גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך הממשלה עומדת בלו"ז העברת התקציב ביחס לקודמותיה?

באופוזיציה טענו לפיגור בהליכי העברת התקציב ● בחנו כיצד ממשלות עבר עמדו בלו"ז העומד לרשותן ● רובן עשו זאת בהצלחה, והיו כאלו שנתנו לעצמן עוד זמן ● המשרוקית של גלובס

בצלאל סמוטריץ', הציונות הדתית (מסיבת עיתונאים, 3.9.24) / צילום: רפי קוץ
בצלאל סמוטריץ', הציונות הדתית (מסיבת עיתונאים, 3.9.24) / צילום: רפי קוץ

סוף שנת הכספים מעבר לפינה, השעון מתקתק, אך דיוני התקציב בכנסת טרם החלו. כבר בספטמבר היו חששות מפני אי־עמידה בדדליינים, לאחר שאוגוסט עבר מבלי שהממשלה אישרה את הצעת התקציב כמקובל. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ביקש להרגיע ואמר במסיבת עיתונאים: "אנחנו נעמוד בלוחות הזמנים". באופוזיציה לא התרשמו: "לפי לוחות הזמנים של תקציב מדינה, כבר באוגוסט ממשלת ישראל אמורה לאשר אותו", אמר ח"כ עודד פורר ל־i24 News. "אנחנו אמורים להיות עכשיו בשיא הדיונים בוועדת הכספים בתקציב המדינה לשנת 2025". כמה הממשלה חורגת מלוחות הזמנים שלה, ואיך זה עומד ביחס לאופן בו ממשלות עבר עמדו בהם? בדקנו.

סמוטריץ' יורה לכל הכיוונים ומתחייב לגזירות בהיקף של 40 מיליארד שקל. מי ייפגע?
בדרך לאישור התקציב, לאוצר חסרים כ-30 מיליארד שקל

עיקרי הלו"ז

נתחיל בדדליינים שעומדים בפני הממשלה בכל הנוגע להעברת תקציב: שנת הכספים הישראלית מקבילה לשנה הקלנדרית, כלומר מתחילה ב־1 בינואר. בנוסחו היום, סעיף 3(ב)(1)(א) לחוק יסוד: משק המדינה קובע שיש להניח על שולחן הכנסת את הצעת חוק התקציב לשנת הכספים הבאה לכל המוקדם חצי שנה לפני תחילתה, כלומר ב־1 ביולי, תאריך שאותו עברנו מזמן ושאליו הממשלה לא שאפה. לפי אתר הכנסת, נהוג שהתקציב מאושר בממשלה עד אוגוסט. גם התאריך הזה עבר, אך מדובר בנוהג ולא בתאריך מחייב.

מה שכן מחייב בחוק, בהמשך לאותו סעיף בחוק היסוד, הוא 1 בנובמבר, שאמור להיות המועד האחרון להניח את הצעת החוק לשנת התקציב הבאה. מאחר שהתקציב טרם אושר בממשלה, ספק רב אם היא תצליח לעמוד ביעד הזה, ולפי דיווחים הוחלט להגיש את התקציב רק ב־1 בדצמבר. בפועל, אין סנקציות על אי־עמידה בזמנים, אבל כפי שהסביר לנו רם בלינקוב, לשעבר ממונה על התקציבים ומנכ"ל משרד האוצר, יש חשיבות לתאריך: "משך הזמן הזה נחוץ מסיבות טכניות וגם מסיבות מהותיות של עבודת מטה מסודרת והגעה להחלטות מהותיות, שנבחנו היטב. התקציב נוגע בכל אחד ואחת מאתנו בהיקפים עצומים ולכן הוא אינו דבר שיש להעביר בקלות דעת".

יעד שאם לא יעמדו בו כבר יהיו לדבר השלכות חוקיות הוא 31 בדצמבר, סוף שנת הכספים. אם עד אז לא יעבור תקציב, המדינה תעבור לתקציב המשכי, בו בכל חודש היא תוכל להוציא 1/12 מהתקציב של השנה הקודמת. אך הדדליין בעל השפעות מרחיקות הלכת ביותר הוא 31 במרץ לתוך שנת הכספים: סעיף 36א(א) לחוק יסוד: הכנסת קובע שאם עד אז הכנסת לא תעביר את התקציב בשלוש קריאות, הכנסת תתפזר וילכו לבחירות.

מעבר להשלכות הפוליטיות, לעמידה בזמנים יש גם השלכות כלכליות, למשל בעניין דירוגי האשראי: "צריך לזכור כי חברות הדירוג מסתכלות ובוחנות את ההתנהלות הכלכלית של הממשלה", כך בלינקוב. "בין היתר, היא בוחנת אפשרות יישום הנחות התקציב, ככל שהיישום יותר קשה או מופרך, כך מתקבלת על ידי חברת הדירוג חוו"ד שלילית נוספת".

