גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך הממשלה עומדת בלו"ז העברת התקציב ביחס לקודמותיה?

באופוזיציה טענו לפיגור בהליכי העברת התקציב ● בחנו כיצד ממשלות עבר עמדו בלו"ז העומד לרשותן ● רובן עשו זאת בהצלחה, והיו כאלו שנתנו לעצמן עוד זמן ● המשרוקית של גלובס

בצלאל סמוטריץ', הציונות הדתית (מסיבת עיתונאים, 3.9.24) / צילום: רפי קוץ
בצלאל סמוטריץ', הציונות הדתית (מסיבת עיתונאים, 3.9.24) / צילום: רפי קוץ

סוף שנת הכספים מעבר לפינה, השעון מתקתק, אך דיוני התקציב בכנסת טרם החלו. כבר בספטמבר היו חששות מפני אי־עמידה בדדליינים, לאחר שאוגוסט עבר מבלי שהממשלה אישרה את הצעת התקציב כמקובל. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ביקש להרגיע ואמר במסיבת עיתונאים: "אנחנו נעמוד בלוחות הזמנים". באופוזיציה לא התרשמו: "לפי לוחות הזמנים של תקציב מדינה, כבר באוגוסט ממשלת ישראל אמורה לאשר אותו", אמר ח"כ עודד פורר ל־i24 News. "אנחנו אמורים להיות עכשיו בשיא הדיונים בוועדת הכספים בתקציב המדינה לשנת 2025". כמה הממשלה חורגת מלוחות הזמנים שלה, ואיך זה עומד ביחס לאופן בו ממשלות עבר עמדו בהם? בדקנו.

סמוטריץ' יורה לכל הכיוונים ומתחייב לגזירות בהיקף של 40 מיליארד שקל. מי ייפגע? 
בדרך לאישור התקציב, לאוצר חסרים כ-30 מיליארד שקל 

עיקרי הלו"ז

נתחיל בדדליינים שעומדים בפני הממשלה בכל הנוגע להעברת תקציב: שנת הכספים הישראלית מקבילה לשנה הקלנדרית, כלומר מתחילה ב־1 בינואר. בנוסחו היום, סעיף 3(ב)(1)(א) לחוק יסוד: משק המדינה קובע שיש להניח על שולחן הכנסת את הצעת חוק התקציב לשנת הכספים הבאה לכל המוקדם חצי שנה לפני תחילתה, כלומר ב־1 ביולי, תאריך שאותו עברנו מזמן ושאליו הממשלה לא שאפה. לפי אתר הכנסת, נהוג שהתקציב מאושר בממשלה עד אוגוסט. גם התאריך הזה עבר, אך מדובר בנוהג ולא בתאריך מחייב.

מה שכן מחייב בחוק, בהמשך לאותו סעיף בחוק היסוד, הוא 1 בנובמבר, שאמור להיות המועד האחרון להניח את הצעת החוק לשנת התקציב הבאה. מאחר שהתקציב טרם אושר בממשלה, ספק רב אם היא תצליח לעמוד ביעד הזה, ולפי דיווחים הוחלט להגיש את התקציב רק ב־1 בדצמבר. בפועל, אין סנקציות על אי־עמידה בזמנים, אבל כפי שהסביר לנו רם בלינקוב, לשעבר ממונה על התקציבים ומנכ"ל משרד האוצר, יש חשיבות לתאריך: "משך הזמן הזה נחוץ מסיבות טכניות וגם מסיבות מהותיות של עבודת מטה מסודרת והגעה להחלטות מהותיות, שנבחנו היטב. התקציב נוגע בכל אחד ואחת מאתנו בהיקפים עצומים ולכן הוא אינו דבר שיש להעביר בקלות דעת".

יעד שאם לא יעמדו בו כבר יהיו לדבר השלכות חוקיות הוא 31 בדצמבר, סוף שנת הכספים. אם עד אז לא יעבור תקציב, המדינה תעבור לתקציב המשכי, בו בכל חודש היא תוכל להוציא 1/12 מהתקציב של השנה הקודמת. אך הדדליין בעל השפעות מרחיקות הלכת ביותר הוא 31 במרץ לתוך שנת הכספים: סעיף 36א(א) לחוק יסוד: הכנסת קובע שאם עד אז הכנסת לא תעביר את התקציב בשלוש קריאות, הכנסת תתפזר וילכו לבחירות.

