ישראל כ''ץ, הליכוד (פוסט באיקס, 2.10.24) / צילום: איל יצהר
רגע לפני ראש השנה נרשמה עוד התנגשות בין מדינת ישראל לאומות המאוחדות. המזכ"ל אנטוניו גוטרש גינה את "הרחבת הסכסוך במזרח התיכון", לאור התעצמות הלחימה בחזית הלבנונית, וקרא לצדדים להגיע להפסקת אש. שר החוץ ישראל כ"ץ לא נשאר חייב: "החלטתי היום להכריז על מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש כאישיות בלתי רצויה בישראל", הוא הודיע ביום שלאחר מכן ברשת איקס. הוא גם טרח להרחיב: "מדובר במזכ"ל שלא הוקיע עד היום את הטבח ואת פשעי המין שביצעו רוצחי החמאס ב־7 באוקטובר, ולא הוביל להחלטות שיכריזו עליהם כארגון טרור".
הביקורת על גוטרש ידועה, אך מה הקשר שלו לאי־הכרזה על חמאס כארגון טרור?
● המשרוקית | כיצד נראתה השנה האחרונה במלחמת הדיסאינפורמציה?
● המשרוקית | בין יוזמה לתגובה: כך התעצבה תפיסת הביטחון של מדינת ישראל
שוחחנו עם ד"ר חן קרצ'ר, סגן ראש המחלקה ללימודי המזרח התיכון ומדע המדינה באוניברסיטת אריאל, מומחה לסכסוכים בינלאומיים והאו"ם. הוא הזכיר שלפי מגילת האו"ם, "רק למועצת הביטחון הסמכות לפסוק ולקבל החלטות אופרטיביות". לעומת זאת, כך קרצ'ר, ההחלטות שמתקבלות בעצרת הכללית - בראשה עומד גוטרש - אינן כאלה. משום כך בחנו את תפקידו של גוטרש בקבלת החלטה של מועצת הביטחון.
במועצה התקבלו מספר החלטות מרכזיות לענייננו, אותן היא החלה להעביר לאחר פיגועי 11 בספטמבר ב־2001. ההחלטות האלה דרשו מהמדינות החברות באו"ם להטיל סנקציות על גופים שעוסקים בפעילות טרוריסטית או תייגו פעולות ספציפיות כפעולות טרור. אבל המועצה אף פעם לא קבעה הגדירה מה זה טרור ומיהו ארגון טרור.
מדוע המועצה נהגה כך? "מכיוון שהאו"ם נוסד בעיקרו להתמודד עם האיום של מלחמה, הוא לא נועד להתמודד עם סוגיית הטרור", מסביר ד"ר קרצ'ר. "יש מחלוקת שלא נפתרה עד היום בקשר להגדת הטרור. הרבה מדינות יטענו כי פעולות מסוימות מתאפשרות על־ידי 'לוחמי חופש'. עם זאת, משנות ה־90 מועצת הביטחון הקימה בשורה של החלטות תת־ועדה מיוחדת העוסקת בגופים המהווים סכנה על קיום השלום והביטחון הבינלאומי. כך, עוד לפני אסון 11 בספטמבר אל קאעידה סומנה לסנקציות על־ידי המועצה".
אין פירוש הדבר שהמועצה לא מכריזה על ארגוני טרור. יש "רשימה שחורה" עם אישים וגופים שיש להטיל עליהם סנקציות בשל ביצוע פשעי טרור שונים. נציין גם כי בנוסף לרשימה הזו, מדינות יכולות להכריז עצמאית על ארגוני טרור. למשל, בארה"ב הדבר נעשה על־ידי מחלקת המדינה, ובבריטניה זו החלטה של שר הפנים באישור הפרלמנט.
ואיך גוטרש נכנס לסיפור? הכירו את סעיף 99 למגילת האו"ם, הקובע כי "המזכיר הכללי רשאי להביא לתשומת־לבה של מועצת הביטחון כל נושא שלדעתו עלול לאיים על קיומו של השלום והביטחון הבינלאומי". כלומר, גוטרש רשאי לבקש ממועצת הביטחון לדון בעניין, ובכך הוא לא הראה הצטיינות של ממש. הוא לא מימש את דרישתם של עשרות ארגוני נשים לקיים חקירה בעניין עבירות מיניות שביצע חמאס כדי להכניסו לרשימה השחורה של מועצת הביטחון. הוא גם לא הכניס לחקירתו בנושא אלימות מינית בזמן סכסוך את חמאס לרשימת הגופים שיש חשד מהימן שהשתמשו בפרקטיקה זו.
בשורה התחתונה: דברי כ"ץ נכונים. הסמכות להכניס ארגון לרשימה השחורה של ארגוני הטרור נמצאת בידי מועצת הביטחון של האו"ם. ואולם למזכ"ל האו"ם יש סמכות לדרוש את כינוס המועצה, בה גוטרש לא השתמש למרות פניות בנושא.
תחקיר: טל סבג