ביצועים בעבר

אז אנחנו רואים שהממשלה הזו הולכת לחרוג לא במעט מלוחות הזמנים. אבל האם מישהו טורח להיצמד אליהם? בדקנו מתי התקציבים של 20 השנים האחרונות עברו מבחינת התאריכים המחייבים בחוק. רוב התקציבים, נציין, עברו בזמן, חלקם בגלל מתכונת התקציב הדו־שנתי שנוסתה בעשור הקודם. כשזה מגיע להנחת הצעת התקציב על שולחן הכנסת, כשהיו חריגות הן היו של ימים בודדים: תקציב 2004 הונח באיחור של ארבעה ימים, תקציב 2005 באיחור של יום.

אם יש חריגה לתוך שנת הכספים והישענות על תקציב המשכי, גם היא של ימים בודדים: ארבעה ימים במקרה של 2004 ושלושה במקרה של 2007. לפי בלינקוב, במקרה כזה אין לדבר חשיבות. חריג בולט היה התקציב של 2005, בו המשבר הפוליטי סביב ההתנתקות הביא לכך שהתקציב עבר יומיים בלבד לפני שישראל הייתה נשלחת לבחירות.

כפי שאומר לנו בלינקוב, למרות רשת הביטחון של התקציב ההמשכי, לא מדובר במשהו לשאוף אליו מעבר לאותם כמה ימים: "התקציב ההמשכי מצומצם בהרבה ומיועד קודם כל להוצאות חיוניות, כך שלא נשאר ממנו להוצאות שהן יותר 'בשוליים' כמו סל בריאות או טיפול בתשתיות". לדבריו, בשנת הכספים הבאה המצב בעייתי אפילו יותר: "קצב ההוצאות בזמן מלחמה הוא גבוה במיוחד. צפוי גידול משמעותי בהוצאות למשל לנכי צה״ל, לנפגעי פעולות האיבה, למשפחות החללים, למפונים וכיוצא בזה. כך שחייבים למצוא מקורות לנושאים חשובים נוספים".

אבל לעתים המדינה מתנהלת בתקציב המשכי תקופה ארוכה בלי משבר: חמישה חודשים ב־2006, יותר משבעה חודשים ב־2009, מעל חצי שנה ב־2013, מעל עשרה חודשים ב־2015, תקופה דומה ב־2021 וקרוב לחמישה חודשים ב־2023. וכמובן 2020 שעברה כולה בתקציב המשכי. אבל רק באחרונה הדבר הצריך את פיזור הכנסת.

המשותף לכל שנות התקציב הנ"ל הוא שהיה מדובר בשנת בחירות והקמת ממשלה חדשה. במקרה כזה, עוד לפני שהיא חושבת על שנת התקציב הבאה, עליה לחשוב על שנת התקציב לתוכה הושבעה. לוח הזמנים במקרה כזה צפוף יותר והשתנה עם השנים, וכיום צריך להסתיים תוך 145 יום מהשבעת הממשלה (לא כולל מועדי ישראל).

לעתים הממשלות אכן עבדו מהר: ממשלת אולמרט ב־2006 הגישה את הצעת התקציב תוך ימים בודדים מהשבעתה והעבירה אותו בקריאה שלישית כעבור חודש. "בדרך כלל כשיש ממשלה חדשה הקואליציה חזקה ורוצה לממש מהר את המדיניות שלה", אומר בלינקוב. "כך היא מצליחה ביתר קלות להגיע להסכמות ולהעביר את התקציב".

האם יש ממשלות שלא הצליחו לעמוד בשום דדליין? הדוגמה הבולטת ביותר היא ממשלת נתניהו־גנץ שהושבעה ב־2020. בניגוד להסכם הקואליציוני שהבטיח תקציב דו־שנתי ל־2020 ו־2021, בליכוד החלו להתעקש על תקציב ל־2020 בלבד תחילה. הדבר הוביל למשבר בו לא הונחה הצעת תקציב כלל, ולבסוף הכנסת התפזרה אוטומטית, לראשונה בתולדותיה.

אבל יש ממשלות שיותר משהצליחו לעמוד בלוח הזמנים הזיזו את השער. ב־2009, 2013 ו־2015 הממשלות החדשות שינו בחקיקה באופן חד־פעמי את המועד להעברת התקציב. בכל המקרים הממשלות אפשרו לעצמן עוד חודשים של עבודה לפני פיזור אוטומטי של הכנסת.

תחקיר: טל סבג

עוד כתבות

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

בעקבות הורדת הריבית, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי