 מיליון דולר, שמביא את סך ההשקעה בחברה מאז הקמתה ל־50 מיליון דולר, סכום צנוע ביחס למתחרותיה. במצב זה, רכישה יכולה להוות פתרון נוח הן לחברה הישראלית והן לרוכשת, שתוכל להטמיע מסוגלות ספציפית במסגרת כלי העזר שהיא מציעה למלאכת יצירת הקוד.