נשיא צרפת, עמנואל מקרון / צילום: ap, Stephanie Scarbroug
נשיא צרפת עמנואל מקרון קורא לאמברגו נשק על ישראל. אין ספק כי זה נשמע דרמטי, אבל השנה היא לא 1967. לפי נתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), בין השנים 2023-2019 היוותה ארה"ב 69% מסך היבוא הביטחוני הישראלי, גרמניה - 30%, ואיטליה -0.9%. צרפת ושאר העולם גם יחד היוו 0.1% מתוך היבוא הביטחוני של ישראל.
● תקיפה ישראלית באיראן תטלטל את שוק הנפט. מי תרוויח מהמצב?
● לא רק נשק: הישראליות שמככבות גם בעולם התעופה והלוויין
כולנו גדלנו על הסיפורים כיצד חלק בלתי נפרד מההצלחה הישראלית במלחמת ששת הימים היה הניצחון, על אף הפניית העורף של נשיא צרפת שארל דה גול רגע לפני המלחמה. ניתן להשוות זאת לסיטואציה שבה כיום ישראל תמצא את עצמה במלחמת אין ברירה כמו חרבות ברזל, וארה"ב תגיד שבשם האינטרסים שלה מול מדינות ערב - היא מטילה אמברגו על ישראל.
ההיפך הוא הנכון. לממשל ביידן יש אמנם צרכי בחירות שגורמים לו לעכב משלוחים ספציפיים, אפילו ספורדיים. אך, מפרוץ מלחמת חרבות ברזל ועד ליוני, ארה"ב סיפקה לישראל סיוע בסך 6.5 מיליארד דולר, כך לפי "וושינגטון פוסט". לצורך ההשוואה, היקף הסיוע השנתי של ארה"ב לישראל לפי מזכר ההבנות הנוכחי עומד על 3.3 מיליארד דולר ועוד חצי מיליארד דולר עבור מיזמים משותפים בתחום ההגנה האווירית.
בסוף מאי מקרון הצליח לנקוט בפעולה שבאמת הכאיבה למדינת ישראל ככלל ולתעשיות הביטחוניות בפרט: הרחקה מתערוכת יורוסאטורי היוקרתית, בגין התמרון ברפיח שחשיבותו הביטחונית הוכחה מאז פי כמה. ביוני אמנם החליט בית המשפט בצרפת לבטל את ההחלטה, אבל זה היה כבר מאוחר מדי - והחברות הישראליות נפגעו.
זהו היה צעד שמוכוון למטרות הפוליטיות הפנימיות של מקרון, אבל בבחירות חודש לאחר מכן, גוש המרכז, "יחד", בהנהגתו של נשיא צרפת קיבל 161 מושבים. בה בעת, גוש הימין, בהובלת מפלגת "האיחוד הלאומי", של מרין לה-פן וז'ורדן ברדלה, זכה ב-142 מושבים, מפלגת המרכז-ימין "הרפובליקנים" קיבלה 48 מושבים ויתר 38 המושבים הלכו למפלגות קטנות. המשמעות הייתה שהשמאל ניצח בבחירות, אך אין רוב לאף מפלגה. לבסוף, בספטמבר מקרון הסכים לפשרה שבה הוקמה קואליציית מיעוט בראשות מישל ברנייה מהימין המתון.
וכעת, שבוע לאחר תחילת התמרון בלבנון, מקרון בשבתו כדה גול כובש גול עצמי עם ראיון שבו הוא קורא לאמברגו נשק "שישמש למלחמה בעזה". נשיא צרפת אינו אדם טיפש: הוא מודע היטב כי הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם, מוכרעת - ועצימות הלחימה פחתה משיקולים רבים ומגוונים.
מה עומד מאחורי הקריאה של מקרון?
אחת מהסיבות המרכזיות לכך היא הפניית תשומת הלב לתמרון בדרום לבנון, מדינה שחשובה מאוד לפוליטיקה הפנים-צרפתית. מעבר לכך, צרפת היא שחקנית כלכלית משמעותית בארץ הארזים. כשלבנון רצתה להפיק גז טבעי משדה קנה בבלוק 9 שנמצא צפונית למים הכלכליים של ישראל, היא הפקידה זאת בידי קונסורציום בראשות טוטאל הצרפתית. עם זאת, האירוניה התרחשה בשבוע הראשון של המלחמה, כשבתום קידוחי אקספלורציה התגלה, כי אין במקום גז טבעי להפקה.
בזירה הלבנונית, נשיא צרפת מבין כי אין במערב סנטימנט פרו-חיזבאללה. ההיפך הוא הנכון, מדינות המערב והציר הסוני המתון יודעות היטב כי חיזבאללה מהווים את המשוכה העיקרית בדרך של לבנון לפריחה מחודשת. אי לכך, מקרון מביט אל היום שאחרי המלחמה בארץ הארזים ורוצה להיות שחקן משמעותי בפיתרון, כפי שפריז הייתה אחת משתי השחקניות המשמעותיות בהפסקת האש של מלחמת לבנון השנייה.
בניגוד למקרה יורוסאטורי, מקרון פנה לכתובת הלא נכונה ובמועד הלא נכון. גרמניה אמנם מגבילה את ישראל במידת מה, אבל עוצמת התמרון בדרום לבנון מעידה מעבר לכל ספק כי לצה"ל אין שום בעיה באמל"ח. בעקבות כך, לכאורה, הכתובת נמצאת בשדרות פנסילבניה בוושיגטון DC, בבית הלבן. אולם, התזמון של נשיא צרפת ברמת הפוליטיקה האמריקאית לא פחות מגרוע.
המועמד הדמוקרטי האחרון אשר "הצליח" לקבל שיעור הצבעה נמוך יותר מהקהילה היהודית האמריקאית מאשר השיעור הכלל-ארצי היה ג'יימס קוקס ב-1920 (19% מול 34%). הנשיא ג'ימי קרטר היה קרוב לשחזור "ההישג" ב-1980, אבל עדיין קיבל 45% מהקהילה היהודית לעומת 41% מכלל המצביעים. עתה, חודש בלבד לבחירות בין סגנית הנשיא קמלה האריס לבין הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, הסקרים מצביעים על מגמה אחת ברורה: יהיה צמוד. צמוד מאוד.
הדמוקרטים עוד נושאים עימם את טראומת הבחירות ב-2016, שבהם טראמפ קיבל 3 מיליון קולות פחות מהמועמדת הדמוקרטית, הילארי קלינטון - אבל ניצח. במפלגה הדמוקרטית לא ייתנו לנשיא ג'ו ביידן, גם אם יחשוב על כך, לנקוט בצעדים משמעותיים נגד ישראל, קל וחומר כשמדובר במלחמה בחיזבאללה. הם לא ירצו לסכן כל קול, כולל זה היהודי, שעלול להטות את אחת המדינות האסטרטגיות ברמה האלקטורים אל המפלגה הרפובליקנית.
בשורה התחתונה, מקרון לא יצליח להוביל מהלך משמעותי נגד ישראל. אז היו כותרות, פושים, אולי גם כותרות ראשיות כי זו צרפת. כשהעמדה של אחת מהחברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם נשמעת - זה תמיד קורה בקול רם מעצם מעמדה הבינלאומית. אך, אין בהכרח קורלציה בין מעמד לבין תכלית. את המטרה נשיא צרפת פשוט פספס. אם וכאשר היה נוקט בדיוק בהיפך, מגיע לישראל פיזית, מראה נוכחות משמעותית ולא נותר ספון במגדל השן בארמון האליזה - הוא היה מרוויח הרבה יותר, מכל הבחינות.