מעבר להשלכות הפוליטיות, לעמידה בזמנים יש גם השלכות כלכליות, למשל בעניין דירוגי האשראי: "צריך לזכור כי חברות הדירוג מסתכלות ובוחנות את ההתנהלות הכלכלית של הממשלה", כך בלינקוב. "בין היתר, היא בוחנת אפשרות יישום הנחות התקציב, ככל שהיישום יותר קשה או מופרך, כך מתקבלת על ידי חברת הדירוג חוו"ד שלילית נוספת".

ביצועים בעבר

אז אנחנו רואים שהממשלה הזו הולכת לחרוג לא במעט מלוחות הזמנים. אבל האם מישהו טורח להיצמד אליהם? בדקנו מתי התקציבים של 20 השנים האחרונות עברו מבחינת התאריכים המחייבים בחוק. רוב התקציבים, נציין, עברו בזמן, חלקם בגלל מתכונת התקציב הדו־שנתי שנוסתה בעשור הקודם. כשזה מגיע להנחת הצעת התקציב על שולחן הכנסת, כשהיו חריגות הן היו של ימים בודדים: תקציב 2004 הונח באיחור של ארבעה ימים, תקציב 2005 באיחור של יום.

אם יש חריגה לתוך שנת הכספים והישענות על תקציב המשכי, גם היא של ימים בודדים: ארבעה ימים במקרה של 2004 ושלושה במקרה של 2007. לפי בלינקוב, במקרה כזה אין לדבר חשיבות. חריג בולט היה התקציב של 2005, בו המשבר הפוליטי סביב ההתנתקות הביא לכך שהתקציב עבר יומיים בלבד לפני שישראל הייתה נשלחת לבחירות.

כפי שאומר לנו בלינקוב, למרות רשת הביטחון של התקציב ההמשכי, לא מדובר במשהו לשאוף אליו מעבר לאותם כמה ימים: "התקציב ההמשכי מצומצם בהרבה ומיועד קודם כל להוצאות חיוניות, כך שלא נשאר ממנו להוצאות שהן יותר 'בשוליים' כמו סל בריאות או טיפול בתשתיות". לדבריו, בשנת הכספים הבאה המצב בעייתי אפילו יותר: "קצב ההוצאות בזמן מלחמה הוא גבוה במיוחד. צפוי גידול משמעותי בהוצאות למשל לנכי צה״ל, לנפגעי פעולות האיבה, למשפחות החללים, למפונים וכיוצא בזה. כך שחייבים למצוא מקורות לנושאים חשובים נוספים".

אבל לעתים המדינה מתנהלת בתקציב המשכי תקופה ארוכה בלי משבר: חמישה חודשים ב־2006, יותר משבעה חודשים ב־2009, מעל חצי שנה ב־2013, מעל עשרה חודשים ב־2015, תקופה דומה ב־2021 וקרוב לחמישה חודשים ב־2023. וכמובן 2020 שעברה כולה בתקציב המשכי. אבל רק באחרונה הדבר הצריך את פיזור הכנסת.

המשותף לכל שנות התקציב הנ"ל הוא שהיה מדובר בשנת בחירות והקמת ממשלה חדשה. במקרה כזה, עוד לפני שהיא חושבת על שנת התקציב הבאה, עליה לחשוב על שנת התקציב לתוכה הושבעה. לוח הזמנים במקרה כזה צפוף יותר והשתנה עם השנים, וכיום צריך להסתיים תוך 145 יום מהשבעת הממשלה (לא כולל מועדי ישראל).

לעתים הממשלות אכן עבדו מהר: ממשלת אולמרט ב־2006 הגישה את הצעת התקציב תוך ימים בודדים מהשבעתה והעבירה אותו בקריאה שלישית כעבור חודש. "בדרך כלל כשיש ממשלה חדשה הקואליציה חזקה ורוצה לממש מהר את המדיניות שלה", אומר בלינקוב. "כך היא מצליחה ביתר קלות להגיע להסכמות ולהעביר את התקציב".

