תא''ל דניאל הגרי, דובר צה''ל (פוסט באיקס, 30.9.24) / צילום: דובר צה''ל
שנה עברה מאז טבח 7 באוקטובר ופרוץ המלחמה מרובת הזירות. אחת מהן היא זו של התודעה, שנשטפת במידע כוזב. כמעט מדי שבוע הבאנו במדור דוגמאות לפייקים מהעולם על המלחמה בעזה, וציון הדרך הנוכחי מאפשר לבחון אותם ממעוף הציפור.
● המשרוקית | בין יוזמה לתגובה: כך התעצבה תפיסת הביטחון של מדינת ישראל
● המשרוקית | מה בג"ץ אמר על החזקת גופות מחבלים? הוא לא התנגד לרעיון
הכאוס הראשוני
לפי טל הגין, חוקר בפייק ריפורטר, השימוש בדיסאינפורמציה כחלק מהקרב על הנרטיב החל מיד עם הטבח. "הכאוס בשטח התאפיין גם בכאוס ברשת", הוא מסביר. "לישראל לא הייתה שליטה בשטח, ולוואקום נכנסו מידע כוזב ונרטיבים שקריים שחמאס הרג חיילים ולא אזרחים חפים מפשע". כך למשל פיורלה איזבל, עיתונאית מערוץ RT המקורב לקרמלין, סיפרה על הנובה: "דיווחים שחמאס לא כיוון לעבר אזרחים בפסטיבל המוזיקה - צה"ל ירה בחמאס מתוך קהל האזרחים". אך כפי שהראו בפייק ריפורטר, הסרטון לצד הסיקור שלה היה של שוטרים שחילצו את משתתפי המסיבה.
חזרת הישראלים למשחק הייתה פחות מאורגנת, ונשענה על החברה האזרחית. למרות הכוונות הטובות, לא תמיד התוצאה הייתה מוצלחת. "היה צורך לגייס את העולם, והדרך הייתה בעזרת הפצת עדויות וסיפורים מסמרי שיער, שאף אחד לא יכול להצדיק", מרחיב הגין. "לצערנו לא היו חסרים כאלו. אך חלקם התבררו כלא נכונים, כמו העדות על 40 התינוקות שערפו את ראשם. זה עשה נזק נוראי, כי כשבדקו את העובדות ומצאו שהסיפורים האלו לא נכונים, הנרטיב הישראלי כולו הוכתם. ישראל הואשמה בהמצאת סיפורי אימה על פשעי חמאס, וסיפורים אמיתיים וקשים נדחקו הצדה". סא"ל (מיל') דודי סימן טוב, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מוסיף: "חלק מהמאמצים לא הגיעו לקהל יעד רלוונטי והיו בבחינת 'לשכנע את המשוכנעים'".
נזכיר שבתחילת הדרך הופצו גם פייקים ישראליים כלפי פנים. למשל, היו אנשי תקשורת שפרסמו על חגיגות בקרב הציבור הערבי־ישראלי על הטבח. כשהובנה הטעות הם תיקנו והסבירו שהפיצו סרטונים ישנים, אך עדיין היה מדובר בשמועות כזב נפיצות.
לאחר שקיעת האבק
לפי הגין, לאחר שהמצב התבהר היה ניתן לזהות שלוש תמות מרכזיות בקמפיין חמאס: "ראשית, החטופים. בהתחלה חמאס פרסם סרטון של הוצאה להורג של שני חטופים, אבל הוריד אותו במהרה בגלל הלגיטימציה הבינלאומית". מנגד, כפי שמזכירים בפייק ריפורטר, היו גם פייקים על תנאים מפליגים להם זכו החטופים. כך דיווח חשבון אחד בזמן ההפוגה להשבת החטופים: "נכד של חטופה ישראלית מספר שחמאס טיפל בה היטב והוא רוצה לתבוע את ישראל". אבל, הסבירו בפייק ריפורטר, "הנרטיב הזה, שהתגלה כשקרי כשהתחילו לזרום עדויות החטופים, היה גם כר פורה לדיסאינפורמציה ברשת".
