ח"כ יואב סגלוביץ', יש עתיד (חד וחלק, רדיו צפון, 10.10.24) / צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת
מעצרה של אנתסאר חג'אזי, הידועה גם כ"המורה מטמרה", עורר סערה בישראל. היו לכך מספר סיבות: סיבת המעצר, שהיא פרסום סרטון של ריקוד ב־7 באוקטובר, דבר שכנראה נבע מפיצ'ר של טיקטוק; אופי המעצר, בו היא נאזקה, ועיניה כוסו בפלנלית; והפצת תמונת המעצר.
לגבי אופי המעצר, היה לח"כ יואב סגלוביץ', ניצב בדימוס, מה להגיד: "הליך המעצר הוא פשוט לא ראוי, לא חוקי, לא על־פי הדין", הוא טען ברדיו צפון. על כיסוי העיניים הרחיב ואמר כי "אין שום חקיקה שמאפשרת את העניין הזה… אלא אם כן יש דברים מיוחדים". האומנם?
● המשרוקית | האם הבורסה בישראל סגרה את הפערים מול הבורסות בחו"ל?
● המשרוקית | איך האו"ם מכריז על גוף כארגון טרור, ומה תפקיד המזכ"ל בתהליך?
החוק היבש, לדאבוננו, לא עוסק באופן מפורש בסוגיית כיסוי העיניים. אז מה יש במקום? פרופ' מיכל טמיר מהפקולטה למשפטים במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט הפנתה אותנו לעיקרון מרכזי בחוק, כפי שבא לידי ביטוי בסעיף 1(ב) לחוק המעצרים: "מעצרו ועיכובו של אדם יהיו בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבוד האדם ועל זכויותיו". לדבריה, "מהדרישה לשמור על כבוד האדם, נובעת הדרישה למידתיות - ובהקשר זה מדובר על מידתיות בנקיטת האמצעים שננקטים לצורך המעצר". כמו כן, היא מסבירה, נובע מכאן עיקרון הסבירות, קרי שימוש באמצעים שונים העומדים לרשות המשטרה רק באופן שנחוץ לביצוע המעצר.
מעבר לחקיקה, פרופ' אורן גזל־אייל מאוניברסיטת חיפה הפנה אותנו גם לפסיקה, לבג"ץ העינויים בו פרקטיקת כיסוי העיניים נידונה לראשונה לפני 25 שנים. עניין העתירה היה חקירות שב"כ, אך לפי גזל־אייל היא רלוונטית גם לענייננו. נשיא העליון דאז אהרן ברק כתב (ואליו הצטרף יתר ההרכב) שיש לנקוט "רק אמצעים המתבקשים בדרך־כלל ובאופן אינהרנטי ממהות החקירה, הנדרשת להיות חקירה הוגנת וסבירה".
על כיסוי עיניים ספציפית כתב ברק: "מקובל עלינו כי יש וטעמי חקירה שעניינם הצורך במניעת קשר בין הנחקר לנחקרים אחרים, ואולי אף בין הנחקר לחוקריו, מחייבים נקיטת אמצעים שימנעו קשר כאמור".
פרופ' גזל־אייל מרחיב: "הדבר מתאפשר, למשל, אם יש צורך בהעברת העצור ממקום למקום בלי שיראה עצורים אחרים, מתוך חשש שזה ישבש את החקירה. אבל אם הדבר נועד אך ורק כדי לשבור את רוחו של הנחקר - הרי שהדבר אסור".
הקשר לחומרת המעשים
ומה לגבי המקרה הספציפי שבפנינו? חג'אזי נעצרה בחשד ל"התנהגות שעלולה להפר את שלום הציבור". לפי תנ"צ אבי דניאלי, מפקד מרחב העמקים, מדובר במעשה "חמור מאוד". האם באופן עקרוני חומרת המעשים המיוחסים יכולה להשפיע על אופן המעצר?
לפי פרופ' טמיר, "שיקול־הדעת בהפעלת האמצעים השונים צריך להיעשות בהתחשב בנסיבות המעצר". לדבריה, חומרת העבירה לאו דווקא אמורה להשפיע על אופן המעצר ועל חומרת האמצעים שננקטים במסגרתו. "אם אין התנגדות למעצר, ואין צורך אינהרנטי, לכאורה אין סיבה לשימוש באמצעים חריגים לצורך המעצר", היא אומרת.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "עם קבלת הסרטון לידי חוקרי המשטרה נפתחה חקירה במסגרתה נעצרה החשודה. למרות זמן המעצר שניתן על־ידי בית המשפט, מיד עם מיצוי פעולות החקירה שביצוען נדרש בתוך הליך המעצר, החשודה שוחררה על־ידי קצין משטרה בתנאים מגבילים. ככל שיש טענות כלפי מי מהשוטרים באירוע, מן הראוי להפנותן לבדיקת הגורמים המוסמכים לכך".
לסיכום: החוק לא מתייחס במפורש לכיסוי עיניים במעצר. עם זאת, הוא דורש שמירה על כבוד האדם, והפרשנות המקובלת לכך היא שניתן להשתמש באמצעים מסוג זה רק אם הדבר נדרש לצורך החקירה.
תחקיר: יובל אינהורן