השיח המתעתע על החטופים שנרצחו / צילום: ap, Ohad Zwigenberg
האנתרופולוג ד"ר אורי כץ החל לחקור את היחס של ישראלים לחללים שגופתם מוחזקת בידי אויב הרבה לפני 7 באוקטובר, אבל כעת נוספו למחקר שלו מקרים חדשים רבים, שונים מאלה שעסק בהם עד כה: אזרחים שנרצחו, במספרים גדולים ובסביבה פוליטית מתוחה מאוד.
● התמודדות שורדי הנובה: הסם שהחמיר את הטראומה
● אחרי סינוואר, הגיע הזמן לפגוע גם במכונת המיליארדים של חמאס
"היעדר גופה משאיר פתח למעין מו"מ תרבותי, לשיח פחות סופי", הוא אומר לגלובס. "אף שמבחינה הגיונית אנחנו יודעים שהאדם מת, השיח נותר עמום ומטשטש את העובדות. במחקר השתמשנו במונח 'אי־מוות'". שיח כזה הוא מאתגר בחברה המערבית, שבה מוות הוא עניין בינארי - או שאדם חי או שהוא מת. השיח על החטופים המתים נכנס למקום שבו מצוקה ותקווה מקילים את היווצרותו של תעתוע.
כץ זיהה את התעתוע הזה עוד לפני 7.10, וביתר שאת כעת. "רשימות החטופים כוללות מתים וחיים יחד. לא אומרים 'זיכרונו לברכה' על מי שאנחנו יודעים שמת. בהפגנות דורשים להחזיר 'את כולם, חיים ומתים'. בחלק מהמקרים לא ישבו על החטופים המתים שבעה, לא בגלל חוסר ודאות, אלא כי אין גופה, כך שהסיפור מבחינת המשפחה לא הסתיים. במקרים אחרים למשפחות היה דווקא חשוב לשבת שבעה ולא להרשות לעצמן את העמימות הזאת".
האם יש גורמים שמעוניינים ליצור את העמימות הזאת?
"כמו בכל דבר, גם כאן יש פוליטיקה, אבל היא לא פוליטיקה פשוטה של שמאל וימין. הנטייה לחתום על עסקה עבור 'כולם, חיים ומתים' מזוהה כרגע יותר עם השמאל, אבל דווקא קדושת הגופה מזוהה יותר עם ציוויים דתיים, שכרגע מזוהים יותר עם הימין.
"במחקרים קודמים שלי היה ברור שלמשפחות יש אינטרס לשמר אי־ודאות לגבי מות יקיריהם כי אם הם לא מתים או לא 'לגמרי מתים', הלחץ לעסקה יהיה גדול יותר. היום המשפחות לפעמים מדגישות דווקא שהחטופים כן מתים, כדי לומר, 'הסיכון למי שנשאר הוא גדול מאוד, בואו נמהר להחזיר אותם'.
"זה פוליטי גם במובן שכל חטוף שמת משנה את המו"מ עם חמאס, משנה את ההסברה הלאומית, את יחסי הכוחות בתוך קבוצת משפחות החטופים ואת היחסים בינם לבין הממשלה".
יש כאן גם כלי שמשרת את הרגשות שלנו כחברה, אומר כץ. "ערעור הסדר הכל כך בינארי בין חיים למתים קשור לערעור תחושת השליטה ותחושת המבנה היציב של החברה שלנו, לטובת תחושה של חיים קורסים ונזילים. יש סנטימנט ציבורי שמחכה לסיום המלחמה כדי להכריז שהחיים והמוות חזרו למקומם הטבעי, כי בינתיים כל החברה הישראלית מרגישה שהיא נמצאת איפשהו בין לבין".