"שנית, אחרי שצה"ל נכנס קרקעית לעזה, נרטיב של פגיעה בחיילי צה"ל", ממשיך הגין. "סיפרו שהם נהרגו מאש צלפים, או שיתפו סרטון של RPG פוגע בטנק בלי להראות מה קרה לו. הפגיעות היו אמיתיות, אך לא בהכרח הובילו לנפגעים. כך טענו שיש הרוגים ישראלים שדובר צה"ל לא דיווח עליהם. זה היה אמור לפגוע באמינות שלו בעיניי הקהל הבינלאומי, בזמן שלכאורה ניתן לסמוך על חמאס שמספק סרטונים.
"שלישית, אונס. הפיצו סיפורים על חיילות שמגיעות מחו"ל ועברו הטרדה מינית בצבא, במטרה ליצור פחד אצל מתגייסות פוטנציאליות. כעת פחות סיפורים מגיעים מהרצועה, אז גם רואים פחות פייקים כאלו". ייתכן גם שהפייקים באו בתגובה לקמפיינים הישראליים, שחשפו עדויות למעשי אונס מחרידים שחמאס ביצע בנשים ישראליות.
לפי סימן טוב, חלק מפעילות זו החל לפני המלחמה: "יש, למשל, קמפיין איראני שפועל ארבע שנים. הוא נועד להרחיב שסעים בישראל, לקרוא לאלימות, לגייס אזרחים לפעולות ריגול ולזרוע פחד וחרדה. המטרות שלו משתנות כל העת: כשיש הפגנות הוא משתלב בהן ומנסה להרחיב שסעים וכשיש בחירות הוא מנסה להשפיע על המערכת הפוליטית. מטרת העל שלו היא החלשת החברה והמדינה, אולם הקמפיינים לעיתים מרוכזים בצד פוליטי כזה ולעיתים באחר".
הוא מזכיר גם את קמפיין "איסנאד", שנחקר על ידי גופים כמו ה־INSS ופייק ריפורטר, הפועל מאז פרוץ המלחמה. מדובר במבצע אסלאמיסטי אנטי־ישראלי להפצת תכנים בעברית נגד המלחמה, או שמעודדים פעולות אלימות נגד זרועות השלטון. לפי סימן טוב, הקמפיין מתבסס על כך שישראלים, שלא יודעים שמדובר בהשפעה זרה, יהדהדו את המסרים, וכך אכן קורה. גופים שונים פועלים מול הרשתות החברתיות להסרת המשתמשים המזויפים המשולבים בו, וכך קרה למאות מהם.
שנה אחרי
ומה קורה עכשיו? הרשת מוצפת בסרטונים של פיצוצים שמוצגים כפגיעות עכשוויות בישראל, למרות שהם מזמן אחר או מקום אחר. "יש לכך כמה סיבות", אומר הגין. "אם אתה הראשון שיש לו תיעוד של פגיעה כזו, זה שווה הרבה כסף ברשתות חברתיות כמו איקס, שמתגמלת לפי טראפיק. מעבר לכך, זה מראה למאות מיליוני צופים מה הארגונים האלו יכולים לעשות לישראל, בעיקר אם הם כביכול פגעו באתר רגיש כמו מטה המוסד".
ולשם מה? "ההשפעה המשמעותית של הפייק היא עקרונית ולא קונקרטית", כך סימן טוב. "יש בשיח הישראלי זיהום חיצוני שפועל כמעט באין מפריע. גורמים בישראל, מהשיח הציבורי או הפוליטי, מהדהדים דעות ונרטיבים שאינם מכאן ומסייעים לאויב. זה יוצר עיוות של הדמוקרטיה, מנצל את חופש הביטוי לרעה ומאפשר לגורם חיצוני להשפיע עלינו. זו לא בעיה ישראלית אלא אוניברסלית, אבל בישראל ההתמודדות איטית. יש לחברה האזרחית תפקיד בהעלאת המודעות לתופעה כסוג של חיסון נגדה".