שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN
טיוטת חוק ההסדרים שפורסמה בסוף השבוע שעבר מעוררת סערה במערכת הבנקאית. מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון, שיגר לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' מכתב חריף בו הוא מאשים את כוונת משרדו להטיל מס מיוחד על רווחי הבנקים גם בשנת 2026, בהמשך לצעד שננקט השנה ובשנה הבאה, כ"הפרה גסה ובוטה של הסיכומים".
● ביטול שטר ה-200 שקלים והגזירות שעל השולחן. מנהל רשות המסים מדבר
● כלכלני דויטשה בנק מעריכים - זה מה שיעשה הנגיד ירון אם המערכה מול איראן תתרחב
הגירעון המתרחב בקופת המדינה, מוביל את האוצר להמשיך ולחפש פתרונות למימונו. אחד מהם נוגע לרווחי המערכת הבנקאית, אשר מאז שהועלתה הריבית נסקו והובילו אותם לרשום תשואה דו-ספרתית על ההון. הרווח הנקי המצרפי של הבנקים ברבעון השני הסתכם ב-7.6 מיליארד שקל, ובמחצית הראשונה הוא הסתכם ב-15.2 מיליארד שקל (עליה של 10%). נראה כי לאחר שהוטל מס יתר חד פעמי על רווחיהם באוצר רוצים להמשיך את המיסוי גם לשנת 2026, מה שמעורר את זעמם של ראשי המערכת הבנקאית.
"האוצר מבצע הפרה שמערערת את יציבות המסחר והכלכלה"
במכתב לשר סמוטריץ', מציין מדמון כי "חצי שנה לאחר שניתנו (הסיכומים בין הצדדים, ח"ש), מבצע האוצר לטענת האיגוד, הפרה ש"מערערת את יציבות המסחר והכלכלה, פוגעת ביכולת לקיים עם הממשלה שיח אמין ושומטת את הקרקע תחת האפשרות להגיע עמה להבנות והסכמות מאוזנות בעתיד".
כאמור במארס השנה, כחלק מחוק שהעביר האוצר לאיזון תקציב המדינה בשל השלכות המלחמה, נקבע כי בנק שאינו בעל היקף פעילות קטן, קרי אחד מחמשת הבנקים הגדולים במשק: לאומי, פועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי, יוטל לשלם לאוצר סכום שנתי של 6% מהרווח שיפיק על פעילותו בישראל. התשלום לא יעלה על 1.2 מיליארד שקל בין החודשים אפריל השנה עד לסיומה, ובשנה הבאה לא יחרוג מ-1.3 מיליארד שקל.
"הצעת החוק המקורית שהובאה לדיון בוועדת הכספים של הכנסת ביקשה להעלות באופן חריג את שיעור מס הרווח המוטל על הבנקים", נמסר במכתב, בשיעור (נוסף) של 9% למשך שנתיים. היא "כיוונה לכאורה למיסוי רווחי יתר של הבנקים, אך היה ברור כי תכליתה היא תקציבית - להגדיל את הכנסות המדינה ממסים על מנת להתמודד עם הגרעון הצפוי ממלחמת חרבות ברזל, וזאת כצעד זמני בלבד".
הבנקים ציינו כי מתוך חשש שהטלת מס יתר על רווחיהם, הסכימו לבסוף לפתרון חד-פעמי. הצדדים הסכימו "לגיבוש נוסח מוסכם אשר אושר בוועדת הכספים ובמליאת הכנסת: סוכם כי כחלק מהצורך החיוני בהגדלת הכנסות המדינה, תחויב המערכת הבנקאית בתשלום חד-פעמי וזמני (למשך שנתיים בלבד), וכי בנוסף הבנקים יתרמו סכום של כ-100 מיליון ש"ח להקמת קרן סיוע עבור אוכלוסיות שנפגעו בשל המלחמה, וזאת במקום קידום צעדים של מיסוי רווחי הבנקים".
"ההסכמות שהתגבשו התבססו על ההבנה שמדובר בנטל מגודר וחד-פעמי" מציינים באיגוד הבנקים. לדבריהם, "מהלך חד פעמי זה הפחית את אי-הוודאות באשר להשלכות המהלך על הבנקים ומנע תקדים מסוכן של מיסוי לצורך כיסוי גירעון בתקציב המדינה, דבר שעלול היה להוסיף על הפגיעה בתדמית הכלכלה הישראלית ולגרום לבריחה נוספת של משקיעים זרים. יובהר כי הבחירה במסלול של הסכמות חרף היותו של המס החד פעמי מפלה, ומושתת על רציונל שגוי, נבעה מהנסיבות והדחיפות למהלך שהוגדר חד-פעמי".
