התרופה Enhertu מקטגוריית ה־ADC לטיפול בסרטן שד / צילום: ap, Business Wire
אחרי שנים רבות שבהן תרופות פעלו בכמה סוגי מנגנונים עיקריים, האחת היא מולקולות כימיות קטנות והשנייה היא תרופות ביולוגיות ובעיקר נוגדנים, בעשור האחרון ישנה פריחה של מנגנונים חדשים לתרופות: טיפולים תאיים, עריכה גנטית, נוקלאוטידים (למשל RNA), מיקרוביום ועוד.
● הכתה את התחזיות: דוחות פייזר מחזקים אותה במאבק מול הקרן האקטיביסטית סטארבורד
● השבוע בביומד | בינה מלאכותית בשוק הרפואי: החברה הישראלית שתשתף פעולה עם אנבידיה
● השוק סקפטי, אבל המנכ"ל הפורש של נובוקיור בטוח שהיא בנקודת המפנה
דוח של חברת הייעוץ BCG ממפה את הפעילות בקטגוריות התרופות החדשות, ומנסה לחזות לאילו מהן יש את הפוטנציאל הכלכלי הגדול ביותר, מי מהן מתקדמת מהר במיוחד, ואילו מהתרופות מבטיחות במיוחד עבור המטופלים.
ההבטחה הגדולה, וזו שלא מקבלת תשומת לב
הדוח מסמן כהבטחה הגדולה ביותר את קטגוריית ה־ADC, או Antibody Drug Conjugates. אלה תרופות המשלבות בין נוגדן שמוצא את המטרה בתוך הגוף לבין תרופה אשר פועלת על המטרה הזו כאשר הנוגדן מתחבר אליה. פוטנציאל המכירות חמש שנים קדימה צמח ב־27% בתוך חמש שנים, וכעת מוערך כי היקף הקטגוריה יעמוד על 41 מיליארד דולר ב־2029. הקטגוריה מתרחבת מאונקולוגיה לתחום האימונולוגיה, וממשיכה גם לטיפול במחלות עור, מערכת העיכול ושריר שלד. ב־2023 קפצו ההכנסות בקטגוריה ב־22% והסתכמו ב־10 מיליארד דולר, כשהתרופה המובילה היא Enhertu לטיפול בסרטן שד שבסיסו הורמונלי.
התחום הזה גם מוביל במיזוגים והרכישות. חברת Seagen שנרכשה על ידי פייזר ב־43 מיליארד דולר היא חברת ADC, והיו עוד ארבע רכישות בתחום, ואין ספור עסקאות רישוי, בהיקף כולל של מעל 100 מיליארד דולר בין 2022-2024.
קטגוריה חדשה יותר בתוך עולם הנוגדנים היא הנוגדנים הבי־ספציפיים. יש להם שתי זרועות, והם יודעים לזהות שתי מטרות בו זמנית בשילוב שהוא יעיל מסך חלקיו. תרופה ראשונה במנגנון זה, Elrexfio של פייזר, אושרה לטיפול בסרטן הדם, ובצנרת ישנם עוד סוגים של נוגדנים מיוחדים: ננו־נוגדנים, שכשמם הם נוגדנים קטנים וממוקדים מאוד, NK-Engagers, נוגדנים שלא פועלים ישירות אלא על ידי גיוס של תאי Natural Killers בגוף, ועוד.
בשלב הזה, מציינים כותבי הדוח, הקטגוריה הזו צומחת אבל עדיין לא מקבלת את רמת תשומת הלב של ה־ADC. ההכנסות החזויות ממנה הן 18.4 מיליארד דולר ב־2029, והיקף העסקאות בתחום בשנתיים האחרונות היה 7.4 מיליארד דולר.
הבעיות שמעיבות על פריצות הדרך
תחזית קצת בינונית יותר היא לתרופות התרפיה התאית. התרופות המוכרות ביותר בקטגוריה זו הן CAR-T: תאי מערכת החיסון של החולה מהונדסים גנטית מחוץ לגופו כדי שיוכלו להיטיב להילחם בסרטן, ואז מוזרקים בחזרה. טיפול זה מצליח מאוד בתחום סרטני הדם, ומיועדת לו הכנסה של 19 מיליארד דולר עד 2029. הפריצה צפויה להגיע מהמעבר לגידולים מוצקים.