האם יש ממשלות שלא הצליחו לעמוד בשום דדליין? הדוגמה הבולטת ביותר היא ממשלת נתניהו־גנץ שהושבעה ב־2020. בניגוד להסכם הקואליציוני שהבטיח תקציב דו־שנתי ל־2020 ו־2021, בליכוד החלו להתעקש על תקציב ל־2020 בלבד תחילה. הדבר הוביל למשבר בו לא הונחה הצעת תקציב כלל, ולבסוף הכנסת התפזרה אוטומטית, לראשונה בתולדותיה.

אבל יש ממשלות שיותר משהצליחו לעמוד בלוח הזמנים הזיזו את השער. ב־2009, 2013 ו־2015 הממשלות החדשות שינו בחקיקה באופן חד־פעמי את המועד להעברת התקציב. בכל המקרים הממשלות אפשרו לעצמן עוד חודשים של עבודה לפני פיזור אוטומטי של הכנסת.

תחקיר: טל סבג

עוד כתבות

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדרך לאקזיט של חצי מיליארד דולר: האם עידן עופר ייפטר מהמניה הוותיקה?

קנון של עידן עופר, בעלת המניות הגדולה בחברת התובלה הימית, עדכנה כי בכוונתה למכור או לבצע עסקאות ביתרת החזקותיה בצים – שבוע לאחר שהחברה דיווחה על תוצאות חזקות במיוחד ברבעון השלישי ● צים תחלק בקרוב דיבידנד של 440 מיליון דולר

ראסל קרואו כהרמן גרינג, ימינו של אדולף היטלר, מתוך ''נירנברג'' / צילום: Scott Garfield, IMDB

על משפטי נירנברג, שהעסיקו שורה של יוצרי קולנוע

השבוע לפני 79 שנה מנהיגי המשטר הנאצי הועמדו לדין על פשעיהם בפני בית הדין הצבאי הבינלאומי, במשפטים שבסופם רק מעטים הוצאו להורג ● משפטי נירנברג עיצבו לא רק את פני המשפט הבינלאומי אלא גם השפיעו עמוקות על הוליווד

סקוט בסנט בעצרת תמיכה בדונלד טראמפ, אוגוסט האחרון / צילום: ap, Matt Kelley

טראמפ בחר שר אוצר חדש, מאחורי הקלעים התרחשה דרמה של ממש. כל הפרטים

המשקיע הוותיק סקוט בסנט ובעלי בריתו השיקו קמפיין יחסי ציבור כדי לבסס אותו כמועמד המוביל לתפקיד שר האוצר בארה"ב ● הבחירה חתמה דרמה מותחת, משחקי כס של מאחורי הקלעים, שהיו מלאי חשדנות, איבה אישית ופניות פרסה של הרגע האחרון ● ומה הקשר לאילון מאסק?

ד''ר יובל אבני / צילום: אסנת רום

הוא ויתר על קריירה מבטיחה כרופא, פגישה מקרית אחת שינתה לו את החיים

לד"ר יובל אבני היו הרבה תפניות מפתיעות בחיים ● ללא תעודת בגרות הוא התקבל לקורס טיס, באמצע שירות הקבע הוא פרש ללימודי רפואה, ואת ההתמחות בכירורגיה עזב לטובת הון סיכון: "הרגשתי שכדי להתאים את עצמי למקצוע אני נדרש להיות יותר ציני" ● לפני חמש שנים הוא הקים את קרן קרשנדו, שמשקיעה בחברות בתחום התוכנה

חברת הכנסת טלי גולטליב / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בניגוד לעמדת היועמ"שית: ועדת השרים אישרה לקדם את החוק שימנע חקירה פלילית נגד חברי כנסת

לפי הצעת החוק של טלי גוטליב מהליכוד, ניתן יהיה לפתוח בחקירה כנגד חבר כנסת רק אם 90 ח"כים יאשרו זאת ● היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הודיעה לפני הדיון כי הצעת החוק הופכת את החסינות של חברי הכנסת דה פקטו לעיר מקלט מפני חקירה

סקוט בסנט בעצרת תמיכה בטראמפ, אוגוסט האחרון / צילום: ap, Matt Kelley

טראמפ בחר במשקיע סקוט בסנט לתפקיד מזכיר האוצר

בהצהרה בנוגע לבחירתו, אמר טראמפ כי בסנט "יסייע להכניס את ארה"ב לתוך תור זהב חדש" ● אם המינוי יאושר, על בסנט תוטל המשימה ליישם כל קיצוץ מס שהקונגרס, הנשלט ע"י הרפובליקנים, עשוי לנקוט ● כיום בסנט משמש כמנכ"ל וכמנהל השקעות ראשי בקרן הגידור Key Square Capital Management, אותה ייסד לפני כעשור

קואגות מתקשרות אחת עם השניה בפארק הלאומי מוקלה, היכן שנמצא הפרויקט הייחודי להחזרת הקואגה / צילום: Shutterstock, Louis Lotter Photography

האם מדענים החזירו לחיים חיה שנכחדה, או פשוט יצרו זברה פחות מפוספסת?

