נתב''ג. גל הביטולים נמשך והמחירים מטפסים / צילום: טלי בוגדנובסקי
מדד המחירים לצרכן הפתיע לטובה את השווקים ואף ירד בחודש ספטמבר. במונחי קצב שנתי, האינפלציה עומדת על 3.5% לעומת 3.6% בחודש שעבר.
● "לחוכמת ההמונים יש הצדקה": מה עומד מאחורי התחזית האופטימית לכלכלה הישראלית?
● הרפורמה החדשה במערכת הבנקאית: לפתוח פיקדון בחברת כרטיסי האשראי, וחברות הביטוח יהפכו גם לבנקאים
בחינת הנתונים שפורסמו בשבוע שעבר מראה שההתמתנות במדד המחירים נבעה מסעיפים מאוד ספציפיים: חלק גדול מהירידה באינפלציה הגיע מרכיב הנסיעות לחו"ל, שירד ב-16.7% וגרר צניחה של כ-0.35% במדד. זה נבע בעיקר מ"נחיתה" של מחירי הטיסות אחרי חודשי הקיץ.
הירידה הפתיעה את הכלכלנים, שציפו לחזרה מתונה יותר, בעקבות חברות רבות שנמנעו מטיסות לישראל, אך הדבר לא בא לידי ביטוי במדד.
למה ראינו ירידות מחירים בתעופה, כאשר בשטח נראה שהטיסות רק מתייקרות? בלמ"ס שינו את שיטת החישוב לפני שנה. בעבר היו מבצעים אמידה למחירוני הטיסות, חודש לפני הבדיקה. כלומר, מה המחיר בחודש אוגוסט לטיסות בחודש ספטמבר. כעת הלמ"ס מקבלת את מאגר הרכישות עצמם, ומסתכלת על המחירים, חודש, ארבעה חודשים ואף שבעה חודשים קודם לטיסה. תצרפו מאגר גדול ומגוון כל-כך לחודש ללא חגים, ותקבלו שינוי דרסטי במחיר. יש לציין כי אחרי הצניחה החדה במדד הנוכחי, צפוייה קפיצה משמעותית במדד אוקטובר.
לעומת זאת, סעיפים משמעותיים המשיכו לעלות: סעיפי הבריאות, החינוך והדיור - אלה שכולנו צורכים - המשיכו לעלות בחודש ספטמבר. גם המזון, כולל ירקות ופירות, התייקר. מדובר במוצרים שכל אחד צורך, לעומת הטיסות לחו"ל - שאם לא טסתם החודש, לא חוויתם את ההקלה הזו בכיס. כמו כן, עליות המחירים התרחשו בסעיפים שאינם אמורים להיות מושפעים מהמלחמה.
הכול מתייקר - ללא קשר למלחמה
מבט רחב יותר מראה שהאינפלציה עלתה משמעותית מתחילת השנה. הנתונים לעומת דצמבר אשתקד מצביעים על עלייה בכל הרכיבים: מזון, תחבורה, תקשורת, חינוך ותרבות - כולם עלו בצורה חדה, ולעתים גם מעל שיעור המדד עצמו.
עליות המחירים ניכרת בכל האלמנטים שבמדד, אך יש גרוע מכך: מחירי השירותים המשיכו לעלות גם במדד האחרון, והעלייה הזו מצביעה על אינפלציה המגיעה מצד הביקוש, ולא מהיצע שנובע מהשפעות המלחמה. הריבית, בצורה הפשוטה ביותר, משפיעה באופן ישיר על הביקוש - האם יהיה צורך להעלות אותה שוב?
ממוצע התחזיות לאינפלציה מצביע על עלייה מתמשכת עד תחילת השנה הבאה, עם צפי להגיע לכ-4.5% ואז להתחיל להתמתן. ההתמתנות הנוכחית, שהושפעה בעיקר ממחירי הטיסות, אינה מספיקה כדי להבטיח שאין צורך בהעלאה נוספת, ובבנק ישראל צריכים להיות זהירים מאוד בקריאת המדד הבא לקראת החלטת הריבית האחרונה של השנה, אחרת נחווה שוב אינפלציית שירותים כמו בשנה שעברה, אך הפעם בזמן מלחמה.
בנק ישראל בבעיה
וזה לא הכול: בנק ישראל נכנס למערבולת לא קטנה. בכירי בנק ישראל, בראשם הנגיד, ציינו מספר פעמים מאז החלטת הריבית בשבוע שעבר כי הם לא יהססו להחריף את הטון במאבק באינפלציה ואף לשקול העלאה נוספת של הריבית.
עם זאת, הם מצויים בבעיה. העדכון האחרון לתוצר מראה על התכווצות המשק והתמתנות חדה בצמיחה ברבעון השני. הרבעון השלישי מראה התאוששות מסוימת, אך אין ספק כי את השנה הנוכחית ישראל תסיים בצמיחה ריאלית לנפש שלילית. הצפי לשנה הבאה מוטל בספק, כאשר הרבה תלוי בהתפתחות המלחמה.
העלאה מחודשת של הריבית תפגע פגיעה אנושה בציבור הצרכנים, וללא ספק תחליש גם את המגזר העסקי. בנק ישראל, כך נראה, אכן בבעיה.