כחלק מהמדיניות של טורקיה שתופסת עצמה כמעצמה עולמית, נושא הגרעין אף הוא בא לידי ביטוי ● "באנקרה מאמינים כי הטכנולוגיה תסייע להם בקבלת כיסא קבוע במועצת הביטחון", מציינים בעיתון הטורקי הימני "טורקייה" ● "זה רק עניין של זמן עד שנשמע על התקדמות בתוכנית הגרעין של טורקיה", אומרים בעיתון
רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: ap, Khalil Hamra
טורקיה פועלת לאורך 21 שנות שלטון רג'פ טאייפ ארדואן להרחבת ההשפעה על מדינות אפריקה. הקמת ערוץ הטלוויזיה "TRT אפריקה" של תאגיד השידור הציבורי הטורקי שמשדר בסווהילית, פריסת כוחות צבאיים בסומליה והתקרבות לניז'ר לאחר ההפיכה שהתבצעה בה, מהווים רק חלק מסל הפעולות של אנקרה. על כן, העיתון הימני־שמרני "טורקייה" (Türkiye) עסק ברצונו של משטר ארדואן להציג עמדה גרעינית "איתנה".
ראשית, בטורקיה מוצב נשק גרעיני. מאז 1959, הסכם של נאט"ו הביא להצבה קבועה של נשק גרעיני אמריקאי בבסיס אינג'ירליק שבאדנה. מבין 3,708 ראשי קרב גרעיניים פעילים של ארה"ב, כך לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), כ־24 מוצבים בטורקיה. עבור הפעלתם, ישנם קודים שמופקדים בידי קצינים אמריקאים וטורקים.
מעבר לכך, טורקיה מרבה לעסוק בתחום הגרעין של מדינות נוספות באזור. בנובמבר, למשל, ארדואן אמר כי "טורקיה תותיר את הנשק הגרעיני הישראלי" בתשומת הלב העולמית. לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום, ישראל מחזיקה ב־90 ראשי קרב גרעיניים. בה בעת, באנקרה לא שמחים לראות את תוכנית הגרעין האיראנית מתקדמת. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), מעריכה כי איראן צברה לאחרונה 22.6 ק"ג אורניום מועשר ל־60% - ובסך הכל ברשותה 164.7 ק"ג. בארגון מעריכים כי לטהרן חסרים רק 2 ק"ג כדי להגיע לכמות תיאורטית, שאם תועשר יותר, תספיק לארבע פצצות גרעין.
לטורקיה בעצמה יש תוכנית גרעין פעילה, גם אם כרגע היא לא בהכרח עוסקת בגרעין צבאי. במסגרת מערכת היחסים הקרובה בין ארדואן לבין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, בשנת 2018 החלה בניית תחנת הכוח הגרעינית "אקויו" במחוז מרסין. בהתאם לחוזה בסך 25 מיליארד דולר שחתמה אנקרה עם "רוסאטום", תאגיד הגרעין הרוסי, תופעל במשך 20 שנה תחנת הכוח הגרעינית, שהחל מ־2028 מיועדת לספק לטורקיה כ־10% מתצרוכת החשמל המקומית. כבר כיום, טורקיה מתכננת במסגרת תוכנית הגרעין המקומית, הקמת תחנות כוח נוספות בסינופ שבים השחור ובפאתי איסטנבול.
אנרגיה גרעינית מהווה בימים אלה מקור לכ־10% מייצור החשמל העולמי. לפי נתוני התאחדות הגרעין הבינלאומית, המדינות המובילות בייצור חשמל מאנרגיה גרעינית הן ארה"ב (772.2 טרה־וואט שעה), סין (395.4 טרה־וואט שעה) וצרפת (282.1 טרה־וואט שעה). מבחינת מתקנים שבנייתם החלה ב־2023, סין ניצבת מקדימה עם חמישה מתקנים בהספק כולל של כ־6,245 מגה־וואט. ככלל, 416 יחידות ייצור גרעיניות פרוסות ב־32 מדינות, כאשר 30 נוספות חדשות מפתחות תוכניות גרעין משלהן.
התקדמות בתוכנית הגרעין של טורקיה - "רק עניין של זמן"
כחלק מהמדיניות של טורקיה שתופסת עצמה כמעצמה עולמית, נושא הגרעין אף הוא בא לידי ביטוי. מדיניותו של ארדואן היא כי "העולם גדול מחמש", כשכוונתו לחמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם: ארה"ב, רוסיה, סין, צרפת ובריטניה. בד בבד, אלו הן חמש המדינות שנמצאות בצמרת טבלת ראשי הקרב הגרעיניים. טורקיה פנתה בעבר לכל אחת מהן כדי שתסייע לה בפיתוח תוכנית הגרעין המקומית, אבל רק רוסיה נרתמה. "באנקרה מאמינים כי הטכנולוגיה תסייע להם בקבלת כיסא קבוע במועצת הביטחון", מציינים בעיתון הטורקי הימני.
הסיוע הרוסי מוגבל לאינטרסים של מוסקבה, ולכן בטורקיה שואפים לעצמאות. ידידה קרובה של אנקרה בעלת 170 ראשי קרב גרעיניים היא פקיסטן. מערכת היחסים הזו הייתה הסיבה שבגינה ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי סירב לשלב את טורקיה בתוכנית מסדרון IMEC, שהציג אשתקד נשיא ארה"ב ג'ו ביידן מיוון, דרך ישראל, ירדן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות - עד להודו. כמו כן, עד ההפיכה בניז'ר, הייתה המדינה הנחשלת שמפיקה 5% מכלל האורניום בעולם, גם הספקית של 25% מתצרוכת האורניום של האיחוד האירופי. ההפיכה הזו קירבה בין טורקיה לבינה. ואחרונה, סומליה בעלת השטחים הרבים הבלתי מיושבים, כבר תלויה בטורקיה בכל תחומי החיים: ביטחון, כלכלה וחברה.
על כן, ב"טורקייה" באים ואומרים כי ככל שהמתיחות באזור גוברת ורוסיה וישראל, לפי פרסומים זרים, מחזיקות בנשק גרעיני ואילו איראן שוקלת את המהלך, "זה רק עניין של זמן עד שנשמע על התקדמות בתוכנית הגרעין של טורקיה". לדבריהם, "ניז'ר עם האורניום האיכותי שלה, סומליה עם גישתה לאוקיינוס ההודי ופקיסטן המועמדת הסבירה ביותר להעברת הטכנולוגיה", הן אלו שעשויות לסייע.