מסע של כמעט ארבעה עשורים לשחזר את הקואגה מסתמן כהצלחה, אבל לא כולם מתרשמים

אמיר שלכט, אייל הררי, דורון ארזי / צילום: איל יצהר, ליאורה כץ

הישראלית שרשמה תשואה של פי 2 מההנפקה וזאת שזינקה ב-15%

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש • גלובל-אי הציגה דוח רבעוני חזק, שבעקבותיו אופנהיימר וג'פריס העלו את מחיר היעד של המניה ● גם אלוט סגרה שבוע חיובי לאחר שפרסמה דוחות חזקים ● וסרגון ממשיכה במומנטום החיובי כשקפצה ב-15% ביום שישי האחרון

יחסים מסוכנים / עיבוד: Shutterstock

זו כנראה מערכת היחסים החשובה ביותר בעולם, עכשיו היא עושה קאמבק

שיחות חשאיות, מפגשים מבודדים וחקירת עבר בדבר קנוניה אפשרית ● עם כניסתו של טראמפ לבית הלבן תעמוד במוקד תשומת הלב העולמית מערכת היחסים ההדוקה שלו עם מנהיג המעצמה היריבה פוטין ● האם החיבה ההדדית ביניהם תכריע את המלחמה באוקראינה ואיך היא צפויה להשפיע על אירופה כולה?

מגדל ויתניה בדרום תל אביב / צילום: איל יצהר

רמי אונגר לא עוצר בויתניה: קונה מניות גם מהאחים חממה

יבואן הרכב הוותיק מגדיל את החזקותיו בחברת הנדל"ן המניב למעל 50% מההון, בהשקעה כוללת של כ-700 מיליון שקל

צילום: שלומי יוסף, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אימפריית האג"ח: שוק החוב הוא המלך של הבורסה בתל אביב. כך תוכלו להרוויח ממנו

שוק החוב הישראלי צומח בקצב מסחרר: מחזורי המסחר גדולים פי שניים מבשוק המניות, עשרות הנפקות נרשמו רק השנה, ומדובר בחלק הארי של הפעילות בבורסה בתל אביב ● כך, בזמן ששוק המניות סובל מבעיית נזילות, האג"ח הפכו לדומיננטיות בבורסה ● וגם: ההזדמנויות והסיכונים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

המפקח הכריע: מתי ניתן לחייב בעלי דירות להשתתף בשיפוץ?

מה הסמכות של בית משפט אזרחי לדון במזונות, אחרי שהוגשה תביעת גירושים בבית הדין הרבני? ● קונה התחרט ביום חתימת החוזה על הבית, בית המשפט הכריע אם לרוכשים מגיע פיצוי ● שני בעלי דירות סירבו להשתתף בשיפוץ הבניין, והמפקח נאלץ להתערב ● 3 פסקי דין בשבוע

בשבוע הבא: ועידת ישראל לעסקים של גלובס. כל הפרטים

הוועידה שתתקיים ביום שלישי הבא (3.12) היא האירוע המרכזי של קהילת העסקים בישראל ● הוועידה תעסוק השנה ב"סדר הגאו-כלכלי החדש" ותבקש לבחון איך תיראה כלכלת ישראל בתוכו ● נארח בין היתר את נגיד בנק ישראל אמיר ירון, המיליארדר היהודי ומייסד קרנות הגידור ביל אקמן (בווידאו), מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט גיל שויד, אדם נוימן בהופעה ראשונה, מנכ"לים, יזמים ואנשי ציבור וכלכלה

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"חברות מסוות מעורבות עם ישראל": השפעת צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט

המהלך התקדימי של צווי המעצר, עשוי להרחיב את הפגיעה בעסקאות וחברות ישראליות שהיתה קיימת נוכח המהלכים הבינלאומיים נגד ישראל ● מומחה: "אם מנכ"ל צריך לכתוב בדוח הרבעוני שהוא עושה עסקים עם ישראל, כשיש סיכון לפשעי מלחמה, אז הוא יעדיף שלא"

דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

עוד מינויים מעוררי מחלוקת למערכת הבריאות האמריקאית: את מי מינה טראמפ לראשות ה-FDA וה-CDC?

נשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ המשיך במהלך סוף השבוע במינויים אנטגוניסטיים למערכת הבריאות: הוא מינה את ד"ר מרטין מקארי לראש ה-FDA ואת דייב וולדון לראש ה-CDC - שתי בחירות המעוררות חשש בקהילות הרפואה והביומד

קולונל גנרל קים יונג בוק עם מנהיג צפון קוריאה, קים ג'ונג און, בביקור בבסיס כוחות מיוחדים בספטמבר / צילום: Reuters, KCNA

קוריאה הצפונית שלחה איש-מסתורין לפקד על חייליה הנלחמים נגד אוקראינה

לקים יונג בוק, גנרל בדרגת שלושה כוכבים בצבא של קוריאה הצפונית, לא היה פרופיל ציבורי, עד שפיונגיאנג הפכה אותו למקבל ההחלטות הממונה על כ-11 אלף החיילים שלה ברוסיה

מוצרי חברת סברה בסופרמרקט בקליפורניה / צילום: ap, Monica Escamilla

נתח השוק של סברה צנח בחצי אך היא עדיין סיפקה אקזיט ענק לשטראוס

בשוק אהבו את עסקת המכירה של יצרנית החומוס והסלטים המובילה בארה"ב לפפסיקו, שתניב לשטראוס רווח של יותר מ־300 מיליון שקל ● לידר שוקי הון: "המהלך מתכתב עם האסטרטגיה של שטראוס להתמקד בפעילויות ליבה צומחות ורווחיות, מאפיינים בהם סברה לא עמדה"

שלמה קרעי וגלי בהרב-מיארה / צילומים: דוברות הכנסת

למרות התנגדות היועמ"שית: ועדת השרים אישרה את הצעת החוק להפרטת התאגיד

המהלך שמקדם שר התקשורת שלמה קרעי, באמצעות הצעת חוק פרטית של ח"כ טלי גוטליב, נועד לבטל תוך שנתיים את שירותי הטלוויזיה והרדיו של תאגיד השידור הציבורי ● היועמ"שית מזהירה כי הצעת החוק תוביל ל"שינוי יסודי במפת התקשורת בישראל", במיוחד על רקע מהלכים נוספים שמקדמת הממשלה ● כמו כן, היא מבהירה לקרעי כי קידום חקיקה פרטית לא נועד לעקוף את גורמי המקצוע

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הפיתוח המשותף של אנבידיה ומכון ויצמן שיסייע בהתמודדות עם סוכרת

חוקרים ממכון ויצמן, יחד עם אנבידיה, פיתחו מודל AI שנועד ליצור תחזיות של רמות סוכר בדם, ואף לחזות סיכון לפתח סוכרת בעתיד ● חברת ImmunAI חתמה על הסכם שת"פ רב־שנתי עם טבע ● גיוס של 125 מיליון דולר לחברה הישראלית המפתחת תרופה לדלקת הנובעת מכבד שומני, ועוד סיפורים ● השבוע בביומד

שגיא חביב / צילום: ארתור ביץ'

הישראלי שעיצב את לוגו 250 שנה לארה"ב מסביר איך מייצרים סמל איקוני

שגיא חביב הוא שותף בכיר באחת מחברות העיצוב הגדולות בעולם, שאחראית ללוגואים של נשיונל ג'אוגרפיק, בנק צ'ייס, NBC ועוד ● בראיון לגלובס הוא מספר לראשונה על הלוגו שעיצב לרגל 250 שנה לארה"ב, מסביר מדוע השתמש בטום הנקס כדי לשכנע שהוא מוצלח, ומגלה מה התפקיד של לוגו ומה ממש לא ● ביום ראשון הקרוב הוא ישמש כיו"ר חבר השופטים בתחרות המיתוג הישראלית