יתרה מכך, מהמכתב עולה כי השר סמוטריץ' נפגש עם ראשי המערכת הבנקאית ב-15 בפברואר השנה, כאשר לפי האיגוד כעת נמסר במכתב לשר, "הבסיס לכל המהלך היה ההתחייבות שלך באופן אישי בפני נציגי המערכת, כי מדובר במהלך חד-פעמי וכי לא יקודמו מהלכי מיסוי חריגים ונוספים על בנקים".
"התנערות בוטה מההסכמות שגובשו רק לפני מספר חודשים"
כאמור פורסם כי באוצר מתכננים להמשיך את מס היתר גם לפי חוק ההסדרים לתקציב לשנה הבאה. שם מוצע כי בהמשך למס שישולם כאמור גם ב-2025, יוטל מס נוסף על רווחי הבנקים בשנת 2026. הטלת המס המיוחד גם בשנה זו לפי הבנקים היא "התנערות בוטה מההסכמות שגובשו רק לפני חודשים מספר, בין נציגי הממשלה לבין נציגי המערכת הבנקאית, ולפיהן, כאמור, לא יוטל מס מיוחד על פעילות הבנקים בשנים הקרובות".
לדבריהם, "עצם קידום ההחלטה מהווה פגיעה קשה באמינות הממשלה וההסכמות שמגבשת הממשלה עם המגזר העסקי. ממשלה שאינה מכבדת את התחייבויותיה פוגעת בתדמיתה ומערערת את אמון הציבור והשווקים בה. שיח פתוח ואמין בין המגזר הפיננסי לבין המדינה הוא הכרחי וחיוני לצורך שמירה על מדיניות כלכלית יציבה ויעילה, המתחשבת בצרכי המשק והמערכת הפיננסית. יציבות ואמון הם תנאי הכרחי לכך".
התוכנית של האוצר להמשיך את המיסוי העודף על הבנקים בשנת 2026 הכעיסה את עו"ד יאיר ליבוביץ, שותף בכיר במשרד עוה"ד ב. לוינבוק ומומחה בדיני בנקאות. בשיחה עם גלובס, אמר כי "הרעיון של למסות את הבנקים במס מיוחד הוא מסוכן ופופוליסטי. לבוא ולהמציא מס שייפול רק עליהם זה דבר מאוד לא רצוי, שייקח אותנו הרבה שנים אחורה. בסך הכל, מה יותר מפופולרי ושובה לב מהרעיון הזה? בואו ניקח ממי שהרוויח את הכסף. ממילא אף אחד לא אוהב את הבנקים אז זה משהו פופולרי".
"אבל יודעים שיש שתי שיטות כלכליות בעולם. האחת שאומרת: שוק חופשי. שנותנים לכלכלה הקפיטליסטית לעבוד ולייצר כך שיהיה טוב בסוף לכולם. ויש שיטות שאומרות בואו ניקח מהעשירים וניתן לעניים, מעין רובין הוד ורעיונות של סוציאליזם. אלה אידאות שובות לב, אבל הניסיון ההיסטורי לימד שמשטרים מהסוג הראשון הם כאלה שבהם רמת החיים גבוהה יותר לכולם, והמשטרים מהסוג השני, הם אידיאליסטיים - אבל חוגגים את ניצחונם מול מדפים ריקים בסופר ותורים לחלוקת מזון".
"אם היו אומרים נטיל מס חברות על כולם, את זה אני מבין. אבל אמרו בואו נטיל מס נוסף על הבנקים. אפילו לא על כל הגופים הפיננסיים או אלה שנותנים אשראי במשק. אז זה מעקר את התחרות. אנחנו כיום כבר בתהליך של בריחת הון וירידה בהשקעות הזרות, ואנחנו רוצים להגדיל בחזרה את ההון שיושקע בישראל. אז איזה איתות זה למשקיעים? שמי שמרוויח מחליטים שלוקחים לו את הכסף? מלכתחילה, זה רעיון עוועים גרוע ומסוכן".
ליבוביץ הוסיף: "לא הייתי בחדרי הדיונים. אבל אם הייתה התחייבות (לא כתובה) שלא ימשיכו להטיל את המס, אז עוד יותר חמור. מי ירצה להשקיע במדינה שמשרד האוצר בה מבטיח דבר אחד, ולמחרת עושה אחרת? גם כך רואים שדירוג האשראי של המדינה ירד, ועקב כך גם דירוג הבנקים ירד. אז אנחנו רוצים לפגוע עוד יותר בבנקים? הם המנוע העיקרי של כל הפעילות הפיננסית ותנועת האשראי".