בצנרת של תחום התרפיה התאית נמצאות הבטחות רבות נוספות. למשל, התרופה הראשונה לטיפול תאי בסוכרת, Latindra, אושרה ב־2023. כמו כן אושרה ב־2024 טכנולוגיות לטיפול בסרטן בשם TIL, בה מלמדים את תאי מערכת החיסון לחדור לתוך התאים. עם זאת, האנליסטים חוששים מבעיות בטיחות שהתגלו בחלק מן הניסויים בתרפיה תאית, ועדיין לא מוכנים לצפות לתחום גדולות בטווח של חמש השנים הבאות. כמעט ולא היו בשנתיים האחרונות עסקאות בתחום, למעט 8 מיליארד דולר בתחום ה־CAR-T.
תרפיה גנטית היא תחום צומח ומלהיב מאוד, בגלל הסיכוי לריפוי מלא של מחלות קשות ביותר. טיפול גנטי הוא כזה שבו מתערבים ישירות בגנום של המטופל. ישנן כבר כמה תרופות בשוק שבהן מבצעים שינוי גנטי לפחות בחלק מתאי המטופל. למשל Luxturna שאותה מזריקים לעין והיא מחזירה לתפקוד גן פגום שפוגע בראייה ו־Zolgensma שמבצעת מניפולציה על הגנום של ילדים עם המחלה הנדירה SMA.
בשנים האחרונות אושרו מספר תרופות מסוג זה, בעיקר למחלות נדירות. התרופות נמכרות במחירים גבוהים, כדי לתמרץ את החברות להתמקד במחלות הנדירות והקשות הללו, וכן בזכות ההבטחה לריפוי. הצפי הוא כי קטגוריה זו תגלגל 22 מיליארד דולר ב־2029, אך העסקאות בתחום עדיין קטנות, והיקפן הכולל הגיע השנתיים האחרונות לפחות ממיליארד דולר.
מנגנון החיסונים ישמש כלי טיפולי בסרטן
מגפת הקורונה הכירה לנו את חיסוני ה־RNA, אך הפוטנציאל של ה־RNA בעולם התרופות הרבה יותר גדול מחיסונים. אותו המנגנון של חיסוני ה־mRNA יכול לשמש גם ככלי טיפולי בסרטן, אם מלמדים את הגוף לתקוף את הגידול הסרטני כאילו הוא האויב. בנוסף, תרופות מבוססות RNA משמשות בכמה מנגנונים כדי למנוע ביטוי של גנים, וקיימות בשוק כבר שש תרופות במנגנון הזה. זו פריצת דרך משמעותית, משום שעד היום רוב המחלות טופלו על ידי התערבות בפעולת חלבונים בגוף. פנייה ל־RNA מאפשרת לתפוס את המחלה מוקדם יותר בתהליך, וגם לטפל במחלות שהחלבונים שלהן לא מגיבים בקלות לתרופות.
הצפי החמש־שנתי מן הקטגוריה הוא 45 מיליארד דולר, ובוצעו בה בשנתיים האחרונות עסקאות בהיקף של 14.5 מיליארד דולר.
הדו"ח מתייחס לעוד מספר קטן של מנגנונים בשלבים מוקדמים יותר, שעדיין אין בהם עסקאות גדולות וגם לא פוטנציאל חזוי גבוה, אבל שווה לדעת עורכי הדוח לשים עליהן עין.
ביניהן ניתן למצוא את תרופות ה־PROTACS, שבמקום להתערב בפעילות החלבון בגוף, מפרקות את החלבון לחלוטין דרך מנגנון היוביקוויטין, ותרופה מובילה בתחום זה של פייזר נכנסה לשלב III של הניסויים הקליניים השנה. מנגנון נוסף שהלהיב ואז נשכח וכעת חוזר לזירה הוא וירוסים אונקוליטיים, כלומר וירוסים שתוכננו כך שיתקפו בעיקר תאי סרטן.
עוד בולט תחום המיקרוביום: התערבות במנגנוני מחלה דרך שינוי תמהיל חיידקי המעי. תחום זה, שהיה מלהיב מאוד לפני כמה שנים ואף אושר בו מוצר ראשון לטיפול במחלה הזיהומית C. difficile, ספג כמה מכות בשנים האחרונות וכעת האנליסטים לא מבטיחים הכנסות ממנו בחמש השנים הקרובות, אבל לוחות הזמנים בתחום הביומד הם לעיתים קרובות ארוכים יותר.