מה יקרה לשקל ולמחירי הנפט? התחזית של הבנק האירופי הגדול להסלמה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)
הבנק השוויצרי UBS משרטט באמצעות שלושה תרחישים שונים תחזית למטבע המקומי. ״מאז אירועי 7 באוקטובר 2023, הכלכלה הישראלית נקלעה למצב מורכב ומאתגר. המלחמה המתמשכת והאי-ודאות הנלווית אליה יצרו זעזועים משמעותיים בשוק ההון ובכלכלה הישראלית. נכסים ישראליים, ובפרט אגרות חוב וערך השקל, ספגו מכה קשה. התוצאה הייתה סדרה של הורדות דירוג אשראי, כאשר הבולטת ביניהן הייתה הורדה של שתי דרגות על ידי חברת הדירוג מודי'ס. הדבר מעיד על החששות הכבדים מפני ההשלכות ארוכות הטווח של המצב הנוכחי על המשק הישראלי״.
נציין כי הסקירה נכתבה רגע לפני המתקפה האיראנית על ישראל ועל כן אינה לוקחת בחשבון תסריט של הסלמה ישירה בין ישראל לאיראן.
● כלכלני דויטשה בנק: זה מה שיעשה ב"י אם המערכה מול איראן תתרחב
● בין יוזמה לתגובה: כך התעצבה תפיסת הביטחון של מדינת ישראל
הדוח של UBS מציג שלושה תרחישים אפשריים לעתיד הקרוב. אלו הם:
● הפסקת אש מלאה בכל החזיתות, שעשויה להוביל להתאוששות מהירה יחסית.
● דעיכה הדרגתית בעוצמת המלחמה, תרחיש ביניים שדומה לתחזיות קודמות של בנק ישראל.
● הרחבת המלחמה לחזית הלבנון, עם המשך הלחימה עד סוף 2025, שמייצג את התרחיש הפסימי ביותר.
בתרחיש האופטימי ביותר, הפסקת אש מלאה, הם מעריכים כי שער הדולר יעמוד על 3.4- 3.5 שקלים. בתרחיש הביניים הוא יעמוד על 3.6-3.7 שקלים, ובתרחיש הפסימי הוא עשוי להגיע ל-3.9. כיום הוא עומד לא רחוק משם - על 3.81 שקלים לדולר אחד.
בנוסף לכך, הם מתייחסים גם להתפתחות הגירעון, שעל פי תחזית האוצר מתחילת השנה צפוי לעמוד על 6.6%. הם מציינים את הקפיצה הגדולה של הגירעון בחודשים האחרונים ולתוכנית שהציג שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לצמצום הגירעון לרמה של 4% בשנה הבאה. להערכתם, קיים חשש רציני לגבי יכולתה של הממשלה ליישם את הצעדים, שכוללים בין היתר הקפאת שכר במגזר הציבורי, קצבאות ומדרגות מס הכנסה. לצד זאת, הם מזכירים העלייה הצפויה בהוצאות הביטחון, שעשויה להגיע ל-1%-2% מהתמ"ג בכל התרחישים, ותדרוש התאמות תקציביות משמעותיות גם בשנים שלאחר 2025.
בצד החיובי, ב-UBS מציינים כי לצד התמונה המאתגרת ישנם גם שורת נתונים התומכים בכלכלה הישראלית. אחד המרכזיים שבהם הוא ה״ביקוש הכבוש״ לשקלים מצד משקיעים מוסדיים. להערכתם, כשהמצב הגיאו-פוליטי ישתפר, סביר להניח שמשקיעים אלה ירצו לחזור לרמות הגידור הרגילות שלהם. כדי לעשות זאת, הם עשויים למכור דולרים בכמות גדולה - עד 15 מיליארד דולר. מהלך כזה יתמוך בחיזוק השקל.
בנוסף, קיימת אפשרות להתערבות של בנק ישראל לייצוב השווקים במקרה של זעזוע, במיוחד לאור העובדה שרזרבות המט"ח של הבנק נמצאות ברמות בריאות של כ-42% מהתמ"ג. יתרות המט״ח של בנק ישראל עומדות על יותר מ-200 מיליארד דולר. בראשית המלחמה השיק בנק ישראל תוכנית להתערבות אפשרית בשוק בהיקף של עד 30 מיליארד, ומימש מתוכה כ-8.5 מיליארד דולר.
סוגיה נוספת שצפויה לתמוך בשקל הם פער הריביות בהשוואה לארה״ב ולאירופה. בעוד שם מסתמן כי הריבית תרד משמעותית במהלך הרבעונים הקרובים, בישראל זה צפוי להיות מתון משמעותית אם בכלל. ב- UBS לא מספקים תחזית מדויקת.
בצד שתומך בפיחות, הם מציינים את ״תהליך ההקצאה מחדש של משקי הבית לנכסים זרים״ כגורם המגביל את הירידה בשער הדולר-שקל. הם אינם מפרטים על נקודה זו, אך ככל הנראה הכוונה היא לכסף שיוצא מישראל להשקעה בנכסים כגון מניות חו״ל במט״ח.
השפעה מוגבלת על שוק הנפט
המסמך מתייחס להשפעה האפשרית של המצב הגיאופוליטי על מחירי הנפט, במיוחד בתרחיש של הרחבת המלחמה. במקרה של הפרעה ממשית ליצוא הנפט האיראני, צפויה עלייה במחירי הנפט. עם זאת, ההערכה היא שהעלייה תהיה מתונה יחסית, בסדר גודל של "כמה דולרים לחבית". הסיבה העיקרית לתחזית המתונה היא קיבולת הייצור הפנויה של אופ"ק+ ( OPEC +). לפי המסמך, לאופ"ק+ יש יכולת ייצור עודפת של כ-6.0 מיליון חביות ליום. זאת בהשוואה לייצור האיראני המוערך ב-3.35 מיליון חביות ליום וליצוא האיראני המוערך ב-1.7-1.8 מיליון חביות ליום.
כלומר, יכולת הייצור העודפת של אופ"ק+ גדולה משמעותית מהייצור והיצוא האיראני. המשמעות היא שמדינות אופ"ק+ יכולות תיאורטית לפצות על החוסר שייגרם ואף מעבר לכך.