מאפה קרם פטיסייר, שוקולד ופיסטוק בפטיסרי התאומות / צילום: לה ז'ומל
הסתיו בפתח, החצבים פורחים והשמורות מוריקות. היקבים, קרונות האוכל, המסעדות ובתי הקפה באזור, שבעבר היה שחון מבחינה קולינרית, מציעים שפע שרק מחכה לכם.
משהו לשתות: משקאות משמחים במזקקה משפחתית
יקבים רבים וטובים פזורים בארץ, לבטח באזור הטראור המשובח של מטה יהודה. הפעם אמליץ דווקא על ביקור במזקקה הנחבאת אל הכלים בבית מאיר שבהרי ירושלים. את מזקקת הולנדר מנהלת רוני הולנדר, שממשיכה את השושלת המשפחתית של ייצור תזקיקים אלכוהולים, שנאפסים, ליקרים ושאר משקאות משמחים, עשויים מפירות טריים ועונתיים. אותם מומלץ לשתות על מרפסת העץ הצופה אל הרי ירושלים בליווי מגש נשנושים נחמד (אל תפספסו את השנאפס פינק ליידי הנהדר).
במרכז המבקרים תמיד קורים דברים מעניינים. מעבר לסיורים ולטעימות, מתקיימים במקום גם ערבי קונספט מיוחדים, כמו ערבי שקיעה, שיתופי פעולה עם יצרנים מקומיים ועוד.
מזקקת הולנדר, בית מאיר
משהו לאכול: נגיסה מפריז בהרי ירושלים
מישהו פעם ייאלץ לחקור מה אירע בציר שבין קריית ענבים לבית נקופה (ארבע דקות נסיעה) שהוליד רצף של פטיסרי מגונדרים שקשה לבחור ביניהם. מ"הרים", שתור ארוך וכמעט יומי משתרך בכניסה, דרך "נעה" של השף אלדד שמואלי ועד ל"התאומות" שבבית נקופה, כולם מציעים קונדיטוריה, מאפים וקפה ברמה שאינה מביישת פטיסרי בפריז.
לכל אחד מהמקומות, המומחיות שלו, למרות שהכול טעים ובתקופה הנוכחית גם מנחם. "הרים" ידועה בעוגת הגבינה הבסקית המופלאה, "נעה" בבוסטוק, תחתית בריוש מתוקה עם קרם שקדים ושקדים קלויים, ו"התאומות" עם הקרואסונים המדויקים. לכולם יש גם ארוחות בוקר מעולות וכריכים נהדרים.
נעה והרים, קריית ענבים; התאומות, בית נקופה
משהו לראות ולקנות: ביקור יוצא דופן בקריית ענבים
"מתחם הרפת" שבקיבוץ קריית ענבים, הוא מתחם יפה והדור שבית קפה, מסעדה וכמה חנויות חביבות משבצות אותו. אנחנו נשאבנו לממלכת חפצי החן של חנה לביא, תושבת בית נקופה. אחרי שנים בהן ליוותה נוער בסיכון ונשים מוכות, היא בחרה לעת פרישתה להאיר את הצד היפה של החיים. חנה אצרה ממלכה קטנה עמוסה בפריטים נאים כמו אהילים, כלים, תכשיטים ואוסף גדול של פסלי תרנגולים, המונחים ברוב טעם בחנות וברחבה שמחוצה לה.
וכעת, אחרי שאכלנו, שתינו וגם תמכנו בכלכלה המקומית, התפנינו לביקור בבית העלמין של הקיבוץ, בו טמונים ברובם לוחמי חטיבת הראל של הפלמ"ח. ביקור בבית עלמין כאתר תיירות, אינו דבר של מה בכך בימים אלה, ובכל זאת שלוחה כאן המלצה לסייר בין השבילים המטופחים, להשתהות על פני שמות הנופלים, ובעיקר על גילם. הלכנו שתוקים ונרעדים, מתחברים לאותם לילות ארורים של תש"ח, ובמעבר חד וכואב לימינו.
נקודת חן, קריית ענבים; בית הקברות הצבאי של חטיבת הראל, קריית ענבים
איפה לטייל: רכיבה ירוקה בין שדות עמק האלה
אין כמו להפליג על גבי כלי "האיזי ריידר", כלי חשמלי, שקט וידידותי לסביבה בין מסלולי ושבילי הפארקים והשמורות ברחבי עמק האלה. כל מה שצריך הוא להעביר את הראש למצב "טבע" ולהתמסר. הסיור שלנו התחיל במושב שריגים, גלש לחממות הירקות והפרחים, שם עצרנו לכרסם פלפלון סוויטי כתום, להתבשם מניחוח בזיליקום לימוני ולנגוס בלוביה תאילנדית פריכה. הסיור לווה בהסברים של החקלאים וחצה לעבר תצפיות מרהיבות ושבילים מוצלים בפארק בריטניה. אפשר לבחור את אורך ואופי המסלול, ובעיקר קל ונעים לגלוש בשבילים עם הכלים. למי שבכל זאת לא חובב דו-גלגלי, אפשר לערוך את הסיור גם ברכב גולף.
איזי ריידר, עמק האלה
מקום לפיקניק: מקרר אוצרות שבחובו כל טוב
להלן הוראות הפעלה לפיקניק המושלם. הדרך בה פסענו היא חלק משביל "הבארות ובורות המים" שבתוך יער בריטניה ושם התמקמנו מצוידים בכל טוב הארץ מתוצרת מקרר אחד, חבוי בחצר בית ביישוב שריגים. "המקרר של יעל" הוא מקרר האוצר אוצרות קולינריים בשיטת ה"שלם וקח". את המקרר הקימה יעל בחצר הבית בתקופת הקורונה, עת נסגרו המסעדות שבבעלות המשפחה.
יעל אצרה גבינות צאן משובחות במיוחד ממחלבות נהדרות ונידחות שאליהן היא נוסעת מדי שבוע כדי ללקטן. לגבינות היא צירפה ממרחים נפלאים שהיא רוקחת בעצמה וריבות מבושמות מפירות העונה, והוסיפה סלסלות יפות וקופה קטנה. "המקרר" הוא חנות בשיטת ה-HONESTY SHOP, שלעיתים קשה להבין איך בישראל הוא מצליח.
אנחנו ליקטנו מהמקרר גבינת כבשים שפס לבנדר במרכזה, חריץ ברי עם אוכמניות, עוד גבינה בשלה עטופה בעלי גפן, פסטו עם פקורינו וזיתים יוצאי דופן באיכותם. את כל הכבודה לקחנו ליער, התמקמנו מתחת לעץ ונגסנו בביסים קטנים.
שביל הבארות ובורות המים, המקרר של יעל, פארק בריטניה